1.  הנאשם הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן, בעבירה של הסעת תושב זר השוהה בישראל שלא כדין לפי סעיף 12א(ג)(1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952.

2.  על פי עובדות כתב האישום המתוקן, בתאריך 23.03.22, בבאר שבע, הנאשם הסיע ברכבו תושב זר, ששהה בתחומי מדינת ישראל מבלי שהחזיק בידיו אישור כניסה או שהייה בישראל כדין (להלן: שוהה בלתי חוקי או שב"ח).

3.  ביום 08.01.23 הנאשם הודה בעובדות כתב האישום והורשע על פי הודאתו.

תסקיר שירות המבחן

4.  ביום 06.07.23 בית המשפט נעתר לבקשת ב"כ הנאשם והפנה את הנאשם לקבלת תסקיר שירות מבחן וחוות דעת ממונה על עבודות שירות.

5.  ביום 12.03.24, לאחר מספר דחיות בין היתר בשל המצב הביטחוני, הוגש תסקיר שירות מבחן בעניינו של הנאשם.

6.  מהתסקיר עולה כי הנאשם נעדר עבר פלילי, בן 28, נשוי ואשתו במועד כתיבת התסקיר בהיריון מתקדם, מתגורר עם משפחתו בדריג'את.

7.  שירות המבחן סקר את הרקע האישי והמשפחתי של הנאשם והתייחס לעברו התעסוקתי בתחום ההסעות. בהתאם לתסקיר, הנאשם הוא משנת 2021 בעלים של חברה בתחום ההסעות, שבבעלותה מספר מיניבוסים.

8.  ביחס לעבירה בה הורשע צוין כי הנאשם מודה בביצוע העבירה ולוקח אחריות חלקית בלבד למעשיו. לדבריו, קיבל הזמנה להסעת 20 עובדים זרים מצומת מיתר לבאר שבע, בהגיעו למקום המפגש עם העובדים הוא לטענתו העלה אותם לרכבו, בדק שהם כולם נושאים היתרי כניסה ושהיה כדין והחל בנסיעה. כאשר הגיעו למחסום משטרתי, הנוסעים נבדקו ואחד מהם מסר שאין לו אישור שהיה, זאת לאחר שהציג לו אישור.

9.  הנאשם מסר כי מאז אירוע העבירה הוא נמנע מהסעת אנשים שהם לא תושבי ישראל, כי הוא מבין את חומרת המעשים ומודע לנזק הפוטנציאלי מביצוע העבירה לו, למדינה ולכלל האזרחים.

10.  שירות המבחן התרשם כי העבירה בוצעה על רקע מאפיינים אישיותיים הקשורים לשיקול דעת לקוי, תועלתני וללא חשיבה על השלכות מעשיו ועל פוטנציאל הפגיעה הכרוכה בעבירות מסוג זה. על פי התרשמות שירות המבחן - "ניכר כי היה ברצונו להרוויח כסף קל תוך שיקול שגוי באשר לרווח והפסד".

להערכת שירות המבחן, ככל והנאשם יהיה מצוי בדוחק כלכלי בעתיד, הוא לא יפנה לבני משפחתו בבקשת עזרה כדי לא להיות עליהם לנטל ויפעל בדרכים אחרות במטרה להרוויח כסף, גם במחיר של עבירה על החוק.

11.  מנגד שירות המבחן התרשם שהנאשם גדל בבית נורמטיבי, נעדר עבר פלילי, ממלא באופן חיובי ומיטיב את תפקידיו ומשימות חייו השונות וציין במסגרת גורמי הסיכוי לשיקום שהנאשם הביע חרטה וצער על התנהלותו השגויה וניכר כי הפיק לקחים, העשויים להפחית הישנות התנהגות פורצת גבולות עתידית.

12.  הנאשם שלל נזקקות טיפולית ולכן שירות המבחן לא בא בהמלצה טיפולית. לאור אופי העבירה וחומרתה שירות המבחן המליץ על ענישה מרתיעה ומציבת גבול בדמות מאסר בעבודות שירות לצד מאסר מותנה.

