עובדות כתב האישום

1.      הנאשם הורשע על פי הודאתו, בעובדות כתב אישום מתוקן, בביצוע עבירות של גידול, ייצור, הכנת סמים מסוכנים, עבירה לפי סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] תשל"ג-1973 (להלן: "פקודת הסמים המסוכנים"), והחזקת כלים להכנת סם שלא לצריכה עצמית, עבירה לפי סעיף 10 רישא לפקודת הסמים המסוכנים.

 

2.      ביום 31.5.21 בשעה 14:00 או בסמוך לכך, החזיק הנאשם במגירה בחדר השינה שלו בבית, שתי שקיות ובהן סם מסוכן מסוג קנבוס, באחת משקל של 34.52 גרם נטו, ובשנייה במשקל של 4.31 גרם נטו. כן החזיק שקית ובה סם מסוכן מסוג חשיש במשקל 1.16 גרם נטו.

באותן הנסיבות החזיק הנאשם בעליית הגג של הבית מעבדת גידול סמים ובה גידל 15 שתילים של סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל של 2.16 ק"ג נטו ושקית ובה תפזורת של סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל של 118.28 גרם נטו.

עוד, החזיק הנאשם בעליית הגג של הבית ציוד רב לייצור סם מסוכן: שני מאווררים, נורות חימום, צינורות אוורור, בקבוקים ובהם חומרי הדברה ואדניות.

 

רישום בפלילים

3.      לחובת הנאשם 7 הרשעות קודמות בעבירות סמים ואלימות, כשהאחרונה משנת 2012.

חוות דעת ממונה על עבודות השירות

4.      בחוות הדעת מיום 22.2.23 נמצא הנאשם כשיר לבצע עבודות שירות.

 

תסקיר שירות המבחן

5.      במסגרת התסקיר פורטו בהרחבה תולדותיו של הנאשם וצוין כי מדובר במי שהוא כבן 43, גרוש, אב לבת 23, מתגורר בבית אמו בראשון לציון ומזה כשנה עובד כחשמלאי.

הנאשם סיים 12 שנות לימוד בפנימייה מקצועית ומחזיק בתעודת מקצוע של גנן. הנאשם התגייס לצבא אך שוחרר על רקע אי התאמה. בהיותו כבן 17 התחתן עם בת זוגו דאז ונולדה להם ילדה, בהיותו בגיל 20 התגרשו. לאחר הגירושין, המשיך הנאשם להיות מעורב בחיי בתו ושמר עמה על קשר קבוע במסגרת הסדרי ראייה.

 

בהתייחס הנאשם לעבירות שביצע, התקשה לקחת אחריות והתקשה לראות את הפסול במעשיו. הנאשם תיאר כי התחיל להשתמש באופן ספורדי בסמים בהיותו כבן 17, ומאז ולאורך השנים, התקשה לראות כל סוג של השפעה שלילית של שימוש זה על חייו. הנאשם נעשה תוקפני כאשר שירות המבחן ניסה לעמת אותו עם דפוסי שימוש קבועים והתמכרותיים. הנאשם ציין לפני שירות המבחן כי לאחרונה אובחן כסובל ממחלה כרונית ובגין כך אושר לו השימוש בקנאביס רפואי. הנאשם התקשה להבין את ההבדל בין האישור לשימוש בסמים בהתאם לרישיון המצוי ברשותו לבין בחירתו לגדל את הסם כפי שתואר בכתב האישום. הנאשם ציין כי משפחתו מודעת למעשיו שכן גידל את הסם בבית אמו, אך התייחסותם מתונה כלפיו.

 

שירות המבחן התרשם כי הנאשם מטשטש מקשייו ובעיותיו, לא רואה פסול במעשיו, שלל צורך בעריכת שינוי מסוג כלשהו ושלל צורך בסיוע מקצועי. עוד התרשם שירות המבחן כי מדובר באדם בעל דפוסי חשיבה והתנהלות מושרשים, בעל עמדות הנותנות לגיטימציה לשימוש בסמים ולגידולם. כמו כן, סביבתו של הנאשם נעדרת יכולת לשמש עבורו גורם מציב גבול.

