גזר דין

רקע

1. במסגרת הסדר אליו הגיעו הצדדים הודה הנאשם בעובדות שישה כתבי אישום מתוקנים, והורשע ב- 9 עבירות איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין), 2 עבירות של הפרת הוראה חוקית, לפי סעיף 287(א) לחוק העונשין, הפרעת שוטר במילוי תפקידו, לפי סעיף 275 לחוק העונשין ונהיגה בקלות ראש, לפי סעיף 62(2) לפקודת התעבורה [נח], תשכ"א- 1961.

2. על פי עובדות כתב האישום המתוקן בתיק האב (להלן: האירוע הראשון), במועד הרלוונטי היה הנאשם עצור בכלא "אוהלי קידר". בתאריך 26.10.21 בשעה 11:20 נכנס הסוהר דמיטרי מנדלסון (להלן: הסוהר) לתאו של הנאשם. הנאשם שאל את הסוהר לעניין בקשתו לחנינה, ומשהשיב לו הסוהר כי מפקדת הכלא טרם קיבלה החלטה בעניינו, איים עליו הנאשם בכך שאמר לו "לא צריך את החנינה שלה, אני אכניס לה כדור בראש".

בת"פ 17771-12-21 (להלן: האירוע השני), במועד הרלוונטי היה הנאשם עצור בכלא "אוהלי קידר". בתאריך 24.10.21 בשעה 12:20 הגיעה הסוהרת תאיר ויצמן אל תאו של הנאשם בעקבות צעקות, ובמעמד זה פנה אליה הנאשם ואמר לה "אם תתקרבי לתא אני אדקור אותך.. כלבה... שרמוטה". בהמשך לכך הגיעו לתא הסוהרים דיאב מרעי, טל אלדום ומאיר אינגדאו, אז פנה אליהם הנאשם ואמר להם "מי שיתקרב אלי אני אפגע בו". הסוהר דיאב מרעי ביקש מהנאשם לשכב על מיטתו, ובתגובה איים עליו הנאשם בכך שאמר לו "אני אשתחרר היום אחרי הדיון שיש לי ואמתין לך מחוץ לשער של הכלא ואדקור אותך".

בת"פ 50255-02-22 (להלן: האירוע השלישי), במועד הרלוונטי היה הנאשם אסיר בכלא "אוהלי קידר". בתאריך 28.11.21 בשעה 1:00 ערכה הסוהרת שיראל בשארי ביקורת בכלא. במעמד זה פנה אליה הנאשם וביקש ממנה לחם ומים חמים. משסירבה לבקשתו איים עליה הנאשם בכך שאמר לה "את לקחת אותי אישי... אני לא פוגע בנשים, אבל אשלח בחורה בחוץ שתפגע בך.. אם תעברי פה עוד פעם אשפוך עליך מים חמים".

בת"פ 1910-04-22 (להלן: האירוע הרביעי), במועדים הרלוונטיים היה הנאשם אסיר בכלא "שקמה". באישום הראשון, בתאריך 22.1.22 בשעה 17:25 הגיע הסוהר והחובש מאור שפורקר לתאו של הנאשם, וביקש מהנאשם שיביא כוס מים לצורך שתית הכדורים שהביא עבורו. הנאשם סירב לשתות את הכדורים ואיים על הסוהר בכך שאמר לו "י'בן זונה, אני אשרוף אותך, אני אהרוג אותך". מפקד המשמרת, ערן קסלסי, ששמע את הצעקות הגיע לתא וביקש מהסוהרים לכבול את הנאשם. בתגובה לכך איים עליו הנאשם בכך שאמר לו "אני אפרק אותך".

באישום השני, בתאריך 30.1.22 בשעה 12:00, איים הנאשם על הסוהר אלי נקאש בכך שאמר לו כי בעת שישתחרר מהכלא יחכה מחוץ לבית הסוהר וייתן כדור בראש של מפקד הכלא, מר גרשון שמשלושוילי, ויפגע בסוהרים חלבי וראובן.

בת"פ 28615-03-23 (להלן: האירוע החמישי), בתאריך 12.9.21 בשעה 10:45 בבוקר, הגיע הנאשם ברכב מסוג קיה פיקנטו ל.ז. 40576502, למכולת ברחוב יוסף בית מתתיהו בבאר שבע וצפר. משהעירה לו הגברת רלי כהן (להלן: המתלוננת), נסע הנאשם עם הרכב מהמקום. לאחר שהבחין כי הכביש בהמשך הדרך חסום, הסתובב וחזר למכולת. במעמד זה התגלע ויכוח בין הנאשם למתלוננת במהלכו איים עליה בכך שאמר לה "המזל שלך שאת בחורה והמוכר מכיר אותי טוב.. אם היית גבר ולא היית אישה הייתי מביא אקדח ומפרק אותך באותו רגע ליד המשטרה ליד כולם". בהמשך, חזר הנאשם לרכב, הוציא מתא הכפפות תיק ורוד ותוך שנופף בתיק, אמר למתלוננת כי יש בפנים אקדח, ועזב את המקום.

בהמשך, זיהה השוטר אלידור אבן מוחה, בעת שנהג ברכב בילוש, את הנאשם נוהג ברכב ברחוב ביאליק וסימן לו לעצור. בתגובה לכך, ביצע הנאשם פניית פרסה, נכנס לרחוב מוריה, והחל במנוסה. משהגיע הנאשם למחסום שפרס השוטר אוראל הרוש, עם הניידת המשטרתית ברחוב מוריה, עבר הנאשם לנתיב הנגדי תוך שהוא עולה על אי תנועה ומדרכות והמשיך במנוסתו, גם כאשר כרז לו השוטר לעצור. בעת שהגיע הנאשם אל צומת פקוקה ברחוב דרך המשחררים בשל רמזור אדום, הגיע השוטר אלידור אל הנאשם וצעק לעברו "משטרה תפתח את הדלת". הנאשם התמהמה בפתיחת דלתות הרכב שהיו נעולות באופן אוטומטי, ולאחר שפתח את הדלת התמהמה ביציאתו מהרכב.

