3. ב"כ התביעה, עו"ד שלומית מלקו התייחסה בטיעוניה לערכים המוגנים שנפגעו מביצוע העבירה ולמידת הפגיעה בהם, לנסיבות הקשורות בביצוע העבירה ולמדיניות הענישה הנוהגת. נטען כי הנאשם פגע פגיעה חמורה בערך של שלום הציבור ובריאותו בכך שגידל סמים בכמויות כה גדולות אשר לבסוף פוגעים בעיקר באוכלוסייה קשת יום ונזקקת. התביעה התייחסה בטיעוניה לתכנון המוקדם שקדם לעבירות; לחלקו של הנאשם בביצוע העבירה; לנזק העלול להיגרם מביצוע העבירה; ולרווח הכלכלי שהניע את הנאשם לבצע את העבירה. בסיכומו של טיעון, לאחר שהפנתה למדיניות ענישה נוהגת מטעמה, עתרה התביעה לקביעת מתחם עונש הולם הנע בין 40 ל-60 חודשי מאסר בפועל ומיקום הנאשם ברף הנמוך של המתחם, קנס משמעותי הנע בין 40,000 ל- 80,000 ₪ ומיקומו ברף העליון של מתחם זה, וכן מאסר על תנאי מרתיע, פסילת רישיון נהיגה וחילוט הרכוש שנתפס.

4. ב"כ הנאשם, עו"ד נס בן נתן, הפנה לפסיקה רלוונטית מטעמו וטען כי נתוניו האישים של הנאשם מצביעים על כך שהוא אינו יוזם או מתכנן העבירה והוא ככל הנראה נגרר לביצוע המעשים על ידי אחרים אשר חלקם בתכנון ובניהול המעשים מרכזי יותר. נטען כי על אף חלקו המועט בתכנון העבירה, הוא לקח אחריות על מעשיו, הודה בראשית ההליך, ובכך חסך בזמן ציבורי יקר. הסניגור ציין כי מדובר בנאשם בן 63, ללא עבר פלילי, אשר חי בגפו ולא דובר את השפה העברית. עוד נטען כי לנאשם מצב כלכלי ובריאותי מורכב ויש להתחשב בכך בקביעת העונש. בסיכומו של טיעון, עתר הסניגור לעונש מאסר בפועל של 18 חודשים וקנס סמלי ובאשר לפסילה נטען כי ניתן להימנע מכך לאור העובדה שמדובר בעבירה ראשונה.

5. הנאשם הביע צער וחרטה על מעשיו.

דיון והכרעה

6. בקביעת מתחם העונש ההולם יש להתחשב בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

7. דומה כי אין צורך להכביר מילים על החומרה הטמונה במעשים כגון אלו שביצע הנאשם, אשר פוגעים במגוון ערכים חברתיים, ובכלל אלה הגנה על שלום הציבור ובריאותו מפני הנזקים הישירים שנגרמים לגופם של הצרכנים הפוטנציאליים, והנזקים העקיפים שנגרמים כתוצאה מביצוע עבירות רכוש ואלימות, הנלוות לצריכת הסם.

בית המשפט העליון התייחס לא אחת לריבוי המעבדות לגידול סמים אשר מוקמות בעת האחרונה והפכו לתופעה נפוצה ומסוכנת המחייבת ענישה הולמת, גם מקום בו מדובר בסמים "קלים" כגון קנאביס.

בהקשר זה מצאתי להפנות לע"פ 2596/18 זנזורי נ' מדינת ישראל (12.8.2018):

"צרכנים ומשתמשים ואנשים נורמטיביים, שבעבר לא היו מוכנים ליטול על עצמם סיכון להסתבך בעולם הפלילי, נכונים כיום לילך צעד נוסף ולהפוך למגדלים וסוחרים בסם... ברם, סחר בסמים הוא סחר בסמים. ידע כל מי שמהרהר בדרכים לעשיית כסף קל, כי מדיניות הענישה לא השתנתה ובית המשפט רואה בחומרה עבירות של סחר והפצה של סמים מסוכנים, גם סמים "קלים", תוך הטלת ענישה משמעותית ומרתיעה. צרכנים ומשתמשים - ראו הוזהרתם" (פס' 8 לפסק דינו של כב' השופט י' עמית).

7. על מידת הפגיעה בערכים המוגנים ניתן ללמוד מכמות השתילים שנתפסו וכן מסוג הסם והיקפו.

באשר לכמות השתילים, נתפסה כמות לא מבוטלת של 272 שתילים, דבר אשר מלמד על היקף הגידול הפוטנציאלי וכפועל יוצא מכך על כמות הסם המשמעותית שהיתה מופקת ככל שהדירה בה גידל הנאשם את הסם לא היתה מתגלה. באשר לכמות ולסוג הסמים, מדובר בכמות משמעותית של 126 ק"ג קנאביס, כמות המשליכה על הנזק הפוטנציאלי שעלול היה להיגרם מהפצת הסם.

במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, נתתי דעתי גם לתכנון שקדם לביצוע העבירות אשר בא לידי ביטוי בשכירת דירה שתשמש מקום לגידול הסם, התקנת הציוד הנדרש לגידול הסם וכן לאירוע העברייני הנוסף של גניבת חשמל, אשר רלוונטי גם הוא לקביעת המתחם.

8. בבחינת מדיניות הענישה הנוהגת, ראיתי להפנות לפסקי הדין הבאים:

ע"פ 306/24 אלישע איידן נ' מדינת ישראל (01.05.24)- המערער הורשע על פי הודאתו בעבירות ייצור, הכנה והפקת סם, החזקת סם שלא לצריכה עצמית, החזקת חצרים לשם הכנת סם, החזקת כלים המשמשים להכנת סם ונטילת חשמל בכך ששכר בית והשתמש בו כמעבדה לגידול סמים במשך כ- 3.5 חודשים. כן החזיק במעבדה ציוד ייעודי לגידול הסמים וגידל 364 שתילי קנאביס במשקל כולל של 150ק"ג. ביהמ"ש המחוזי (תל אביב) קבע מתחם עונש הולם הנע בין 24 ל-48 חודשי מאסר והשית עליו 14 חודשי מאסר תוך חריגה מהמתחם, בשים לב להודאתו המידית, שיתוף הפעולה המלא עם שירות המבחן והפגנת מוטיבציה כנה ואמתית לשינוי. המערער חזר בו מהערעור בהמלצת בית המשפט העליון.

ע"פ 717/22 סלאמה נ' מדינת ישראל (1.2.2023) - המערער הורשע לאחר ניהול הוכחות בעבירות של גידול סם מסוכן והחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, בכך שגידל בחממה צמוד לביתו כ-740 שתילים של סם מסוכן מסוג קנאביס, במשקל כולל של 114 ק"ג. בית המשפט המחוזי (באר שבע) קבע מתחם ענישה שנע בין 30 ל-54 חודשי מאסר, והשית על הנאשם 45 חודשי מאסר בפועל, תוך הפעלת מאסר על תנאי, לצד ענישה נלווית. ערעור לבית המשפט העליון על חומרת העונש התקבל, כך שהושתו על הנאשם בסופו של דבר 36 חודשי מאסר, בשים לב למתחם הענישה שקבע בית המשפט המחוזי.

ע״פ 8720/21 שדה נ׳ מדינת ישראל (3.5.2022) - הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בעבירות של ייצור, הכנה והפקת סם מסוכן ונטילת חשמל בכך ששכר דירה והקים יחד עם אחרים שזהותם אינה ידועה מעבדה לגידול והפקת סם מסוכן מסוג קנאביס במשקל כולל של 115 ק"ג. לשם תפעול המעבדה נטל הנאשם חשמל שלא כדין. באותו מקרה קבעתי מתחם ענישה שנע בין 30 ל-54 ק"ג, והשתתי על הנאשם 30 חודשי מאסר לצד עונשים נלווים. ערעור שהוגש לבית המשפט העליון נדחה לאחר שהודיע הנאשם כי איננו עומד על הערעור.

ע"פ 6299/20 שחר חן נ' מדינת ישראל (4.2.2021) - המערער הורשע על יסוד הודאתו בעבירות של ייצור, הכנה והפקת סם מסוכן, החזקת סם שלא לצריכה עצמית, החזקת חצרים לשם הכנת סם מסוכן, החזקת כלים המשמשים להכנת סם מסוכן או לצריכתו ונטילת חשמל שלא כדין בכך שהקים מעבדה לגידול סם מסוכן מסוג קנאביס בדירה ששכר בתל-אביב במשקל כולל של 90 ק"ג. לשם תפעול המעבדה, נטל הנאשם והשתמש בחשמל שלא כדין. באותו מקרה קבעתי מתחם ענישה הנע בין 29 ל-54 חודשי מאסר, והשתתי על הנאשם 29 חודשי מאסר לצד עונשים נלווים. בהמלצת בית המשפט העליון, חזר בו המערער מערעורו על חומרת העונש, תוך שצוין:

"המערער הקים כזכור מעבדה לגידול והפקת סם מסוכן מסוג קנאביס בדירה ששכר בתל אביב, בה גידל והפיק כ-600 שתילים במשקל כולל של 90 ק"ג במשך כ-4 חודשים. המעבדה התפרסה על פני 5 חדרים וכללה מערכות חשמל, השקיה, חימום ואוורור, גופי תאורה, בלוני חמצן ואדניות. המערער יתן אפוא את הדין על מעשיו, כך גם כל מי שיהין לעשות כדבר הרע הזה".

