1

 

 

 

 

 

1.       הנאשם 1 הורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון דיוני, בעובדות כתב האישום המתוקן בעבירה של פציעה כשהעבריין מזוין, לפי סעיף 335(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז- 1977 (להלן: החוק) ובעבירה של איומים, לפי סעיף 192 לחוק.

 

2.       למקרא עובדות כתב המתוקן, עולה כי הנאשמים 1-3 חברים והנאשמת 4 היא בת זוגו של נאשם 3. ביום 20.7.18 בילו הנאשמים במועדון "הקומפלקס" שברחוב קרליבך 2 בתל-אביב.

האחים ג' וג"א ואמם הגב' ר"א (להלן: המתלוננים), שהו גם הם באותו מועד במועדון. ג"א עזב את המועדון בשעה 06:00 לערך.

 

בשעה 06:15 לערך, ניגש הנאשם 1 לג' (להלן: המתלונן) ואמר לו לצאת החוצה. אז, התקשר המתלונן לאחיו, ג"א, ואמר לו שכנראה מתכוונים לתקוף אותו. אמם של המתלוננים שאלה את הנאשם 1 מדוע הוא רוצה לצאת. בהמשך, תקפה הנאשמת 4 את האם ר"א בכך שמשכה בשערות ראשה, דחפה אותה והכתה אותה בגופה שלא כדין וללא הסכמתה. מיד בהמשך, הנאשם 1 הכה את המתלונן במכת אגרוף בעינו. המתלונן נפל או-אז היכה אותו הנאשם 1 בבקבוק זכוכית בראשו והבקבוק התנפץ. המתלונן נפל ארצה והנאשם 1 המשיך לתקוף אותו בכך שבעט בו בעודו על הארץ.

במקביל, האח ג"א חזר למועדון עקב שיחת הטלפון שקיבל מהמתלונן. או-אז ניגשו הנאשמים 2 -3 אל האח ג"א, בדלת הכניסה של המועדון, שהם אוחזים בבקבוקי זכוכית בידיהם ומיד תקפו אותו בצוותא חדא והכו אותו באמצעות הבקבוקים בראשו. האח ג"א חיבק את הנאשם 3 והם נפלו ארצה, שאז הנאשם 2 הכה אותו באמצעות בקבוק מספר רב של פעמים ואולם הבקבוק לא התנפץ. האח ג"א הסתובב על מנת להדוף את נאשם 2, או-אז הנאשם 3 הפילו ארצה והנאשמים 2 ו-3 המשיכו להכותו בבקבוקים שהתנפצו.

2

 

בהמשך, ניגש הנאשם 1 אל האח ג"א, בעודו הודף אנשים שמנסים לרסנו, הביט בו ואמר "אתה רוצה גם לקבל? בוא, בוא". באותן נסיבות, תקף הנאשם 3 את הגב' אנג'י, שהיתה בת זוגו והינה אם ילדיו, ובמועד הרלוונטי לאישום הייתה בת זוגו של המתלונן, בכך שמשך בשערות ראשה והכה בידה, תוך שאמר לה לא להתערב.

 

כתוצאה מהתקיפה, נגרמו למתלוננים חבלות ופציעות: למתלונן נגרם חתך בגבה באורך של כ-2 ס"מ שנסגר בתפירה, חתך בקרקפת והמטומה קרקפתית. לאח ג"א נגרמו 2 חתכים בראשו, חתך בקרקפת שנסגר באמצעות סיכות וחתך ברקת שמאל שנתפר. לאם, נגרמו שטפי דם בידה וברגליה.

 

למחרת, בפארק הירקון, איים הנאשם 1 בפגיעה שלא כדין במתלוננים בכך שפנה לאם ואמר לה שתגיד לבנים שלה שהמתלונן "לא נופל עליו טוב ושהוא לא סובל אותו" ושהמתלונן צריך לבקש סליחה, ואם לא יבקש סליחה הוא בחיים לא יעזוב את המתלוננים והכל בכוונה להקניטם או להפחידם.

 

 

3.       ביום 9.7.19, כפרו נאשמים 2-4 במיוחס להם עלי כתב האישום והתיק נקבע בעניינם לשמיעת הוכחות בפני מותב אחר.