בת"פ 43695-12-19 (להלן: האירוע השישי), באישום הראשון, בתאריך 4.10.19 בשעה 23:03, בטיילת באילת, רכב הנאשם על אופניים חשמליים מבלי שחבש קסדה לראשו. השוטרים אלדר רפיקוב וניר לוי הבחינו בנאשם וביקשו ממנו להזדהות. הנאשם מסר לשוטרים כי שמו שלומי ואת מספר תעודת הזהות של אחיו, שלמה קסוטו, בעת שידע כי הוא חב מעצר בתיק אחר. השוטרים עימתו את הנאשם עם העובדה כי התמונה שהציג בפניהם אינה תואמת את זהותו, ובתגובה איים הנאשם על השוטר אדלר בכך שאמר לו "אתה תשלם ביוקר על מה שעשית. לא פה, מחוץ לעבודה". בעקבות האמור, בתאריך 5.10.19 נתנה הוראה חוקית על ידי קצין משטרה לפיה נאסר על הנאשם להיכנס לעיר אילת לתקופה של 14 יום, החל מתאריך 6.10.19.

באישום השני, בתאריך 10.10.19 בשעה 2:48, הפר הנאשם את ההוראה החוקית שנתנה לו בכך שנכנס לעיר אילת דרך הכניסה הצפונית ברכב מסוג פולסוואגן ל.ז 7054776. בעקבות האמור, בתאריך 10.10.19 נתנה הוראה חוקית על ידי קצין משטרה לפיה הורחק הנאשם מהעיר אילת לתקופה של 15 יום.

באישום השלישי, בתאריך 15.10.19 בשעה 21:35, הפר הנאשם את ההוראה החוקית השנייה שנתנה לו בכך ששהה בטיילת בעיר אילת.

השתלשלות הדברים ותסקירי שירות המבחן

3. ביום 3.11.22 התקבלה לבקשת ב"כ הנאשם חוות דעת פסיכיאטרית אשר מצאה את הנאשם כשיר ואחראי. עם זאת, משחוות הדעת התייחסה למעשי הנאשם בת"פ 17771-12-21, התבקש הפסיכיאטר המחוזי לבחון את כשירותו ואחריותו של הנאשם בתיק דנן.

4. ביום 11.1.23 התקבלה חוות דעת פסיכיאטרית אשר מצאה את הנאשם כשיר לעמוד לדין ואחראי על מעשיו בתיק האב. צוין כי בעת ביצוע העבירה היה הנאשם, ככל הנראה, תחת השפעת גמילה מסמים.

5. ביום 13.12.22 התקבל תסקיר אינטק לבקשת ב"כ הנאשם. שירות המבחן סקר את קורות חייו של הנאשם ותיאר את הצרכים השיקומיים עליהם עמד הנאשם. שירות המבחן ציין כי מלבד רצונו של הנאשם לפנות לטיפול בתחום השליטה בכעסים והסדרת חובות, לא תיאר בעיה אחרת הדורשת שיקום בתכנית ההוליסטית הנבנית בבית המשפט הקהילתי. בנוסף, שירות המבחן התרשם כי הנאשם יתקשה להתגייס לתכנית שיקום אינטנסיבית תחת פיקוח צמוד של בית המשפט. נוכח האמור, שירות המבחן לא המליץ על שילובו בבית משפט קהילתי, אלא סבר כי הנאשם יוכל להירתם מהפניה לשירות המבחן במסלול הרגיל.

6. ביום 30.3.23 התקבל תסקיר אינטק נוסף לבקשת ב"כ הנאשם, לפיו אין מקום לעריכת בחינה נוספת בעניינו של הנאשם בהיעדר שינוי נסיבות, ובפרט מקום בו הנאשם עומד על חפותו, כאשר בבית המשפט הקהילתי לא מתנהל הליך של בירור האשמה.

7. ביום 4.6.23 הגיעו הצדדים להסדר טיעון תוך שצורפו שני תיקים נוספים, ת"פ 17771-12-21 ות"פ 50255-02-22. ההסדר לא כלל הסכמה עונשית וסוכם כי הצדדים יטענו באופן פתוח לאחר קבלת תסקיר לבקשת הצדדים.

8. ביום 4.2.24, במעמד הדיון שנקבע לבקשת הצדדים, צורפו שני תיקים נוספים, ת"פ 1910-04-22 ות"פ 43695-12-19 ונקבע מועד לשמיעת טיעונים לעונש.

9. ביום 26.2.24 הוגש תסקיר ממנו עלה כי הנאשם לא התייצב לפגישות עם שירות המבחן ועל כן לא נערך תסקיר בעניינו. במעמד הדיון הקבוע לשמיעת הטיעונים לעונש, לבקשת ב"כ הנאשם, נתנה לנאשם הזדמנות נוספת להתייצב בפני שירות המבחן.

10. ביום 26.2.24 הוגשה הודעה מטעם שירות המבחן לפיה הנאשם זומן לשלוש פגישות במועדים שונים, אך לא התייצב אליהן ואף לא שיתף פעולה ולפיכך לא עלה בידם להגיש תסקיר בעניינו.

