2. על פי עובדות כתב האישום בהן הודה והורשע, שהה הנאשם בתאריך 27.3.25 בעיר רהט , אשר הינו תושב הרשות הפלסטינאית, בתוך תחומי מדינת ישראל כשאין לו אישורי כניסה או שהייה בישראל כדין. הכול כאמור בכתב האישום.

ראיות לעונש:

3. המאשימה הגישה:

א. רישום פלילי של הנאשם(ת/1)

ב. טיעונים לעונש (ת/2).

ג. גז"ד 63698-09-25- לצורך הוכחת מאסר מותנה בר הפעלה בן 3 חודשים (ת/3).

תמצית טענות המאשימה:

4. המאשימה הגישה טיעוניה בכתב ובעל פה .

5. המאשימה טענה לפגיעה בערכים המוגנים הביטחוניים, הכלכליים והחברתיים.

6. ב"כ המאשימה טענה מתחם עונש הולם, הנע בין 2 חודשי מאסר בפועל ועד 7 חודשי מאסר בפועל.

7. הנאשם בעל עבר פלילי הכולל הרשעה אחת מ9.10.24 בגין עבירה מ23.9.24 בגין עבירת שב"ח . בגינה הוטל עליו מאסר בפועל, ומאסר על תנאי של 3 חודשים .

8. הנאשם שוחרר ממאסר וביצע העבירה דנן כשמרחף מעליו מאסר מותנה בר הפעלה בן 3 חודשים , מה שלא מנע ממנו ולא הרתיע אותו.

9. הנאשם הודה וחסך זמן שיפוטי יקר.

10. לאור האמור עתרה המאשימה למקם את עונשו בחלקו העליון של המתחם אליו עתרה, לצד ענישה נלווית מאסר על תנאי, קנס והתחייבות, וכן הפעלת מע"ת בן 3 חודשים במצטבר לכל עונש, והפנתה לפסיקה לתמיכת טיעוניה.

תמצית טענות ההגנה :

11. הנאשם צעיר משפחתו בת 9 נפשות, נכנס לישראל לצורך פרנסתם.

12. הענישה בתחום זה אינה מידתית ואינה צודקת ומנוגדת לעקרונות הענישה. מדובר בחוסר פרופורציה בין העתירה של המאשימה לגבי העבירה השנייה היום לאותה העבירה הראשונה. כיום לפי החישוב אמור הנאשם לרצות עונש שהוא המקסימאלי בחוק.

13. גם ביחס לעצם הענישה בכל הקשור לעבירה זו, ישנה החמרה בנסיבות בהן מדובר בבני אדם בעלי מצוקה קשה.

14. זאת נוסף לכך שהמאשימה מבקשת את הרף הגבוה ואת המאסר על תנאי במצטבר העתירה עוברת את 12 החודשים יחד עם המאסר על תנאי.

15. גם הדרישה להפעלה של כל תקופת המאסר על תנאי במצטבר מנוגדת לפסיקות כלפי מי שהודה וחסך זמנו של בית המשפט.

16. הנאשם בדבריו לבית המשפט תיאר את משפחתו הגדולה העובדה שאינו נשוי ושהוא מפרנס ותומך בהם, ואם היה נשוי היה מקבל היתר, ובשל כך שהשתחרר מהמאסר הקודם ביקש היתר ולא קיבל, נאלץ לצאת לעבוד ולהיכנס ללא היתר שוב .

מתחם העונש ההולם :

17. הנאשם הורשע בעבירה של כניסה לישראל ופגע, בערכים המוגנים של זכות המדינה לקבוע את זהות הבאים בשעריה. עבירת הכניסה והשהיה בישראל שלא כדין פוגעת בערכים ביטחוניים חברתיים וכלכליים. שמירת שלום הציבור במיוחד בעת הזו, עת המלחמה, נדרשת אכיפה יעילה נוכח הפיגועים הקשים על ידי נכנסים בלתי חוקיים לישראל, בין אם באופן ישיר ובין אם עקיף.