 

4.       נאשם 1 הורשע כאמור, על יסוד הודאתו, בעובדות כתב האישום המתוקן, נשלח לקבלת תסקיר מאת שירות המבחן וחוו"ד הממונה על עבודות השירות. לא נקשר הסדר עונשי בין הצדדים וכל צד טען כראות עיניו.

 

5.       התובעת המלומדת, הגישה כראיות לעונש את תמונות החבלה שנגרמה למתלונן (ת/1), תיעוד רפואי (ת/2), רישום פלילי של הנאשם (ת/3), מאסר מותנה בן 3 חודשים לצד התחייבות כספית להפעלה בסך של 2000 ש"ח (ת/4) והרשעה חדשה של הנאשם, שאיננה מופיעה בגיליון הרישום הפלילי במסגרת ת"פ (ראשל"צ) 5560-12-20 (ת/5).

 

התובעת הפנתה לנסיבות ביצוע העבירות, לחומרת המעשים, הערכים המוגנים, מידת הפגיעה בהם, הנזקים שנגרמו למתלונן נפשית, רגשית ופיזית ולפוטנציאל הנזק. הדגישה את היבטי החומרה, בשים לב כי העבירות בוצעו במועדון ללא כל קנטור מצד המתלונן, תוך שימוש בנשק קר - בקבוק זכוכית. טענה כי נאשם 1 לא ריחם על המתלונן, לא חדל ממעשיו חרף ההזדמנויות שהיו לו לעשות כן. הפנתה לתסקיר נפגע העבירה שהתקבל לתיק ולעמדת המתלונן. לאור הדברים, עתרה למתחם עונשי הולם הנע בין 12 ל-30 חודשי מאסר בפועל. הגישה אסופת פסיקה.

 

3

לעניין מיקומו של הנאשם בתוך מתחם, הפנתה לעברו הפלילי של הנאשם הכולל שתי הרשעות קודמות בגינן ריצה מאסרים. הפנתה לכך שהרשעתו האחרונה רלוונטית לתיקנו, שכן גם שם דובר על תקיפה בתוך מועדון. בנוסף הפנתה להרשעתו החדשה של הנאשם (ת/5), בעבירה של תקיפת בת זוג, שעה שתיקנו מתנהל. הפנתה לתסקירי שירות המבחן בעניינו של הנאשם ובפרט לכך שבתסקיר הראשון הנאשם השליך אחריות על המתלונן ועל השימוש שעשה באלכוהול ולקביעת שירות המבחן אשר לסיכון הקיים. ציינה כי השימוש שערך הנאשם באלכוהול הוא נסיבה לחומרה. עתרה למקם את הנאשם ברף האמצעי-עליון של מתחם הענישה לצד הפעלת המאסר המותנה והטלת מאסר מותנה נוסף, קנס ופיצוי משמעותי למתלונן.

 

6.       לתיק הוגש תסקיר נפגע עבירה ביחס למתלונן. המתלונן הציג בפני שירות המבחן מסמכים רפואיים מאורתופד בקופת החולים, מומחה בנוירולוגיה ואישורי מחלה ממומחה לרפואה פנימית. המתלונן כבן 27, מתגורר בגפו ועובד כשליח. הוריו היגרו לישראל מקולומביה כמהגרי עבודה, בהיותו תינוק וכי בשנת 2006 קיבלו אזרחות ישראלית. שירת שירות צבאי מלא בצה"ל. שירות המבחן התרשם כי בעקבות האירוע נגרמו למתלונן נזקים פיזיים ורגשיים, אשר חלקם מלווים אותו עד היום. המתלונן סובל מתופעות פוסט טראומתיות ופגיעה בתחושת הבטחון והמוגנות הבסיסית שלו. ציין כי האירוע התרחש במועדון, בסיומה של מסיבה לכבוד יום העצמאות של קולומביה. ציין כי בעת הרלוונטית ניהל קשר זוגי עם בת הזוג לשעבר של נאשם 3, הכיר באופן שטחי את הנאשמים. שירות המבחן התרשם כי האירוע זעזע את עולמו של המתלונן, מעבר לפגיעה הפיזית סבל מדיכאון, סיוטי לילה לצד התמודדות עם תחושות של אשמה, בושה ופגיעה בדימוי הגברי שלו, בפרט לנוכח העובדה כי האירועים התרחשו בנוכחות אחיו שחזר למועדון עבורו, אמו ובת זוגו, שגם הם נפגעו באירוע. לאור הדברים, סבור שירות המבחן כי יש להטיל על הנאשם פיצוי כספי בין יתר רכיבי הענישה.