11. לבקשת ב"כ הנאשם, נעתר בית המשפט להפניית הנאשם בשנית לקבלת תסקיר. וביום 4.11.24 התקבל תסקיר ממנו עולה כי הנאשם בן 38, נשוי ואב לילד. מתגורר בבאר שבע ואילת לסירוגין וכיום אינו עובד. שירות המבחן סקר את קורות חייו כמי שגדל בנסיבות חיים מורכבות, שולב במסגרות חוץ ביתיות בשל מעורבות בפלילים ואף לא גויס לצבא בשל כך. הנאשם שיתף אודות מצבו הנפשי, אם כי לא ידע להצביע על אבחנה נפשית. תיאר קשר קרוב וחיובי עם משפחתו הגרעינית והביע רצון לגדל את בנו, בשונה מהאופן בו גדל. תיאר שימוש בסמים בנסיבות חברתיות, אולם שלל דפוסים התמכרותיים. הנאשם הביע הנאשם נכונות להתחיל הליך טיפולי בפגישה היחידה אליה הגיע בשירות המבחן. עם זאת, האבחון לא הושלם בשל קשיי הנאשם לעמוד בקשר ולשתף פעולה עם שירות המבחן. הנאשם אף לא התייצב לביצוע בדיקות שתן על אף שנתנו לו 8 הזדמנויות. נוכח האמור, שירות המבחן לא בא בהמלצה בעניינו של הנאשם.

12. ביום 21.11.24 במעמד הדיון הקבוע לשמיעת הטיעונים לעונש צורף תיק נוסף, ת"פ 21.11.24. בקשת ב"כ הנאשם לקבלת תסקיר משלים לא התקבלה על ידי נוכח חוסר שיתוף הפעולה מצד הנאשם, על אף ההזדמנויות הרבות שקיבל.

טיעוני הצדדים לעונש

13. ב"כ המאשימה הגישה את רישומו הפלילי של הנאשם (ת/2) וטיעונים לעונש בכתב (ת/1) בהם עמדה על הערכים המוגנים שנפגעו ממעשי הנאשם. לטענתה, מידת הפגיעה בערכים המוגנים היא משמעותית נוכח מספר האירועים ורף האיומים הגבוה אשר הופנו כלפי עובדי ציבור. עתרה לקביעת מתחמי ענישה נפרדים לכל אירוע נוכח פער הזמנים וזהות המאוימים כדלהלן:

 

בת"פ 17759-12-21 מתחם ענישה הנע בין 6-12 חודשי מאסר בפועל.

בת"פ 17771-12-21 מתחם ענישה הנע בין 6-12 חודשי מאסר בפועל.

בת"פ 50255-02-22 מתחם ענישה הנע בין 4-12 חודשי מאסר בפועל.

בת"פ 1910-04-22 מתחם ענישה נפרד לכל אישום הנע בין 6-12 חודשי מאסר בפועל.

בת"פ 28615-03-23 מתחם עונש הנע בין 6-18 חודשי מאסר בפועל.

בת"פ 43695-12-21 מתחם ענישה הנע בין 9-18 חודשי מאסר בפועל.

בנוגע לנסיבותיו האישיות הפנתה ב"כ המאשימה להודאת הנאשם בכלל התיקים אשר חסכה זמן שיפוטי. לצד האמור הפנתה לתסקירי שירות המבחן שהוגשו בעניינו ולעברו הפלילי המכביד ועתרה לגזור את עונשו בשליש העליון של כל מתחם ענישה ובמצטבר זה לזה, לצד מאסרים מותנים ארוכים ומרתיעים, קנס משמעותי והתחייבות.

14. ב"כ הנאשם טענה כי נסיבות ביצוע העבירות הן ברף הנמוך נוכח שמדובר באיומים ספונטניים, שנאמרו בעידנא דרתיחא ועל רקע שימוש או גמילה מסמים. אשר להפרת ההוראה החוקית טענה כי מדובר בהרחקה מעיר מסוימת להבדיל מהרחקה מאדם מטעמי הגנה. עתרה למתחם ענישה שתחתיתו במאסר על תנאי והפנתה לפסיקה. בתוך המתחם עתרה למקם את הנאשם בתחתית המתחם ובתוך כך הפנתה לתסקיר שירות המבחן ממנו עולה נסיבות חיים מורכבות, הפנתה לחוות הדעת הפסיכיאטרית לעניין הרקע למעשים. הפנתה לעברו הפלילי וציינה כי מאז הרשעתו האחרונה מלפני שנתיים, הנאשם מנהל אורח חיים נורמטיבי בשל כך שנישא לאחרונה ולו בן פעוט, עורך מאמצים להסדרת חובותיו ומטופל בתחום הנפשי.

15. הנאשם בדבריו שיתף במצבו הנפשי בעת ביצוע העבירות כרקע לביצוע מעשיו. לדבריו "היום אני במקום אחר, התחתנתי, אני עובד, פעם גרתי ברחוב היום כבר לא. 15 שנה ישבתי בבית הסוהר, מיציתי את החיים האלו".

 

קביעת מתחם העונש ההולם

16. הנאשם שבפני הורשע בביצוע מספר עבירות בשישה כתבי אישום שונים. בהתאם לסעיף 40יג לחוק העונשין, תחילה, יש להכריע האם מדובר באירוע אחד או במספר אירועים. לצורך הכרעה נקבעו בע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (29.10.14) "מבחני עזר" על מנת לעמוד על עוצמת הקשר שבין העבירות.