18. פגיעתו של הנאשם בערכים אלו, גם אם מבוצעת לצרכים כלכליים, מהווה פגיעה חמורה במיוחד בעת הזו. חוק זה נועד להגן על המדינה מפני פגיעה זו. פגיעתו אינה ברף הגבוה של הסכנה הביטחונית הממשית, אך עדיין בעת מלחמה כשקיים "סגר", כי אז ההתרסה כנגד חוקי המדינה ובשילוב עם האכיפה הצבאית והמשטרתית, מחייבת מתחם ענישה שונה לאחר "השבעה באוקטובר ", שהיה צריך כל זר לשקול, האם לסכן עצמו ולהיכנס למדינה ללא היתר. חרף האירועים הקשים, לא שעה ולא שת ליבו הנאשם לזאת.

א. הערך הביטחוני החברתי והכלכלי, נפגעים גם מהעדר יכולתה של מדינה להגן על גבולותיה מפני כניסה שלא כדין והאפשרויות הנגישות בכניסות אלו, גם אם לא כל שוהה בלתי חוקי נגוע בתכנון או קשר לארגוני טרור. בתאריך 07/10/23 פרצה מלחמת "חרבות ברזל" ונכנסו אלפי מחבלים רבים לשטחי המדינה וביצעו טבח, אונס נשים, רצח ילדים משפחות ומבוגרים וחטיפת אזרחים וחיילים.

ב. הוכרז מצב חירום וסגר שעדיין בעיצומו. הפוטנציאל לסיכון בטחוני הטמון בעבירת השהיה הבלתי חוקית גדול במיוחד נוכח המגמה האינטנסיבית לבצע פיגועים בתוך המדינה, מעבר למצב המלחמה בו היא שרויה מחוץ.

ג. דווקא הצורך בפרנסה ובכסף כפי שמתאר הנאשם, עלול להצמיח סיוע ברמה כזו או אחרת לעבריינות היודעת לנצל חולשות והזדמנויות.

19.יש לזכור כי מתחם הענישה הוא דינמי ועשוי להשתנות בהתאם למצב הביטחוני, למקום ביצוע העבירה במחוז דרום, לקשר בין אוכלוסיות, באזור זה, לרבות היתרי עבר בתחום התעסוקה, ולפיכך, כניסה ושהיה בישראל שלא כדין לאחר אירועי הטבח "ב 07/10/23", כשהמסר התודעתי חייב היה להיות סגר מוחלט וחשש מכניסה גם לא לפסיעה דקה , פעל הנאשם בניגוד לחוק הידוע לו היטב, וכניסתו לאחר הטבח והזוועות, ביודעו האיסור והימצאות המדינה במלחמה, מהווה פגיעה גדולה יותר במדינה וחוקיה הרלוונטיים, בעשיית דין עצמי רבתי בניגוד לתכלית החקיקה.

ככל שחולף הזמן והסגר נמשך בריבוי הכניסות - מתחייבת הרתעה משמעותית יותר שפירושה ענישה מחמירה יותר - תחילתו מתחם מחמיר יותר . עקרון זה נקבע על ידי בית המשפט המחוזי בבאר שבע בעפ"ג המנחה 68409-05-24 מדינת ישראל נ' אלעראערה מפי כבוד השופטים סג"נ יואל עדן אב"ד, כב' השופטת יעל ייטב וכבוד השופט יעקב דנינו :

"אנו מוצאים לנכון להוסיף כי לא רק, שהתמשכות המצב הביטחוני הקשה לפרק הזמן הארוך שהוא נמשך בו, לא צריכה להביא למסקנה של קביעת מתחם עונש הולם נמוך יותר, אלא שאנו סבורים, שייתכן ויהיה מקום לשקול אף החמרה של מתחם העונש ההולם, בשל כך שהמצב הביטחוני ממשיך להיות חמור, והפגיעה בערכים המוגנים בבסיס עבירה זו, מקבלים מידי יום משמעות חשובה יותר, אשר צריכה לקבל ביטוי במענה עונשי הולם, וייתכן שאף מחמיר יותר."

20. בעפ"ג 6746-10-23 מדינת ישראל נ' זארכנה שניתן ביום 09/10/2023 צויינה חומרת ביצוע עבירות לאחר ה"07/10/23" :

"נעיר כי מסקנתנו זו הייתה נכונה במנותק מהמצב הביטחוני הנוכח, והדברים נכונים קל וחומר בשים לב למצב הבטחוני השורר היום".