ע"פ 2596/18 זנזורי נ' מדינת ישראל (12.8.2018) - המערער הורשע בעבירות של ייצור, הכנה והפקה של סם מסוכן מסוג קנאביס, קשירת קשר לפשע ושיבוש מהלכי משפט לאחר שהקים מעבדה לגידול קנאביס בה נתפסו 137.6 ק"ג של סם. בית המשפט המחוזי (מרכז) קבע מתחם ענישה הנע בין 36 ל- 56 חודשי מאסר. על המערער הושתו 26 חודשי מאסר בשל סיכוי ממשי לשיקום. בית המשפט העליון דחה את הערעור על חומרת העונש.

ת"פ (מחוזי תל אביב) 62673-03-24 מדינת ישראל נ' גולדשטיין (27.3.2025) - הנאשם הורשע על יסוד הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירות של ייצור, הכנה והפקה של סם מסוכן מסוג קנאביס, החזקת סם שלא לצריכה עצמית, החזקת כלים המשמשים להכנת סם מסוכן או לצריכתו, החזקת חצרים ונטילת חשמל שלא כדין בכך שהקים מעבדה לגידול קנביס בה נתפסו 2,195 שתילי קנאביס במשקל כולל של 120 ק"ג. בית המשפט המחוזי קבע מתחם עונש הולם הנע בין 24 ל-40 חודשי מאסר והשית עליו עונש של 27 חודשי מאסר. ערעור לביהמ"ש העליון על חומרת העונש (עפ"ג 10078-05-25) תלוי ועומד.

ת"פ (מחוזי תל אביב) 37495-01-20 מדינת ישראל נ' מנחם (16.11.2021) - הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בעבירות של גידול סם מסוכן, החזקת סם שלא לצריכה עצמית, החזקת כלים להכנת סם מסוכן ונטילת חשמל שלא כדין, ובתיק נוסף שצורף הורשע על יסוד הודאתו בעבירה של החזקת סם לצריכה עצמית. כל זאת בכך ששכר דירה, הסב והקים בה מעבדה לגידול קנאביס במשקל כולל של 120 ק"ג. במקרה זה קבעתי מתחם ענישה הנע בין 30 ל-54 חודשי מאסר והטלתי על הנאשם 20 חודשי מאסר, לצד עונשים נלווים, בשל שיקולי שיקום.

9. לאור כל האמור, ובהתחשב בערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה מביצוע העבירות, במידת הפגיעה בהם, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, ראיתי לקבוע מתחם עונש הולם הנע בין 30 ל-54 חודשי מאסר.

העונש הראוי לנאשם

10. אין מחלוקת של ממש בין הצדדים כי יש להטיל על הנאשם עונש המשקף את הרף התחתון של המתחם. מסקנה זו מקובלת עליי ולכן אסקור בקצרה את השיקולים התומכים במסקנה זו: (א) הנאשם הודה בביצוע העבירה בשלב מוקדם של ההליך המשפטי ובכך חסך בזמן ציבורי יקר; (ב) אין לחובת הנאשם הרשעות קודמות וזוהי הרשעתו היחידה בפלילים. לנתון זה יש משמעות בקביעת העונש המתאים; (ג) נתוניו האישיים, הכלכליים והרפואיים של הנאשם כפי שבאו לידי ביטוי בטיעוני הסנגור מצדיקים גם הם הקלה מסוימת בעונש. יתרה מכך, מדובר במאסרו הראשון של הנאשם והפסיקה הכירה בתקופת המאסר הראשונה כקשה במיוחד כך שניתן להתחשב גם בנתון זה במידה מסוימת.

11. לאור האמור ראיתי להטיל על הנאשם את העונשים הבאים:

א. 30 חודשי מאסר לריצוי בפועל החל מיום מעצרו לפי רישומי שב"ס.

ב. 9 חודשי מאסר, אולם הנאשם לא יישא עונש זה אלא אם יעבור תוך שלוש שנים מיום שחרורו עבירה על פקודת הסמים מסוג פשע.

ג. 4 חודשי מאסר אולם הנאשם לא יישא עונש זה אלא אם יעבור תוך 3 שנים מיום שחרורו עבירת רכוש (למעט עבירה של החזקת רכוש חשוד).

ד. קנס בסך 5,000 ₪ או 50 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם עד ולא יאוחר מיום 1.11.2025.

ניתן צו כללי למוצגים לשיקול דעת קצין משטרה ו/או התביעה.

זכות ערעור כחוק.

ניתן היום, 14 יולי 2025, במעמד הצדדים.

בני שגיא, שופט

נשיא