ת"פ 70781/03/19 – מדינת ישראל נגד ואדים ישראל שאולוב
1
בפני |
כבוד השופט משה גינות
|
|
מאשימה |
מדינת ישראל |
|
נגד
|
||
נאשמים |
ואדים ישראל שאולוב |
|
נוכחים:
ב"כ המאשימה: עו"ד עמית אליתים
ב"כ הנאשם: עו"ד יגאל כהן
הנאשם: בעצמו
גזר דין
1. הנאשם, ואדים שאולוב, הורשע עפ"י הודאתו בעובדות כתב האישום נשוא תיק זה בעבירה של החזקת סכין שלא כדין לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין תשל"ז - 1977 (להלן : "חוק העונשין") ובעובדות כתב האישום המצורף ת.פ. 18289-09-18 בעבירה של היזק לרכוש במזיד, עבירה לפי סעיף 452 לחוק העונשין.
2. לפי עובדות כתב האישום נשוא ת.פ. 70781-03-19:
אין מחלוקת כי ביום 19.7.18 בשעה 0:55 ברחוב בוטקובסקי 33 בחדרה, בזמן התקהלות החזיק הנאשם בשני סכינים מחוץ לתחום ביתו. כאשר הגיעו השוטרים למקום ושאלו לפשר ההתקהלות, ניגש הנאשם אל השוטרים אשר היו בניידת בילוש וביקש כי יעזבו את המקום ומסר להם את שני הסכינים שהיו מוחבאים במכנסיו, תוך שהוא מבקש מהשוטרים לעזוב את המקום ומבטיח כי לא יקרה דבר וההתקבלות תסתיים.
2
לפי עובדות כתב האישום נשוא ת.פ. 18289-09-18:
אין מחלוקת כי בזמנים הרלבנטיים לכתב האישום היו הנאשם והגב' הודיה ליזה נחשונוב (להלן: "המתלוננת") בני זוג והתגוררו בביתה של המתלוננת ברח' עובדיה יוסף 13 בחדרה.
ביום 27.7.18 בשעה 8:07 במהלך ויכוח מילולי שהתפתח בין בני זוג החל הנאשם להשתולל ופגע במזיד בשתי טלויזיות באופן ששבר את המסך שלהן באמצעות חפץ כהה שזרק לעברן.
3. הנאשם הודה בעובדות המיוחסות לו בכתבי האישום ועניינו נשלח לקבלת תסקיר שירות מבחן.
4. מתסקיר שירות מבחן שנערך בעניינו של הנאשם ביום 5.9.21 עולה כי הנאשם בן 37 רווק, תושב חדרה
משפחת מוצאו של הנאשם מונה זוג הורים ו-4 ילדים כאשר הנאשם הינו השלישי בסדר לידה. אביו של הנאשם נפטר לפני כשנתיים ואמו בשנות ה-60 לחייה עובדת במפעל לנאשם מערכת יחסים מרוחקת עם אחיו לאור אורח החיים שניהל. בכיתה ו' הנאשם הושם במסגרת חוץ ביתית ונפלט ממנה . בגיל 15 עבר להתגורר עם סבו אשר התייחס אליו בסלחנות. הנאשם לא גויס לצבא בשל עברו הפלילי.
לאחר שנשר ממסגרת חינוכית הנאשם ניסה להשתלב בעבודה עם אביו אך התקשה להתמיד, נהג לברוח מהבית והתחבר לחברה שולית. לאורך חייו עבד בעבודות מזדמנות. כיום אינו עובד ומתגורר בבית חברו בשל קשייו הכלכליים.
לחובתו של הנאשם הרשעות קודמות רבות בגינן ריצה גם מאסרים בפועל.
בהתייחסו לעבירת החזקת סכין, הנאשם טען כי נשא את הסכינים לצורך הגנה עצמית ולצורך הגברת תחושת ביטחונו העצמי.
הנאשם מסר כי החל לצרוך סמים בגיל 17 והחל לצרוך אלכוהול בגיל 15 ולאורך השנים הגביר את הכמויות שצרך. לפני כשנתיים טופל במרכז גמילה פרטי למשך שלושה חודשים ובמסגרת אחד ממאסריו שולב במחלקה טיפולית לגמילה מסמים אך נשר מהטיפול בטרם סיומו. לדבריו מתקשה במסגרות טיפוליות בשל הקושי לשוחח על היסטורית חייו ועל רגשותיו.
הנאשם שב לצרוך סמים ואלכוהול אך הפסיק באופן עצמאי לפני חודשיים. בבדיקות שתן שביצע הנאשם לא נמצאו שרידי סם.
הנאשם הביע נכונות מילולית להשתלב בהליך טיפולי ביחידה להתמכרויות.
