אישום מספר 3

4. על פי עובדות כתב האישום בהן הודה והורשע ב-29.4.21 , בשעה 01:38 או בסמוך לכך, בקרית מלאכי, הגפן, שהה הנאשם, אשר הינו תושב הרשות הפלסטינאית, בשטח מדינת ישראל, כשאין בידו אישור כניסה או שהייה כדין.

תמצית טענות המאשימה:

5. המאשימה הגישה טיעוניה בכתב ובעל פה .

6. המאשימה טענה לפגיעה בערכים המוגנים הביטחוניים, הכלכליים והחברתיים.

7. ב"כ המאשימה טענה למתחם עונש הולם, לכל אישום בנפרד, כדלקמן:

א. לאישום הראשון, מתחם הנע בין 2 חודשי מאסר בפועל ועד 7 חודשי מאסר בפועל.

ב. לאישום השני, והשלישי, מתחם הנע בין חודש מאסר בפועל ועד 6 חודשי מאסר בפועל, לכל אחד מהאישומים.

8. הנאשם נעדר עבר פלילי, הודה וחסך זמן שיפוטי יקר.

9. לתמיכת טיעוניה הפנתה ב"כ המאשימה לפסיקה בטיעוניה הכתובים ולפסקי דין : 37018-10-23 אלחרוב, 48697-10-15 אלקרים, נאשם צעיר, נעדר עבר, 28726-03-16 גית, נקבע מתחם לעבירה בודדות 2-6.

10. לסיום עתרה המאשימה, למקם את עונשו של הנאשם, בחלקו הנמוך אך לא בתחתיתו של כל מתחם, ולהשית התחייבות, קנס, ומאסר מותנה ארוך ומרתיע.

תמצית טענות ההגנה :

11. ב"כ הנאשם טען כי יש לקבוע שני מתחמים.

12. מתחם אחד לכניסות לפני המלחמה, בהתאם לפסק דין אלהרוש, 0-5 ומתחם אחד לאחר המלחמה, לפי פסק דין אלנג'ר 2-7.

13. ב"כ הנאשם הפנה לפסיקה: בת"פ 10712-10-23, שני תיקים, כניסה אחת לפני המלחמה וכניסה אחת לאחר תחילת המלחמה, ת"פ 60988-09-23, כתב אישום אחד של שתי כניסות, וטען כי בפסקי דין אלו , נקבע כי המתחם לשתי כניסות, כניסה לפני המלחמה יהיה מתחם, לפי אלהרוש, וכניסה לאחר תחילת המלחמה, מתחם לפי אלנג'ר.

14. ב"כ הנאשם ציין, כי 2 אישומים הם משנת 2021 לפני למעלה מ-4 שנים, מדובר בעבירת עוון, שתקופת ההתיישנות שלהם היא 5 שנים הוא על הגבול .

15. לסיום ביקש ב"כ הנאשם, לקבוע מתחם אחד, שנע בין 2 ל-7 ולמקם את עניינו של הנאשם בתחתית המתחם, ולהשית עונש של כחודשיים וחצי, וטען כי, החמרה בעונשו של הנאשם תהיה לא הוגנת נוכח נסיבות מועד ביצוע של, שתי העבירות שהינן ישנות משנת 2021.

16. הנאשם בדבריו האחרונים לבית המשפט (ציטוט):

"אני מבטיח שאני לא אכנס למדינת ישראל בלי אישור, האישור שלי נעצר בעקבות המלחמה. לפני המלחמה היה לי אישור"

מתחם העונש ההולם

17. את מתחם העונש ההולם, בהתאם להוראות תיקון 113 התשל"ז -1977, יש לקבוע בהתאם לערכים המוגנים בחוק, במידת הפגיעה בהם ולאור נסיבות ביצוע העבירה.

18. בית המשפט סבור כי כעקרון מדובר במתחם אחד כולל בשל טיב העבירות החוזרות, הצדדים לה, טיבה ותכליתה. מועדים שונים לביצוע עבירות אינם בהכרח שלוש עבירות נפרדות ושלושה מתחמים, אם המניע הצדדים והמהות זהה ורק המועדים שונים. דומה הדבר לנסיבות שונות של אותה עבירה הקובעות מתחם שונה, לו כל עבירה הייתה היחידה בכתב האישום, אולם כשהיא יחד באותו כתב אישום, המתחם המשותף, מצד היות הנאשם רצידיביסט הינו מתחם אחד במסגרתו ישנם מספר עבירות מאותו סוג ומקור תכלית ומאפיינים. בית המשפט רואה את המתחם כאחד כולל גם עבירות ישנות וגם חדשה ועדכנית. מדובר בעבירה אחת חוזרת ונשנית שבבתי המשפט הצבאיים חומרתה לא השתנתה ובבית המשפט במדינה הנחישות והתודעה השתנו לפני ואחרי 7/10.

