5. המאשימה הגישה טיעוניה בכתב ובעל פה .

6. המאשימה טענה לפגיעה בערכים המוגנים הביטחוניים, הכלכליים והחברתיים.

7. צוין כי הנאשמים ביצעו העבירה לאחר ה "07/10/23" שיש לכך חומרה נוספת, בגלל הטבח של כניסת מחבלים לישראל ופריצת המלחמה בעקבותיה וכן, בשל פיגועי הטרור, הנעזרים לא אחת בשוהים בלתי חוקיים.

8. ב"כ המאשימה טענה למתחם עונש הולם לנאשמים כדלקמן:

a. ביחס לנאשם 1- ששהה בישראל שלא כדין תקופה של 10 ימים עד שנעצר, מתחם הנע בין 2 חודשי מאסר בפועל ועד 7 חודשי מאסר בפועל.

b. ביחס לנאשם 2- ששהה בישראל שלא כדין תקופה של חודשיים וחצי עד שנעצר, מתחם הנע בין 3 חודשי מאסר בפועל ועד 8 חודשי מאסר בפועל.

9. לאור האמור, ולנוכח הודאת הנאשמים, חסכון בזמן שיפוטי, עתרה המאשימה למקם את עונשם של הנאשמים, כל אחד בהתאם למתחם אליו עתרה, ברף התחתון של המתחם, אך לא בתחתיתו, לצד עונשים נלווים, מאסר על תנאי, קנס והתחייבות.

10. המאשימה ציינה ותמכה טענותיה בפסיקות ומושא טענותיה לעונש בכתב.

טענות ההגנה :

11. ב"כ הנאשמים טען כי מדובר בנאשמים שמעולם לא הסתבכו עם רשויות החוק, לא פלילית ולא בטחונית, שיתפו פעולה באופן מלא בחקירתם, ולא הכשילו את עבודת השוטרים בזמן מעצרם .

12. לנאשמים היו אישורים בעבר. (נ/1, נ2)

13. באשר למתחם הענישה, הפנה לפסיקה -ת.פ. 8678-01-25 שם הושתו על הנאשם 65 ימי מאסר ו 1000 ₪ קנס; ת.פ. 36659-02-24, הנאשם שהה שהייה ארוכה והושתו עליו 65 ימי מאסר בפועל; ת"פ 8723-07-24 הושתו על הנאשמים 61 ימי מאסר,

14. לטענת ב"כ הנאשמים, יש לקבוע לשני הנאשמים עונש אחיד, בתחתית המתחם שנקבע בפסיקות לעיל.

15. לסיום טען ב"כ הנאשמים כי מדובר בעבירת עוני, ויש להקל בקנס, ומאסר על תנאי שיושת על הנאשמים, על מנת לאפשר להם, לקבל היתרים בעתיד ולהיכנס לעבוד בישראל.

16. הנאשם 1 בדברו:(ציטוט)

"הייתי חייב לבוא לעבוד לעזור להורים, אמי חולת דיאליזה אין מי שיעזור להם חוץ ממני, אין לי אחים. כן טעיתי, אבל הייתי מוכרח לבוא לעבוד כדי להביא כסף, היו לי חובות ופחדתי לא לעמוד בתשלומים."

17. הנאשם 2 בדברו (ציטוט)

"אני חייב לעבוד, בגלל זה באתי להתפרנס ויש לי חובות. אחי שלי פצוע ביד ואני מפרנס אותו. אבא שלי לא עובד ואני מפרנס אותו, רק אני עובד."

מתחם העונש ההולם

18. הנאשמים הורשעו בעבירה של כניסה לישראל ופגעו בערכים המוגנים של זכות המדינה לקבוע את זהות הבאים בשעריה, ועבירת הכניסה והשהיה בישראל שלא כדין פוגעת בערכים ביטחוניים חברתיים וכלכליים. שמירת שלום הציבור במיוחד בעת הזו, עת המלחמה, היא מוכרחת ומוכחת נוכח הפיגועים הקשים על ידי שוהים בלתי חוקיים בישראל, בין אם באופן ישיר ובין אם עקיף.