 

7.       הסנגור המלומד, עשה ככל שניתן לטובת מרשו, תוך שלימד עליו סנגוריה רהוטה. הפנה לנסיבות ביצוע העבירות וביקש להשקיף על מעשיו של הנאשם כמכלול - אירוע אחד. טען כי הנאשם הביע צער וחרטה על מעשיו עוד בהודאתו במשטרה והתנצל בפני המתלונן בעימות שנערך בין השניים. הדגיש כי הנאשם הודה במיוחס לו בכתב האישום ולא בחר בניהול הליך הוכחות כיתר הנאשמים בפרשה. הפנה לתסקיר נפגע העבירה וציין כי הנזקים המתוארים שם שנגרמו למתלונן צריכים להלום את נסיבות ביצוע העבירה וכי לא הוצג מסמך המעיד על חלק מהפגיעות המתוארות, אומנם אין להתעלם מנזקים מנטליים אך יש לקחת אותם בפרופורציה הרלוונטית. הדגיש כי הנאשם חסך בהעדת המתלונן לעומת יתר הנאשמים שבחרו בניהול הליך הוכחות ובצורך שלו לשחזר את הפגיעה פעם נוספת לפחות בהליך זה. הפנה לחלוף הזמן, שנתיים וחצי מאז קרות האירועים וציין כי לא הייתה מאז כל אינטראקציה בין הנאשם 1 למתלונן. הפנה לכך שהמתלונן מיודע אודות הסדר הטיעון בין הצדדים וכי הוא חלק ממנו. הסנגור הפנה לפסיקה מגוונת ואף חמורה מענייננו ועתר לקביעת מתחם עונשי הנע בין 6 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות ועד ל-15 חודשי מאסר.

 

4

לעניין מיקומו של הנאשם בתוך מתחם הענישה, הפנה לכך שמדובר בנאשם בן 39, אב ל-4 ילדים מתוכם שניים קטינים בני שנתיים ושלוש, עלה ארצה מאקוודור בשנת 2007, מצוי בזוגיות ועובד כנהג משאית. הפנה לתסקירי שירות המבחן בעניינו של הנאשם וציין כי לקיחת האחריות על המעשים מצדו רוככה עם הזמן. הפנה לטיפול שעבר הנאשם ביחידה להתמכרויות ובעמותת "אפשר", התמדתו בטיפול מעת שחרורו ממעצר לצד הימנעות משימוש באלכוהול. הנאשם שולב ביחידה להתמכרויות ושירות המבחן ממליץ על סיום התיק בצו מבחן לצד צו של"צ. הסנגור ער לכך כי התנאי העומד לחובת הנאשם הינו חב הפעלה. לאור כלל הנימוקים שמנה הסנגור עתר למקם את הנאשם בתחתית המתחם ולהטיל עליו מאסר בדרך של עבודות שירות לצד רכיבי ענישה נלווים.

 

8.       הנאשם בדברו האחרון, הביע צער וחרטה על מעשיו, עמד על יציבתו התעסוקתית, מסירותו לילדיו וכי כיום הוא נמנע משתיית אלכוהול.

 

 

דיון והכרעה

9.       על פי תיקון 113 לחוק העונשין, העיקרון המנחה בענישה הוא עיקרון ההלימה, אשר מכוון יצירת יחס הולם בין חומרת מעשי העבירה בנסיבותיה ומידת אשמו של הנאשם, ובין סוג ומידת העונש שיוטל עליו.

 

על בית המשפט, בקביעת מתחם העונש ההולם, להתייחס לנסיבות ביצוע העבירה, הערך המוגן שבבסיס העבירה ומידת הפגיעה בו, ובמדיניות הענישה הנוהגת.

