3. ביום 20.11.24 הציגו הצדדים הסדר דיוני, לפיו כתב האישום תוקן, הנאשמים הודו והורשעו בכתב אישום מתוקן. לבקשת ההגנה נשלחו לקבלת תסקיר שירות מבחן, ההסדר לא כלל הסכמה לעניין העונש.

יובהר כי במסגרת הסדר טיעון סגור נגזר עונשו של נאשם 3 עובר למועד זה, הנאשם הינו נעדר עבר פלילי והוא נדון ל 14 חודשי מאסר בפועל ועונשים נילווים, הורשע בעבירות קלות יותר הכוללות היזק לרכוש, קבלת נכס שהושג בעוון, הסתייעות ברכב לעבור עבירה וסיוע לאחר מעשה.

4. תסקירי שירות המבחן

נאשם 1 - בתסקיר מיום 06.02.25 שירות המבחן סקר קורות חייו של הנאשם, בן 22 נשוי ללא ילדים, תושב רהט, עובד במפעל ברזל. גדל בסביבה נורמטיבית ותומכת. אביו נפטר לפני כ 3 שנים מאז מסייע בפרנסת משפחתו המורחבת. הנאשם נעדר עבר פלילי. בהתייחס לרקע לביצוע העבירה מסר שלא היה מעורב בתכנונה, ציין היכרות שטחית עם יתר המעורבים במסגרת עבודתם. לטענתו הם שכנעו אותו לבצע את העבירה וביקשו סיוע שלו מאחר ויש ברשותו רכב שטח, הנאשם ציין שלא התכוון לבצע גניבה. הנאשם ביטא נכונות לשילוב בטיפול שכן הבין שעשוי לסייע לו להימנע ממעורבות פלילית בעתיד. שירות המבחן התרשם שמביע רצון לטיפול לא מתוך הבנה מעמיקה ופנימית אלא בעיקר מתוך שיקולים משפטיים. שירות המבחן ציין שלמרות האמור הופנה הנאשם למפגש קבוצתי אך הגיע באיחור ולא שולב במפגש.

שירות המבחן בחן גורמי הסיכוי וציין עובדת היותו צעיר נעדר עבר פלילי בעל כוחות מתפקדים בכל מישורי חייו, מבטא שאיפות לתפקוד נורמטיבי, צפוי להיות אב בקרוב ומעונין לשמש דוגמא חיובית לילדיו.

לצד זאת בחן שירות המבחן גורמי הסיכון וציין חומרת העבירה, התייחסותו הבעייתית של הנאשם לנסיבות ביצועה, התרשמות שירות המבחן מהיעדר ביקורת עצמית ונטייה להשלכת אחריות על שותפיו ונטייתו לאימפולסיביות.

נוכח האמור סבר שירות המבחן שהנאשם יתקשה להיתרם ממעורבות טיפולית ולא בא בהמלצה טיפולית בעניינו, כמו גם אין המלצה שיקומית.