שירות המבחן התרשם מסיכון ממשי להישנות התנהגות עוברת חוק בעתיד ללא התערבות טיפולית.
3
שירות המבחן ביקש דחיה של מספר חודשים לצורך בחינת השתלבותו של הנאשם בהליך טיפולי.
מתסקיר שירות המבחן שנערך ביום 8.2.22 עולה כי הנאשם יצר קשר עם היחידה לטיפול בהתמכרויות הגיע לשלושה מפגשים בלבד ולאחריהם הפסיק להגיע.
הנאשם מסר כי נמצא במצב כלכלי קשה ועובד בעבודות מזדמנות ואין לו דיו קבוע ולכן אין ביכולתו להתחייב להליך טיפולי. עוד שיתף הנאשם כי שב לצרוך אלכוהול.
לאור האמור לעיל, ולאור העדר מוטיבציה לערוך שינוי משמעותי בחייו אין שירות המבחן יכול להמליץ על חלופה שיקומית אשר תפחית את הסיכון.
5. ב"כ המאשימה ביקשה להחמיר בעונשו של הנאשם לאור חומרת העבירות, ולאור הסיכון הקיים מהנאשם. הנאשם פגע במעשיו בערכים מוגנים של שמירה על קניינו של הפרט ופגיעה בתחושת הביטחון של הציבור. מידת הפגיעה הנה ממשית, שכן הנאשם נשא 2 סכינים בשעת לילה מאוחרת באזור התקהלות, ובכתב האישום המצורף הנאשם שבר שתי טלויזיות באמצעות חפץ שזרק לעברן. ב"כ המאשימה הפנתה לעברו הפלילי העשיר של הנאשם הכולל בחובו 11 הרשעות קודמות בין היתר בעבירות שונות ובין היתר בעבירות אלימות רבות. לחובתו של הנאשם 2 מאסרים מותנים שלא הרתיעוהו מלבצע את העבירות נשוא תיקים שבפנינו. לחובת הנאשם מאסר על תנאי בן 6 חודשים בר הפעלה בגין עבירות היזק לרכוש ומאסר על תנאי חב הפעלה בן 10 חודשים בגין עבירות אלימות כאשר לטענת ב"כ המאשימה עבירת החזקת סכין עלולה להוביל לאלימות חמורה ולכן יש להפעיל את התנאי כמו גם עבירת היזק לרכוש הנה עבירת אלימות כלפי הרכוש וגם היא מפעילה את התנאי. עוד הפנתה ב"כ במאשימה לתסקירי שירות המבחן שהוגשו בעניינו של הנאשם מהם עולה כי הנאשם הנו בעל דפוסי עבריינות ומתקשה בקבלת סמכות, שב לצרוך אלכוהול וקיים סיכון ממשי להישנות התנהגות עוברת חוק בעתיד. ב"כ המאשימה הוסיפה וטענה כי מתחם הענישה בגין עבירת החזקת סכין נע בין מספר חודשי מאסר ל-12 חודשים מאסר ובגין עבירת היזק לרכוש המתחם נע בין מאסר מותנה ל-6 חודשי מאסר. לאור האמור לעיל, עתרה ב"כ המאשימה להשית על הנאשם עונש ברף הבינוני של המתחמים ובמצטבר זה לזה, להפעיל את המאסרים המותנים בחופף זה לזה ובמצטבר לעונש שיגזר על הנאשם בגין תיקים אלו, מאסר על תנאי, פיצוי, התחייבות וצו להשמדת הסכינים.
4
6. הסנגור טען כי יש לשקול לקולא את הודיית הנאשם בהזדמנות הראשונה, צירוף תיק נוסף, חיסכון בזמן שיפוטי יקר; חלוף הזמן - העבירות בוצעו מלפני 4 שנים ומאז אין לחובתו תיקים נוספים; הנאשם נקלע למצב כלכלי קשה ולא היה לו איפה לחיות ונאלץ לעבוד בערים שונות, אביו נפטר לאחרונה והדבר השפיע מאוד על הנאשם שלא היה פנוי לטיפול. מאז הנאשם שינה דרכיו הפסיק לצרוך סמים ומנסה לכלכל את עצמו; נסיבות ביצוע העבירות - לגבי החזקת סכין, הנאשם החזיק את הסכינים לצורך תחושת ביטחון וכאשר ראה את השוטרים הוציא את הסכינים ושם על מכסה המנוע בעצמו, לגבי עבירת היזק לרכוש - לא נגרם נזק נוסף מעבר לאותן טלוויזיות, שהנאשם רכש, ומאז בני הזוג אינם בקשר. לאור האמור לעיל, עתר הסנגור להשית על הנאשם מאסר שירוצה בעבודות שירות.
