בא-כוח המאשימה:  עו"ד אוראל אסולין (פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי))

בא-כוח הנאשם 1:    עו"ד וסים דרוואשה

בא-כוח הנאשם 2:    עו"ד עומאיר מריד

 

 

על-פי הכרעת הדין מיום 6.2.2024, הנאשם 1, אחמד מוחסן, יליד 19.9.2001 (כבן 22.5) והנאשם 2, אמג'ד מוחסן, יליד 19.6.2003 (כבן 21) הורשעו במסגרת הסדר טיעון בהתאם להודאותיהם בעובדות כתב האישום. הנאשם 1 הורשע בשלוש עבירות סחר בנשק והנאשם 2 הורשע בעבירת סחר בנשק אחת (לפי סעיף 144(ב2) בחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן - החוק). הסדר הטיעון כלל את תיקון כתב האישום (מחיקת אישום), אך לא הסכמה בעניין העונש. הטיעונים לעונש נשמעו ביום 7.5.2024.

 

עובדות כתב האישום המתוקן

 

2.         החלק הכללי: נ"פ 77-22 שימש במועדים הרלוונטיים סוכן מטעם משטרת ישראל (להלן - הסוכן). בינו לבין שאהב אלדין עבד אלעאל (להלן - שאהב) הייתה היכרות במהלך החודשים שקדמו למתואר להלן וזאת על רקע היכרותו בין שאהב לחברו של הסוכן, נאצר מחסין. אף בין שאהב לבין הנאשם 1 הייתה היכרות מוקדמת. במסגרת הקשר בין הסוכן לבין הנאשם 1 ואחרים, במהלך המועדים הרלוונטיים לכתב האישום נוהל משא ומתן בעניין סוג הנשק שיימכר ובעניין התמורה שתשולם. לאחר קביעת פגישה עם הסוכן, הוא נפגש עם הנאשם 1 ועם אחרים, קיבל לידיו את הנשק ומסר את תמורתו. לעתים אף נעשה שימוש בנשק כדי לוודא את תקינותו.

 

3.         האישום הראשון, בעניין הנאשם 1: במהלך חודש יוני 2022 נפגש הסוכן עם שאהב שהציע לסוכן שני כלי נשק מסוג M-16 המיועדים למכירה תמורת סך 70,000 ₪ עבור שניהם ולאחר מכן, שאהב שלח אל הסוכן תמונה של כלי הנשק. ביום 24.6.2022 הסוכן ושאהב נפגשו ויצאו לרכוב על סוסו של הסוכן ובמהלך הרכיבה שאהב הציע לסוכן אקדח גלוק תמורת סך 45,000 ₪ ואקדח בלגי תמורת 36,000 ₪. לאחר מכן שאהב שלח אל הסוכן תמונות של האקדחים והציע אחד תמורת סך 42,000 ₪ ואת השני תמורת סך 36,000 ₪. למחרת, ביום 25.6.2022, הסוכן פגש את שאהב וביקש לקנות את האקדח הבלגי. שאהב הציע לסוכן אקדח בלגי שחור תמורת סך 42,000 ₪ ולאחר מכן שלח אל הסוכן תמונה שבה שלושה כלי נשק, בהם האקדח השחור שעליו שוחחו. השניים סיכמו שהסוכן ירכוש את האקדח תמורת סך 37,500 ₪ והם תיאמו להיפגש בתחנת הדלק של אבו חליל (להלן - תחנת הדלק). ביום 27.6.2022 הסוכן ושאהב קבעו להיפגש בשעות הערב לצורך רכישת האקדח. סמוך לשעה 18:30 יצא הסוכן מירושלים לענתא ברכב ופגש את שאהב בתחנת הדלק. הנאשם 1 הגיע עם שני אנשים נוספים ושאהב והנאשם 1 נכנסו אל רכבו של הסוכן. הנאשם 1 הוציא אקדח חצי אוטומטי מסוג FN תוצרת בלגיה, מודל HP-35 קליבר 9 מ"מ פאראבלום, מספר סידורי 71326, שבכוחו להמית אדם (להלן באישום זה - האקדח) עם מחסנית ריקה בתוכו. לאחר שהסוכן בדק שהאקדח נראה תקין, הוא שילם לנאשם 1 סך 35,000 ₪ תמורת האקדח והמחסנית והנאשם 1 ירד מהרכב. לאחר מכן ירה הסוכן באקדח כדי לבדוק את תקינותו ולאחר שראה כי האקדח תקין ושמיש, שילם לשאהב סך 2,600 ₪ עבור חלקו בעסקה.