ראיות לעונש

13.  ב"כ המאשימה הגישה תדפיס מידע תעבורתי של הנאשם (ת/2) ממנו עולה כי לנאשם הרשעות רבות בעבירות תעבורה, רובן המכריע עבירות ברירת קנס.

ב"כ הנאשם לא הגיש ראיות לעונש.

טענות הצדדים

14.  ב"כ המאשימה עמדה על הערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה מביצוע העבירה, על התוצאות הקשות הנובעות מביצוע העבירות ועל הצורך בהתמודדות עם עבירות אלו בצורה אפקטיבית כדי למנוע את התפשטותן ביתר שאת היום על רקע המתקפה הרצחנית ביום 7.10.23 וביקשה לקבוע מתחם ענישה הנע בין 3-8 חודשי מאסר בפועל.

15.  בתוך המתחם, לאור העדר עבר פלילי והודאת הנאשם, ב"כ המאשימה ביקשה לגזור את עונשו של הנאשם ברף התחתון של המתחם לצד עונשים נלווים של מאסר על תנאי ארוך ומרתיע, התחייבות, קנס מינימום של 8,000 ₪, פסילת רישיון נהיגה בפועל ועל תנאי.

16.  ב"כ הנאשם עתר לענישה צופה פני עתיד.

במסגרת הנסיבות הקשורות לביצוע העבירה ב"כ הנאשם ביקש להתחשב בעובדה שהעבירה בוצעה לפני 7.10.23, בעובדה שהנאשם הסיע 20 נוסעים, שרק אחד מהם היה ללא אישור ובטענתו שהקפיד ווידא שכולם נושאים אישורי שהייה כדין וכאשר הגיעו למחסום הסתבר שאחד האישורים שהוצג לו מזויף ולנוסע אין אישור שהייה.

בנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה ב"כ הנאשם ביקש להתחשב בהעדר עבר פלילי לנאשם, בכך שהעבירה נעברה לפני כ-3 שנים, בכך שהנאשם שיתף פעולה עם שירות המבחן, הפנים את הפסול שבמעשיו ושינה דרכיו. לטענת ב"כ הנאשם, הנאשם הקים לפני 4 שנים חברת הסעות וכיום עובד עם משרד הביטחון, מסיע חיילים ותלמידים ועובד עם חברות רבות שעובדות עם משרד הביטחון, הוא מפרנס את אשתו והוריו וענישה בדמות מאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות עלולה לפגוע בפרנסתו.

17.  הנאשם בדבריו לעונש ביקש את רחמיו של בית המשפט. לטענתו מזה כ-4 שנים הוא בעליה של חברת הסעות המעסיקה 25 נהגים, כאשר 90 אחוז מנפח העבודה היא עבודה עם משרד הביטחון. השתת מאסר אף בעבודות שירות יפגע בפרנסתו משמעותית.

דיון והכרעה

18.  בהתאם להוראת סעיף 40ב לחוק העונשין, העיקרון המנחה את בית המשפט בקביעת מתחם העונש ההולם למעשה עבירה הוא יחס הולם בין חומרת המעשה בנסיבות המקרה ומידת אשמו של הנאשם לבין סוג העונש המוטל עליו ומידתו.

19.  בהתאם להוראת סעיף 40ג(ב) לחוק העונשין בקביעת מתחם העונש ההולם יתחשב בית המשפט בערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בהם, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

20.  הערכים המוגנים: עבירה של הסעת שוהים בלתי חוקיים פוגעת בריבונות המדינה לדעת מי יבוא בשעריה, מגדילה את הסיכון לפשיעה מצד אלו ששוהים בה שלא כדין ויש בה כדי להגדיל את הפוטנציאל לפגיעה בביטחונו של הציבור ואזרחי המדינה.