 

17. בנסיבות התיקים שלפני סבורני כי לא ניתן לומר שמדובר בעבירות שיש ביניהן קשר ענייני הדוק ואשר מהוות מסכת עבריינית אחת. בארבעת כתבי האישום הראשונים מיוחסים לנאשם עבירות איומים כלפי סוהרים. עם זאת, האיומים הושמעו באופן בלתי מתוכנן, כלפי סוהרים שונים ובנסיבות שונות, בזמנים שונים אם כי סמוכים יחסית, וחלקם התרחשו במתקני כליאה שונים. בכל הנוגע לאירועים החמישי והשישי הרי שמדובר באירועים שונים שהתרחשו בערים שונות, במועדים רחוקים האחד מהשני ובעבירות שונות, מלבד עבירת האיומים. נוכח האמור, סבורני כי יש לקבוע מתחם ענישה נפרד לכל תיק. לצד האמור, אקבע עונש כולל לכל האירועים.

18. בקביעת מתחם העונש ההולם על בית המשפט להתחשב בערכים המוגנים, במידת הפגיעה בהם, בענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

הערכים המוגנים ומידת הפגיעה בהם

19. הערכים המוגנים שנפגעו ממעשי הנאשם בעבירות האיומים, הינם שמירה על שלוות נפשם, ביטחונם וחירות פעולתם של המתלוננים. ברע"פ 2038/04 שמואל לם נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (4.1.06) נקבע:

 

"האיום הוא אפוא ביטוי שהמשפט מטיל עליו מגבלות תוך פגיעה בחופש הביטוי, וזאת כדי להגן על ערכים אחרים ובהם שלוות נפשו, ביטחונו וחירות פעולתו של הפרט."

 

20. איומים כלפי עובדי ציבור האמונים על אכיפה ושמירת החוק, פוגעת בשלטון החוק, בשמירה על הסדר הציבורי, ועל ביטחונם ויכולתם של אנשי רשויות אכיפת החוק לבצע את תפקידם ללא מורא ומבלי שיפגעו. ברע"פ 1922/11 רחמימוב נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (17.3.11) נקבע כי:

 

"הציבור נותן את מבטחו בעובדי הציבור ונציגי החוק, "וטובת הציבור מחייבת כי יובטח להם שיוכלו למלא את תפקידם ללא מורא וללא פחד מבעלי אגרוף, מתוקפנים ומאיימים. לכן הכרח להטיל ענישה של ממש, גם למען ישמעו וייראו" ... בתקופה המתאפיינת בגלי אלימות פיזית ומילולית כלפי עובדי ציבור, שומה להגן על השירות הציבורי ועל עובדי הציבור מפני פגיעה בלתי ראויה בכבודם ובמעמדם"

21. בעצם ביצוען של עבירות הפרת הוראה חוקית שעניינה הפרת הוראת קצין משטרה והפרעה לשוטר במילוי תפקידו פגע הנאשם בערכים המוגנים של כיבוד החלטות של קציני משטרה האמונים על אכיפת החוק ופגיעה בסדר הציבורי ובשלטון החוק.

 

22. הערכים המוגנים שנפגעו בשל נהיגת הנאשם בקלות דעת הם פגיעה בשלום הציבור ובטחון אלו המשתמשים בדרך - הולכי רגל ונהגים אחרים.

מדיניות הענישה הנוהגת

 

23. נקודת המוצא בקביעת העונש הראוי למעשיי הנאשם היא העונש שקבע המחוקק בעבירת האיומים - 3 שנים. בעבירה של הפרת הוראה חוקית - שנתיים מאסר. בעבירה של נהיגה בקלות ראש - שנתיים מאסר או קנס. ובעבירה של הכשלת שוטר - עונש מאסר מינימלי של שבועיים ימים ועד שלוש שנות מאסר.

 

24. לענישה בעבירות איומים כלפי גורמים האמונים על אכיפת החוק והסדר הציבורי ראו למשל:

 

ברע"פ 4475/21 ואשאחי נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (28.7.21) נדון עניינו של מי שהורשע הנאשם בעבירת איומים כלפי שוטר. נקבע מתחם עונש הנע בין מאסר על תנאי ועד חודשי מאסר ספורים וקבע את עונשו ל- 2 חודשי מאסר על תנאי. ערעור ובר"ע על הרשעתו, נדחו.

 

ברע"פ 2423/18 אוריאל עוזרי נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (20.6.18) נדון עניינו של מי שהורשע לאחר הליך הוכחות בעבירות איומים כלפי שוטרים שרדפו אחריו. בית משפט השלום גזר עליו 4 חודשי מאסר על תנאי. ערעור ובקשת רשות ערעור על הכרעת הדין נדחו.

 

ברע"פ 4935/17 סימנדויב נגד מדינת ישראל [פורסם בנבו] (24.8.17) נדחו ערעור ובקשת רשות ערעור של אסיר, שהורשע לאחר שמיעת ראיות בכך שאיים ארבע פעמים על סוהרים והפרעה לעובד ציבור. נקבע מתחם החל ממספר חודשי מאסר ועד 18 חודשים והושת עליו 18 חודשי מאסר בפועל.

 

בעפ"ג (ב"ש) 22938-03-22 דזנאשוילי נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 23.3.22) אליו הפנתה המאשימה, נדחה ערעור הנאשם שהורשע בעבירת איומים על שר הדתות, באמצעות מזכירתו, כי "יגמור כמו רבין" ו"מישהו יוריד אותו". מתחם העונש נקבע בין מאסר קצר ועד 7 חודשי מאסר בפועל ועונשו של הנאשם נגזר ל-6 חודשי מאסר.

 

בעפ"ג (ב"ש) 16642-09-14 יצחק נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (12.11.14) נדון עניינו של מי שהורשע בכך שאיים על תובע לאחר דיון בבית המשפט. מתחם העונש נקבע בין 5-14 חודשי מאסר בפועל ועונשו של הנאשם נגזר ל-6 חודשי מאסר במצטבר למאסר אותו ריצה בתיק אחר. בית המשפט דחה את הערעור אך קבע, שהמאסר ירוצה חציו בחופף וחציו במצטבר.