 

4.         האישום השני, בעניין הנאשם 1: ביום 27.7.2022 נפגש הסוכן עם שאהב בביתו של שאהב ושאל אותו אם הוא מעונין לרכוש אקדח. למחרת, ביום 28.7.2022, הציע שאהב לסוכן שני אקדחים המיועדים למכירה תמורת סכום הנע בין 34,000 ₪ ל-37,000 ₪ ומאוחר יותר שלח שאהב אל הסוכן תמונה של אקדח בצבע שחור ודרש תמורתו סך 36,000 ₪. ביום 1.8.2022 תיאמו הסוכן ושאהב שיעשו את העסקה למחרת, בשעות אחר הצהריים. ביום 2.8.2022 שוחח הסוכן עם שאהב לקראת עשיית העסקה ואז התברר כי לא ניתן לספק את האקדח. בהמשך לכך, שאהב שוחח עם הנאשם 1 והשניים החליטו למכור לסוכן אקדח. שאהב התקשר אל הסוכן, הציע לו את האקדח תמורת סך 34,000 ₪ ושלח אליו תמונה של האקדח. הסוכן ושאהב תיאמו ביניהם לעשות את העסקה בהקדם. סמוך לשעה 16:15 יצא הסוכן מירושלים ברכב ואסף את שאהב מביתו בשועפאט. השניים נסעו אל תחנת הדלק בענתא ולאחר ששאהב תיאם עם הנאשם 1, הם אספו אותו סמוך לגדר ההפרדה. לאחר שהנאשם 1 נכנס אל רכבו של הסוכן, הוציא הנאשם 1 ממכנסיו אקדח חצי אוטומטי מסוג FN תוצרת בלגיה, מודל HP-35 קליבר 9 מ"מ פאראבלום, מספר סידורי 327920-T, שבכוחו להמית אדם (להלן באישום זה - האקדח) עם מחסנית מתאימה ומסר אותו לסוכן. הסוכן ירה באמצעות האקדח כדי לבדוק את תקינותו ולאחר שראה שהאקדח שמיש ותקין, שילם לשאהב סך 34,000 ₪ תמורת האקדח והמחסנית, ושאהב העביר את התמורה לנאשם 1. לאחר שהנאשם 1 ירד מהרכב, הסוכן שילם לשאהב סך 2,000 ₪ עבור חלקו בעסקה.

 

