1

החלטת הדחיה שלנו מיום 31/1/17 אינה טעונה כל הבהרה שהיא. בהחלטה לא הורינו על המצאת תסקיר נפגע עבירה. אף לא הועלתה בקשה קונקרטית לגבי נפגעי עבירה מסויימים שהבקשה מתייחסת לגביהם. למעשה, בעקבות שיג ושיח לא פורמליים באולם בית המשפט, ראינו את הבקשה כזנוחה.

מעבר לנדרש, נבהיר, כי במקרה דידן, נראה לנו כי אין צורך בהמצאת תסקיר נפגע עבירה לפי סעיף 187 (ב1) לחוק סדר הדין הפלילי- תסקיר שהוא נתון לשיקול דעתנו. הכל, שעה שלא ננקב שמם של נפגעי עבירה מסויימים, ולא צורפה הסכמתם לפי סעיף 187(ג). זאת, לאור העובדה כי התסקיר נתבקש רק לצורך קביעת שיעור הפיצוי הכספי לנפגעי העבירה. סבורים היינו, וכך גם הובהר, כי לעניין זה די במסירת הצהרה אודות נזקי הנפגעים לפי סעיפים 18 ו-22 לחוק זכויות נפגעי עבירה התשס"א-2001. לעניין זה נציין כי הוראת סעיף 18 דנה מפורשות בזכויות הנפגעים לפרט את נזקיהם, כדלקמן:

2

"(א)  נפגע עבירה זכאי למסור הצהרה בכתב לגוף החוקר או לתובע, על כל פגיעה ונזק שנגרמו לו בשל העבירה, לרבות נזק גוף, נזק נפשי או נזק לרכוש; מסר הנפגע הצהרה כאמור, זכאי הוא שהתובע יביא את הצהרתו לפני בית המשפט בדיון בענין גזר דינו של הנאשם, לפי הוראות פרק ה', סימן ז' לחוק סדר הדין הפלילי או בדיון בענין נאשם שהוא קטין, לפי הוראות פרק ה' לחוק הנוער."

על כן, רשאית המבקשת לפנות לנפגעים, באמצעות ב"כ, אשר נכח בדיון בבית המשפט עת הושמעה הכרעת הדין, ולהודיע להם כי הינם רשאים לממש זכויותיהם בהתאם להוראה דלעיל.

בכפוף להערתנו האחרונה, אין אנו נותנים כל הבהרה שאינה נדרשת.

ניתנה היום, י"ג שבט תשע"ז, 09 פברואר 2017, בהעדר הצדדים.

מירב