נאשם 2- בתסקיר שהוגש ביום 22.01.25 סקר שירות המבחן קורות חייו של הנאשם, בן 22 מתגורר בבית הוריו בשבט אבו תלול. מגיל צעיר מסייע בפרנסת משפחתו מעבודות מזדמנות, כיום עובד מזה כחודשיים בחברת צינורת כנהג טרקטור. הנאשם גדל בסביבה משפחתית נורמטיבית ותומכת, בילדותו התמודדה משפחתו עם מצב כלכלי מורכב. הנאשם נעדר עבר פלילי, במסגרת הליך המעצר היה מצוי בקשר עם שירות המבחן אולם נוכח שלילת נזקקות טיפולית מצדו לא שולב במסגרת טיפולית. בהתייחסו לרקע לביצוע העבירות מסר הנאשם שבינו לבין נאשם 3 קיימת היכרות שטחית. נאשם 3 הציעו לו ליטול חלק באירוע בתמורה לרווח כספי והוא נעתר. לטענתו לא קדם תכנון לביצוע העבירות, הוא ציין שבאותה תקופה היה מובטל וחיפש כיצד להרוויח כסף. הנאשם לקח אחריות על מעשיו אך לא הכיר בחומרת העבירה והנזק שנגרם ובעיקר היה עסוק במחיר האישי שמשלם בעקבות מעורבותו בפלילים. שירות המבחן בחן גורמי הסיכוי וציין שלמרות קשיים שחווה הצליח לסיים 12 שנות לימוד שולב בתעסוקה והיה מחויב לפרנסת משפחתו, מביע שאיפות לניהול אורח חיים נורמטיבי. לצד זאת שקל שירות המבחן גורמי הסיכון, קווי אישיותו הילדותיים, מורכבות מצבה הכלכלי של משפחתו, היות הנאשם חסר כלים להתמודדות עם מצבים מורכבים ועשוי לפנות לפתרונות לא מיטיבים ולא מקדמים. כמו כן סבר שירות המבחן שהנאשם לא דיבר בפתיחות וכנות בנוגע למעורבותו בביצוע העבירות. בנוסף ציין שירות המבחן שהנאשם התקשה לגלות נזקקות טיפולית וביקש לסיים ההליך הפלילי בהקדם.

נוכח האמור לא בא שירות המבחן בהמלצה טיפולית והמליץ על הטלת ענישה בדמות מאסר בעבודת שירות.

5. ראיות וטיעוני הצדדים

המאשימה הגישה טיעונים בכתב (ת/1) וגיליון רישום תעבורתי של נאשם 1 (ת/2).

בנוסף השלימה טיעוניה בעל פה, במסגרתם עמדה על נסיבות כתב האישום, על חומרת מעשיהם של הנאשמים, הערכים המוגנים שנפגעו ומידת הפגיעה שבהם. המאשימה הדגישה כי הנאשמים ביצעו העבירות בצוותא לאחר תכנון מוקדם, תוך הצטיידות בחבל וברכב וחלוקת תפקידים ברורה בניהם. הנאשמים עקרו כספומט ממקומו העמיסו אותו על רכב ובהמשך פרצו את הכספומט והוציאו תכולת הכסף המזומן שהייתה בתוכו 6,600 ₪ בנוסף הדגישה הנזק שנגרם בשל הריסת הכספומט בשווי מוערך כ 30,000 ₪.

המאשימה הדגישה שאין מדובר בגניבה פעוטה תוך שציינה כי הנאשמים פעלו בצוותא חדא לאחר תכנון, קבעו חלוקת התפקידים ביניהם, היא הדגישה החומרה הרבה הטבועה בביצוע עבירות אלו.

המאשימה עתרה לקביעת מתחם ענישה הנע בין 18 ל 36 חודשי מאסר בפועל והפנתה לעפ"ג 57099-04-24.

ביחס לנסיבותיהם האישיות של הנאשמים, ציינה כי מדובר בנאשמים נעדרי עבר פלילי, הודו במיוחס להם וחסכו בזמן שיפוטי יקר אך למול זאת טענה שבמקרה זה האינטרס הציבורי גובר על פני האינטרס האישי וזאת לשם הרתעת הרבים והיחיד.

נוכח האמור עתרה למיקום עונשם של הנאשמים בשליש התחתון של המתחם בצירוף הטלת ענישה נלווית.

בנוסף שבה המאשימה על עתירתה במסגרת כתב האישום לחילוט הרכב מסוג קרייזלר - דודג' - יודגש שביום 29.06.25 התנהל בפני דיון ביחס לחילוט הרכב במהלכו טען בעל הרכב. סוגית חילוט הרכב תידון בהמשך גזר הדין.

