4. המאשימה הגישה טיעונים בכתב (ת/1) וגיליון הרישום הפלילי ותעבורתי של הנאשם(ת/2 ו-ת/3). המאשימה עמדה על נסיבות כתב האישום, הערכים המוגנים שנפגעו ומידת הפגיעה בהם, המאשימה הדגישה שהנאשם החזיק בסמים ש"אינם" נמנים על הסמים ה"קלים" וכן ציינה שכמויות הסמים חורגות פי כמה מהכמות של החזקה לשימוש עצמי. המאשימה עתרה לקביעת מתחם ענישה הנע בין 18 ל 36 חודשי מאסר בפועל תוך שהפנתה לפסיקה. המאשימה עמדה על נסיבותיו האישיות של הנאשם וציינה שמדובר בנאשם בעל עבר פלילי קודם בתחום עבירות הסמים, המלמד על מידת מעורבותו בעולם הסמים. נוכח האמור עתרה המאשימה למיקום עונשו של הנאשם ברף הבינוני גבוה של המתחם לו עתרה בצירוף הטלת ענישה נלווית הכוללת פסילה בפועל ועל תנאי.

5. מטעם ההגנה העיד אביו של הנאשם. סיפר שהיה מכור בעצמו לסמים ונקי מזה כ 20 שנה ומסייע לאחרים להיגמל. הוא סיפר שבנו הנאשם ניהל אורח חיים נורמטיבי, שירת שירות קרבי אך בעקבות טראומה שחווה בשירות השתחרר מהצבא על רקע נפשי, הקים עסק עצמאי שהצליח אך בשל קשיים בקשר הזוגי החל להשתמש בסמים, הוא ציין שלנאשם אישור לשימוש בקנבוס רפואי אך התדרדר לסמים קשים וכעת בכלא מתנקה הוא ביקש שבית המשפט ישקול זאת לזכותו.

בנוסף הגישה ההגנה תעודה רפואית הנוגעת לנאשם (נ/1).

ב"כ הנאשם, פירט בהרחבה אודות נסיבות חייו המורכבות של הנאשם, ציין שהנאשם חווה בחייו שתי תקופות משבר; שחרורו מצה"ל בשל אירוע טראומטי הכרה בו כפוסט טראומטי, לאחר מכן במשך מספר שנים ניהל אורח חיים נורמטיבי ויצרני, הקים משפחה, עד למועד האירוע הנדון. ב"כ הנאשם הדגיש כי הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה, לקח אחריות מלאה, מסר שהחזיק בסמים לשימושו העצמי. ב"כ הנאשם הפנה לת"פ 20538-12-22 שניתן על ידי מותב זה לאחרונה ולטעמו יש קווים מקבילים ביו התיק שאוזכר לתיק הנדון.

אציין כבר כעת שבת"פ 20538-12-22 מדובר בנסיבות שונות מהתיק הנדון ולא ניתן לגזור גזירה שווה בין השניים. בתיק האחר מדובר בנאשם נעדר עבר פלילי בתחום הסמים, שעבר הליך טיפולי משמעותי וארוך, נסיבות ההחזקה אינן תואמות לתיק זה.

ב"כ הנאשם טען שבמקרה שבפני הומלץ על שילובו של הנאשם בבית חוסן אך מפאת חוסר מקום וזמן המתנה רב, הנאשם עבר הליך גמילה פיזי במסגרת מעצרו והוא מנסה בכל כוחו להשתקם.

ב"כ הנאשם הגדיר את המקרה הנדון כמעידה חד פעמית שאינה תואמת אורחות חייו של הנאשם בשנים האחרונות. ב"כ הנאשם סבר שיש לקבוע בעניין זה מתחם ענישה הנע בין 10 ל 20 חודשים ועתר למקם עונשו של הנאשם בתחתית המתחם.

הנאשם בדבריו, לקח אחריות על מעשיו, הביע צער והתחייב כי אלה לא יישנו עוד.

דיון - קביעת מתחם העונש ההולם

6. הוראות פקודת הסמים המסוכנים מבטאות בין היתר, ערכים של שמירה והגנה על בריאותו ושלומו הנפשי והפיזי של הציבור מפני הנזקים הישירים הנגרמים כתוצאה מהפצה ושימוש בסמים והגנה מפני השפעתם ההרסנית. כמו כן כלולים בערכים אלו הגנה על הציבור מפני הנזקים העקיפים הנגרמים כתוצאה מעבריינות הנלווית להפצה ושימוש בסמים, ובכלל זה ההגנה על הביטחון האישי ורכוש הציבור (ראה בעניין זה: ע"פ 972/11 מדינת ישראל נ' יונה (4.7.12); ע"פ 6029/03 מדינת ישראל נ' שמאי, פ"ד נח (2) 734 (9.2.04); ע"פ 6021/95, 4998/95, 5267/95, 5313/95 מדינת ישראל נ' גומז (31.7.97); ע"פ 575/88 עודה נ' מדינת ישראל, פ"ד מב (4) 242 (11.12.88)).