21.  לעניין זה יפים דבריו של כב' השופט ג'ובראן ברע"פ 3677/13 מוחמד אלהרוש נ' מדינת ישראל (נבו, 9.12.14, להלן: הלכת אלהרוש), שנכתבו ביחס לעבירה של שהיה בלתי חוקית בישראל, אולם יפים גם לענייננו:

"מושכלות ראשונים הם כי הכניסה לישראל שלא כדין ומבלי היתר פרטני פוגעת בביטחון המדינה, בזכותה לקבוע את הבאים בשעריה ועלולה להגדיל את הסיכון לפשיעה מצד אלו ששוהים בה לא כדין [...] אין חולק כי עצם תופעת הכניסה שלא כדין מגדילה את הפוטנציאל לסיכון בטחוני, בין היתר בכך שהיא פותחת פתח לזליגת פעילות חבלנית עוינת (פח"ע) לתחומי מדינת ישראל ובכך מסכנת את בטחון תושביה".

22.  בע"פ 6545/16 בהאא אסקאפי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 21.02.2017), עמד בית המשפט העליון על החומרה הנודעת להסעת שוהים בלתי חוקיים בעבור תמורה כספית:

"חוק הכניסה לישראל קובע מדרג חומרה שלפיו העבירה של הסעת שוהים בלתי חוקיים (כמו גם העסקתם והלנתם) הינה חמורה מעבירת השהייה הבלתי חוקית כשלעצמה, ובפסיקה הושם דגש על החומרה והאשם הדבק בתושבי ישראל המסיעים שוהים בלתי חוקיים למען בצע כסף, ועל ידי כך יוצרים אף סיכון...".

23.  הסיכונים הטבועים בתופעת השהייה הבלתי חוקית בישראל והעבירות הנלוות לה - הסעה, הלנה והעסקה - קיבלו משנה תוקף לאחר המתקפה הרצחנית ביום 7.10.23 על תוצאותיה הקטלניות. היום ברורות ביתר שאת התוצאות הקשות שיכולות לנבוע מביצוע העבירות והצורך בהפחתת התופעה באמצעות ענישה מרתיעה.

24.  מידת הפגיעה בערכים המוגנים בענייננו: מדובר בענייננו בעבירה של הסעת תושב זר ברכב הסעות שבבעלות הנאשם בעבור תמורה כספית ומבלי שהנאשם הכיר את הנוסע.

25.  בנסיבות של הסעת שוהה בלתי חוקי ללא היכרות מוקדמת, הסכנה היא ברף גבוה יותר.

ברע"פ 3674/04 אבו סאלם נ' מדינת ישראל (12.2.2006) נפסק ביחס להסעת שוהה בלתי חוקי ללא היכרות מוקדמת איתו משטחי האזור אל תוך ישראל :

" משקל רב יש ליתן, כמובן, לנסיבות ביצוע העבירה ולמניעיו של העבריין, ובייחוד נתחשב בסיכון שיצר הנאשם לשלום הציבור. כך, למשל, פלוני שבעצימת עיניים הסיע אדם זר משטחי האזור אל תוך ישראל, נוטל על עצמו סיכון רב שכן אין לו כל ערובה כי הנוסע אינו נושא עמו מטען חבלה. פלוני יישפט אפוא לחומרה ומדיניות הענישה תיושם עליו במלואה. שונה הוא עניינו של אלמוני, המסיע בן משפחה או חבר קרוב. אמת, אלמוני אינו פטור מעונש, ואפשר אף כי יש להטיל עליו עונש מאסר, אך מנגד לא נוכל לומר כי ראוי לאכוף עליו את מדיניות הענישה במלוא עוצמתה."

מנגד, מדובר בעבירה שבוצעה לפני המתקפה הרצחנית ב - 7.10.23, שוהה בלתי חוקי אחד מתוך 20 נוסעים לטענתו, מבלי שהנאשם ידע לטענתו שמדובר בשוהה בלתי חוקי.