19. ניתן לחלק בין שני מתחמים דהיינןו עבירות לפני 7/10 ועבירות לאחר 7/10 שאם לא כן כל עבירה ועבירה חוזרת ונישנית תיבחן בנפרד לעצמה וצירופן כעבריינות אחת לא תבוא לידי ביטוי שלם או שהיובש המתמטי יביא לתוצאה לא סבירה ולא מידתית . במקרה זה גם אז שתי העבירות יחד תבאנה לתוצאה של מתחם אחד מלפני 7/10 של 2 חודשים - 7 חודשים והעבירה הנוספת לאחר ה7/10 תביא למתחם של חודש ועד 6 חודשים גם לשיטתו של הסנגור . לא סביר שמתחם ישנן יצמיח תוצאה של מאסר מותנה ועוד מאסר מותנה שווה מאסר מותנה, במקום לראות את הרצידיווסטיות של מי שחוזר ושונה על אותה עבירה על כל הסכנות הטמונות בה בתקופת מלחמה ובתקופת סכנה ובתקופת פיגועים לאורך חייה של המדינה .כך או כך אין מיקום העונש במתחם מתחיל בהכרח ברף הנמוך אלא בהתאם לכלל הפרמטרים יכול למצוא מקומו ומיקומו בהתאם למכלול השיקולים ברף בינוני או בקרבת הרף הבינוני במצטבר בין המתחמים או בחופף יחסי .

20. הנאשם הורשע, בעבירה של כניסה לישראל, ופגע בערכים המוגנים של זכות המדינה לקבוע את זהות הבאים בשעריה, ועבירת הכניסה והשהיה בישראל, שלא כדין פוגעת בערכים ביטחוניים חברתיים וכלכליים. שמירת שלום הציבור במיוחד בעת הזו, עת המלחמה, מוכרחת ומוכחת נוכח הפיגועים הקשים על ידי שוהים בלתי חוקיים בישראל, בין אם באופן ישיר ובין אם עקיף.

21. פגיעתו של הנאשם בערכים אלו, גם אם מבוצעת לצרכים כלכליים, מהווה פגיעה, וחוק זה נועד להגן על המדינה מפני פגיעה זו, אם כי - פגיעתו אינה ברף הגבוה של הסכנה הביטחונית הממשית.

22. הערך הביטחוני החברתי והכלכלי, נפגע גם מהעדר יכולתה של מדינה להגן על גבולותיה מפני כניסה שלא כדין, והאפשרויות הנגישות בכניסות אלו, לצרכי טרור, גם אם לא כל שוהה בלתי חוקי נגוע בתכנון או קשר לארגוני טרור. בתאריך 07/10/23 פרצה מלחמת "חרבות ברזל" ונכנסו אלפי מחבלים רבים לשטחי המדינה וביצעו טבח וחטיפת אזרחים.

23. הוכרז מצב חירום וסגר, והפוטנציאל לסיכון בטחוני הטמון בעבירת השהיה הבלתי חוקית, גדול, במיוחד נוכח המגמה האינטנסיבית לבצע פיגועים בתוך המדינה, מעבר למצב המלחמה בו היא שרויה מחוץ.

24. על חומרת הפגיעה הערכים המוגנים עמד כבוד השופט ס' ג'ובראן ברע"פ 3677/13 מוחמד אלהרוש נ' מדינת ישראל (9.12.14) (להלן: "אלהרוש"):

"מושכלות ראשונים הם כי הכניסה לישראל שלא כדין ומבלי היתר פרטני פוגעת בביטחון המדינה, בזכותה לקבוע את הבאים בשעריה ועלולה להגדיל את הסיכון לפשיעה מצד אלו ששוהים בה לא כדין [...] אין חולק כי עצם תופעת הכניסה שלא כדין מגדילה את הפוטנציאל לסיכון בטחוני, בין היתר בכך שהיא פותחת פתח לזליגת פעילות חבלנית עוינת (פח"ע) לתחומי מדינת ישראל ובכך מסכנת את בטחון תושביה. "

25. יש לזכור כי מתחם הענישה הוא דינמי ועשוי להשתנות בהתאם למצב הביטחוני, למקום ביצוע העבירה, ולפיכך, כניסה ושהיה בישראל שלא כדין לאחר אירועי הטבח "ב 07/10/23" מהווה פגיעה גדולה יותר במדינה ובחוקיה הרלוונטיים לאירועים ולתכלית החקיקה בעקבות הטבח והשלכותיו.