19. פגיעתם של הנאשמים בערכים אלו, גם אם מבוצעת לצרכים כלכליים, מהווה פגיעה וחוק זה נועד להגן על המדינה מפני פגיעה זו, אם כי - פגיעתם אינה ברף הגבוה של הסכנה הביטחונית הממשית.

20. הערך הביטחוני החברתי והכלכלי, נפגעים גם מהעדר יכולתה של מדינה להגן על גבולותיה מפני כניסה שלא כדין והאפשרויות הנגישות בכניסות אלו, לצרכי טרור, גם אם לא כל שוהה בלתי חוקי נגוע בתכנון או קשר לארגוני טרור. בתאריך 07/10/23 פרצה מלחמת "חרבות ברזל" ונכנסו אלפי מחבלים רבים לשטחי המדינה וביצעו טבח וחטיפת אזרחים.

21. הוכרז מצב חירום וסגר, והפוטנציאל לסיכון בטחוני הטמון בעבירת השהיה הבלתי חוקית גדול במיוחד נוכח המגמה האינטנסיבית לבצע פיגועים בתוך המדינה, מעבר למצב המלחמה בו הוא שרויה מחוץ.

22. יש לזכור כי מתחם הענישה הוא דינמי ועשוי להשתנות בהתאם למצב הביטחוני, למקום ביצוע העבירה, ולפיכך, כניסה ושהיה בישראל שלא כדין לאחר אירועי הטבח "ב 07/10/23" מהווה פגיעה גדולה יותר במדינה ובחוקיה הרלוונטיים לאירועים ולתכלית החקיקה בעקבות הטבח וניגזרותיו.

23. בעפ"ג 6746-10-23 מדינת ישראל נ' זארכנה שניתן ביום 09/10/2023 צויינה חומרת ביצוע עבירות לאחר ה"07/10/23" :

"נעיר כי מסקנתנו זו הייתה נכונה במנותק מהמצב הביטחוני הנוכח, והדברים נכונים קל וחומר בשים לב למצב הביטחוני השורר היום".

24. בפסקי הדין שנתנו בעת האחרונה, בבית המשפט המחוזי בכלל וביתר שאת במחוז דרום בעניינם של שוהים בלתי חוקיים, שנכנסו לישראל, ללא עבירה נלווית או שהייה ארוכה, נקבע כי מתחם העונש העקרוני ההולם בעבירות של כניסה לישראל שלא כדין בתקופת הלחימה נע בין חודשיים עד שבעה חודשי מאסר בפועל. ראה בעניין זה עפ"ג (מחוזי ב"ש) 60575-05-24 מדינת ישראל נ' פרעון [פורסם בנבו] (29.5.24), עפ"ג (מחוזי ב"ש) 25013-05-24 מדינת ישראל נ' חרוב [פורסם בנבו] (12.5.24), בעפ"ג (מחוזי ב"ש) 38420-05-24 מדינת ישראל נ' גונדי (ניתן ביום 22.5.24, לא פורסם), עפ"ג (מחוזי חי') 1680-11-23 מדינת ישראל נ' כסאב ואח' [פורסם בנבו] (6.11.23), עפ"ג (מחוזי ב"ש) 21243-12-23 מדינת ישראל נ' סויטי [פורסם בנבו] (13.12.23). וכן עפ"ג 68409-05-24 מ"י נ' אלערארה מחוזי באר שבע.

25. בכל הנוגע לשהייה בישראל לתקופה ארוכה שאינה ימים ספורים תובאנה הפסיקות הבאות :

26. בעפ"ג 32957-11-23 מדינת ישראל נ' מוסא נגאר (מיום 22.11.23) (להלן: עפ"ג מוסא) שם נקבע מתחם הנע בין 3 ל- 8 חודשי מאסר, ביחס למי אשר שהה בשטחי המדינה בניגוד לדין במשך שלושה חודשים עובר לתפיסתו .

27. בעפ"ג 38304-01-24 מדינת ישראל נ' עתמאן ואח' (25.1.24), באותו מקרה ביחס לשהייה בניגוד לדין, במשך כחודש ימים, נקבע מתחם של בין חודשיים לשבעה חודשים, תוך שבית המשפט המחוזי ציין כי היה ראוי לקבוע מתחם מחמיר יותר שלא יפחת מרף תחתון של שלושה חודשים, בעוד שביחס לשהייה של כשלושה חודשים נקבע מתחם עונש שבין 3 ועד 8 חודשים.