21. בפסקי הדין שנתנו בעת האחרונה בבית המשפט המחוזי המנחים בכלל וביתר שאת במחוז דרום, בעניינם של שוהים בלתי חוקיים שנכנסו לישראל, נקבע כי מתחם העונש העקרוני ההולם בעבירות של כניסה לישראל שלא כדין בתקופת הלחימה נע בין חודשיים עד שבעה חודשי מאסר בפועל. ראו בעניין זה עפ"ג (מחוזי ב"ש) 60575-05-24 מדינת ישראל נ' פרעון [פורסם בנבו] (29.5.24), עפ"ג (מחוזי ב"ש) 25013-05-24 מדינת ישראל נ' חרוב [פורסם בנבו] (12.5.24), בעפ"ג (מחוזי ב"ש) 38420-05-24 מדינת ישראל נ' גונדי (ניתן ביום 22.5.24, לא פורסם), עפ"ג (מחוזי חי') 1680-11-23 מדינת ישראל נ' כסאב ואח' [פורסם בנבו] (6.11.23), עפ"ג (מחוזי ב"ש) 21243-12-23 מדינת ישראל נ' סויטי [פורסם בנבו] (13.12.23). וכן עפ"ג 68409-05-24 מ"י נ' אלערארה מחוזי באר שבע וכן פסיקת בית המשפט העליון ברע"פ 49948-02-25 לאחרונה .

22. המלחמה עדיין בעיצומה ומתנהלת בזירות רבות, בצפון ובדרום בעצימות משתנה. המתיחות הביטחונית בה שרויה המדינה, והפיגועים המתרחשים תדיר הופכים את החשש לביצוע פיגועים לממשי ומבוסס, בעיקר על ידי אלו הנכנסים משטחי הרשות הפלסטינאית שלא כחוק.

23. עדיין הסכנה הביטחונית קיימת גם בנכנסים על רקע כלכלי. ונוצר מיסוך נכנסים מעורבבים, מה שמקשה על תפיסת מחבלים. זאת מלבד יצירת אווירה שהפרצה קיימת וניתן להיכנס ללא מורא, מה שמשפיע על התודעה בקרב ארגוני הטרור.

נסיבות שקשורות לביצוע העבירה :

24. מדובר בידיעת הנאשם אודות ביצועו עבירה לאחר ה "07/10/23", שם אמורה הייתה ההרתעה לבוא לידי ביטוי ולא כך פני הדברים.

25. לא ניתן לדעת מה בכוונת שוהה בלתי חוקי או צפיית מועד עשיית שימוש בשוהה זה או אחר באופן ישיר או עקיף או באווירה הכללית של כניסה כלכלית לישראל, להכנסת מפגעי טרור או לסיועם. פוטנציאל הנזק והסיכון הביטחוני קיימים.

26. תחושת הביטחון עת נכנסים לישראל שוהים בלתי חוקים, ללא בדיקה ביטחונית וללא אכיפה והרתעה של החוק - נפגעת .

27. הנאשם נתפס, ללא עבירות נלוות לעבירת הכניסה ללא היתר.

28.לאור האמור, מתחם העונש ההולם בעת הזו הינו מתחם הנע בין 2 חודשי מאסר בפועל ועד 7 חודשי מאסר בפועל לצד עונשים נילווים.

הקנס :

29. לעניין הקנס הכספי בהתאם לפסק הדין עפ"ג 68409-05-24 מ"י נ' אלערארה מחוזי באר שבע האמור לעיל , הועמד זה על סך של 1,500 ₪ בניגוד לניסיון לבטל רכיב זה מטעמים כלכליים של תכלית הכניסה.

לעניין זה אציין שוב את פסק הדין המנחה עפ"ג 68409-05-24 מדינת ישראל נ' אלעראערה(עציר):

" כידוע, ערכאת הערעור אינה נוהגת למצות את הדין, ואך מנימוק זה, תהיה הענישה.. מתונה.

אשר על כן, אנו מורים כי עונש המאסר המוטל על המשיב יהיה למשך 75 ימים, בניכוי ימי מעצרו...בנוסף, מוטל על המשיב קנס בסך 1,500 ₪.