יובהר, טענת הנאשם כי השוהה הבלתי חוקי הציג בפניו אישור שהייה בטרם תחילת הנסיעה היא טענה שלא מצוינת בכתב האישום, היא לא התבררה ולא ניתן להתייחס אליה. היא גם לא עולה בקנה אחד עם העובדה שבעת בדיקת הנוסעים במחסום המשטרתי הנוסע מסר שאין ברשותו אישור שהייה. אם היה לו אישור, גם אם לא אותנטי, סביר שהיה מציג אותו.

26.  לנוכח הנסיבות המפורטות ולנוכח הידוע לנו היום לאחר המתקפה ב - 7.10.23 על הסיכונים הגדולים הכרוכים בתופעת השהייה הבלתי חוקית, מידת הפגיעה בערכים המוגנים היא במידה בינונית - גבוהה.

מדיניות הענישה הנוהגת

27.  בחינת מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות הסעת שב"ח מלמדת כי בעבירות דומות הוטלו על נאשמים שביצעו העבירה לפני המתקפה הרצחנית ב - 7.10.23 עונשים כדלקמן:

· בעפ"ג 475-01-17 אבו סבית נ' מדינת ישראל (8.3.2017) בגין עבירה בודדת של הסעת 3 שוהים בלתי חוקיים, לא לשם הפקת רווח כספי, נקבע מתחם עונש הנע בין מאסר קצר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות לבין מספר חודשי מאסר בפועל. ביחס לענישה בתוך המתחם, לאור שיקולי הקולא ובכללם העדר עבר פלילי ונסיבותיו האישיות של הנאשם, בית המשפט גזר על הנאשם חודש מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות לצד רכיבי ענישה נלווים. בית המשפט המחוזי בבאר שבע, דחה את הערעור תוך שציין :"הגם אם המעשה בוצע שלא בשל מניע כספי, אין בכך כדי להקהות מחומרתו, נוכח הרגישות הביטחונית שאין צורך להכביר מילים בעניינה והיא ידועה לכל, ובכלל זה למערער. אכן, נסיבותיו האישיות של המערער חיוביות. הוא איש משפחה ועובד לפרנסת המשפחה, ונעדר עבר פלילי. בדרך גזירת הדין נתן בית משפט קמא ביטוי לנסיבותיו של המערער ואין בעונש שהוטל כדי להצדיק התערבות ערכאת הערעור".

· ת"פ 37841-01-14 מדינת ישראל נ' חוסיין אבו אלקיעאן (16.12.15): הנאשם הורשע בעבירה של הסעת שוהה בלתי חוקי לאחר שמיעת ראיות ולאחר שנדחתה טענת הנאשם שהוצג לו היתר כניסה מזויף. בית המשפט שקל לקולה את העובדה שהנאשם הסיע 10 שוהים בלתי חוקים ורק אחד מהם לא נשא אישור מתאים וייחס לו עצימת עיניים ולחומרה את העובדה שנגד הנאשם תלוי ועומד מאסר מותנה בגין עבירות דומות. נקבע מתחם ענישה הנע בין חודש ל-6 חודשי מאסר ונגזר על הנאשם מאסר בן 4 חודשים והפעלת מאסר מותנה בן 6 חודשים (חציו בחופף וחציו במצטבר וסה"כ 7 חודשים). ערעור לבית המשפט המחוזי התקבל חלקית עקב נסיבותיו האישיות ועונש המאסר המותנה הופעל כך ש-3 חודשי מאסר ירוצו בחופף ו-4 במצטבר.

· בת"פ 18284-04-15 מדינת ישראל נ' עמאר (נבו, 16.12.15) בגין הסעת 2 שוהים בלתי חוקיים נקבע מתחם עונש שנע בין 3 חודשי מאסר בפועל לבין 10 חודשי מאסר בפועל.