כגורמי סיכון להישנות ביצוע עבירות, שקל שירות המבחן את דפוסי חשיבתו של הנאשם, התנהלותו ותפיסות העולם בהן מחזיק. עוד שקל את חומרת העבירות, החזרתיות, עמדותיו הנותנות לגיטימציה לגידול סמים והנוגדות חוק, קשריו החברתיים הבעייתיים ולכך שאינו מודע למצבי סיכון עבורו.

בין סיכויי השיקום, שירות המבחן שקל את הרצף התעסוקתי הנורמטיבי לאורך השנים ואת דיווחו של הנאשם לגבי תפקודו האבהי, המחויב והאחראי ביחס לבתו.

 

בהיעדר מוטיבציה לקשר מסייע מצדו של הנאשם, שירות המבחן לא בא בהמלצה טיפולית.

 

ראיות לעונש

6.      ההגנה הגישה מסמכים רפואיים (נ/1) מהם עולה כי מצבו של הנאשם מורכב והוא ביצע בדיקות מרובות.

עוד הגישה ההגנה את רישיונו של הנאשם להחזקה ושימוש בקנאביס לצורך רפואי (נ/2) שתוקפו מיום 5.8.21 ועד ליום 31.1.22.

 

טיעוני הצדדים לעונש

תמצית טיעוני המאשימה

7.      בראשית טיעוניה עמדה המאשימה על הערכים המוגנים שנפגעו ממעשיו של הנאשם. בין היתר ציינה את הצורך להגן על בריאות הציבור ועל הציבור מפני הנזקים הישירים והעקיפים כתוצאה מעבירות הסמים. המאשימה הגישה פסיקה ועתרה לקבוע את מתחם הענישה ההולם בין 6 חודשי מאסר לבין 15 חודשים.

בהתייחס המאשימה לנסיבות הנאשם עצמו ציינה כי לחובתו 7 הרשעות קודמות בעבירות סמים ואלימות, התייחסה לתסקיר שם התרשם שירות המבחן כי הנאשם מטשטש מחומרת מעשיו, לא רואה בהם פסול, ולכך שהסיכון להישנות ביצוע עבירות-גבוה. לצד זאת ציינה המאשימה לקולה את הודאתו של הנאשם במיוחס לו ואת החיסכון בזמן השיפוטי וביקשה למקם את עונשו של הנאשם במרכז מתחם הענישה ולגזור עליו 9 חודשי מאסר שיכול וירוצו בדרך של עבודות שירות לצד מאסר על תנאי, קנס, פיצוי, פסילה בפועל מלהחזיק ברישיון נהיגה ופסילה על תנאי.

 

תמצית טיעוני ההגנה

8.      ההגנה הדגישה כי מדובר במי שהודה בהזדמנות הראשונה והורשע רק בביצוע עבירה של גידול סמים - ולא בהחזקתם. ההגנה הדגישה והסבירה כי הנאשם אוחז ברישיון לשימוש בקנאביס רפואי נוכח מחלתו הקשה, ולכן לא ראה בעייתיות בצריכת הסמים כאשר מבחינתו מדובר בתרופה.

עוד ציינה ההגנה כי יש לתת את הדעת לשינוי החקיקתי והיחס השונה לסם מסוג הקנאביס, כאשר כיום מדובר בעבירה מנהלית ולכן אין לייחס משקל לאמירות שירות המבחן שאינן הולמות את מציאותו של הנאשם.

כמו כן, אימרת שירות המבחן לפיה הנאשם לא פעל לעריכת שינוי במצבו אינה עולה בקנה אחד עם העובדה לפיה מזה כעשור הוא לא מעורב בפלילים, הצליח לשמור על אורח חיים נורמטיבי ובפועל לא נזקק להליך טיפולי. הנאשם צורך את סם הקנאביס כתרופה ואינו מכור לסם. על כן טוענת ההגנה, אין ליתן משקל להמלצת שירות המבחן.