 

10.   מעשיו של הנאשם מלמדים על חומרה רבה. הנאשם בילה עם חבריו במועדון שברחוב קרליבך בתל אביב, לרגל יום העצמאות הקולומביאני, כאשר אל המקום הגיעו המתלוננים, שני האחים ג' וג"א, בת הזוג ואמם, במטרה לבלות. בשעת בוקר מוקדמת, וללא כל התגרות ביקש הנאשם מהמתלונן לצאת אל מחוץ למועדון ובהמשך תקף אותו, ללא רחם, במכת אגרוף בעינו ובאמצעות בקבוק זכוכית אותו הטיח בראשו עד שזה התנפץ. בעוד המתלונן שכוב על הארץ המשיך הנאשם 1 לתקוף אותו, בכך שבעט בו. המשך האירוע נסוב על מעשיהם של יתרת הנאשמים ותקיפתו של האח ג"א והאם - מעשים שלא מיוחסים לנאשם 1. לאחר שהוכה ג"א ע"י נאשמים 2-3, לרבות בבקבוקים, בעודו שכוב על הארץ, קרב אליו הנאשם 1, תוך שהדף אנשים שניסו לרסנו, הביט בו ואמר: "אתה רוצה לקבל גם, בוא בוא",כשש אלי קרב.

למחרת היום, בפארק הירקון, פגש הנאשם 1 את אמם של המתלוננים, ואיים שאם המתלונן לא יבקש סליחה "הוא בחיים לא יעזוב אותם".

כתוצאה ממעשיו של הנאשם נפצע המתלונן, כמפורט בסעיף 11 לכתב האישום המתוקן, נזקק לטיפול רפואי בביה"ח איכילוב ובתוך כך נגרם לו חתך באורך של 2 ס"מ שנסגר בתפירה, חתך בקרקפת לצד המטומה קרקפתית - ראו ת/1, ת/2, בנוסף לחבלה הפיזית סבל המתלונן מנזק נפשי ורגשי כמפורט בתסקיר נפגע העבירה שהוגש לתיק.

 

11.   הרקע לביצוע העבירות נעוץ במערכת יחסים זוגית שניהל האח ג"א עם בת זוגו לשעבר של הנאשם 3, כמפורט בתסקירי שירות המבחן. הנאשם 1 ביצע את העבירות לאחר שצרך אלכוהול במועדון עם חבריו.

5

 

12.   המדובר בפרץ של אלימות, בלתי נשלט, שהפעיל הנאשם כלפי המתלונן, דבר שהוביל לפציעתו של המתלונן, לנזק נפשי ורגשי, כאשר פוטניצאל הנזק רב, לאור השימוש שעשה הנאשם בחפץ פוגעני, בדמות בקבוק זכוכית, לצד זאת יש לצרף היבטי חומרה של אלימות במועדון ושימוש באלכוהול. לנאשם היו הזדמנויות במהלך האירוע לחדול ממעשיו. למחרת היום הגדיל הנאשם לעשות עת איים על המתלוננים באמצעות אמם.

 

13.   הערכים המוגנים הינם ערכים של שלמות הגוף והנפש ובתוך כך האוטונומיה של האדם שיוכל להלך באופן חופשי בכל מקום ולבלות ללא חשש, זאת מבלי שיותקף או יפגע.

 

הפכנו לחברה אלימה, ובין היתר בכביש, במועדונים וברשתות החברתיות.

 

בית המשפט העליון שב וקבע כי יש להטיל ענישה הולמת על כל המעז להרים יד על זולתו, כאשר האלימות פשטה בחברתנו ונראה כי מכרסמת בה כל חלקה טובה.

 

יפים בעניין זה דבריו של כבוד השופט ג'ובראן מבית המשפט העליון במסגרת ע"פ 7878/09 מדינת ישראל נ' פלוני (3.8.10): "האלימות מכרסמת ביסודות חברתנו, ועלינו להשיב מלחמה כנגד אלו הנוטלים חירות לפעול באלימות כלפי הזולת. במסגרת מלחמה זו שומה על בתי משפט להכביד את הענישה על עבריינים אלו. חברתנו הפכה להיות חברה אלימה ותרומתו של בית המשפט למלחמה באלימות היא בהטלת עונשים ראויים ... שישקפו ערכים של תגמול והרתעה...".

