רקע

1.  הנאשם הורשע על-פי הודאתו בכתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון בעבירה של הסעת שלושה תושבים זרים או יותר לפי סעיף 12א(ג)(1א)(ב) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב - 1952.

2.  לפי האמור בכתב האישום המתוקן, בתאריך 11.5.25 בשעה 06:43 או בסמוך לכך הסיע הנאשם ברכב מסוג רנו, 3 תושבים זרים שלא החזיקו באישור כניסה ושהיה כדין ונעצרו במחסום משטרתי יזום בצומת שרה בבאר שבע.

3.  בתאריך 15.7.25 הציגו הצדדים הסדר דיוני לפיו כתב האישום תוקן, הנאשם הודה והורשע במיוחס לו בכתב האישום המתוקן. לא הוצגו הסכמות עונשיות.

ראיות וטיעוני הצדדים לעונש

4.  המאשימה הגישה טיעונים בכתב (ת/1), גיליון רישום פלילי ותעבורתי של הנאשם (ת/2,ת/3), בנוסף השלימה טיעוניה בעל-פה. המאשימה הדגישה חומרת נסיבות העבירה בכך שהסיע 3 תושבים זרים, הפנתה לתיקון בחוק המבטא את החומרה שמייחס המחוקק לעבירות אלו. בהתאם לפסיקה שהציגה עתרה לקביעת מתחם ענישה הנע בין 9 ועד 24 חודשי מאסר וענישה נלווית לרבות פסילה בפועל ועל תנאי. ציינה כי קיימת חובה בחוק להטלת קנס בסך 10,000 ₪. הנאשם בעל עבר פלילי הכולל הרשעה אחת בעבירות שלא ממין העניין, הרשעה זו התיישנה. לפיכך, עתרה המאשימה למקם עונשו של הנאשם ברף הנמוך אולם לא בתחתיתו.

5.  ב"כ הנאשם הדגיש כי מדובר בנאשם צעיר, אב לשלושה קטינים הסמוכים על שולחנו, מפרנס יחיד. הנאשם הודה במיוחס לו בהזדמנות הראשונה וחסך מזמנו של בית המשפט. לעניין נסיבות ביצוע העבירה, הודגש כי מדובר בהסעה קצרה, בוצעה שלא בתמורה, הנאשם הודה כי לא בדק את ההיתרים של התושבים הזרים, נטען כי החזיקו בהיתרים שהוקפאו.

6.  ב"כ הנאשם התייחס לפסיקה אליה הפנתה המאשימה וביצע אבחנה בין מקרים אלו למקרה שבפני נשוא הדיון. עתר לקבוע מתחם עונש המתחיל במספר חודשים של מאסר שניתן לרצות בעבודת שירות ועד ל-7 חודשי מאסר. ביקש להסתפק בתקופת מעצרו ולחילופין, לא לגזור את עונשו מעל 6 חודשים. הפנה לכך שהנאשם יכול היה לשהות במעצר באיזוק אולם בחר להישאר במעצר, לקח אחריות וביקש לסיים את ההליך בעניינו.

הנאשם בדברו האחרון טרם גזירת עונשו הביע צער וחרטה על מעשיו, ביקש את רחמי בית המשפט, ציין כי מבקש לחזור לילדיו ולסייע להם טרם פתיחת שנת הלימודים.

דיון

קביעת מתחם העונש ההולם

7.  קביעת מתחם העונש ההולם למעשה העבירה נעשה בהתאם לעקרון ההלימה. לשם כך יש להתחשב בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

8.  במקרה זה מדובר באירוע המגלם בתוכו פגיעה במספר רב של ערכים חברתיים; פגיעה בשמירה על סדר ציבורי תקין ובהגנה על תחושת הביטחון של הציבור ופגיעה בזכותה של המדינה לקבוע זהות הבאים בשעריה בכלל ובפרט בעת הזו בה מדינת ישראל מצויה במלחמה הכוללת מספר חזיתות. עניין המעלה צורך בשמירה על בטחון הציבור ומניעת שהותם הבלתי חוקית של תושבי האזור, כאשר עצם שהותם בישראל טומנת בחובה פוטנציאל ממשי לסיכון ביטחוני.

9.  בחינת מידת הפגיעה בערכים המוגנים בשים לב לנסיבות ביצוע העבירה מובילה למסקנה שמדובר בפגיעה ממשית. לפי גרסת הנאשם לא מדובר בהסעה מתוכננת ומאורגנת אלא באירוע אקראי וספונטני, כמו כן לא גבה הנאשם תשלום עבור הנסיעה. ההסעה הייתה בתחומי מדינת ישראל לפרק זמן קצר וללא ביצוע עבירות נלוות. מנגד, ראוי היה כי הנאשם ינקוט במשנה זהירות ויבדוק זהות הנוסעים שאסף.

10.הענישה הנוהגת

למרבה הצער, אנו למודי ניסיון מהסיכון הביטחוני המשמעותי הקיים נוכח שהות בלתי חוקית של תושבי האזור בישראל. עניין זה קיבל חיזוק לאחר אירועי יום 7 לאוקטובר 2023, פוטנציאל הסיכון הביטחוני בעבירות של שהייה שלא כחוק הינו בעל ביטוי ממשי, ומאז אף קיימת החמרה במדיניות הענישה.