ב"כ נאשם 1 , התייחס לעפ"ג 57099-04-24 עליו נסמכת המאשימה בטיעוניה וטען שפסק דין זה במסגרתו נדונו 2 עבירות של גניבה ועבירות נלוות בשני אישומים שונים מתוחכמים יותר מהמקרה הנדון ובית המשפט המחוזי מאשר 30 חודשי מאסר בפועל. בעניינו יש לבחון נסיבות ביצוע העבירות וחלקו של כל אחד מהנאשמים, כאשר תפקידו של נאשם 1 התמצה בנהיגה ברכב בלבד וזאת כפי העולה מכתב האישום וחומר החקירה.

בהתייחס לתסקיר עמד על נסיבותיו האישיות של הנאשם שבעת ביצוע העבירות היה רווק בן 20, כיום כשנתיים אחרי האירוע הינו נשוי, הוא ציין שהנאשם נעדר עבר פלילי שמר על רצף תעסוקתי, הנאשם הדגיש שלא היה מעורב בתכנון האירוע, הכיר הנאשמים האחרים על רקע עבודתם המשותפת כאשר היה מפקח עליהם, הוא ציין שהאחרים שכנעו אותו לבצע העבירה בשל היותו מחזיק ברכב טנדר 4 על 4. הנאשם הביע רצון לשילוב בטיפול הוא ציין שבמהלך מעצרו השתלב בהליך טיפולי אך שירות המבחן לא מציין זאת בתסקיר וכן לא מציין התנאים המגבילים בהם שהה הנאשם. כמו כן ציין ששירות המבחן לא מציין אופן לקיחת האחריות עוד בשלב החקירה וכן הבעת החרטה.

נוכח האמור ביקש לחרוג ממתחם הענישה ולהטיל על הנאשם מאסר בפועל שירוצה בעבודת שירות, תוך התחשבות בתקופה הארוכה בה שהה הנאשם במעצר.

הנאשם 1 בדברו טרם גזירת עונשו, הביע חרטה והבטיח שלא ישוב על טעותו. ציין שהוא אדם חדש התחתן ומצפה ללידת ילדו הראשון.

ב"כ הנאשם 2, הגיש טיעונים בכתב (נ/1) וכן השלים טיעוניו בעל פה.

ב"כ הנאשם עמד על נסיבות ביצוע העבירות והדגיש שהנאשם 2 לא נהג ברכב ולא משך את הכספומט ממקומו. הפגיעה בערכים המוגנים ביחס לחלקו הינה פחותה. בהתייחסו למתחם הענישה ציין שנאשם 2 מצוי במדרג חומרה פחות יותר ביחס לנהג הרכב אשר תלש את הכספומט. הוא הפנה לפסיקה ועתר לקביעת מתחם ענישה הנע בין מספר חודשים שיכול וירוצו בעבודת שירות לבין 12 חודשי מאסר בפועל. בהתייחסו לנסיבות האישית של הנאשם 2 ציין שמדובר בצעיר בן 22 נעדר עבר פלילי, שאין כל ספק שהטלת מאסר בפועל תפגע בו ובבני משפחתו באופן משמעותי שכן הוריו אינם עובדים והוא מפרנסם. הוא הדגיש הנאשם הודה במיוחס לו וחסך בזמן שיפוטי יקר ויש לשקול זאת לזכותו. הוא ציין שהנאשם שהה במעצר כ 4 חודשים לאחריהם שהה במעצר בית למעלה משנה ואין כל אינדיקציה להפרות כלשהן. כמו כן הדגיש שהנאשם מחויב לפרנסת משפחתו , מנהל שגרת חיים מתפקדת וניכר שעצם המעצר היווה עבורו גורם מרתיע ומציב גבולות. הוא ציין שהנאשם מביע שאיפות לניהול אורח חיים נורמטיבי ומביע רצון לשילוב בהליך טיפולי ולכן יש לאמץ המלצת שירות המבחן להטלת מאסר בעבודת שירות.

הנאשם 2 בדברו טרם גזירת עונשו, אמר שלא יחזור על טעותו, מעוניין בפתיחת דף חדש, ציין שעובד אצל קבלן באופן סדיר.