30. בהתייחס לעבירות הכלכליות, שתכליתן, ונסיבותיהן הן המחייבות רכיבי ענישה כלכליים, ולאחר שבחנתי גם את טענות הסנגור והנאשם בדבר המצב הכלכלי, הריני מעמיד מתחם הקנס הכספי בין 1,000 ₪ ל3,000 ₪ לצד רכיב קנס על תנאי של התחייבות משמעותית .

אין הצדק לסטייה ממתחם :

31. לא ראיתי כל הצדק לסטות ממתחם העבירה לא מטעמי שיקום ולא מטעמי צדק כשהפגיעה בערכים המוגנים מחייבת אכיפה וענישה כאחד והאינטרס הציבורי בעת הזו תובע סגירת שערי המדינה אל מול דמם של קורבנות הטרור הרצחני. אין מקום לסטייה זו מהמתחם לחומרה להגנה על הציבור משום שטרם מוצה הרף העליון של הענישה במסגרת הענישה הנוהגת והמנחה. ההגנה על הציבור תבוצע באמצעות הרתעת הרבים והיחיד בתוך המתחם.

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה :

32. הנאשם הודה בביצוע העבירה וקיבל על עצמו הדין.

33.הנאשם בעל עבר פלילי הכולל הרשעה אחת מחודש אוקטובר 2024.

34.לחובתו של הנאשם, מאסר על תנאי בר הפעלה בן 3 חודשי מאסר בפועל.

35. המצב הביטחוני בעת הזו מצוי בדרגת סיכון גבוהה. אזור הדרום הוא זה שנפרץ עם פרוץ המלחמה. העיתוי והמחוז משפיעים על קביעת מקומם של הנאשמים בתוך המתחם.

36. ברובן ככולן של הפסיקות דבר יום ביומו בכל הקשור לנאשמים נעדרי עבר פלילי שהודו בעבירה ושהייתם בישראל סמוכה או קרובה יחסית למועד תפיסתם, נטולי עבירות נלוות נקבע רף ענישה העומד על: 75 ימי מאסר, 3 חודשים על תנאי ל3 שנים, קנס בסך של : 1,500 ₪ והתחייבות על סך : 2,000 ₪.

37.במקרה זה א. קיים עבר פלילי . ב. קיים עבר פלילי גם בתחום הכניסה לישראל שלא כדין ג. העבירה בתיק והעבר הפלילי בהן הורשע בוצעו לאחר הטבח ב"שבעה באוקטובר" ובעיצומה של המלחמה והסגר, ומתקיימת נסיבה מחמירה לעבר פלילי שלאחר ה7/10.25 בתוך המלחמה. ד. במסגרת העבר הפלילי ישנה נסיבה נוספת לחומרה והיא : עונש מאסר מותנה בר הפעלה כשחרף המאסר המותנה, ביצע הנאשם העבירה בתיק דנן .

המסקנה היא שהסיכון מהנאשם גדול משמעותית ומוכח עדכנית.

קביעת העונש ההולם בתוך המתחם

38. תיקון 113 לחוק העונשין מורה כי קביעת העונש בתוך המתחם תעשה תוך התחשבות בנסיבותיו האישיות של הנאשם. לפיכך, אתן משקל לקולא להודאת הנאשם במיוחס לו, מבלי לפגוע בשאר עקרונות הענישה ובכללן הרתעת הרבים והיחיד בתוך המתחם בעת הזו .

39.בעפ"ג 43679-08-24 קבע בית המשפט המחוזי במותב תלתא בפסק דין של כבוד אב"ד כב' השופט ד"ר יובל ליבדרו , כב' השופט יעקב דנינו, וכב' השופטת נועה חקלאי, פסק דין מנחה לערכאות בית משפט קמא, כי עקב קיומו של עבר פלילי לאחר פרוץ המלחמה, בדיוק כמו במקרה דנן , ובמסגרתו מאסר על תנאי בר הפעלה, יש להשית עונש מאסר של : 5 חודשי מאסר בגין הכניסה לישראל והפעלת המאסר בר ההפעלה בן החודשיים במצטבר , כך שסה"כ ירצה הנאשם 7 חודשי מאסר בפועל.