ההחמרה בענישה קיבלה ביטוי במספר פסקי דין שונים במהלך תקופת המלחמה, כאשר בתי המשפט המחוזיים החמירו משמעותית את הענישה ואת מתחם העונש ההולם ביחס לשוהים שלא כדין בישראל מאז אירועי 7.10.23 (ראה עפ"ג (ים) 65843-05-24 מדינת ישראל נ' ג'נאג'רה (ניתן ביום 06.06.24), עפ"ג (ים) 14958-09-24 אלמצרי ואח' נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 26.09.24), עפ"ג (מחוזי ב"ש) 31211-10-23 מדינת ישראל נ' אלנג'אר ואח' (ניתן ביום 22.10.23) רע"פ 7908/23 אלנג'אר ואח' נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 27.11.23).

מההחמרה המפורטת ביחס לשוהים שלא כדין ניתן להקיש גם ביחס לעבירה של הסעה של שוהים בלתי חוקים, שהרי מדובר בעבירה שחומרתה רבה יותר והפגיעה בערכים המוגנים בה משמעותי יותר, ראה ת"פ (ב"ש) 2084-11-23 מ"י נ' אלגלאוי (08.09.24) במסגרתו ניתח בית המשפט את הפסיקה לפני ולאחר פרוץ המלחמה, והעמיד את מתחם הענישה להסעת שוהה בלתי חוקי של יחיד על ששה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות ועד 12 חודשי מאסר בפועל.

כמו כן מפנה גם לת"פ 8840-06-24 (שלום נתניה) מדינת ישראל נ' קבהא (29.10.24); ת"פ 31326-08-24 (שלום נתניה) מדינת ישראל נ' חפאג'ה (29.10.24) במסגרתם נקבע מתחם ענישה בגין הסעת 2 שב"חים - 6 עד 18 חודשי מאסר בפועל.

עוד יש לציין שבעקבות המלחמה תוקן חוק הכניסה לישראל והוכנס לחוק תיקון 38 - הוראת שעה, שנכנס לתוקף ביום 08.04.24, במסגרת התיקון הוחמרה הענישה בגין עבירות העסקה, הלנה והסעת שוהים בלתי חוקיים וכן נקבעו עונשי מינימום לעבירות אלו.

בשים לב לכך שכיום עדיין מצויה מדינת ישראל במלחמה, ההחמרה בענישה נועדה ליצור הרתעה שכן מדובר בעבירות המסכנות את הציבור ומביאות לחדירת גורמים עוינים למדינת ישראל.

לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים ובשים לב לנסיבות תיק זה ולפסיקה הנוהגת מהעת האחרונה ובהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40 יג), מצאתי לקבוע שמתחם העונש ההולם נע בין 8 חודשי מאסר בפועל ל 20 חודשי מאסר בפועל.

גזירת העונש המתאים לנאשם

11.  בגזירת העונש המתאים לנאשם, בטווחי מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 יא'). במסגרת זו מן הראוי לתת את הדעת לנסיבות הבאות:

הנאשם יליד 1986, נשוי ואב לשלושה, הודה במיוחס לו ולקח אחריות על מעשיו. הנאשם עצור מאחורי סורג ובריח על אף שנטען כי יכול היה לשהות במעצר באיזוק אלקטרוני.

עוד נתתי דעתי לעברו פלילי של הנאשם הכולל הרשעה שהתיישנה בעבירות שאינן ממין העניין. עוד נתתי דעתי לגובה קנס החובה שיש להטיל במקרה זה והעדר נסיבות להימנע מכך. מנגד, שקלתי הצורך בהרתעת הרבים בגדרו של המתחם במיוחד בעת הזו.

לאחר ששקלתי בחשבון כל אלה, מצאתי למקם עונשו של הנאשם בתחתית המתחם, לצד הטלת ענישה נלוות הכוללת קנס כספי בהתאם לתיקון 38 ופסילת רישיון נהיגה.

סוף דבר

12.  לאור כל האמור, מצאתי להטיל על הנאשם את העונשים הבאים:

א.  8 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו בגין תיק זה.

ב.  4 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו, שלא יעבור עבירה בה הורשע או כל עבירה על חוק הכניסה לישראל.

ג. קנס בסך 10,000 ₪ או 3 חודשי מאסר תמורתו. מורה על תשלום הקנס ב-10 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 01.12.25 ובראשון לכל חודש שאחריו.

ד.  התחייבות על סך 3,000 ₪ למשך שנתיים מיום שחרורו שלא יעבור עבירה כלשהיא על חוק הכניסה לישראל. [ההתחייבות תוצהר לפרוטוקול].

ה. מורה על פסילת רישיון הנהיגה של הנאשם לתקופה בת 4 חודשים מיום שחרורו. הובהר לנאשם חובתו להפקיד את רישיון הנהיגה שלו במזכירות בית המשפט מיד עם שחרורו ממאסר, הואיל ועונש הפסילה ייכנס לתוקף אולם לא יימנה אלא ממועד הפקדת הרישיון בפועל וככל ולא יופקד, הפסילה לא תסתיים.

ו. פסילה על תנאי לתקופה של 6 חודשים ככל ויעבור במשך שנתיים מיום שחרורו עבירה של נהיגה בפסילה או עבירה של הסעת תושב זר.

את הקנס ניתן לשלם באחת מהדרכים הבאות:

·  בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il.

·  מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה)  - בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000.

·  במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בהצגת בשוברי תשלום).

המזכירות תסגור את התיק.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.

ניתן היום, ג' אב תשפ"ה, 28 יולי 2025, בהעדר הצדדים.