 

בת"פ (ב"ש) 32234-02-23‏ ‏מדינת ישראל נ' אבו סולב [פורסם בנבו] (30.10.24) הורשע הנאשם באיומים והפרעה לשוטר בכך שאיים על שוטרים בתחנת המשטרה וירק עליהם. בהמשך, ירק לעבר מפקד התחנה, דחף אותו וניסה לבעוט בו בעת כבילתו. נקבע מתחם הנע בין 6-12 חודשי מאסר בפועל ועונשו נגזר ל- 9 חודשי מאסר בפועל ובנוסף הפעלת מאסרים על תנאי.

 

בת"פ (ב"ש) 50552-02-22 מדינת ישראל נ' דסלין [פורסם בנבו] (3.1.24) הורשע הנאשם בשני כתבים אישום. האחד בעבירת איומים על סוהר. המתחם לאירוע זה נקבע בין מספר קצר של חודשי מאסר לבין 12 חודשים. השני בעבירת תקיפת עובד ציבור, בכך שהכה סוהר בראשו באמצעות כבל חשמלי. המתחם לאירוע זה נע בין 8 ל-18 חודשי מאסר. בגין שני האישומים נדון הנאשם, בעל עבר פלילי, ל-10 חודשי מאסר והפעלת מע"ת.

 

בת"פ (ב"ש) 1862-09-21 מדינת ישראל נ' חביב [פורסם בנבו] (26.9.23), אליו הפנתה ב"כ הנאשם, הורשע הנאשם בעבירת איומים על שוטרים והפרעה לשוטרים במילוי תפקידם. מתחם העונש נקבע בין מאסר קצר שניתן לשאת בעבודות שירות ועד 9 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט גזר על הנאשם 3 חודשי מאסר בפועל והפעלת תנאי חלקו בחופף וחלקו במצטבר.

 

בת"פ (ב"ש) 16955-09-21 מדינת ישראל נ' אלקרעאן [פורסם בנבו] (21.2.24), אליו הפנתה ב"כ הנאשם, הורשע הנאשם בעבירת איומים על קצינת חקירות לאחר שביקש ממנה לשחרר אותו בערבות. מתחם העונש נקבע בין 4-14 חודשי מאסר בפועל ועונשו של הנאשם נגזר ל-5 חודשי מאסר בעבודות שירות והפעלת תנאי בחופף.

 

בת"פ (רמ') 67646-07-19 מדינת ישראל נ' בלוט (ניתן ביום 26.1.20) הורשע הנאשם בעבירות איומים על סוהר כי יפגע בו ובאשתו ובתיק נוסף הורשע בשהייה בישראל שלא כדין. מתחם העונש בעבירת איומים כלפי הסוהר נקבע בין מספר חודשי מאסר ועד 18 חודשי מאסר.

 

בת"פ (רמ') 24246-02-18 מדינת ישראל נ' בן נתן [פורסם בנבו] (31.5.22) הורשע הנאשם בעבירת איומים על סוהרים בפגיעה בחייהם ובמשפחותיהם. נקבע מתחם הנע בין מספר חודשי מאסר ועד 18 חודשי מאסר בפועל, ועונשו של הנאשם נגזר ל- 6 חודשי מאסר בעבודות שירות והפעלת מאסר על תנאי בן 3 חודשים במצטבר לעונש שהושת עליו.

25. אשר לעבירה של נהיגה בקלות ראש, קיימת אמירה ברורה של בתי המשפט השונים, בדבר הצורך להחמיר בענישה, נוכח העמדת המשתמשים בדרך בסיכון ממשי, תוך התעלמות מסימון המשטרה לעצור. כך למשל, נקבע בבש"פ 2613/06 עלי סראיעה נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (2.4.06): "התופעה של סירוב נהגים לציית להוראות שוטרים ובריחה מאנשי החוק, תוך כדי נסיעה מהירה ברכב, קיבלה בשנים האחרונות מימדים מדאיגים. חמורה במיוחד היא העובדה שרבים חוטאים בכך, אף שנהיר להם כי מעשיהם עלולים להסתיים בקיפוח חיי אדם, או בפציעתם של נוסעים ונהגים תמימים הנקלעים, לרוע מזלם, לכבישים בהם מתנהלים מרדפים מסוג זה".

 

26. בשורת פסקי דין קבע בית המשפט העליון כי המדובר ב"תופעה עבריינית קשה ומסוכנת שהפכה למכת אזור ואשר ענישתה חייבת לשקף מסר ברור של הרתעה והתראה" (ראה האמור בע"פ 6398/07 אבולקיען נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (20.2.08).

 

ברע"פ 7213/14 מאיר נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (21.12.14) נדון עניינו של נאשם שהורשע בעבירה של נהיגה בקלות ראש בכך שעקף במהירות רכבים מימין ומשמאל ובית משפט לתעבורה השית עליו קנס כספי בסך של 2,000 ש"ח או 20 ימי מאסר ופסילת רישיון נהיגה בפועל למשך 4 חודשים. ערעור על הכרעת הדין ובקשת רשות ערעור, נדחו.

 

בעפ"ג (י-ם) 51476-08-21 אלהווא נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 23.2.22), נדון עניינו של מי שהורשע בעבירות של נהיגה בקלות דעת, הסעת שב"ח והפרעה לשוטר, וכן צירף תיק תעבורה. הנאשם הסיע ברכבו 3 שב"חים ומשהתבקש לעצור לבדיקה, החל בנסיעה מהירה, חצה נתיבים ומשנתקל בפקק תנועה, ניסה להימלט, והשתולל בעת מעצרו. בתיק הפלילי נקבע מתחם הנע בין מספר חודשי מאסר ועד 18 חודשי מאסר בפועל. בערעור אושר המתחם שנקבע, אולם נקבע כי הנאשם ירצה את המאסר בדרך של עבודות שירות חלף מאסר בפועל.

