1.       ביום 22.9.2022 הנאשם הודה והורשע בעובדות כתב האישום בעבירה של פריצה לרכב, עבירה על סעיף 413ו רישא לחוק העונשין, התשל"ז - 1977.

 

2.       מעובדות כתב האישום, עולה כי ביום 25.3.2020 התפרץ הנאשם לרכב מסוג טויוטה קורולה אשר חנה סמוך לרח' וינגייט 57 בבאר שבע, בכך שפתח את הרכב באמצעות שלט אוניברסלי ונכנס לרכב במטרה לבצע גניבה.

3.       יוער, כי גם אם בעובדות כתב האישום יוחסה לנאשם עבירת פריצה בכוונה לבצע גניבה, הלכה למעשה, בכתב האישום בו הודה הנאשם, הוראת החיקוק היא סעיף 413ו רישא לחוק העונשין, דהיינו פריצה לרכב ולא פריצה לרכב בכוונה לבצע גניבה. בהכרעת הדין אין התייחסות לשאלה אם מדובר ברישא של הסעיף או בסיפא שלו, ולפיכך אתייחס לעבירה כאל עבירת פריצה סתם לרכב לפי סעיף 413ו רישא לחוק העונשין.

4.       לא הוגש תסקיר שירות מבחן בעניינו של הנאשם משום שההגנה לא עתרה לכך.

 

טיעוני הצדדים

5.       ב"כ המאשימה הגישה טיעונים לעונש בכתב, תוך הפניה לפסיקה רלוונטית (ת/1) וכן הכרעת דין מת"פ 41196-07-21 במסגרתה הורשע הנאשם בעבירות של גניבת רכב, פריצה לרכב ושיבוש מהלכי משפט. (ת/2) בדיון הוסיף ב"כ המאשימה ותיאר את העבירות שבוצעו על ידי הנאשם וכן טען לערכים החברתיים שנפגעו. המאשימה סברה כי בנסיבות התיק מתחם הענישה הראוי נע בין 4 חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות ועד 12 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלוות ועתרה לגזור את עונשו של הנאשם ברף התחתון של המתחם וכן להטיל עליו פיצוי שישולם למתלוננים.

 

6.       ב"כ הנאשם טען כי הנאשם הודה ולקח אחריות על מעשיו. נעדר עבר פלילי. טען כי מתחם העונש ההולם נע החל מ-4 חודשי מאסר ועד 10 חודשי מאסר. ביקש להשית על הנאשם עונש בתחתית המתחם. טען כי משום שלא נגרם נזק אין להטיל פיצוי. ועתר להסתפק בקנס סמלי בסך 500 ₪.

 

7.       הנאשם הביע צער על מעשיו.

 

קביעת מתחם העונש ההולם

8.       בהתאם לע"פ 4910/13 אחמד בני ג'אבר נ' מדינת ישראל ובהיעדר מחלוקת בין הצדדים, מעשיי הנאשם אשר בוצעו בסמיכות זמנים, ולהם קורבן יחיד, מהווים אירוע אחד ומן הראוי לקבוע מתחם עונש הולם אחד.

 

9.       בגזירת העונש על בית המשפט להתחשב בערכים המוגנים, במידת הפגיעה בהם, בענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

 

הערכים המוגנים ומידת הפגיעה בהם

 

10.   הערכים החברתיים המוגנים שנפגעו בשל מעשי הנאשם במקרה זה הם, ערכי השמירה על ביטחון הציבור ותחושת בטחונו והשמירה על קניינו.

 

11.   בע"פ 7890/10 לאיק מליטאת נ' מדינת ישראל נאמר כי:

 

" אין צורך להכביר מלים על מפח הנפש של אדם היוצא מביתו ומגלה כי רכבו, רכוש יקר ובעל חשיבות רבה מכל בחינה, אינו עוד. לכך מצטרף הנזק הכלכלי במעגל רחב יותר, במונחי המשק. הרוצה ליהנות בזדון מעמל הזולת ולשלוח יד ברכוש שלא הוא צבר, ראוי לענישה מחמירה, לא כל שכן מי שקופת שרצים גדולה מאחוריו, לרבות בתחום זה עצמו ".