דיון והכרעה:
7. ראשית יצוין כי עסקינן באירועים שונים אשר אירעו במקומות שונים ולא עומדים ב"מבחן הקשר ההדוק" של הלכת ג'אבר.
8. לאור תיקון 113 לחוק העונשין, העיקרון המנחה הינו עקרון ההלימה, כלומר קיום יחס הולם בין חומרת המעשה, נסיבותיו, ומידת האשם, לבין סוג ומידת העונש המוטל על הנאשם. המחוקק קבע כי על ביהמ"ש לקבוע מתחם העונש ההולם המעשה, תוך התחשבות בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה, במדיניות הענישה הנהוגה, בנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, כגון: הסיבה שהובילה אותו לבצע את העבירה, חלקו היחסי בעת ביצוע העבירה, יכולתו להימנע מביצוע המעשה, מצוקתו הנפשית עקב התעללות הקורבן ועוד, ואלו שאינן קשורות לביצוע העבירה כגון: נסיבות האישיות של הנאשם.
9. הערך החברתי שנפגע כתוצאה מהחזיקו סכין שלא למטרה כשרה, הנו תחושת הביטחון של הציבור ועל זכותו להיות מוגן מפני תופעת האלימות, לרבות זו הכרוכה בשימוש בנשק חם או קר. חומרתה של עבירה זו טמונה דווקא בהיתכנותו של אירוע אלים ומסוכן, אף מבלי שנעשה בה שימוש בפועל, ומכאן שקיים הצורך למנוע את החזקתה, שכן הדבר עלול להוביל לאסון במקרים של מחלוקות, קטנות כגדולות, עת המרחק בין סכין המצויה ברשות הנאשם לבין השימוש בה הוא, לדאבון לב, קצר ביותר.
באשר לעבירת ההיזק לרכוש במזיד, הערך המוגן הניצב בבסיסה של עבירה זו הינו זכותו של הפרט ליהנות מהגנה מפני פגיעה והשחתה של קניינו, כאשר לעיתים קרובות, פגיעה בקניינו הפרטי של האדם מהווה פגיעה ברכוש יקר ערך לליבו או בתחושת ביטחונו.
מידת הפגיעה בערכים אלו הנה ממשית, וזאת בשים לב לעובדה כי הנאשם החזיק בשני סכינים במכנסיו בשעות לילה מאוחרת באזור התקהלות, כמו כן בשים לב לעובדה כי במהלך ויכוח בין בני זוג הנאשם זרק חפץ כהה לעבר שתי הטלויזיות שבבית חברתו וניפץ את המסך שלהן.
5
10. במסגרת בחינת הנסיבות הקשורות בביצוע עבירת החזקת הסכין, נתתי דעתי בראש ובראשונה לפוטנציאל הנזק הנשקף ממעשיו של הנאשם עת הוא מחזיק בשני סכינים בכיסו, וזאת בשעת לילה מאוחרת בהימצאו במקום התקהלות יתכן כי אלמלא היו מגיעים השוטרים למקום האירוע יכול היה להסלים לממדים חמורים.
במסגרת בחינת הנסיבות הקשורות בביצוע עבירת ההיזק לרכוש במזיד, נתתי דעתי בראש
ובראשונה לאופי הנזק אשר גרם הנאשם לרכושה של המתלוננת - עת בעקבות ויכוח בין בני הזוג, הנאשם השתולל והשליך חפץ כהה וניפץ את המסך של שתי טלוויזיות . אכן לא נעלם מעיני כי שווי הנזק לא פורט בכתב האישום, ואולם, הדעת נותנת כי אין המדובר בפרוטות בודדות בלבד. עוד ובנוסף לכך, לא התעלמתי מפוטנציאל הנזק, לפגיעה גופנית במתלוננת, שכן בנקל ניתן לשער כי הדבר עלול היה לגרום לפציעתה של האחרונה מהרסיסים שפוזרו לכל עבר - וכבר היו דברים מעולם.
11. אשר לסיבות לביצוע העבירות, כפי שעולה מדבריו של הנאשם לשירות המבחן, קיים קשר ישיר בין צריכת סמים והאלכוהול על ידי הנאשם לבין התנהגותו העבריינית .חומרת מעשיו של הנאשם באה לביטוי כמכלול כאשר אל לנו לשכוח כי לחובתו של הנאשם הרשעות קודמות רבות לרבות מאסר מותנה המרחף מעל ראשו שלא הרתיעוהו מלשוב ולבצע עבירות.
12. אשר למדיניות הענישה הנוהגת, בהתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה של החזקת סכין, במידת הפגיעה בה, במדיניות הענישה הנהוגה, בנסיבות הקשורות בביצוע העבירה והיחס ההולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיה ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש שיש להטיל עליו, סבורני כי מתחם העונש ההולם לעבירה שביצע הנאשם, הינו בין עונש של של"צ לבין 8 חודשי מאסר בפועל, בצירוף מאסר על תנאי, קנס כספי והתחייבות.