26. בעפ"ג 6746-10-23 מדינת ישראל נ' זארכנה שניתן ביום 09/10/2023 צוינה חומרת ביצוע עבירות לאחר ה"07/10/23" :

"נעיר כי מסקנתנו זו הייתה נכונה במנותק מהמצב הביטחוני הנוכח, והדברים נכונים קל וחומר בשים לב למצב הביטחוני השורר היום".

27. לעניין מתחם ענישה בכניסות ושהייה לאחר 7/10 נקבע זה בהתאם לפרמטרים שונים אך תחילתו בין חודשיים ל7 חודשים במי שנעדר עבר פלילי אינו רצידיבסט ושהייתו קצרה . ראו עפ"ג (מחוזי ב"ש) 60575-05-24 מדינת ישראל נ' פרעון [פורסם בנבו] (29.5.24), עפ"ג (מחוזי ב"ש) 25013-05-24 מדינת ישראל נ' חרוב [פורסם בנבו] (12.5.24), בעפ"ג (מחוזי ב"ש) 38420-05-24 מדינת ישראל נ' גונדי (ניתן ביום 22.5.24, לא פורסם), עפ"ג (מחוזי חי') 1680-11-23 מדינת ישראל נ' כסאב ואח' [פורסם בנבו] (6.11.23), עפ"ג (מחוזי ב"ש) 21243-12-23 מדינת ישראל נ' סויטי [פורסם בנבו] (13.12.23). וכן עפ"ג 68409-05-24 מ"י נ' אלערארה מחוזי באר שבע.

28. בכל הקשור למתחם ענישה ביחס לעבירה שלפני 7/10 בהילכת אלהרוש ומאוחר יותר נקבעו מתחמים שעלו ממאסר מותנה ברף הנמוך עד 5 חודשי מאסר בעבירה יחידה בשהייה קצרה , והתקדמו בראייה רטרואקטיבית למתחם עונשי הולם וראוי שבין חודש מאסר ועד 6 חודשי מאסר בראייה היום, ביחס לעבירות שלפני 7/10 לתכלית המתחם והפגיעה בערכים שהיו אז והיום. כתב אישום בו עולות שלוש עבירות ישנה השפעה של כל אחת על השנייה בראיית המתחמים בין אם כמתחם אחד ובין אם בנפרד הן ביחס למעשה והן ביחד לעושה.

א. אם כמתחם אחד יחל זה ב3-8 חודשים לצד עונשים נילווים.

ב. קיימת סבירות לקבוע שני מתחמים לפני 7/10 ואחר 7/10 , כיאז לפני 7/10 בשתי העבירות המתחם האחד יהא חודש לפחות עד 6 חודשים והמתחם שלאחר 7/10 יהא 2- 7 חודשים . כך או כך המצטבר היבש יתחיל מ3 חודשים.

גם לו הייתי קובע 3 מתחמים אחד לכל עבירה צירופם לא יכול להצמיח תוצאת רף נמוך מצטבר כולו לא סביר והרף הנמוך של המתחמים יהא בכל הקשור לאלו שלפני 7/10 בחופף בהקשר זה במיוחד נוכח ישנותן של העבירות הנדרשות כימות מתחמי סביר .

נסיבות שקשורות לביצוע העבירה :

29. באישום הראשון, הנאשם נכנס לישראל לאחר ה "07/10/23".

30. באישום השני ושלישי הנאשם נכנס לישראל לפני ה "07/10/23", בהפרש קצר יחסית בין הכניסות.

31. מדובר בעבירות מסוג אחד זהה, בשלושה מועדים שונים אך טיבה מהותה ותכליתה אחת היא כניסה לישראל שלא כדין.

32. הנאשם נכנס לצורכי פרנסה וכלכלה. לא ניתן לדעת מה בכוונת שוהה בלתי חוקי או צפיית מועד עשיית שימוש בשוהה זה או אחר באופן ישיר או עקיף או באווירה הכללית של כניסה כלכלית לישראל, להכנסת מפגעי טרור או לסיועם, פוטנציאל הנזק והסיכון הביטחוני קיים.