 

ההגנה התייחסה לנסיבות הנאשם עצמו וציינה כי הנאשם מועסק כחשמלאי, מסייע לבתו, מפרנס את עצמו ומתמודד עם הוצאותיו הכלכליות הרפואיות. במקרה ייחודי זה סבורה ההגנה, יש להסתפק בענישה הצופה פני עתיד וקנס נמוך ככל הניתן, כאשר כעת צורך הנאשם את הקנאביס במרשם ואינו צפוי לשוב ולעבור עבירות אלה. ההגנה הגישה פסיקה.

 

לבסוף שמעתי את הנאשם עצמו שהביע חרטה על מעשיו וציין כי נקלע למצב זה עקב בעיה רפואית. כיום, הוא מטופל בקנאביס רפואי, מנסה לאזן את מצבו הרפואי ולחזור לעבודתו. עוד ציין הנאשם כי הוא מסייע בכלכלת בתו ואין בכוונתו לחזור לגדל סמים.

 

דיון

9.      המעשים המיוחסים לנאשם חמורים ופוגעים בבריאות הציבור, בסדר הציבורי וביכולת הסדרת השימוש בקנאביס רפואי ברישיון. החזקת הסמים ובפרט כאשר מתלווה להם גידול בכמות גדולה, עשויה להוות פתח ליצירת סביבה עבריינית ומגוון בעיות חברתיות קשות, כגון התמכרות וירידה בתפקודה הפיזי והמנטלי של החברה. יפים לעניין זה דברי כב' השופט הנדל בע"פ 972/11 מדינת ישראל נ' יניב יונה:

"את נגע הסמים יש לעקור מן השורש. ייצור, הפצה, סחר וכמובן גם שימוש בסמים - כל אלו מסבים נזק עצום. הנזק נגרם לא רק למעגל הסגור של המעורבים הישירים בביצוע העבירות, אלא גם לחברה בכללותה. יתכן ועבירות הסמים הקשים הן כה נפוצות עד שהתרגלנו אליהן, ואולי אף אבדה לנו הרגישות למחיר שלא רק החברה משלמת אלא גם המשתמש עצמו".

 

עוד יש להזכיר את שנקבע בע"פ 5807/17 משה דרחי נ' מ"י (18.6.18), שם נדרש ביהמ"ש העליון לטענה לפיה יש מקום להקל בענישה בעניינם של אלה המגדלים סמים מסוג קנבוס במעבדות, בראי המדיניות המקלה של רשויות האכיפה לסמים מסוג זה. ביהמ"ש העליון דחה את הטענה וקבע:

"ואולם, אל לנו לטעות - השימוש בקנבוס אסור. לטעמי זה אינו סם קל אלא סם פחות חמור. ממילא, אין זו המסגרת לבחון את מדיניות רשויות האכיפה. מתוך הנחה שהיא ראויה, הרי שהיא נועדה בעיקר למשתמשים בסם זה לשימוש עצמי, ולא בתדירות גבוהה. הסיוע של מערער 2 לתפעול תחנת ההפצה של הסם אינו מבחין, כמובן, בין סוג המשתמשים, תדירותם וכמותם. מדיניות החדשה זו לא נועדה לעודד הספקה או ייצור של סם, ואין בה לגרוע מהתכלית החברתית של מלחמה נגד התופעות אלו. עולה כי מדיניות הענישה למשתמש העצמי בסם מסוג קנבוס פעם ראשונה לחוד, ומדיניות הענישה למפיץ, לסוחר ולמגדל, ולמסייע להם - לחוד".

 

לבסוף אציין כי "העבירה של ייצור והפקת סם מסוכן בכמות כה משמעותית, היא עבירה חמורה... מגמת הענישה ביחס לעבירות אלה היא של החמרה והרתעה" (ר' את ע"פ 2596/18 ‏ ‏ זנזורי נ' מ"י (12.8.18)).

 

10.  בשים לב לכל השיקולים דלעיל, מצאתי כי מידת הפגיעה בערכים המוגנים שבבסיס העבירות היא ברף הבינוני-נמוך. ואסביר:

הנאשם גידל שתילים מסוג קנבוס ומשקלם הכולל עומד על 2.16 ק"ג. לצד זאת החזיק שקית ובה תפזורת של סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל של 118.28 גרם נטו. כמות זו חורגת באופן ניכר ומשמעותי מהכמות המוחזקת בפקודה ככמות לשימוש עצמי-15 גרם. מנגד, אין המדובר בכמות שתילים רבה, הגם שאינה בין הנמוכות.