 

12.   ויפים לענייננ ג דברי בית המשפט העליון ברע"פ 1708/08 מרדכי לוי נ' מדינת ישראל, שם התייחס לתופעה זו כאל מכת מדינה אשר פוגעת גם בתחושת הביטחון האישי, וקבע כי:

 

"ראוי כי פורצים או פורצים בפוטנציה יידעו כי עלולים הם למצוא עצמם, משילכדו, מאחורי סורג ובריח - כדי לפטור מעונשם, ולו לתקופת מה, את הציבור."

 

13.   בשים לב לנסיבות ביצוע העבירה מידת הפגיעה בערכים הללו הינה ברף הבינוני-נמוך.

 

הנסיבות הקשורות בביצוע העבירהלהחלטה בת.פ. ה זה, הפנתה במשפט להעניש באופן מחמיר במקרים כגון דא. כבוד האדם וחירותו, וכן זכות האדם לאוטונומיה על גופו

14.   בבחינת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה לקחתי בחשבון כי המעשים בוצעו לאחר תכנון, תוך תחכום רב ושימוש באמצעי טכנולוגי ייעודי לפריצת כלי רכב. מן העבר השני, מעשי הנאשם לא גרמו לנזק רכושי, ולא התלוותה להם גניבה.

 

מדיניות הענישה הנוהגת

 

15.   נקודת המוצא בקביעת העונש הראוי למעשיי הנאשם היא העונש שקבע המחוקק בעבירת פריצה לרכב - שלוש שנים. בחינת מדיניות הענישה הנהוגה בעבירות מסוג אלה מלמדת על מגוון עונשים.

 

16.   מפסיקת בית המשפט העליון ראו למשל רע"פ 4338/15 פראג'י נ' מדינת ישראל, שם אישר בית המשפט העליון מתחם ענישה הנע בין 4 חודשי מאסר לשנת מאסר בעניינו של מי שהתפרץ לרכב וגנב ממנו תיק. וכן ראו רע"פ 5313/12 ראיף נ' מדינת ישראל, שם הוטלו 6 חודשי מאסר על נאשם, בעל עבר פלילי, שהתפרץ לרכב בכוונה לגנוב.

 

17.   מפסיקת בית המשפט המחוזי ראו למשל עפ"ג 20738-08-14 מדינת ישראל נ' אבו חאטום. שם קבע בית המשפט המחוזי כי מתחם העונש לכל עבירת התפרצות לרכב וגניבה ממנו נע בין 6 חודשי מאסר ל-12 חודשי מאסר וכן ראו עפ"ג 64042-05-16 אבו רחייל נ' מדינת ישראל, שם אישר בית המשפט המחוזי, בעבירות התפרצות לרכב, גניבה מרכב וחבלה במזיד ברכב, מתחם ענישה הנע בין 3 חודשי מאסר ל-12 חודשי מאסר.

 

18.   מפסיקת בתי משפט השלום ראו ת"פ 22913-03-12 מדינת ישראל נ' רומן חרלפ, שם נקבע כי מתחם הענישה בעבירות של התפרצות לרכב וניסיון גניבה נע בין 4 חודשים ל-10 חודשי מאסר. ת"פ 51338-01-12 מדינת ישראל נ' אמיר שררה, שם הורשע הנאשם בעבירות של פריצה לרכב וגניבה מרכב לאחר שניפץ שמשת רכב וגנב פריטים שונים לרבות מחשב נייד. בית המשפט קבע כי על מתחם העונש ההולם לנוע בין 4 חודשי מאסר בפועל לבין 12 חודשי מאסר בפועל. ת"פ 17646-08-15 מדינת ישראל נ' אבו עסא שם קבע בית המשפט מתחם ענישה הנע בין 6 ל-16 חודשי מאסר בעבירות התפרצות לרכב וגניבה. ומתחמי ענישה הנעים בין 5 ל-12 חודשי מאסר ובין 4 ל-11 חודשי מאסר בעבירות התפרצות לרכב ללא גניבה נלווית. וכן ת"פ 23597-03-13, מדינת ישראל נ' זרבלגני דמיטרי ואח', שם נקבע ביחס לכל אירוע בודד של פריצה לרכב וגניבה מרכב, מתחם עונש הנע בין 4 ל - 15 חודשי מאסר בפועל.