· בת"פ 61854-02-20 מדינת ישראל נ' ענאבוסי (נבו, 14.09.21) בגין הסעת 2 שוהים בלתי חוקיים ללא עבר פלילי נקבע מתחם עונש שנע בין מאסר קצר שניתן לשאת בעבודות שירות ועד 6 חודשי מאסר. על הנאשם הושתו 45 ימי מאסר בפועל בעבודות שירות.

· ת"פ 14258-11-21 מדינת ישראל נ' אל פאחורי (נבו, 21.12.22) - הנאשם, נעדר עבר פלילי, הורשע בעבירה של הסעת 2 שוהים בלתי חוקיים. מתחם העונש נקבע בין מאסר קצר ל - 6 חודשי מאסר בפועל. עונשו של הנאשם נגזר לחודש מאסר בפועל בעבודות שירות.

·  בת"פ 12240-05-21 מדינת ישראל נ' עלא אבו כף (נבו, 29.01.24), שנדון לאחר 7.10.14, בית המשפט גזר על נאשם ללא עבר פלילי שהסיע שוהה בלתי חוקי אחד ענישה הכוללת מאסר בפועל למשך 30 ימים שירוצה בעבודות שירות לצד ענישה נלווית ושלילת רישיון על תנאי. הנאשם נטל אחריות מלאה, הודה שהוא מכיר את הנוסע וידע שהוא ללא היתר כדין. השתתף בהצלחה בהליך טיפולי. בית המשפט הדגיש בגזר דינו - " זוועות ונוראות פרוץ המלחמה בשבעה באוקטובר הבהירו לרשויות האכיפה ולבתי המשפט המחויבים בהגנת הציבור וביטחונו, ולכל אזרח, כי קיימת חובה להרתעה מפני ביצוע עבירות בתחום זה, קטנה כגדולה תוך שמירת האינטרס הציבורי לגבולות בטוחים".

· בת"פ 14-09-21 מדינת ישראל נ' אבו מדיעם (נבו, 26.02.24) בית המשפט גזר ענישה הכוללת 45 ימי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות, מאסר מותנה, פסילת רישיון נהיגה מותנית, 4,000 ₪ קנס והתחייבות בגין הסעת שוהה בלתי חוקי, קרוב משפחה מחברון. לנאשם עבר פלילי ישן, לא בעבירה לפי חוק הכניסה לישראל. בית המשפט קבע כי הגם שמדובר בעבירה שבוצעה לפני 7.10.23, מדיניות הענישה מחייבת התאמה לנוכח הסכנה לה התוודענו במתקפה הרצחנית.

· ת"פ 54477-12-21 מדינת ישראל נ' אבו עמרה (נבו, 30.01.24), אליו הפנתה ב"כ המאשימה: בית המשפט גזר 3 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, מאסר מותנה, פסילת רישיון נהיגה מותנה וקנס בסך 2,000 ₪ בגין הסעת תושב זר. לנאשם הרשעה נוספת בעבירות העסקת תושב זר והלנת תושב זר שלא כדין, הוא כפר בביצוע העבירה ולא נטל אחריות. בערעור (עפ"ג 19362-03-24) בית המשפט המחוזי קבע שמתחם העונש שקבע בית המשפט מותאם לנסיבות ואינו חורג לחומרה, כך גם עונש המאסר שהושת על הנאשם. יחד עם זאת, לאור החמרה במצבו הרפואי של הנאשם לאחר גזר הדין ומאחר שהוא נמצא כלא מתאים לריצוי מאסר בעבודות שירות בשל ההחמרה במצבו הרפואי, הוחלט לבטל את רכיב המאסר ומנגד להגדיל את סכום הקנס ל - 7,500 ₪ ולשלול את רישיון הנהיגה לצמיתות.