 

אכן, ניכר התכנון המוקדם במעשיו של הנאשם, בכך שנמצא בביתו הציוד הדרוש לגידול הסמים ושתילי קנבוס שיש בהם את הפוטנציאל לגידול סמים מסוכנים בהיקף נרחב. עם זאת, נראה כי כוונת הנאשם לא הייתה לסחור בסמים אלא להשתמש בהם בעצמו. עוד יש לתת את הדעת לכך שהנאשם גידל את הסם המסוכן בביתו ולא שכר לצורך כך דירה נפרדת.

 

נוסף על כך, יש לשקול לקולה את הרקע לביצוע העבירות כאשר הנאשם סובל ממחלה קשה אשר הובילה אותו לשימוש בסם, וכן כי כיום הוא אוחז ברישיון לצריכת קנבוס רפואי.

 

11.  מדיניות הענישה הנהוגה בעבירה בה הורשע הנאשם רחבה ונסמכת על חומרת המעשים וכלל הנסיבות, ביניהן ניתן למנות את "אופן הקמת המעבדה; אבזורה של המעבדה; שטחה ..היקף הייצור; כמות השתילים ומשקל הסם" (רע"פ 4512/15 הרוש נ' מ"י (6.7.15). ראו למשל:

 

א.    ברע"פ 8146/17 ‏ ‏אביגל אבישלום נ' מ"י (14.11.17) נדחתה בקשת רשות ערעור של מבקש אשר גידל 17 שתילי קנבוס במשקל כולל של 309.12 גרם. לטענת המבקש, הגידול היה חובבני ולא מתוחכם. בית משפט השלום גזר על המבקש 60 ימי מאסר בפועל, אך בית המשפט המחוזי הקל בעונש נוכח קבלת הרישיון להשתמש בקנאביס רפואי וגזר 50 ימי מאסר בפועל.

ב.     ברע"פ 314/16 גיא בן צבי נ' מ"י (22.2.16) הורשע המבקש בגידול קנבוס במשקל העולה על 2.5 ק"ג. בית משפט השלום קבע מתחם ענישה בין מספר חודשי מאסר לריצוי על דרך של עבודות שירות, לבין 18 חודשי מאסר לריצוי בפועל. בהמשך, התייחס בית משפט השלום לנסיבות אשר אינן קשורות בביצוע העבירה, ובין היתר, נתן דעתו להודאתו של המבקש ולנטילת האחריות; לטיפול הפסיכולוגי שעבר; לתסקיר שירות המבחן החיובי שהוגש בעניינו; לסוג הסם; לכך שלא נראה כי היו למבקש כוונות לסחור בסם שגידל; ולהיותו של המבקש גרוש, אשר עליו לפרנס שתי בנות צעירות. מנגד, התייחס בית המשפט לעברו הפלילי של המבקש, הכולל הרשעה ישנה בעבירת סחר בסמים. בית משפט השלום גזר על המבקש 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות לצד רכיבי ענישה נלווים. בית המשפט המחוזי החמיר בעונש והעמיד את תקופה המאסר על 10 חודשים בפועל. בית המשפט המחוזי ציין כי על מתחם הענישה להתחיל במספר חודשים לריצוי בפועל, שלא בדרך של עבודות שירות. בית המשפט העליון קבע מפורשות כי "החזקת כמויות נכבדות של סמים, מהווה נסיבה לחומרה, גם כאשר בעבירת הגידול עסקינן" ודחה את בקשת רשות הערעור.

ג.       בעפ"ג (מחוזי ב"ש) 5568-11-22 אילון חאדגג נ' מ"י (8.3.23) הורשע המערער בגידול 600 שתילי קנבוס במשקל כולל של 1935.6 גרם. למערער עבירות פליליות דומות בעברו. בית משפט השלום קבע את מתחם העונש ההולם בין 12 חודשי מאסר ל-24 חודשים וגזר על הנאשם 14 חודשי מאסר בפועל והפעיל את עונש המאסר המותנה שעמד לחובתו, כך שבסה"כ נגזרו 15 חודשי מאסר בפועל, לצד רכיבי ענישה נלווים. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור.