דיון והכרעה

קביעת מתחם העונש ההולם

6. קביעת מתחם העונש ההולם למעשה העבירה נעשה בהתאם לעקרון ההלימה. לשם כך יש להתחשב בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

7. במקרה דנן, הערכים החברתיים אשר נפגעו כתוצאה ממעשי הנאשמים הינם הגנה על קניינו של אדם ותחושת הביטחון והמוגנות של הציבור.

8. בחינת מידת הפגיעה בערך המוגן מובילה למסקנה כי הפגיעה בערכים המוגנים הינה ברף הבינוני- גבוה וזאת בשים לב לאופי הרכוש, שווי הרכוש וכן למאמץ והתכנון שהושקעו במעשה הגניבה. כמו כן יש לתת הדעת לאופן ביצוע העבירות בתעוזה רבה, "עקירת" כספומט במרחב הציבורי הינו אקט המבטא אלימות, זלזול והיעדר מורא ופחד מפני החוק ורשויות החוק. לא זו בלבד, לאחר מעשה העקירה, פריצה לכספומט וגניבת הכסף שבו ולבסוף נטישת הכספומט ההרוס בשטח.

9. בחינת מדיניות הענישה הנוהגת בגין מעשים דומים מעלה כי נקבעו עונשים במנעד ענישה רחב:

א. רע"פ 5374/24 אברהים עול נ' מדינת ישראל (5.8.24) - המבקש הורשע בביצוע שתי עבירות גניבה, שתי עבירות של היזק לרכוש במזיד, ידיעה כוזבת על עבירה מסוג פשע והחזקת מכשיר פריצה לרכב. על פי האישום הראשון, המבקש ונאשם נוסף נסעו ברכבו, תוך שהנאשם הנוסף זייף את סימני הזיהוי של הרכב. השניים ויחד עם אחרים הגיעו לכספומט באשדוד, חיברו כבל משיכה ועקרו אותו ממקומו. הנאשם הנוסף נהג ברכב ואלו נסעו מהמקום בעוד שהכספומט נגרר על הכביש. למחרת, הגיע המבקש לתחנת המשטרה ומסר כי רכבו נגנב. על פי האישום השני, המבקש ואחרים חיברו כבל משיכה בין הרכב לכספומט בתחנת דלק באשדוד והחלו לנסוע עד שהכספומט התנתק ממקומו. בית המשפט קבע כי מדובר באירוע אחד ומתחם הענישה נע בין 16-32 חודשי מאסר בפועל והשית על המבקש, נעדר עבר פלילי שזה הוא מעצרו הראשון וצעיר בגילו, 18 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית. ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי על קולת העונש התקבל תוך שצוין כי המתחם שנקבע אינו מביא לביטוי ראוי את חומרת המעשים והעונשים שהוטלו על המבקש קלים מהראוי ועונש המאסר הועמד על 30 חודשי מאסר ורכיב הקנס הוגדל. בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי נדחתה.

ב. עפ"ג (מחוזי ב"ש) 39730-04-14 ליברטי נ' מדינת ישראל (14.7.14) אוזכר על ידי ההגנה - הנאשם הורשע בשני אישומים, בשתי עבירות של פריצה לבית עסק, גניבה וניסיון גניבה, הפרת הוראה חוקית ושתי עבירות הסתייעות ברכב לביצוע עבירה, בכך שבאירוע הראשון פרץ עם אחרים למיני מרקט וגנבו משם 15 פקטים של סיגריות. באירוע השני, פרצו לתחנת דלק וניסו להוציא מכשיר כספומט ממקומו, תוך הפרת תנאי שחרור בתיק אחר. בית-משפט השלום ציין כי "מפסיקת בימ"ש עליון עולה כי העונש ההולם התפרצות אחת למבנה וגניבה מתוכו הינו מאסר בפועל לתקופה שבין 6 ל-12 חודשים, ובמקרה שבו נסיבותיו חמורות, המשלב תחכום ותעוזה, או שנגנב רכוש בעל ערך רב - העונש אף חמור מזה, ונע בין 12 חודשים ל-24 חודשים". בשים לב לעבר פלילי שכולל 8 התפרצויות קודמות, נגזרו על הנאשם 10 חודשי מאסר. הערעור לבית-המשפט המחוזי נדחה.