33. תחושת הביטחון של הציבור מתערערת, עת נכנסים לישראל שוהים בלתי חוקים, ללא בדיקה ביטחונית וללא אכיפה והרתעה של החוק.

34. בענייננו אין מדובר בשהייה ארוכה בשלושת האירועים אם כי במרחק זמנים משמעותי. הראשון והשני מלפני כ 4 שנים וזה האחרון לאחר 7/10/23 במסגרתו נתפס.

35. לפנינו שלוש עבירות של כניסה שלא כדין, לתכלית כלכלית, שעניינה חמור בראייתו של האינטרס הציבורי בעת הזו וגם בכל הנוגע לעבירות מלפני 7/10 .

36. פסק הדין המנחה עפ"ג 68409-05-24 מ"י נ' אלערארה מחוזי באר שבע קובע שמתחם העונש ההולם אמור להיות מחמיר יותר ככל שהמלחמה נמשכת והמצב הביטחוני בארץ בדרגת דריכות וסכנה גבוהה.

" כפי שנכתב בשורת פסקי דין, המלחמה הקשה אשר פרצה ביום 7.10.23 עודנה מתנהלת, המצב הביטחוני הקשה לא התמתן, לא חלף מן העולם, ולא נוצר מצב שבו החשיבות הרבה למתן מקום משקל ומעמד לערכים המוגנים בעבירה זו, פחת.

...

אנו מוצאים לנכון להוסיף, כי לא רק שהתמשכות המצב הביטחוני הקשה לפרק הזמן הארוך שהוא נמשך בו, לא צריכה להביא למסקנה של קביעת מתחם עונש הולם נמוך יותר, אלא שאנו סבורים, שייתכן ויהיה מקום לשקול אף החמרה של מתחם העונש ההולם, בשל כך שהמצב הביטחוני ממשיך להיות חמור, והפגיעה בערכים המוגנים בבסיס עבירה זו, מקבלים מידי יום משמעות חשובה יותר, אשר צריכה לקבל ביטוי במענה עונשי הולם, וייתכן שאף מחמיר יותר.

המתחם ההולם והראוי :

37. לאור האמור, מתחם העונש ההולם, לשיטת בית המשפט העקרונית שלא במקרה דנן אמור להיות מתחם אחד הכולל את העבירות שהן עבירות חוזרות אחת במהותן וטיבן, הינו מתחם הנע כאשר מדובר שלוש עבירות בין 3 חודשי מאסר בפועל ועד 8 חודשי מאסר בפועל לצד עונשים נלווים, ואולם בשל ריחוק הזמן, בהפרדת המתחמים הרי שבגין העבירות הראשונות הישנות לפני 7/10 המתחם הכולל האחד ינוע מחודש עד 6 חודשי מאסר לצד עונשים נלווים ובגין העבירה השלישית מתחם של 2- 7 חודשי מאסר לצד עונשים נלווים תוצאת שני המתחמים סבירה .

38. גם אם אעמיד המתחם לכל עבירה ועבירה בדרך הפשוטה עדיין לא היובש המתמטי יכתיב תוצאה של חיבור חודשי המינימום לפיכך בכתב אישום אחד בו מספר עבירות יש לשמור על האיזון בסבירות כך שגם מתחמים שונים לא יביאו לתוצאת מתחם לא מידתית של 3 המתחמים.

39. לעניין הקנס הכספי נראה כי בהתאם לפסק הדין עפ"ג 68409-05-24 מ"י נ' אלערארה מחוזי באר שבע, הועמד זה על סך של 1,500 ₪ . ובהתייחס לעבירות הכלכליות, שתכליתן, ונסיבותיהן הן המחייבות רכיבי ענישה כלכליים, ולאחר שבחנתי מצבו הכלכלי ונסיבותיו, של הנאשם, ושמעתי אף אותו כמצוות המחוקק המבקש לקבוע מתחם בהתאם למצבו הכלכלי של נאשם , בסכום שסופו בין במצטבר בין מתחמים ובין במתחם אחד של רצידוויסטיות במצבו של הנאשם . הריני מעמיד מתחם הקנס הכספי במצטבר בין 2,000 ₪ ל3,000 ₪.

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה :

40. הנאשם הודה וחסך זמן שיפוטי, הגם שבכל הקשור לראיות הרי שהתפיסה של הנאשם בתוך המדינה והעדר ההיתר ברשומות המוסדיות מקיימים רף ראיות בדרגתו הגבוהה ביותר . עדיין הודאה ראויה לשיקול דעת מערכתי בראייה רחבה.