ד.     עפ"ג (י-ם) 56662-05-16 ישראל בוקעי נ' מ"י (9.5.17) עניינו בנאשם צעיר, נעדר עבר פלילי, אשר גידל 3 שתילי קנבוס במשקל של 1.43 ק"ג. בית משפט השלום גזר 6 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור, הקל בעונש והעמיד את תקופה המאסר על 3 חודשים בפועל.

ה.    בעפ"ג (י-ם) 3082-04-15‏‏ מ"י נ' פרידמן ( 16.7.15) נדון עניינו של המערער אשר הורשע בביצוע עבירות של גידול סם מסוג קנבוס במשקל כולל של 2.8 ק"ג וכן בהחזקת כלים הדרושים להכנת סם. בית משפט השלום סטה ממתחם העונש ההולם משיקולי שיקום, וגזר צווי של"צ ומבחן לצד מאסר מותנה, קנס והתחייבות. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המדינה נוכח חומרת המעשים, וגזר על המערער 5 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות.

ו.       בת"פ (ראשל"צ) 32038-10-19 מ"י נ' בכר (15.2.22) הורשע הנאשם בהחזקת כלים ובגידול סם מסוכן. בדירה אותה שכר לצורך הגידול נתפסו 94 שתילים במשקל כולל של 3.8 ק"ג נטו. בגין כך נגזרו על הנאשם 10 חודשי מאסר בפועל, לצד מאסר מותנה וקנס.

ז.      ת"פ (ב"ש) 40920-10-20 מ"י נ' אלסייד (16.1.23) הורשע הנאשם בביצוע עבירת גידול סם, בגין כך שגידל בביתו 19 שתילי סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל 2.3 קילוגרם נטו. הנאשם אף החזיק 3 שקי דשן, מאוורר וציוד תיאורה ששימשו אותו לגידול הסם. בית משפט השלום גזר על הנאשם 9 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות.

ח.    ת"פ (רמ') 18131-05-17 מ"י נ' פפיאשווילי (15.1.19) הורשע הנאשם בעבירת גידול סם והחזקת כלים בגין גידול של 4 שתילים במשקל כולל של 820 גרם וכן בעבירה של הפרת הוראה חוקית בגין כך שהסיע את רעייתו לבית החולים. בגין כך נגזרו על הנאשם 5 חודשי מאסר בפועל שהצטברו לעונש אחר אותו הוא מרצה.

 

12.  עיינתי בפסקי הדין שהוצגו לעיוני לעניין מתחם הענישה הנוהגת, ואולם לא מצאתי כי ניתן ללמוד מכולם על מדיניות הענישה כאן. כך למשל ת"פ (ראשל"צ) 53298-06-20 מ"י נ' עוזרי (10.5.21), ת"פ 45791-02-18 מ"י נ' דבורצ'נקו ואח' (11.3.20) ות"פ 26847-09-16 (כ"ס) מ"י נ' נטור (1.3.17), ת"פ (רח') מ"י נ' מימון (13.3.17) מדובר במי שהורשעו לצד עבירת הגידול בעבירה של החזקת סם שאינה מענייננו.

 

13.  מכל המפורט, תוך אבחנה לענייננו, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם נע בין מספר חודשי מאסר לנשיאה בדרך של עבודות שירות ועד ל-14 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס, פסילת רישיון נהיגה והתחייבות להימנע מביצוע עבירות בעתיד. 

 

14.  לא מצאתי כי בנסיבות המקרה שלפניי, מתקיימים שיקולים המצדיקים לסטות מן המתחם, לקולה או לחומרה.

 

15.  בתוך מתחם העונש ההולם על ביהמ"ש לגזור את עונשו של הנאשם בהתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה.