ג. ת"פ (שלום ב"ש) 32646-12-17 מדינת ישראל נ' אלוקילי (....) נאשם 6 הורשע על פי הודאתו בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, סיוע לפריצה לבית עסק וניסיון גניבה. בכך שקשר קשר עם אחרים לגנוב כספומט בתוך מתחם מסחרי. הקבוצה דאגה להסתיר סימני רכב, היו רעולי פנים ופערו פתח (פריצה) לתוך המתחם המסחרי. מתחם העונש שנקבע נע בין 7 ל-22 חודשי מאסר בפועל ונגזרו על הנאשם 7 חודשי מאסר בפועל. יצוין כי שאר הנאשמים, אשר הורשעו בביצוע עבירות מוגמרות, נדונו במסגרת הסדר "סגור" לכדי 14-16 חודשי מאסר.

ד. ת"פ (שלום ב"ש) 59307-08-16 מדינת ישראל נ' אבו עצא (4.7.17) - אשר אוזכר על ידי ההגנה - נאשם 2 הורשע בקשירת קשר לביצוע פשע, קבלת רכוש שהושג בפשע, פירוק חלקים מרכב, החזקת מכשירי פריצה וסיוע לניסיון גניבה, בכך שקשר קשר עם אחרים כדי לגנוב מכשיר כספומט, קיבל לידיו רכב גנוב ותוך כדי שהשניים ניסרו את דלת מיגון הכספומט, הופתעו על ידי שוטרים ונעצרו. המתחם שנקבע לכלל האירוע: בין 13 ל-36 חודשי מאסר בפועל. בשל שיקולי שיקום, בית-המשפט סטה מהמתחם וגזר את דינו ל-6 חודשי עבודות שירות.

10. נסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 ט' לחוק)

ביחס לנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, שקלתי לחומרא את העובדה כי קדם תכנון מוקפד ומדויק למעשה העבירה, הנאשמים פעלו יחדיו ובתיאום מלא. הנאשמים פעלו בחבורה וכיחידה אחת מתואמת ומתוזמנת. הנאשמים הוציאו לפועל את תכניתם תוך חלוקת תפקידים ברורה ביניהם. יש לדחות טענות ההגנה הנוגעות למזעור חלקם של מי מהנאשמים באירוע. יש לראות לחומרה שווי הנזק שנגרם לרכוש כמו כן יש לציין שמדובר בעבירת רכוש שמאחוריה כוונה להשגת רווח כלכלי שלא כדין, המעשה בוצע באישון לילה בטבורה של עיר.

בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40 יג), לאחר ששקלתי הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה ומדיניות הענישה הנהוגה מצאתי לקבוע כי מתחם העונש ההולם הינו החל מ-16 חודשי מאסר ועד ל -30 חודשי מאסר בפועל בצירוף ענישה נלווית.

במקרה דנן, לא מצאתי כי קיימים שיקולים אשר מצדיקים סטייה מהמתחם, לחומרה או לקולא. אמנם, הנאשמים צעירים נעדרי עבר פלילי קודם, אולם לא עברו כל הליך טיפולי שיש בו להצדיק סטייה ממתחם העונש ההולם. נסיבות ביצוע העבירה וחומרתה אינן מאפשרות לסיים הליך זה בענישה של מאסר בדרך של עבודת שירות.