 

בית המשפט העליון שב וקבע כי לא ניתן להשלים עם התופעה הפושטת של פתרון סכסוכים באלימות ובכוח הזרוע - ע"פ 8991/10 יעקב מכבי נ' מדינת ישראל (27.10.11).

 

14.   במקרה שלפניי, סבורני כי המדובר במסכת אחת, שקיים קשר הדוק בין מעשיו הנאשם, מעשי התקיפה והאיומים, לאור סמיכות הזמנים, הרקע וההקשר ומשכך יש להשקיף על מכלול מעשיו של הנאשם, כאירוע אחד- ראו והשוו ע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל (29.4.14); ע"פ 1261/15 דלאל נ' מדינת ישראל (13.9.15).

 

15.   לאחר ששמעתי ברוב קשב טיעוניי הצדדים, עמדתי על נסיבות ביצוע העבירות, הערכים המוגנים והפגיעה בהם, החבלות שנגרמו למתלונן לצד הנזקים הנוספים כמפורט בתסקיר נפגע העבירה, בשים לב למדיניות הפסיקה הנוהגת, בעיקר אשר לאלימות במועדונים ושימוש בחפץ פוגעני, כדוגמת בקבוק זכוכית - מצאתי לקבוע בתיק שלפניי מתחם עונשי הולם הנע בין 10 חודשי מאסר ועד ל-24 חודשי מאסר לריצוי בפועל לצד ענישה נלוות.

 

6

ראו לעניין זה: רע"פ 5655/13 עמרם נ' מדינת ישראל (20.11.14); עפ"ג (תל-אביב) 8098-05-15 גולדשטיין נ' מדינת ישראל (16.12.15); עפ"ג (ב"ש) 37731-02-18 עקיבא נ' מדינת ישראל (27.6.18); ע"פ (ירושלים) 5193-04-20 איטח נ' מדינת ישראל (17.6.20); עפ"ג 24622-02-16 פתתילאי נ' מדינת ישראל (21.3.16); עפ"ג (תל-אביב) 10179-03-19 מרעב נ' מדינת ישראל (24.6.19); עפ"ג (מרכז) 69295-11-20 יחיא נ' מדינת ישראל (20.10.20); ת"פ (תל-אביב) 73885-10-18 מדינת ישראל נ' אבן ברי ואח' (30.10.19); ת"פ (תל-אביב) 10549-10-17 מדינת ישראל נ' חלי (7.6.20); ת"פ (תל-אביב) 3144-04-15 מדינת ישראל נ' רביבו (4.4.16); ת"פ (תל-אביב) 44844-12-17 מדינת ישראל נ' עזרא (17.6.21).

 

מיקומו של הנאשם בתוך המתחם

 

16.   הנאשם בן 39, יליד אקוודור, רווק ואב ל-4 ילדים משלוש מערכות יחסים שונות. מתגורר עם בת זוגו ושניים מילדיו הקטינים בראשל"צ ועובד כנהג משאית.

הודה בפתח משפטו, ולמעשה עוד בשלב החקירה המשטרתית, נטל אחריות והביע חרטה, חסך בזמן שיפוטי ניכר, בזמנה של התביעה הכללית ובזמנם של עדי התביעה.

 

לנאשם עבר פלילי הכולל 3 הרשעות קודמות (ת/3, ת/5) בעבירות מין ואלימות, בגינן ריצה עונשי מאסר, עבירת האלימות רלוונטית לתיקנו, שכן המדובר באלימות על רקע בילוי במועדון (ראו ת/4). לנאשם כאמור הרשעה מאוחרת לתיקנו, בעבירה של תקיפת בת זוג, הרשעה מחודש יוני 2021, שטרם נגזר דינו בגינה (ת/5). העבירה בוצעה במהלך ההליך בתיקנו ביום 28.9.20. לא נערך צירוף תיקים.

 

לחובת הנאשם מאסר על תנאי חב הפעלה בן 3 חודשים והתחייבות להפעלה בסך של 2000 ₪, בגין אלימות כנגד גוף (ת/4).

 

17.   לתיק הוגשו 4 תסקירים מאת שירות המבחן הסוקרים את נסיבות חייו של הנאשם.