בעבירות שבוצעו בזמן המלחמה, הענישה הוחמרה. כך, למשל, בת"פ 1605-11-23 מדינת ישראל נ' סמי אלחמידי(07.02.24) בגין עבירה של הסעת שב"ח ממעבר מיתר ללא תמורה בזמן המלחמה. נגזר על הנאשם עונש הכולל 4 חודשי מאסר בפועל; בת"פ 37379-03-24 מדינת ישראל נ' מוצטפא אל גראד (15.05.24) - בגין הסעת 3 תושבים זרים ללא תמורה וללא היכרות מוקדמת משטח מדינת ישראל אל המחסום בזמן המלחמה נקבע מתחם עונש שנע בין 3 חודשי מאסר ל - 15 חודשי מאסר. על הנאשם הושתו 6 חודשי מאסר בפועל, שירוצו בעבודות שירות; בת"פ 2084-11-23 מדינת ישראל נ' אלגלאוי (09.09.24), אליו הפנתה ב"כ המאשימה, בית המשפט גזר בגין הסעת שב"ח בזמן מלחמה לנאשם עם עבר פלילי לרבות בעבירת הסעת שב"ח 9 חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות.

28.  נסיבות הקשורות בביצוע העבירה - במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה התחשבתי לקולה בעובדה שהעבירה בוצעה לפני המתקפה ב - 7.10.23, בטענת הנאשם שלא ידע שהנוסע ללא אישור שהייה כדין ובטענת הנאשם שהסיע 20 נוסעים זרים ורק אחד מהם לא נשא אישור שהייה כדין.

מאידך, לחומרה נתתי דעתי לכך שמדובר במי שבבעלותו חברת הסעות ומתפרנס מהסעת נוסעים, אשר חלה עליו חובה מוגברת להקפיד על בדיקת הנוסעים, בעובדה שהנאשם הסיע את השב"ח לשם הפקת רווח כלכלי מבלי שהכיר אותו ובנזק שיכול היה להיגרם כתוצאה מביצוע העבירה.

במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה נתתי דעתי גם לעונש המקסימלי שקבע המחוקק לעבירה בה הורשע הנאשם, שהוא כפול מהעונש המקסימלי שנקבע לעבירת שהייה בלתי חוקית בישראל, עובדה המלמדת על מידת החומרה שייחס המחוקק לעבירת הסעה של תושב זר השוהה בישראל שלא כדין.

לאחרונה, ביום 8.4.23, אושר תיקון לחוק הכניסה לישראל, המחמיר את הענישה בעבירות לפי חוק הכניסה לישראל ומעמיד את העונש על עבירת הסעת תושב זר השוהה בישראל שלא כדין על עונש מקסימלי של 4 שנים.

ברי כי התיקון אינו חל על המקרה שבפני, אולם יש בו כדי ללמד על הבנת המחוקק שהענישה הישנה לפני 7.10.23, לא נותנת מענה הולם לסיכונים הנובעים מתופעת השהייה הבלתי חוקית וראוי להחמיר בה.

יש להתחשב בענייננו בעובדה שהעבירה בוצעה לפני 7.10.23 ולא להחמיר באותה מידה כפי שמחמירים ביחס לעבירות המבוצעות לאחר 7.10.23, אולם יש להתחשב בנוסף בסיכונים הכרוכים בתופעת השהייה הלא חוקית, כפי שידועים לנו היום, הנזק שעלול להיגרם מהתופעה והצורך בענישה מרתיעה.

29.  בנסיבות העניין, בהתחשב בפגיעה בערכים המוגנים, בהתחשב במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, מצאתי לקבוע כי מתחם העונש ההולם בעניינו של הנאשם נע בין 45 ימי מאסר ל-7 חודשי מאסר בפועל, שיכול וירוצו בעבודות שירות, מאסר על תנאי, קנס, פסילת רישיון על תנאי והתחייבות להימנע מעבירה.