יש להוסיף את עיקרון אחידות הענישה והעובדה כי נאשם 3 שדינו נגזר במועד מוקדם יותר, נדון לעונש מאסר של 14 חודשים. נאשם זה הורשע בעבירות קלות יותר ולגביו ניתן לקבוע כי חלקו מצומצם יותר משל האחרים, שכן הצטרף בשלב מאוחר יותר ולא היה חלק מגניבת הכספומט ועקירתו ממקומו. יחד עם זאת, לא מצאתי לאבחן עניינם של הנאשמים שבפני באופן משמעותי מחלקו של האחר, אולם המסקנה היא כי לא ניתן להסתפק בענישה בדרך של עבודת שירות.

גזירת העונש

בגזירת העונש המתאים לנאשם, בגדרי מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 יא').

שני הנאשמים בשנות העשרים לחייהם, נעדרי עבר פלילי, שהו במעצר תקופות שונות ולאחר מכן שהו בתנאים מגבילים, טרם מעצרם ניהלו אורח חיים נורמטיבי ויצרני. הנאשמים הודו במיוחס להם, הביעו צער וחרטה כנה על מעשיהם. הנאשמים הביעו תחושות בושה נוכח הסתבכותם בפלילי, כאשר כל אחד מהם ניסה למזער חלקו באירוע ולצמצם מידת אחריותו וידיעתו ביחס למעשה העבירה. בנוגע לשני הנאשמים הוגש תסקיר שירות מבחן, התסקירים שהוגשו פירטו נסיבות חייהם ובמסגרתם הביעו הנאשמים רצון לשילוב בטיפול כאשר מעבר לכך לא היה כל המשך להליך טיפולי מועיל וממצה אשר עשוי להוביל להקלה כלשהי בעת גזירת העונש.

נוכח היותם נעדרי עבר פלילי, מצאתי למקם עונשם של הנאשמים ברף התחתון של מתחם העונש וזאת בצירוף ענישה נילווית הכוללת רכיבים כספיים, שהינם מחוייבי העניין בשים לב לכך שמדובר בעבירת רכוש שתכליתה השגת רווח כספי שלא כדין.

לגבי ענישה של פסילת רישיון נהיגה - מצאתי לנכון לאבחן בין שני הנאשמים בכך שנאשם 1 היה זה שנהג ברכב והביא את הרכב שבחזקתו לצורך ביצוע העבירה ולפיכך יש להטיל עליו עונש של פסילה בפועל. מה שאין כן, ביחס לנאשם 2 שלמרות חלקו בביצוע העבירה, מצאתי להסתפק בעונש של פסילה על תנאי הואיל והרכב אינו שלו ולא הוא נהג ברכב. בנסיבות אלו מצאתי להטיל על נאשם 1 עונש פסילה לתקופה מתונה עד מאד.

חילוט הרכב

סעיף 39 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט 1969 מתיר לבית המשפט, בנוסף לכל עונש שיוטל, לצוות על חילוט חפץ שנתפס בהתאם לסעיפים 32 ו 31 לפקודה. כאשר בהתאם לפי סעיף 32 אם האדם שהורשע במעשה העבירה שנעשה בחפץ או לגביו הוא בעל החפץ. ולפי סעיף 40 לאותה פקודה נקבע כי מקום בו אדם שאיננו שותף לעבירה טוען לבעלות על החפץ שחולט או לזכות בו, רשאי הוא לבקש מבית המשפט שציווה על החילוט לבטל את הצו. הרציונל הינו שזכות החילוט קיימת רק כלפי הנאשם ביחס לרכושו של הנאשם. היא אינה קיימת כלפי רכוש שאינו בבעלות הנאשם (למעט מקרים חריגים, שהעניין הנדון אינו נמנה עליהם). בענייננו אין מחלוקת שהרכב אינו מצוי בבעלות הנאשם אלא בבעלות צד ג' (ואיל אלמדיגם) שאינו קשור כלל לאירוע ולא היה מודע ומעורה בביצוע העבירות. לפיכך לא קיימת הצדקה לחילוט הרכב ולפגיעה בבעלים, שאינו קשור כלל לאירוע.