40. המקרה דנן דומה מאד למקרה הנ"ל למעט העובדה שהמאסר המותנה הינו 3 חודשים במקרה דנן ולא חודשיים כבמקרה הנ"ל. דהיינו הנאשם רצידיביסט ללא עכבות וזאת חרף העובדה שמרחף מעל ראשו עונש מאסר מותנה שלא החמיר עמו וככל הנראה גם לא הרתיעו.

41. המצב הביטחוני עודנו בדרגת סיכון גבוהה. תופעת הכניסה לישראל שלא כדין והשוהים הבלתי חוקיים לא פסקה, עשרות התיקים הנפתחים גם אם מדיניות זו או אחרת תבקש להקטינם מלאכותית- תופעה זו מלמדת על ריבוי עוברי עבירה - הצורך במיקום העונש ברף שאינו הרף הנמוך אלא הבינוני עליון .

42. עת מלחמה היום על גבולות הקיום. בית המשפט המחוזי במותב תלתא הינו בית משפט מנחה מתווה דרך בראיית המגמה ועקרונות הענישה. דווקא פסקי הדין האמורים לעיל, דחו בנימוקיהם טענות ההגנה שם וכאן, ולא סברו כי הענישה אינה מידתית או אינה פרופורציונית. ההיפך הוא הנכון . ישנה קריאה למגמת החמרה בשל התמשכות המלחמה והסכנות, הסגר והמשך התופעה.

43. לעניין הרכיבים הכספיים, קיימות נסיבות כלכליות אישיות ובריאותיות כאמור בטענות ההגנה ובהתאמה. נתתי דעתי לאלו תוך איזון בכל הנוגע לתכלית הכלכלית אל מול מסוכנות גבוהה בכניסה לישראל בסבירות באחריות בראותי הנאשם ובשומעי זעקות העדר הגבולות, מבטן האדמה.

44. גם הקנס שנקבע על ידי בית המשפט המחוזי המנחה ערכאה זו , נקבע ברף מתון כפי שצוין על ידו במפורש , ואיני סבור כי הפחתתו תביא למזור כלכלי לאזור המוצא או לנאשמים, ונראה כי " השבעה באוקטובר " בו טבח החמאס בקיבוצי עוטף עזה, בו עבדו והתפרנסו מהקיבוצים עצמם חלק מתושבי עזה, כשבידי החמאס פירוט מודיעיני פרטני, מלמד הזהירות הנדרשת בבחינת "כל המרחם על אכזרים ". לאור האמור איני רואה מקום להפחית את הסכום שגם כך הינו נמוך משמעותית אלא לשקול הגדלתו עקב הישנות העבירות בראייה רוחבית.

45.נקבע בהלכת אלהרוש כי: "יש ליתן משקל מוגבר לשיקולי ההרתעה בשל מידת האפקטיביות המוגבלת שלה בעבירת השב"ח לצרכי פרנסה".

46. במכלול השיקולים שפורטו לעיל, שיקולי ההרתעה, דומיננטיים נוכח המצב הביטחוני במיוחד בעת הזו, כאשר האיום בפיגועי טרור הקשורים לאזורי איו"ש ופנים הארץ גוברים, במיוחד כאשר ביצוע שתי העבירות היה לאחר 07/10/23 על כל המשמעויות וחומרת התודעה הקשורה בעבירות הגבול.

47.נוכח הודאת הנאשם, תכלית כניסתו, ומכלול השיקולים לקולא, אותן ציין הסניגור המוערך, ובראייה מערכתית ולמול הפגיעה בערכים המוגנים, לא ביקשתי להעמיד את העונש ברף הגבוה אך בהתאם לפסיקת בית המשפט המחוזי בבאר שבע - פסק דין מנחה, רף הענישה בתיק עצמו של 5 חודשים בגין העבר הפלילי העדכני מ2024 וקיומו של מאסר מותנה בר הפעלה - שני אלו מצדיקים והצדיקו בפסיקת מותב תלתא - 5 חודשי מאסר בתיק עצמו, מלבד הפעלת המאסר המותנה בר ההפעלה . שם המאסר בן החודשיים הופעל כולו במצטבר. בשל הודאת הנאשם ושאר נימוקי הסנגור יופעל המאסר המותנה מחציתו במצטבר ומחציתו בחופף בשל היקפו כאמור להלן.