28. בת"פ 50287-10-24 מדינת ישראל נגד אסאמה סמאמרה בגין חודש ימים של שהייה נגזרו 85 ימי מאסר לצד עונשים נלווים. המתחם נקבע ל 2-7 חודשי מאסר אך מיקומו של הנאשם הינו בשליש הנמוך.

29. מאז תחילת מצב החירום אמנם חלפה למעלה משנה וחצי, אולם המלחמה עדיין בעיצומה ומתנהלת בזירות רבות, בצפון ובדרום בעצימות משתנה. המתיחות הביטחונית בה שרויה המדינה, והפיגועים המתרחשים תדיר הופכים את החשש לביצוע פיגועים לממשי ומבוסס, בעיקר על ידי אלו הנכנסים משטחי הרשות הפלסטינאית שלא כחוק.

30. עדיין הסכנה הביטחונית קיימת גם בנכנסים על רקע כלכלי. ונוצר מיסוך נכנסים מעורבבים, מה שמקשה על תפיסת מחבלים. זאת מלבד יצירת אווירה שהפרצה קיימת וניתן להיכנס ללא מורא, מה שמשפיע על התודעה כלפי ארגוני הטרור.

נסיבות הקשורות לביצוע העבירה :

31. מדובר בידיעת הנאשמים אודות ביצועם עבירה לאחר ה "07/10/23", שם אמורה הייתה ההרתעה לבוא לידי ביטוי ולא כך פני הדברים.

32. הנאשמים נכנסו לצורכי פרנסה וכלכלה. לא ניתן לדעת מה בכוונת שוהים בלתי חוקיים או צפיית מועד עשיית שימוש בשוהה זה או אחר באופן ישיר או עקיף או באווירה הכללית של כניסה כלכלית לישראל, להכנסת מפגעי טרור או לסיועם, פוטנציאל הנזק והסיכון הביטחוני קיים.

33. תחושת הביטחון עת נכנסים לישראל שוהים בלתי חוקים, ללא בדיקה ביטחונית וללא אכיפה והרתעה של החוק נפגעת .

34. הנאשמים נתפסו, ללא עבירות נלוות לעבירת השהייה והכניסה ללא היתר.

לאור האמור, מתחם העונש ההולם בעת הזו, לשני הנאשמים, נע בין 2 ל 7 חודשי מאסר בפועל.

35. יש להבדיל בין מי ששהה חודשיים וחצי, למי ששהה 7 ימים, אך הבדל זה, הינו בתחום המתחם שבין 2-7 חודשים.

36. לעניין הקנס הכספי המחייב קריאת מצבם הכלכלי של הנאשמים, נראה כי בהתאם לפסק הדין עפ"ג 68409-05-24 מ"י נ' אלערארה מחוזי באר שבע, הועמד זה על סך של 1,500 ₪ . ובהתייחס לעבירות הכלכליות, שתכליתן, ונסיבותיהן הן המחייבות רכיבי ענישה כלכליים, ולאחר שבחנתי גם את טענות הסנגור בדבר מצבם הכלכלי והנסיבות המשפחתיות של כל נאשם, הריני מעמיד מתחם הקנס הכספי בין 1,000 ₪ ל3,000 ₪. מדובר במתחם נמוך בהשוואה לזה הראוי בעבירות כלכליות שיש להן השלכות חברתיות כלכליות ביטחוניות ומדיניות נוספות.

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה :

37. הנאשמים הודו בביצוע העבירה וקיבלו על עצמם הדין.

38. נאשם 1- שהה בישראל 10 ימים, ללא עבר פלילי.

39. נאשם 2- שהה בישראל חודשיים וחצי, ללא עבר פלילי.

40. לנאשמים היו בעבר היתרי עבודה בישראל.

41. המצב הביטחוני בעת הזו מצוי בדרגת סיכון גבוהה. אזור הדרום הוא זה שנפרץ עם פרוץ המלחמה. העיתוי והמחוז משפיעים על קביעת מקומם של הנאשמים בתוך המתחם.