7. על הצורך להילחם בנגע הסמים וחומרת הענישה שיש לנקוט כלפי המעורבים במערך הפצת הסמים, דובר רבות בפסיקה. ראה הנאמר בע"פ 211/09 אזולאי נ' מדינת ישראל( 22.06.10) ’על חומרתה המופלגת של עבירת החזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית אין צורך להכביר מילים, ולא כל שכן כך הוא כאשר מדובר בכמות כה גדולה של סמים מסוג זה. הענישה בעבירות מסוג זה נועדה, קודם לכל, לשרת את מטרת הגמול לעבריין על עיסוק בסם העלול לסכן חיי אדם ולפגוע בבריאות המשתמשים בו; שנית, על העונש להעביר מסר חד-משמעי של הרתעה ביחס לעבריינים פוטנציאליים, ולשמש אות אזהרה אפקטיבי לכל מי שמתכוון לקחת חלק במערכת ההעברות והסחר בסמים, תהא אשר תהא הפונקציה אותה הוא ממלא בשרשרת זו של העברת הסם מיד ליד. מזה זמן רב, מדגישים בתי המשפט בפסיקתם את חשיבות הערך הענישתי בעבירות סמים כאחד הכלים החשובים בפעילות לביעורו של נגע הסמים. ההחמרה בענישה בגין עבירות סמים משרתת את מטרות הגמול וההרתעה, שהן היעדים העיקריים של הענישה בתחום הסמים."

8. במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 ט' לחוק העונשין), יש לתת את הדעת לשיקולים הבאים: הנאשם נתפס מחזיק בשלושה סוגי סמים שונים במשקלים שונים ובכמות שמוגדרת מעבר לשימוש עצמי. כפי צוין בכתב האישום, הנאשם החזיק בסם מסוכן מסוג MethylMethCathinone-mבמשקל כולל של 1.6 גרם, מדובר בסם ממריץ הידוע כ"סם פיצוציות", והוא נצרך בעיקר על ידי צעירים ומתבגרים שרבים מהם לא מודעים לסיכונים הכרוכים בצריכתו (ראה הנאמר בת"פ 212147-08-21 אבקסיס נ' מדינת ישראל (24.01.23) ובת"פ 21127-08-21 מדינת ישראל נ' בן חמו (27.06.22) בנוגע להגדרתו כסם מסוכן וכן לנזקים הנגרמים משימוש בסם זה והצורך בהוקעת השימוש בסם ובהרתעת המספקים סם זה).

בנוסף, נמצא הנאשם מחזיק בסם מסוכן מסוג קוקאין במשקל של 11 גרם. סם הקוקאין נמנה על הסמים הקשים מבין הסמים המסוכנים, שנזקיו הפוטנציאליים חמורים ורחבי היקף. חומרת המעשים מתעצמת נוכח העובדה שהנאשם נמצא מחזיק הסמים מחוץ לביתו, מדובר בכמות סם שאינה מבוטלת ובנוסף כאמור מדובר בסם המוגדר קשה והרסני, לעניין ההשפעות ההרסניות של סם הקוקאין, ראה הנאמר בע"פ יונה, המוזכר לעיל.

יצוין כי נסיבות ההחזקה של הסמים אשר חולקו למספר שקיות עשויה להעיד על כוונה להפצת הסם.

הנאשם הודה בעבירה ונטל אחריות על אף שחוזר ומציין כי כמות הסם שהחזיק הייתה לצורך שימוש עצמי אולם נוכח כמות הסם והחזקה שבחוק, הודה בעבירה של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית.

9. בחינת מדיניות הענישה הנוהגת במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים במנעד רחב כמפורט להלן:

א. רע"פ 1473/18 אוחיון נ' מדינת ישראל (22.4.18), הנאשם הורשע בהתאם הודאתו, בעבירה של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, בכך שהחזיק 4 יחידות סם מסוג קוקאין במשקל 1.6888 נטו ויחידת סם מסוג קוקאין במשקל 0.4185 גרם. בית המשפט הטיל על הנאשם מאסר על תנאי, קנס בסכום של 2,000 ₪ ופסילה על תנאי. בית המשפט המחוזי קיבל ערעורה של התביעה וקבע, כי המתחם העונש ההולם נע בין מאסר לתקופה של 6 חודשים ובין מאסר לתקופה של 12 חודשים. בית המשפט המחוזי הטיל על הנאשם מאסר לתקופה של חודשיים בדרך של עבודות שירות. בית המשפט העליון דחה את בקשת הנאשם לרשות ערעור.

ב. רע"פ 1122/17 אלון גולדשטיין נ' מדינת ישראל (5.7.17), הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בשני כתבי אישום הכוללים עבירה של נהיגה תחת השפעת סמים ושתי עבירות של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, באישום אחד הנאשם החזיק קוקאין במשקל 5.28 גר', ובאישום השני החזיק 9 מנות סם מסוג MDMAבמשקל של 5.5 גר' ו- 27 מנות קוקאין במשקל 13.3731 גרם שלא לצריכה עצמית. בית משפט השלום גזר על הנאשם 6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות וענישה נלווית. בית המשפט המחוזי קבע כי המתחם נע בין 10-24 חודשי מאסר והחמיר את עונשו של המבקש, ל-10 חודשי מאסר בפועל. בקשת רשות ערעור נדחתה.