 

19.   אשר על כן, ובשים לב למידת הפגיעה בערכים המוגנים, ולנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, אני קובע כי מתחם העונש ההולם נע בין 4 חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות ועד 12 חודשי מאסר.

 

20.   לא מצאתי שיקולים המצדיקים סטייה ממתחם הענישה.

 

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירהלהחלטה בת.פ. ה זה, הפנתה במשפט להעניש באופן מחמיר במקרים כגון דא. כבוד האדם וחירותו, וכן זכות האדם לאוטונומיה על גופו

21.   הנאשם הודה ולקח אחריות על מעשיו.

 

22.   לנאשם אין רישום פלילי במרשם הפלילי, אך הוא הורשע בביצוע עבירת התפרצות לרכב, גניבת רכב ושיבוש מהלכי משפט ביום 14.6.22 במסגרת ת"פ 41196-07-21 בבית משפט השלום באשקלון וטרם נגזר דינו. מצאתי לתת לכך משקל מסוים, תוך שאני נותן דעתי לכך שטרם נגזר דינו שם.

 

23.   בעניינו של הנאשם לא התבקש תסקיר שירות מבחן ועל כן לא מתקיימים בעניינו שיקולי שיקום.

 

24.   הנאשם אינו צעיר במיוחד ואף לא הציג אסמכתאות למצב רפואי או נפשי המצדיק התחשבות.

 

25.   בנסיבות האמורות מצאתי כי ניתן למקם את עונשו של הנאשם ברף הנמוך של המתחם, אך לא בתחתיתו ממש.

 

סוף דבר

 

26.   לאחר ששקלתי את כלל השיקולים לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

 

א.    5 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות בפארק עירוני באר שבע ברחוב גרשון דוינבום 29 באר שבע. הנאשם יחל בריצוי עונשו ביום 2.5.2023 וזאת במצטבר לעונשו בת"פ 41196-07-21, יהא אשר יהא.

 

ב.     אני מזהיר את הנאשם, כי עליו לנהוג בהתאם לכללים ולתנאים שתקבע הממונה על עבודות השירות, ושאם לא יעשה כן, יכול ויופסקו עבודות השירות, והוא יידרש לרצות את יתרת עונשו בכלא.

 

ג.       4 חודשי מאסר מותנה למשך 3 שנים מהיום. מאסר זה יופעל במידה והנאשם יעבור במשך תקופת התנאי יעבור עבירת רכוש מסוג עוון.

 

ד.     6 חודשי מאסר מותנה למשך 3 שנים מהיום. מאסר זה יופעל במידה והנאשם יעבור במשך תקופת התנאי יעבור עבירת רכוש מסוג פשע.

 

ה.    פיצוי למתלונן בסך 2,000 ₪ אותו ישלם הנאשם עד ליום 1.6.23.

 

ו.       קנס בסך 1,000 ₪ אותו ישלם הנאשם עד ליום 1.8.23. לא ישולם הקנס ירצה הנאשם תחתיו 5 ימי מאסר.

 

את הקנס ניתן לשלם כעבור 3 ימים מהיום באחת מהדרכים הבאות:

·        בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il .

·        מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה)  - בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000

·        במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בהצגת בשוברי תשלום).

 

 

 

 

זכות ערעור כדין.

 

ניתן היום, י"ב ניסן תשפ"ג, 03 אפריל 2023, במעמד הצדדים.