 

בת"פ (ב"ש) 9336-05-22 מדינת ישראל נ' אל הוזייל [פורסם בנבו] (6.11.22), הורשע הנאשם בעבירה של נהיגה בקלות ראש, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ואיומים בכך שנהג בפראות בתוך העיר. משנתקל בשוטרים שסימנו לו לעצור, הסיט הרכב מנתיב הנסיעה, עלה על מדרכה, וברח. בהמשך נמלט רגלית, ומשנתפס איים בפגיעה בשוטרים. מתחם העונש נקבע בין מספר חודשי מאסר ועד 18 חודשי מאסר בפועל ונגזר עליו 6 חודשי מאסר בפועל והפעלת מאסרים מותנים וכן פסילת רישיון נהיגה למשך 4 חודשים.

 

בת"פ (אש') 4158-01-18 מדינת ישראל נ' סויסה ואח' (ניתן ביום 16.11.20) הורשע הנאשם בעבירה של נהיגה בקלות ראש והפרעה לשוטר, בכך שנהג בטרקטורון תוך שהוא עומד ומרים את גלגליו הקדמיים, גם לאחר ששוטר כרז לו לעצור. בהמשך ביצע פניית פרסה בניגוד לחוק ונסע בניגוד למעגל תנועה. מתחם העונש נקבע בין מאסר קצר ועד שנת מאסר ועונשו נגזר ל-3 חודשי מאסר בעבודות שירות ופסילת רישיון נהיגה בפועל למשך 4 חודשים.

 

27. בנוגע לעבירות הכשלת השוטר, בעבר מדיניות הענישה הנוהגת הייתה במרבית המקרים לעונש מאסר על תנאי, קנס, שירות לתועלת הציבור. ראו למשל ע"פ (י-ם) 28716-12-12 כהן נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (24.05.13); ת"פ (רמ') 53938-12-12 מדינת ישראל נ' נתנאל הברי [פורסם בנבו] (26.11.15); ת"פ (רמ') 32722-06-13 מדינת ישראל נ' עלי זמאערה [פורסם בנבו] (10.07.13); ת"פ (י-ם) 4110/09 מדינת ישראל נ' עליאן [פורסם בנבו] (14.11.13); ת"פ 13053-08-19 מדינת ישראל נ' דורון [פורסם בנבו] (07.02.22). עם זאת, מרגע שהמחוקק קבע עונש מזערי בדמות מאסר בן שבועיים, לא יכול עוד מתחם העונש ההולם להתחיל מעונש של מאסר על תנאי, אלא מטעמים מיוחדים בלבד (ע"פ 1605/13 פלוני נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (27.08.14)). ראו למשל ת"פ (ב"ש) 26603-05-18 מדינת ישראל נ' חמאיסה ואח' [פורסם בנבו] (13.4.21) שם הורשע הנאשם בעבירה של הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו בכך שתפס שוטר מאחור והפריע לשוטרים לבצע את תפקידם, שעה שניסו לעצור נאשם אחר ובעוד הנאשמים האחרים תקפו את השוטרים. מתחם העונש נקבע בין מאסר קצר ועד שנת מאסר וענשו נגזר ל-5 חודשי מאסר והפעלת מאסר על תנאי.

 

נסיבות הקשורות בביצוע העבירות

28. בבחינת נסיבות ביצוע העבירות בנוגע לאירוע הראשון הרי שדובר באירוע ספונטני וקצר בו איים הנאשם על סוהר בפגיעה בחייה של מפקדת הכלא, על רקע תשובת הסוהר כי מפקדת הכלא טרם החליטה בנוגע לבקשתו לחנינה. מדובר באיום קונקרטי וחמור. לצד האמור, נתתי דעתי לכך שלא נלוו לדבריו מעשים המעידים על כוונתו לממש את האיום.

 

אשר לאירוע השני, הנאשם הפנה איומים קונקרטיים כלפי כל סוהר שמתקרב לתאו. תחילה, איים על סוהרת שהגיעה למשמע צעקות מהתא בכך שאמר לה כי ידקור אותה. המשיך לאיים בפגיעה בסוהרים נוספים שהגיעו לתא. ואף איים על סוהר שביקש ממנו לשכב במיטתו כי ימתין לו מחוץ לשערי הכלא וידקור אותו. לצד האמור, מדובר באירוע ספונטני וקצר ומבלי שנלוו לו אלימות או מעשים המעידים על כוונת הנאשם לממש את איומיו.

 

אשר לאירוע השלישי, הנאשם איים על סוהרת, לאחר שסירבה לבקשתו להביא לו לחם ומים חמים, כי ישלח מישהי מחוץ לכלא שתפגע בה ואיים בשפיכת מים חמים אם תעבור שוב ליד תאו. מדובר באירוע קצר וספונטני ומבלי שנגרם נזק פיזי למתלוננת. לצד האמור נתתי דעתי לתחושת העלבון וההשפלה וכן החשש מפגיעה בגופה.

 

אשר לאירוע הרביעי, הנאשם איים כי ישרוף ויהרוג סוהר שהגיע לתאו להעניק לו טיפול רפואי, והמשיך לאיים על מפקד המשמרת שהורה לכבול את הנאשם בתגובה למעשיו. כשבוע לאחר מכן, מבלי שקדם כל רקע למעשה, איים הנאשם על סוהר כי לאחר שישתחרר ממאסרו "ייתן כדור בראש" למפקד הכלא ויפגע בסוהרים אחרים. מדובר באיומים חמורים וקונקרטיים כלפי הגורם שהגיע להעניק לנאשם טיפול רפואי וכלפי מפקד הכלא. לצד האמור, נתתי דעתי לכך שהאיום נותר בגדר איום לא ממומש, לא נגרם נזק ממשי למתלונן או למושא האיום.