ג. רע"פ 747/14 לוי נ' מדינת ישראל (11.2.14), הנאשם הורשע לאחר ניהול הוכחות בעבירה של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית - הנאשם החזיק כ- 5 גר' הרואין מחולק ל- 6 מנות ו- 0.0.95 גרם קוקאין בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש הנע בין 8-18 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית. הנאשם נדון ל 8 חודשי מאסר בפועל. ערעור הנאשם בבית משפט המחוזי נדחה וכן בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון נדחתה גם כן.

לאור כל המפורט לעיל ולאחר שעיינתי בפסיקה דלעיל ובפסיקה אליה הפנו הצדדים ובשים לב לנסיבות תיק זה, אני קובע כי מתחם העונש ההולם בתיק זה נע החל מ 12 חודשי מאסר בפועל ועד ל- 24 חודשי מאסר בפועל בצירוף ענישה נלווית.

10. גזירת העונש המתאים לנאשם

בגזירת העונש המתאים לנאשם, בגדרי מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 יא'). במסגרת זו מן הראוי לתת את הדעת לשיקולים הבאים:

הנאשם בן 30, לחובתו מספר הרשעות קודמות, מרביתם מתחום הסמים.

הנאשם הודה במיוחס לו ונטל אחריות על מעשיו, הביע צער על מעשיו.

נתתי דעתי לסוגי הסם שהחזיק ונסיבות ההחזקה וכן לשיקול הרתעת היחיד והרבים. לאור כל האמור מצאתי כי יש למקם עונשו של הנאשם בשליש האמצעי של המתחם וזאת בשים לב לכך שהנאשם טרם מעצרו ניהל לכאורה אורח חיים נורמטיבי ויצרני במשך מספר שנים.

מנגד, נתתי דעתי לעובדה כי הנאשם לא השכיל להימנע מביצוע עבירות סמים למרות עברו הפלילי ומעורבות קודמת בסמים. לא זו בלבד, הנאשם החמיר את עבירות הסמים בשים לב לסוגי הסמים הכולל סמים המוגדרים כסמים קשים ונוכח הכמויות.

לאור המפורט לעיל, יש להטיל רכיב כלכלי על מנת לפגוע בכדאיות הכלכלית בביצוע העבירה. בנוסף, יש להטיל רכיב של פסילת רישיון נהיגה לאור סוג הסמים, כמותם והעובדה כי אין מדובר בהרשעה ראשונה מתחום הסמים.

11. אשר על-כן, הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א. 15 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו.

ב. 8 חודשי מאסר על תנאי, לתקופה של 3 שנים מתום ריצוי מאסרו, שלא יעבור כל עבֵרה על פקודת הסמים המסוכנים מסוג פשע.

ג. 3 חודשי מאסר על תנאי, לתקופה של 3 שנים מתום ריצוי מאסרו, שלא יעבור כל עבֵרה על פקודת הסמים המסוכנים מסוג עוון.

ד. קנס כספי בסך 6,000 ₪ או 60 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-6 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, החל מיום 1.2.25 ובמשך כל 01 לחודש שלאחריו. לא ישולם אחד התשלומים במועדו, תעמוד כל היתרה לפירעון מידי ויתווספו תוספות פיגור כחוק, וזאת מעבר לזכותה של המאשימה לבקש הפעלת מאסר חלף הקנס.

את הקנס ניתן לשלם באחת מהדרכים הבאות:

· בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il.

· מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה) - בטלפון 35592* או בטלפון ***-*******.

· במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בהצגת בשוברי תשלום).

ה. הנאשם יצהיר בהתאם לתקנות העונשין (התחייבות להימנע מעבירה), התש"ף-2019, על התחייבות כספית שלא לעבור כל עבירה על פקודת הסמים המסוכנים. ההתחייבות תהא לתקופה של שנתיים מתום ריצוי מאסרו ובסך של 3,000 ₪. [ההתחייבות תוצהר לפרוטוקול].

ו. אני פוסל את הנאשם מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה, וזאת למשך 5 חודשים מתום ריצוי מאסרו. על הנאשם להפקיד את רישיון הנהיגה שלו במזכירות בית המשפט מיד עם שחרורו מן המאסר. מובהר לנאשם כי הפסילה תיכנס לתוקף אולם לא תימנה ככל ורישיון הנהיגה לא יופקד במזכירות בית המשפט.

ז. פסילה על תנאי למשך 6 חודשים מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה, וזאת למשך שנתיים מתום ריצוי מאסרו ככל ויעבור עבירה כלשהי על פקודת הסמים המסוכנים או עבירה של נהיגה בפסילה.

מוצג הסמים, יושמדו.

המזכירות תסגור את התיק.

הודעה זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי תוך 45 ימים.

ניתן היום, כ"ב אלול תשפ"ד, 25 ספטמבר 2024, בהעדר הצדדים.