41. לטענת הנאשם, היה לו בעבר היתר כניסה לישראל .

42. הנאשם נעדר עבר פלילי מעבר ל3 העבירות האמורות מושא כתב האישום .

דיון משקלים וקביעת העונש בתוך המתחם :

43. לאור האמור ובמתן משקל להרתעת היחיד והרבים, בשני מתחמים שלפני 7/10 (1-6) ואחרי 7/10 ( 2-7) כי אז המתחם במצטבר יחסי חודש + חודשיים =3 חודשים ומיקום העונש בשליש הנמוך אך לא בתחתיתו.

44. יש לזכור את ישנות העבירות שמלפני 7/10 בשיקול הדעת בדבר מיקום העונש בתוך המתחם באשר הוא מפוצל או מאוחד.

45. לקחתי בחשבון חלוף הזמן מהעבירות הישנות אך מנגד גם לחידושן בעבירה השלישית לאחר הטבח ובעיצומה של המלחמה.

46. בעפ"ג 68409-05-24 מ"י נ' אלערארה מחוזי באר שבע מתייחס לשיקולי הרתעה :

כפי שצוין גם כן בשורת פסקי דין מהעת האחרונה, חלקם מצוטטים לעיל, בעבירות אלו, בהינתן הפגיעה בערכים המוגנים, ובהינתן העובדה ששוב ושוב מבוצעת העבירה, ויש כניסה חוזרת ונשנית לישראל שלא כדין, המשקל שיש לתת לשיקולי הרתעת היחיד והרתעת הרבים, הינו משקל חשוב, אשר צריך לקבל ביטוי במסגרת הענישה במסגרת המתחם. לאור זאת, על הענישה לא להיות בתחתית המתחם.

כידוע, ערכאת הערעור אינה נוהגת למצות את הדין, ואך מנימוק זה, תהיה הענישה, להלן, אשר הינה מעל המתחם, מתונה. "

יישום העקרונות :

47. מדובר ב3 עבירות . המכנה המשותף הוא רצידיווז'ם . הדיוק בחשבונאות יכול לקחת בחשבון שתי עבירות ישנות ואחד עדכנית חמורה ביותר .

48. הרתעת היחיד -אותו יחיד שבחר לשוב על העבירה גם לאחר 7/10 מחייבת ראיית שלוש העבירות בהשפעתן עליו כמעידות על העושה ותפיסתו את העבירה. הסכנה מנאשם זה מצד עצמו מחייבת הרתעתו.

49. הרתעת הרבים הממשיכים כאילו לא ארע דבר ב7/10 להיכנס שלא כדין בהיקפים משמעותיים, והצופים בעונשי זולתם מחייבת ענישה מרתיעה בתוך המתחם או המתחמים .

50. ריבוי נכנסים מטעמים כלכליים, ממסך העשן ויוצר "אטמוספרה" של קלות וזילות הכניסה לישראל והשהייה בה שלא כדין. באין יכולת לאבחן כבגבול חיצוני של המדינה בין הנכנסים הרבים למטרות כלכליות לבין מחבלים, נוצרת הכבדה על נקיטת אמצעים צבאיים להגנה מוחלטת של גבולות המדינה, זאת גם לצד קושי לדעת צפונות כל נכנס האם לטרור , פרנסה , שניהם בהתאם להזדמנות שתיקרה או יבוקש בדרכו.

51. אשר על כן , הריני גוזר על הנאשם העונשים הבאים :

א. 115 ימי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו בתיק זה לפי רישומי שב"ס.

ב. 4 חודשי מאסר על תנאי לתקופה של שלוש שנים מיום שחרורו, שלא יעבור כל עבירה לפי חוק הכניסה לישראל.

ג. חתימה על התחייבות בסך 3,000 ₪ להימנע מעבירה שבה הורשע, או כל עבירה לפי חוק הכניסה לישראל וזאת למשך שלוש שנים מיום שחרורו.

ד. קנס בסך 2,000 ₪ או 7 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם עד ליום 1.8.25 .

ניתן יהיה לשלם את הקנס כעבור שלושה ימים מיום מתן גזר הדין לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה באחת מהדרכים הבאות:

בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il

מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה) - בטלפון 35592* או בטלפון ***-*******

במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום).

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 ימים.

ניתן היום, י' ניסן תשפ"ה, 08 אפריל 2025, בהעדר הצדדים.