 

לסיכום, בכל הנוגע למידת הפגיעה בערכים המוגנים בארבעת כתבי האישום הראשונים, נתתי דעתי למושא האיום, סוהרים בעת מילוי תפקידם, ולכך שהאיומים הושמעו על רקע ביצוע תפקידם. איומיו החוזרים של הנאשם במספר מקרים שונים, מעידים על זלזול בוטה בשלטון החוק ובעובדים האמונים על שמירתו. עיון בעובדות כתבי האישום מלמד כי הנאשם, כדבר שבשגרה, מפנה איומיו כלפי כל סוהר שאינו נענה לבקשתו, או מתקרב לתאו. אין להשלים עם התנהגות שכזו בין כתלי בית הכלא ויש להרתיע אסירים מלנהוג כך על דרך הטלת עונשים משמעותיים.

 

לא נעלם מעיניי כי מדובר באירועים קצרים, נעדרי תכנון, שלא נלוו להם מעשים אלימים או פעולות המעידות על כוונת הנאשם לממש את איומיו. עם זאת, יש לתת הדעת אף לפוטנציאל הנזק הטמון בעבירות איומים, וכן לתחושת הפחד, העלבון וההשפלה שנגרמו למתלוננים עת אוימו על רקע ביצוע עבודתם.

 

מחוות הדעת שהוגשו לתיק עולה, כטענת הסנגורית, כי בשניים מהאירועים הנאשם ביצע את המעשים על רקע התמכרותו לסמים. עם זאת, התמכרות לסמים אינה ממעיטה מאחריותו של הנאשם למעשיו שכן נכנס למצב זה מדעת. ראה בעניין זה ע"פ 799/19 צ'קול נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (18.7.19)

 

אשר לאירוע החמישי, הנאשם צפר מחוץ למכולת ולאחר שהמתלוננת העירה לו על כך, עזב את המקום. אולם משהגיע לקצה רחוב חסום, שב על עקבותיו ושוב נעצר מחוץ למכולת, אז התפתח ויכוח בין הנאשם למתלוננת במהלכו איים עליה כי היה פוגע בה באמצעות אקדח אילולא הייתה אישה. אם בכך לא די, הנאשם חזר לרכבו, הוציא תיק ורוד, שב אל המתלוננת ואמר לה כי בתיק ישנו אקדח תוך שהוא מנופף בידו בתיק. מדובר באיומים קונקרטיים וחמורים, וגם אם לא נגרם נזק פיזי, הרי שיש ליתן את הדעת לפוטנציאל הזנק, ואף לבהלה שאחזה במתלוננת למשמע האיום, תוך שהנאשם מנפנף בתיק שבתוכו נטען כי ישנו אקדח.

 

לאחר שהמשיך בנסיעתו, ותחת שיתוף פעולה עם השוטר שסימן לו לעצור את רכבו, ביצע הנאשם פניית פרסה והחל במנוסה. לא זו בלבד שהנאשם לא עצר במחסום שפרס השוטר ברחוב הסמוך, אלא שבמנוסתו נהג בנתיב הנגדי, תוך שהוא עולה על אי תנועה ומדרכות ולא שעה לכריזות השוטר לעצור וכל זאת בטבורה של העיר בשעות היום, תוך פוטנציאל לסיכון המשתמשים בדרך. למעשה, הנאשם נעצר על ידי השוטר רק לאחר שעצר את רכבו בשל פקק תנועה, ואף הוסיף להתמהמה בפתיחת הדלת וביציאתו מהרכב. לצד האמור, נתתי דעתי לכך שפוטנציאל הנזק לא התממש, רכבים לא נאלצו לסטות מנתיב נסיעתם ולא היו פגיעות בגוף.

 

אשר לאירוע השישי, הנאשם נעצר על ידי שוטרים בשל כך שנהג באופניים חשמליים מבלי שחבש קסדה לראשו, ומשהתבקש להזדהות בפניהם, הציג את עצמו בכזב כאחיו שלומי, ובעוד שידע כי הוא חב מעצר בתיק אחר. אם בהכשלת השוטר לא די, לאחר שעומת עם השוטר כי הוא איננו האיש שבתמונה, איים הנאשם על השוטר כי "ישלם על זה ביוקר" והכל על רקע ביצוע עבודתו כחוק. לצד האמור, נתתי דעתי לכך שמדובר באירוע ספונטני וקצר, האיום אינו קונקרטי והנאשם לא פעל למימוש האיום ומבלי שנגרם נזק ממשי.

 

בנוגע להפרת ההוראה החוקית נתתי דעתי לכך שמדובר בהפרה חוזרת של הוראה שקיבל מאת קצין משטרה שלא להיכנס לעיר אילת. מעשי הנאשם מעידים על היעדר מורא וזלזול בשלטון החוק ובשולחיו. לצד האמור, נתתי דעתי לכך שלא נגרם נזק ממשי מביצוע ההפרות.

29. נוכח האמור לעיל, סבורני כי מידת הפגיעה בערכים המוגנים באירועים הראשון, השני והשלישי היא ברף הבינוני - נמוך. מידת הפגיעה באירוע הרביעי נוכח מספר העבירות, היא ברף הבינוני.

מידת הפגיעה באירוע החמישי היא ברף הבינוני- נמוך. מידת הפגיעה באירוע השישי היא ברף הבינוני - נמוך.