48. יובהר כי אין בית המשפט מביא בחשבון כל שיקול הנוגע ל"שחרור מינהלי" אלא שיקולי פסיקה מנחה ואיזונים במכלול שיקול הדעת העונשי כמצוות המחוקק והדין. שיקולי תפוסת בתי הכלא משתנים ואינם אינדיבידואליים. אמנם יש בהם פגיעה בממד ההרתעה, אך זו מציאות נגזרת של תשתיות, שיכולה להשתנות מהחלטה מנהלית לאחרת משבוע לשבוע, בהתאם להיקף התפוסה, שאינה תלויה בבית המשפט ולא ניתן להיבנות ממנה או להתירה לבוא במשקל העונשי לכאן או לכאן.

49. לעניין הכניסה לצורכי פרנסה אסבר אוזן בדברים שכתבתי בהקשר זה, לבל יוותר גזר הדין מתמטי חשבונאי יבש, "דלת מסתובבת" של חישובי ימים, ומנגד לבל יהא הדין ואותיות משפטיו מתעלמים מטענות "פרנסה ומצוקה " בעת מלחמה:

" המדינה וכל מדינה רשאית לקבוע זהות הנכנסים לתוכה שאינם אזרחיה והמתפרנסים ממנה, וזאת כאשר אזרחיה שלה, מבקשים אף הם "להוציא לחם מן הארץ" במיוחד בעת המלחמה על נגזרותיה.

"פשיטת היד" של נאשמים "תושבי הרשות הפלסטינאית" בכניסה לישראל ללא היתר, היא "פשיטת הרגל" של כלכלת אזורי המוצא, הטרור מכה גם בחיים וגם בכלכלה. אדישות כלפיו היא זרע כיליונה של כל חברה וכלכלה. הטרור אם פשה, תזעק חברה שלמה לפרנסה.

עניי מדינתך קודמים לעניי רשות שכנה אחרת. ביטחון מדינתך קודם לסדרי עדיפות של רשות זרה אחרת. מיגור סכנה בעת מלחמה קודם לרווחת זרים מרשות אחרת. אם רעה המדינה , מדוע יתדפקו האלפים על דלתותיה לאכול פריה ולשבוע מטובה? ואם טובה האחרת, מדוע לא ידרשו ממנה בכיכרותיה לחמה ומימיה ?

לא לנו, במיוחד בעת צוקה ומלחמה, תחלואיה ועוניה של אחרת. לא לנו - רק לה הם. שלה. זכות המדינה להציב דלתותיה לבל יכנס ויתפשט נגף הטרור, עבריינות הרכוש, הלבנת הכספים ופגיעה בכלכלת ישראל, עד תתחזק המדינה בעוצמה עד תניב פי כמה פירותיה, עד תוכל לתת לעצמה, לאזרחיה, יהודים ולא יהודים ואחריהם בהיתרים כדין- לכל סביבותיה"

50.אשר על כן, החלטתי לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:

א. 6.5 חודשי מאסר בפועל, שיימנו מיום מעצרו בהתאם לרישומי שב"ס, ופירוטם כדלקמן:

· 5 חודשי מאסר בגין תיק זה .

· הפעלת המאסר על תנאי בר ההפעלה בן 3 חודשים , מתיק 63698-09-25 חציו במצטבר, וחציו בחופף.

· סה"כ 6.5 חודשי מאסר לריצוי בפועל .

ב. 4 חודשי מאסר על תנאי לתקופת תנאי של שלוש שנים מיום שחרורו, שלא יעבור הנאשם כל עבירה בה הורשע או כל עבירה לפי חוק הכניסה לישראל.

ג. התחייבות בסך 3,000 ₪ להימנע מעבירה שבה הורשע, או כל עבירה לפי חוק הכניסה לישראל וזאת לתקופת תנאי של שלוש שנים מיום שחרורו.

ד. קנס בסך 2,000 ₪ או 10 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם עד ליום 10.8.25 .

ניתן יהיה לשלם את הקנס כעבור שלושה ימים מיום מתן גזר הדין לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה באחת מהדרכים הבאות:

בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il

מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה) - בטלפון 35592* או בטלפון ***-*******

במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום).

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי באר שבע בתוך 45 ימים מהיום.

ניתן היום, כ"ד ניסן תשפ"ה, 22 אפריל 2025, בהעדר הצדדים.