42. עקרון זה נקבע על ידי בית המשפט המחוזי בבאר שבע בעפ"ג המנחה 68409-05-24 מדינת ישראל נ' אלעראערה מפי כבוד השופטים סג"נ יואל עדן אב"ד, כב' השופטת יעל ייטב וכבוד השופט יעקב דנינו :

" אנו מוצאים לנכון להוסיף כי לא רק שהתמשכות המצב הביטחוני הקשה לפרק הזמן הארוך שהוא נמשך בו, לא צריכה להביא למסקנה של קביעת מתחם עונש הולם נמוך יותר, אלא שאנו סבורים שייתכן ויהיה מקום לשקול אף החמרה של מתחם העונש ההולם, בשל כך שהמצב הביטחוני ממשיך להיות חמור, והפגיעה בערכים המוגנים בבסיס עבירה זו, מקבלים מידי יום משמעות חשובה יותר, אשר צריכה לקבל ביטוי במענה עונשי הולם, וייתכן שאף מחמיר יותר."

43. ברובן ככולן של הפסיקות דבר יום ביומו בכל הקשור לנאשמים נעדרי עבר פלילי שהודו בעבירה ושהייתם בישראל סמוכה או קרובה יחסית למועד תפיסתם, נטולי עבירות נלוות נקבע רף ענישה שאין לרדת ממנו כמסגרת מאוזנת שכל נגיסה בו תפגע בתכליתה של הענישה , והעומד על 75 ימי מאסר, 3 חודשים על תנאי ל3 שנים, קנס בסך של : 1,500 ₪ והתחייבות על סך : 2,000 ₪, אלו אמורים להשתנות כאשר מדובר בבעלי עבר פלילי או בפרקי זמן של שהייה משמעותית בין אם כזו המשנה את המתחם ובין אם הממקמת הענישה בתוכו ברף זה או אחר .

קביעת העונש ההולם בתוך המתחם

44. תיקון 113 לחוק העונשין מורה כי קביעת העונש בתוך המתחם תעשה תוך התחשבות בנסיבותיו האישיות של הנאשמים. לפיכך, הענקתי משקל להיות נאשמים, נעדרי עבר פלילי, אך יש לזכור כי בעת הזו יש להטות הכף לטובת האינטרס הציבורי במיוחד בתקופה זו תוך איזון במקרים החריגים בריאותית ומשפחתית כדי שלא להגיע לתוצאה לא מידתית של הענישה ותכליותיה.

45. בית המשפט מבדיל בתוך המתחם שבין 2-7 חודשים בין תקופות השהייה בין 10 ימים הדומות לפסיקות הרווחות במאות התיקים, בדומה למי שלא שהה תקופה ארוכה כנעדר עבר פלילי והודה במקרים אלו, נגזר דינם של הנאשמים ל 75 ימי מאסר בפועל, מאסר על תנאי של 3 חודשים לשלש שנים, קנס כספי בסך 1500 ₪ והתחייבות בסך 2000 ₪. לאור האמור, סבור בית המשפט כי עניינו של מי ששהה בישראל כ-10 ימים עובר לתפיסתו, אמור להיות זהה ואין לדייק מתמטית בכל יום שהייה אלא בעיקרון מאפייני שהייה זו, שלא להפוך את תכלית הענישה לדקדוקי עניות והכבדה יתרה ביישומה.

46. ביחס להרתעת הרבים נקבע, כי יש ליתן משקל מוגבר, לשיקולי ההרתעה בשל מידת האפקטיביות המוגבלת שלה בעבירת השב"ח, לצרכי פרנסה. משמעות הדבר היא שהתכלית הכלכלית של הכניסה היא, המחייבת בנסיבות החמרה, בשל עוצמתה ככוח מניע של ביצוע העבירה, במעבר הגבול, המחסומים, הגדרות, והכול בידיעה מובהקת אודות האיסור החוקי , ובמיוחד בעת המלחמה נוכח הסגר.