 

הנאשם הסביר את הרקע לביצוע העבירות עת הוזמן ע"י חבריו לבילוי חברתי במועדון, הנאשם החל בשתיית אלכוהול עוד טרם הגיע למועדון והמשיך בשתייה במהלך שהותו שם. במהלך הבילוי הובא לידיעתו כי בין חבריו לבין המתלוננים היו חילופי גידופים על רקע מערכת יחסית של אחד המתלוננים עם בת הזוג לשעבר של חברו - נאשם 3. בהתייחסותו לעבירות השליך תחילה את אחריות על המתלונן וטען כי המתלונן יזם את התגרה ונהג כלפיו באלימות פיזית אליה הגיב.

הנאשם הביע צער וחרטה על מעשיו והתנצל בפני המתלונן עוד בחקירה במשטרה בעימות בין השניים.

 

לאחר שחרורו של הנאשם ממעצרו, שולב במסגרת צו פיקוח המעצרים ביחידה להתמכרויות בראשון לציון והשתלב בקבוצה טיפולית. הנאשם התמיד בטיפול ושיתף פעולה באופן מלא. כמו כן, מסר בדיקות שתן נקיות משרידי סם. בהמשך, הופנה לטיפול בעמותת "אפשר" הייעודית לטיפול בהתמכרות באלכוהול ולקח חלק בטיפול שארך כארבעה חודשים.

עת הפסיקה העמותה את פעילותה המשיך הנאשם את הקשר הטיפולי עם המטפלת שליוותה אותו במסגרת הטיפול בעמותה באופן פרטי. בחודש נובמבר 2019 הפסיק את הטיפול על רקע קשיים כלכליים.

7

שירות המבחן המליץ על דחיית הדיון לצורך מיצוי ההליך הטיפולי.

שירות המבחן התרשם מנאשם שגדל והתפתח על רקע מציאות כלכלית מורכבת של משפחתו שהתקשה לקיים מערכות יחסים יציבות ולמצוא יציבות בתחום התעסוקתי. כמו כן, התרשם כי חווה משבר רגשי בעלייתו ארצה לאור המרחק ממשפחתו, דבר שהוביל להתדרדרות ביכולתו להציב גבולות לעצמו.

השירות עדכן כי הנאשם המשיך בהשתלבותו בטיפול ביחידה להתמכרויות, הביע שאיפות לניהול אורח חיים נורמטיבי ותקין תוך שממוקד במשפחתו ובגידול ילדיו.

השירות מעדכן בתסקירו האחרון כי כנגד הנאשם נפתח תיק חדש בתחום האלמ"ב (ת/5).

עם זאת, לאור התמדתו של הנאשם בטיפול במסגרת היחידה להתמכרויות, ממליץ שירות המבחן לבכר את הפן השיקומי בתיק זה ולהשית על הנאשם צו מבחן למשך שנה לצד צו של"צ בהיקף של 140 שעות.

 

לתיק הוגשה חוו"ד ישימה מטעם הממונה על עבודות השירות.

 

 

18.   אכן, האינטרס הנוגע לשיקומו של הנאשם אינו מהווה אינטרס שלו בלבד, אלא משרת גם את החברה בכללותה. יחד עם זאת, אינטרס זה מהווה שיקול אחד מבין מכלול השיקולים העומדים בפני בית המשפט בבואו לגזור את עונשו של הנאשם - ראו והשוו רע"פ 1787/15 עמר נ' מדינת ישראל (24/03/15). בהינתן כך, ולאחר ששמעתי טיעוני הצדדים, לא מצאתי כי תיק זה מצדיק סטייה ממתחם העונש ההולם אליבא דסעיף 40ד לחוק העונשין.

המדובר בעבירות חמורות של אלימות בין כותלי מועדון, תוך שימוש בחפץ פוגעני, כנשק קר - בקבוק זכוכית וניפוצו על ראשו של המתלונן, לצד גרימת חבלות ופוטנציאל לנזק רב - נסיבות אלה אינן יכולות לדור עם ענישה בדמות צו של"צ כהמלצת שירות המבחן בתסקירו. בנוסף לא מצאתי לסטות ממתחם העונש ההולם בתיק זה ולהשית על הנאשם ענישה של מאסר בדרך של עבודות שירות, בהינתן שכנגד הנאשם נפתח בתקופת הביניים תיק אלימות חדש, בגינו הורשע (ת/5) ובשים לב לעברו הפלילי של הנאשם.