30.  נסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה - במסגרת הנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה התחשבתי לזכותו של הנאשם בהודאת הנאשם, בהעדר עבר פלילי לנאשם, בזמן שחלף ממועד ביצוע העבירה ועד היום (כשנתיים וחצי) שבמהלכם הנאשם לא ביצע עבירות פליליות, בהתרשמות שירות המבחן כי הנאשם הפיק לקחים והשתלב לדבריו במערך הסעות והתנהלות מסודרת ובאפשרות שמאסר ממושך יפגע בפרנסתו. מנגד, התחשבתי בהתרשמות שירות המבחן כי הנאשם לוקח אחריות חלקית על מעשיו, בהתרשמות מ"חוסר אותנטיות באשר לתיאורו את העבירה וניכר כי רצה להרוויח כסך מהיר, קל ..." ובהערכת שירות המבחן שאם הנאשם יהיה מצוי בדוחק כלכלי בעתיד, הוא לא יפנה בבקשת עזרה מבני משפחה ויפעל בדרכים אחרות במטרה להרוויח כסף, גם דרכים לא חוקיות.

31.  במקרים המתאימים ניתן לחרוג ממתחם העונש בין אם לקולא מטעמי שיקום ובין אם לחומרא מטעמי הגנה על שלום הציבור (סעיפים 40 ד(א) ו- 40 ג(ב) לחוק העונשין).

32.  בענייננו הנאשם שלל צורך או נזקקות טיפולית ולכן לא מצאתי לסטות ממתחם העונש ההולם.

התוצאה

33.  בשים לב למתחם העונש ההולם ולנסיבות לקולא ולחומרא שפירטתי לעיל, שנוגעות ואינן נוגעות לביצוע העבירה, מצאתי לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:

א. 2 חודשי מאסר בפועל אותם יישא בעבודות שירות על פי המלצת הממונה בעיריית ערד.

תחילת בצוע עבודות השירות ביום 30.10.24.

ביום 30.10.24 יתייצב הנאשם לצורך קליטה והצבה ב-יחידת ברקאי - עבודות שירות - שלוחת דרום - סמוך לכלא באר שבע.

הנאשם מוזהר כי עליו לעדכן את משרד הממונה בכל שינוי, אם יחול, בכתובת מגוריו ובטלפון הנייד שלו.

הנאשם מוזהר, כי עליו לעמוד בתנאי הפיקוח, שכן כל הפרה או אי מילוי עבודות השירות על פי הנחיות המפקח, עלולים להביא להפסקתן ולהמרתן בריצוי יתרת המאסר בפועל.

  ב.  4 חודשי מאסר על תנאי שלא יעבור משך שלוש שנים מהיום כל עבירה לפי חוק הכניסה לישראל.

  ג. 2 חודשי פסילת רישיון נהיגה על תנאי שלא יעבור משך שנתיים מהיום עבירה דומה לעבירה בה הורשע.

לאור העובדה שרישיון הנהיגה של הנאשם דרוש לו לצורך עבודתו וכן לאור העובדה שמדובר בעבירה ראשונה של הסעת שב"ח, על אף עיסוקו של הנאשם בתחום ההסעות שנים רבות, לא מצאתי להשית על הנאשם פסילת רישיון נהיגה בפועל.

  ד.  קנס כספי בסך 4,000 ₪ או 30 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב - 2 תשלומים שווים ורצופים, התשלום הראשון עד ליום 01.11.24 והתשלום השני עד ליום 01.12.24.

את הקנס ניתן לשלם כעבור 3 ימים מהיום באחת מהדרכים הבאות:

· תשלום בכרטיס אשראי באמצעות האתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה.

· תשלום בשירות עצמי באמצעות מוקד שירות טלפוני של מרכז הגבייה, בטלפון שמספרו 35592* או, 073-205-5000.

· תשלום במזומן בכל סניף של בנק הדואר, בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בהצגת שוברי תשלום)

ה.  התחייבות בסך 6,000 ₪ לא לעבור עבירה לפי חוק הכניסה לישראל במשך 3 שנים מהיום.

המזכירות תשלח העתק גזר הדין לממונה על עבודות השירות.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום לבית-המשפט המחוזי בבאר-שבע.

ניתן היום, כ"ו אלול תשפ"ד, 29 ספטמבר 2024, בהעדר הצדדים.