47. במכלול השיקולים שפורטו לעיל, שיקולי ההרתעה, דומיננטיים נוכח המצב הביטחוני במיוחד בעת הזו, כאשר האיום בפיגועי טרור הקשורים לאזורי איו"ש ופנים הארץ גוברים, ובמיוחד כאשר ביצוע העבירה היה לאחר 07/10/23 על כל המשמעויות וחומרת התודעה הקשורה בעבירות הגבול.

48. נוכח הודאת הנאשמים, תכלית כניסתם, ומכלול השיקולים לקולא , ובראייה מערכתית, ראיתי לנכון שלא למקמם ברף העליון של המתחם אלא להבדיל ביניהם על סמך משך זמן שהייתם.

49. בכל הנוגע לנאשם 1, ששהה עשרה ימים בישראל, מיקומו בשליש הנמוך של המתחם, בדומה למי שרק נכנס לישראל ולא שהה תקופה ארוכה.

50. בכל הנוגע לנאשם 2, אשר שהה בישראל חודשיים וחצי, מתחם הענישה גבולי אך עדיין בין 2 ל 7 חודשי מאסר, אולם מיקום העבירה ונסיבותיה, במסגרת המתחם - הנו ברף הבינוני - נמוך.

51. שוב אצטט מפסק הדין המנחה עפ"ג 68409-05-24 מ"י נ' אלערארה מחוזי באר שבע ביחס לנאשם נעדר עבר פלילי , ששהה שהייה קצרה שם נקבעו 75 ימי מאסר לצד עונשים נלווים, במקרה דנן בו הנאשם 1 שהה שהייה קצרה יחסית כ 10 ימים, והנאשם 2 שהה שהייה ארוכה של כחודשיים וחצי ניתן לראות כי גם הבסיס של שהייה קצרה נחשב לפסיקה מתונה שאמורה הייתה להיות חמורה יותר . ככל שבסיס העבירה חמור יותר כגון שהייה של כחודשיים וחצי הרי שגם תקופת המאסר אמורה להיות חמורה יותר וגם שאר רכיבי הענישה ואף זאת בסבירות ובאיזון :

כפי שצוין גם כן בשורת פסקי דין מהעת האחרונה, חלקם מצוטטים לעיל, בעבירות אלו, בהינתן הפגיעה בערכים המוגנים, ובהינתן העובדה ששוב ושוב מבוצעת העבירה, ויש כניסה חוזרת ונשנית לישראל שלא כדין, המשקל שיש לתת לשיקולי הרתעת היחיד והרתעת הרבים, הינו משקל חשוב, אשר צריך לקבל ביטוי במסגרת הענישה במסגרת המתחם. לאור זאת, על הענישה לא להיות בתחתית המתחם."

אשר על כן, החלטתי לגזור על הנאשם 1 את העונשים הבאים:

א. 75 ימי מאסר בפועל, שיימנו מיום מעצרו בהתאם לרישומי שב"ס.

ב. 3 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו, שלא יעבור כל עבירה לפי חוק הכניסה לישראל.

ג. חתימה על התחייבות בסך 2,000 ₪ להימנע מעבירה שבה הורשע, או כל עבירה לפי חוק הכניסה לישראל וזאת למשך שלוש שנים מיום שחרורו.

ד. קנס בסך 1500 ₪ או 7 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם עד ליום 15.4.25 .

אשר על כן, החלטתי לגזור על הנאשם 2 את העונשים הבאים:

א. 95 ימי מאסר בפועל, שיימנו מיום מעצרו בהתאם לרישומי שב"ס.

ב. 3 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו, שלא יעבור כל עבירה לפי חוק הכניסה לישראל.

ג. חתימה על התחייבות בסך 3,000 ₪ להימנע מעבירה שבה הורשע, או כל עבירה לפי חוק הכניסה לישראל וזאת למשך שלוש שנים מיום שחרורו.

ד. קנס בסך 1,500 ₪ או 7 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם עד ליום 15.5.25 .

ניתן יהיה לשלם את הקנס כעבור שלושה ימים מיום מתן גזר הדין לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה באחת מהדרכים הבאות:

בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il

מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה) - בטלפון 35592* או בטלפון ***-*******

במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום).

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 ימים מהיום.

ניתן היום, י"ד שבט תשפ"ה, 12 פברואר 2025, בהעדר הצדדים.