 

19.   יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם משאר הטעמים הצריכים לעניין ובתוך כך נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות, בשים לב לטיפול הממושך אותו עבר ועובר הנאשם במסגרת שירות המבחן והיחידה להתמכרויות, נטילת אחריות בפתח המשפט, הבעת חרטה, חסכון בזמן שיפוטי ניכר, נסיבותיו האישיות והמשפחתיות, יציבותו התעסוקתית, תוך התנצלות בפני המתלונן עוד בשלב החקירה המשטרתית, במסגרת העימות שנערך בין השניים - נתונים אלה גם אם אין בכוחם להביא לסטייה ממתחם העונש ההולם הביאוני למקם את הנאשם בשליש התחתון של המתחם חלף מיקומו בשלב גבוה יותר.

 

20.   אשר על כן, מצאתי לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:

 

8

1.       12 חודשי מאסר לריצוי בפועל, בניכוי ימי המעצר: 1.8.18-28.8.18.

 

2.       אני מפעיל את המאסר המותנה, בן 3 חודשים, שהוטל במסגרת ת"פ 46400-01-17, מיום 17.12.17, במצטבר למאסר אותו הטלתי בסעיף 1 לעיל.

 

הנאשם ירצה בסה"כ 15 חודשי מאסר לריצוי בפועל, כולל הפעלת התנאי, בניכוי ימי המעצר.

 

3.       מאסר על תנאי בן 6 חודשים למשך 3 שנים, מיום שחרורו של הנאשם מהמאסר, והתנאי שלא יעבור בתקופה זו כל עבירת אלימות או איומים.

 

4.       אני מפעיל את ההתחייבות הכספית, בסך 2000 ₪, שהוטלה במסגרת ת"פ 46400-01-17, ביום 17.12.17. על הנאשם לשלם את ההתחייבות בקופת בית המשפט עד ולא יאוחר מיום 1.3.22.

 

5.       פיצוי למתלונן, ע"ת 1, ע"ס 5000 ₪. הפיצוי יופקד בקופת בית המשפט עד ולא יאוחר מיום 1.3.22.

 

על הנאשם להתייצב לתחילת ריצוי  המאסר בבימ"ר ניצן ביום 1.3.22 עד השעה 10:30, כשהוא מצויד בתעודה מזהה.

 

הערבויות הקיימות בתיק ימשיכו לעמוד על כנן לצורך הבטחת ההתייצבות למאסר.

 

מוצא בזאת צו עיכוב יציאה מהארץ כנגד הנאשם, אשר יבוטל ע"י המזכירות עם קבלת אישור התייצבות הנאשם למאסרו, ללא צורך בהחלטה שיפוטית נוספת.

ככל שיש לנאשם  דרכון - יופקד במזכירות בית המשפט בתוך 24 שעות מהיום.

 

הנאשם רשאי לפנות לענף אבחון ומיון בשב"ס לצורך מיון מוקדם; המדובר בהליך וולונטרי ובאחריות הנאשם.

טלפונים: 074-7831077, 074-7831078; פקס: 08-9193314 ; דואר אלקטרוני: MaasarN@ips.gov.il

 

 

צו כללי למוצגים - המוצגים, ככל שישנם בתיק זה, יטופלו בהתאם להחלטת קצין משטרה מוסמך.

 

 

 

 

9

 

 

ככל שקיימת הפקדה בתיק זה או בתיקים קשורים - מ"י/מ"ת, הפיצוי ולאחריו ההתחייבות יקוזזו מההפקדה, בהסכמת ההגנה באולם, וככל שתיוותר יתרה תושב לנאשם או למי מטעמו, בכפוף לכל דין או החלטה אחרת, לאחר התייצבותו למאסר.

 

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב בתוך 45 ימים מהיום.

 

המזכירות תעביר העתק מגזר הדין לשירות המבחן ולשב"ס.

 

 

ניתן היום, כ"ב שבט תשפ"ב, 24 ינואר 2022, במעמד הצדדים.