 

30. לאחר שבחנתי את הערכים המוגנים שנפגעו מביצוע העבירה על ידי הנאשם, מידת הפגיעה בערכים אלו, ובנסיבות ביצוע העבירה, אני קובע את מתחמי הענישה הראויים כדלהלן:

מתחם העונש ההולם באירועים 1-3 נע בין מאסר קצר ועד 9 חודשי מאסר בפועל, לכל אירוע.

 

מתחם העונש ההולם באירוע הרביעי נע בין מספר חודשי מאסר ועד 12 חודשי מאסר בפועל.

 

מתחם העונש ההולם באירוע החמישי נע בין 6 חודשי מאסר ועד 18 חודשי מאסר בפועל.

 

מתחם העונש ההולם באירוע השישי נע בין מאסר קצר ועד 12 חודשי מאסר בפועל.

 

סטייה ממתחם העונש ההולם

31. על נאשם המבקש לסטות לקולה ממתחם העונש ההולם הנטל להציג ראיות לכך שעבר הליך שיקומי משמעותי. [ראו למשל רע"פ 1705/22 אלצראיעה נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (14.03.22)]. בעניינו, שירות המבחן לא בא בהמלצה בעניינו של הנאשם משלא סיים את האבחון בשל חוסר שיתוף פעולה מצד הנאשם.

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה

32. לשם קביעת העונש ההולם, בגדרי מתחם העונש, על בית המשפט להידרש לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה:

הנאשם שבפניי, אינו צעיר במיוחד ואף אינו מבוגר במיוחד, כבן 38, נישא לאחרונה ואב לילד.

לנאשם עבר פלילי מכביד הכולל 15 הרשעות קודמות בעבירות רכוש, מין, סמים, נשק, איומים ואלימות, גם כלפי גורמי אכיפת החוק ועובדי ציבור בגינם ריצה עונשי מאסר ממושכים. בנסיבות אלה, בהן הנאשם שב ומבצע עבירות החותרות תחת שלטון החוק ונושאיו, קיים טעם של ממש בשיקולי הרתעת היחיד.

לנאשם אף עבר תעבורתי הכולל 23 הרשעות קודמות, רובן בעבירות של רכיבה באופניים חשמליים שלא כדין.

מתסקיר שירות המבחן עולות נסיבות חיים מורכבות ושימוש בחומרים ממכרים מגיל צעיר. הנאשם הביע נכונות להשתלב בהליך טיפולי לשליטה בכעסים ולעריכת שינוי באורחות חייו. עם זאת, האבחון לא הושלם בשל חוסר שיתוף פעולה מצדו וחוסר התייצבות ל-8 בדיקות שתן אליהן זומן.

נתתי דעתי לנסיבות חייו של הנאשם כעולה מטיעוני ב"כ הנאשם, לכך שאמו אשר גידלה אותו, בעלת רקע נפשי, ולמצב הכלכלי עמו מתמודד.

הנאשם הודה בביצוע המעשים ולקח אחריות על מעשיו. הודאתו חסכה את העדת המתלוננים. נתתי דעתי לצירוף התיקים המהווה 'ניקוי שולחן', אשר יש בו כדי להעיד על רצונו של הנאשם לפתוח דף חדש בחייו, כפי שציין בפני בדבריו לעונש.

33. באיזון בין השיקולים השונים, סבורני כי יש לגזור על הנאשם עונש ברף הבינוני של כל אחד מהמתחמים שקבעתי. באופן רגיל היה מקום לצבור את עונשי המאסר נשוא כל אישום אחד לשני, אולם נוכח נסיבות חייו הקשות, הרקע ההתמכרותי, והעובדה שנישא לאחרונה ונולד לו ילד, אטיל את העונשים בחפיפה חלקית זה לזה. בנוסף, אטיל פסילה על תנאי נוכח טיב העבירות, וכן פיצוי ומאסר מותנה, שירתיע את הנאשם מלשוב ולבצע עבירות.

 

34. בנוגע לעתירת המאשימה להשתת קנס, הרי שבאופן רגיל היה מקום להטיל קנס משמעותי אולם בשים לב למצבו הכלכלי, בשים לב לטענות בדבר המצב הנפשי גם אם לא הוכחו או מוצו עד תום, בשים לב לאורך המאסר ובשים לב לפיצוי שיושת על הנאשם נוכח מספר המתלוננים, לא אשית קנס גבוה על הנאשם.

 

סוף דבר

 

35. אשר על-כן, הריני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

 

א.  18 חודשי מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח;

 

ב. מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים, והתנאי הוא שבמשך 3 שנים מתום ריצוי מאסרו לא יעבור הנאשם כל עבירת איומים;

 

ג. מאסר על תנאי לתקופה של 3 חודשים, והתנאי הוא שבמשך שנתיים מתום ריצוי מאסרו לא יעבור הנאשם עבירת הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו והפרת הוראה חוקית;

 

ד. קנס בסך 1,200 ₪ או 6 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם עד ליום 1.10.25;

 

ה.  פיצוי לכל אחד מהמתלוננים, בכתב אישום, על סך 200 ₪. הפיצוי ישולם עד ליום 1.1.26. המאשימה תעביר למזכירות את פרטי המתלוננים בתוך 7 ימים מהיום;

 

ו. אני פוסל את הנאשם, מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה, פסילה על תנאי בת 6 חודשים, והתנאי שלא יעבור בתוך 3 שנים כל עבירה בה הורשע;

 

זכות ערעור כחוק.

 

 

ניתן היום, כ"א טבת תשפ"ה, 21 ינואר 2025, במעמד הצדדים.