יחד עם זאת אציין שמצאתי כי יש לגלם במסגרת הקנס שיוטל על הנאשמים את שווי הרכב ולהטיל סכום קנס על שני הנאשמים אשר יגלם החומרה בביצוע העבירות, תוך שימוש ברכב בכך שהסתייעו בו לצורך עקירת הכספומט מהקיר. גם בעניין זה, מצאתי מקום לאבחן באופן מסוים בין שני הנאשמים, כאמור לעיל, מדובר בתכנית עבריינית שרקמו והיו שותפים לה בצוותא תוך הסתייעות ברכב לביצוע העבירה. נאשם 1 היה זה שדאג להביא את רכב הטנדר שבחזקתו, לנהוג בו ותרם תרומה משמעותית לעקירת הכספומט מהקיר.

סוף דבר

לאור כל המפורט לעיל, בהתחשב בשווי הרכוש שנגנב, הנני גוזר על הנאשמים את העונשים הבאים:

א. 16 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרם בגין תיק זה. על הנאשמים להתייצב בבית סוהר "דקל" ביום 7.9.25 עד השעה 08:00 לתחילת ריצוי עונשם. הנאשמים יציגו העתק פרוטוקול גזר הדין וכן תעודת זהות. הובהר לנאשמים זכותם לפנות ליחידה למאסרים נדחים בשב"ס.

ב. 8 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעברו הנאשמים במשך שלוש שנים מיום שחרורם ממאסר כל עבירת רכוש מסוג פשע.

ג. 4 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעברו הנאשמים במשך שלוש שנים מיום שחרורם ממאסר כל עבירת רכוש מסוג עוון לרבות עבירה של היזק לרכוש במזיד ולמעט עבירה של החזקת רכוש חשוד כגנוב.

ד. כל אחד מהנאשמים ישלם פיצוי לחברת "קאש פויינט MATRIX ATMח.פ 515633345, בסך 5,000 ₪. הפיצוי ישולם ב-5 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 1.9.25 ובכל 01 לחודש שלאחריו.

ה. הנאשם 1 ישלם קנס בסך 25,000 ₪ או 6 חודשי מאסר חלף הקנס, הקנס ישולם ב 20 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מיום 1.2.26 ובכל 01 לחודש שלאחריו.

ו. הנאשם 2 ישלם קנס בסך 20,000 ₪ או 5 חודשי מאסר חלף הקנס, הקנס ישולם ב-20 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מיום 1.2.26 ובכל 01 לחודש שלאחריו.

את הפיצוי והקנס ניתן לשלם באחת מהדרכים הבאות:

· בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il.

· מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה) - בטלפון 35592* או בטלפון ***-*******.

· במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בהצגת בשוברי תשלום).

ז. לשני הנאשמים - פסילת רישיון נהיגה על תנאי לתקופה של 6 חודשים למשך שנתיים ממועד שחרורם ככל ויעברו עבירה של נהיגה בפסילה או עבירה של הסתייעות ברכב לעבור עבירה.

ח. לגבי נאשם 1 - מורה בנוסף לעונשים דלעיל, על פסילת רישיון נהיגה בפועל לתקופה של 4 חודשים החל מיום שחרורו ממאסר. מובהר לנאשם 1 כי עליו להפקיד את רישיון הנהיגה מיד עם שחרורו ממאסר במזכירות בית המשפט, הואיל והפסילה תיכנס לתוקף אולם לא תימנה אלא ממועד הפקדת רישיון הנהיגה בפועל.

ט. כל נאשם יצהיר על התחייבות כספית בסך 4,000 ₪ למשך שנתיים מיום שחרורו ממאסר, שלא יעבור במשך שנתיים מיום שחרורו כל עבירת רכוש מסוג פשע. [ההתחייבות תוצהר לפרוטוקול].

זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי תוך 45 ימים.

ניתן היום, י' תמוז תשפ"ה, 06 יולי 2025, בהעדר הצדדים.