 

ראשית אזקוף לזכות הנאשם את הודאתו בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום, ללא צורך בשמיעת הראיות תוך חיסכון בזמנם של העדים. עוד אציין לקולה כי עברו הפלילי של הנאשם ישן, ולמעשה מזה כעשור לא היה מעורב בפלילים. כך, שיש בכך ללמד כי הנאשם משתדל לשמור על אורח חיים נורמטיבי.

 

לא נעלמה מעיני עמדתו המצמצמת של הנאשם באשר לחומרת מעשיו, כפי שזו באה לידי ביטוי בתסקיר שירות המבחן, ואולם שוכנעתי במקרה שלפניי, בהתחשב בנסיבותיו המיוחדות של הנאשם, בהן מצבו הרפואי המורכב אשר מצריך שימוש בקנבוס להקלת כאביו וקבלת רישיון לשימוש בקנבוס רפואי, הסיכון להישנות העבירה פחת.

 

עם זאת, לא די בכך כדי להצדיק גזירת הדין ברף התחתון של מתחם הענישה, שכן על אף מועד ביצוע העבירות הקודמות, עדיין מדובר בעבירות דומות. כך שאין המדובר במי שזו לו מעידה חד פעמית, על כן, יש לנקוט בענישה מרתיעה.

בנסיבות אלה יש לגזור את עונשו של הנאשם ברף הנמוך של מתחם הענישה אך לא בתחתיתו.

 

16.  בשים לב לחוק שאינו מאפשר ריצוי מאסר לתקופה ארוכה משישה חודשים בדרך של עבודות שירות, מצאתי לאפשר לנאשם בכל זאת לרצות את עונשו בדרך של עבודות שירות ולא מאחורי סורג ובריח.

 

סוף דבר

17.  לאור האמור לעיל הנני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

                     א.         5 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות.

על הנאשם להתייצב לתחילת ריצוי העונש ביום 30.4.23 בשעה 08:00 ביחידת ברקאי, מפקדת מחוז מרכז, רח' לוחמי בית"ר 6 רמלה.

מובהר לנאשם כי היה ולא ישלים מכל סיבה שהיא את עבודות השירות, ימשיך וירצה את העונש מאחורי סורג ובריח.

 

                     ב.         מאסר למשך 8 חודשים והנאשם לא יישא עונש זה אלא אם יעבור בתוך 3 שנים מהיום כל עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים מסוג פשע.

 

                      ג.         מאסר למשך 5 חודשים והנאשם לא יישא עונש זה אלא אם יעבור בתוך 3 שנים מהיום כל עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים מסוג עוון.

 

                     ד.         קנס בסך 2,500 ₪ או 30 ימי מאסר תמורתו.

הקנס ישולם ב-5 תשלומים שווים ורצופים, החל מיום 1.5.23 וב-1 לכל חודש שלאחריו.

באם תשלום אחד מן התשלומים לא יפרע במועדו, תעמוד היתרה לפירעון מידי ותועבר לגבייה באמצעות המרכז לגביית קנסות. הנאשם מתבקש לגשת למזכירות בית המשפט לקבלת הוראות בעניין התשלום.

                     ה.         פוסלת הנאשם מלקבל ומלהחזיק ברישיון נהיגה למשך 30 ימים.

על הנאשם להפקיד את רישיון הנהיגה במזכירות בית המשפט עד ליום 1.5.23.

מובהר לנאשם כי היה ולא יפקיד את רישיון הנהיגה במזכירות בית המשפט, יחשב כפסול אך הפסילה תמנה מיום ההפקדה בלבד.

 

                      ו.          פוסלת הנאשם מלקבל ומלהחזיק ברישיון נהיגה למשך 3 חודשים וזאת על תנאי ולמשך 3 שנים, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור כל עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים או נהיגה בזמן פסילה.

 

 

המזכירות תעביר עותק מגזר הדין לממונה על עבודות השירות.

 

צו להשמדת הסמים והמוצגים.

 

זכות ערעור בתוך 45 יום מהיום לבית המשפט המחוזי מרכז.

 

 

ניתן היום, י"ב ניסן תשפ"ג, 03 אפריל 2023, בנוכחות ב"כ הצדדים והנאשם.