באשר לעבירת היזק לרכוש, סבורני כי מתחם העונש ההולם הינו החל ממאסר על תנאי ועד ל- 6 חודשי מאסר בפועל.
13. בגזירת העונש המתאים לנאשם, בגדרי מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 יא'). במסגרת זו מן הראוי ליתן את הדעת לנסיבות הבאות:
א. הפגיעה של העונש בנאשם, לרבות בשל גילו; מובן כי הטלת עונש מאסר בפועל תפגע בנאשם. עם זאת, זהו אינו המפגש הראשון של הנאשם עם כותלי בית הסוהר.
6
ב. נטילת האחריות של הנאשם על מעשיו, וחזרתו למוטב או מאמציו לחזור למוטב; הנאשם מודע לכך שהוא סובל מבעיית אלכוהול והביע נכונות להליך טיפולי, הגיע ל-3 מפגשים ולאחר מכן הפסיק להגיע מאחר ועסוק בהשרדות כלכלית ואינו פנוי לדבריו לעבור הליך טיפולי.
ג. נסיבות חיים קשות של הנאשם שהייתה להן הש11פעה על ביצוע מעשה העבירה; כעולה מתסקיר שירות המבחן הנאשם התחבר עוד בנעוריו לחברה שולית והחל לצרוך אלכוהול וסמים, ובעל דפוסים עברייניים.
ד. עברו הפלילי של הנאשם או העדרו; לחובת הנאשם 11 הרשעות קודמות בעבירות שונות ובעיקר עבירות אלימות, לרבות מאסר על תנאי המרחף מעל ראשו.
14. עוד יש ליתן את הדעת לשיקול הרתעת היחיד בגדרו של המתחם, וזאת הואיל והנאשם ביצע את העבירות כאשר תלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי.
15. בכל הנוגע למאסר על תנאי, הרי שתלויים ועומדים נגד הנאשם שני מאסרים על תנאי, מתיק אחד ת.פ. 10759-12-15, כאשר האחד הינו של שישה חודשים, בגין עבירות היזק לרכוש , והשני של עשרה חודשים בגין עבירות אלימות. ב"כ הנאשם הסכים להפעלת התנאי של שישה חודשים, באשר להפעלת התנאי של 10 חודשים הרי שהפסיקה קובעת כי ניתן להפעיל מאסר על תנאי בגין עבירות אלימות בעקבות גרימת נזק לרכוש, (רע"פ 6352/12 סעדה נ' מדינת ישראל (23.9.12)) או עבירה של הצתה (ת"פ (מח' ב"ש) 5511/12 מדינת ישראל נ' וורקו (26.6.13)). לאור העובדה שהנאשם ביצע עבירה של היזק לרכוש במזיד, כאשר התנאי בן עשרה חודשים היה בגין עבירות אלימות, והואיל והיזק לרכוש במזיד אינו חלק מהגרעין הקשה של עבירות האלימות, סבורני כי מן הראוי להורות כי חלק מהתנאי יופעל באופן חופף.
כמו-כן, הואיל והנאשם ביצע אף עבירה של היזק לרכוש , אזי יש להפעיל אף את עונש המאסר על תנאי של שישה חודשים, וזאת באופן חופף במלואו למאסר על תנאי של עשרה חודשים.
16. באיזון בין השיקולים השונים, סבורני כי יש לגזור על הנאשם עונש מאסר בפועל, תוך הפעלת המאסרים על תנאי בחופף ובמצטבר לעונש שמוטל בתיק זה, וכן מאסר על תנאי.
סוף דבר
17. אשר על-כן, הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
א. 3 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות.
7
ב. הפעלת עונשי מאסר על תנאי של 6 חודשים ושל 10 חודשים, אשר הוטלו על הנאשם בתפ (חדרה) 10759-12-15. המאסרים על תנאי יופעלו באופן חופף זה לזה, ובאופן חופף ומצטבר לעונש שמוטל בתיק זה, כך ששישה חודשים מתוכם יהיו במצטבר, והיתרה בחופף לעונש שמוטל בגין תיק זה.
סך הכל ירצה הנאשם 9 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות בהתאם לחו"ד הממונה.
ג. 4 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר, עבירת היזק לרכוש במזיד או החזקת סכין או אגרופן למטרה לא כשרה.
ד. צו להשמדת מוצגים.
129371
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום.
החלטה
הנני דוחה את הבקשה מועד תחילת ריצוי עבודות שירות נקבע ליום 25.7.22.
ניתנה היום, כ"ט אייר תשפ"ב, 30 מאי 2022, במעמד הצדדים.