5.         האישום הרביעי, בעניין שני הנאשמים: ביום 22.11.2022 שלח הנאשם 1 אל הסוכן תמונה של אקדח כסוף. הסוכן התקשר אל הנאשם 1 ובשיחה הציע הנאשם 1 לסוכן את האקדח תמורת סך 34,000 ₪ ואמר שהוא רוצה לעשות את העסקה בהקדם. מאחר שבאותו יום היה פיגוע בירושלים, הסוכן והנאשם 1 דחו את העסקה למועד אחר. בהמשך אותו יום התקשר הנאשם 1 אל הסוכן כדי להציע לו אקדח אחר ושלח אל הסוכן תמונה של אקדח שצבעו שחור עם ידית חומה ודרש תמורתו סך 33,000 ₪. השניים תיאמו שהעסקה תהיה למחרת בשעה 11:00 באמצעות אחר. ביום 24.11.2022 סמוך לשעה 11:30 יצא הסוכן מירושלים ברכב כדי להיפגש עם האחר שהמתין לו בענתא. במהלך הנסיעה התקשר הנאשם 1 אל הסוכן וביקש ממנו לאסוף אותו מעתנא. הסוכן פגש את הנאשם 1 שעלה אל רכבו ולאחר מספר דקות ולבקשת הנאשם 1, הגיע הנאשם 2, אחיו של הנאשם 1 ונכנס אל רכבו של הסוכן. הנאשם 2 מסר לסוכן אקדח חצי אוטומטי מסוג STAR, תוצרת ספרד, מספר סידורי 8850S, שבכוחו להמית אדם (להלן באישום זה - האקדח), ומחסנית מתאימה. הנאשם 1 טען את המחסנית בשני כדורים שקיבל מהסוכן ומסר את האקדח לסוכן, שירה באמצעותו כדי לבדוק את תקינותו. משראה שהאקדח תקין ושמיש, שילם לנאשם 1 סך 33,000 ₪ תמורת האקדח והמחסנית.

 

תסקירי שירות המבחן

 

6.         התסקיר בענין הנאשם 1, אחמד מוחסן: הנאשם 1 (להלן בחלק זה - הנאשם) יליד 19.6.2001, כבן 23, רווק, הבן הבכור במשפחה המונה חמישה ילדים. אביו קבלן בניין ואמו עקרת בית. תושב ענתא, בחמש השנים האחרונות עבד בהתאם לאישור שהייה ועבודה זמני בנגריה בבעלות דודו ולעתים עבד עם אביו בבניין. הוא למד 12 שנות לימוד עם תעודת תהוג'יה בתחום הנגרות. לדבריו, תפקודו בבית הספר היה תקין ואף מעגל חבריו מנהל אורח חיים נורמטיבי. שלל שימוש באלכוהול, אך תיאר שימוש מזדמן במריחואנה בנסיבות חברתיות. הוא אינו תושב ישראל ואין בישראל מידע לגביו בעניין עבר פלילי.

 

בעניין העבירות טען הנאשם כי לאחרונה (כשנה וחצי קודם לעריכת התסקיר) החל סכסוך בין משפחתו לבין משפחה אחרת ועל-פי התרשמות שירות המבחן, אף היו מספר אירועי אלימות שהובילו לדקירת אחד מבני המשפחה היריבה. מתוך חרדה, חוסר ביטחון ורצון להגן על משפחתו, רכש נשק כדי שישמש איום, אך שלל כוונה להשתמש בו למטרת הגנה. עוד הוסיף, כי לאחרונה נחתם הסכם 'עטווה' בין המשפחות. הוא ביקש למכור את הנשק מתוך רצון להרוויח רווח מהיר ובשל כוונתו להינשא ולהקים בית. אזור מגוריו מאופיין בהתנהלות בעייתית ואף ישנה לגיטימציה לשימוש לא חוקי בנשק. צוין כי הנאשם התקשה להכיר באחריותו לעבירה מאחר שלשיטתו, בהיעדר פגיעה ספציפית, לא נגרם נזק ממעשיו, אך הביע צער על מעורבותו של אחיו בעבירות.

 

כגורמי סיכון להישנות עבירות צוינו חשיפה מוגברת לחברה עבריינית ולשימוש לא חוקי בנשק; טרם גיבש זהות עצמאית בעודו מצוי בסביבה המחויבת לקודים משפחתיים וחברתיים, אפילו מדובר במצב פוגעני; חרף תיאור קשר משמעותי עם האב, התקשה להיענות לסמכותו להימנע מקשרים חברתיים שוליים; שימוש מזדמן בסמים; רצון ברווח כספי מהיר; קושי בבחינת השלכות מעשיו לאורך זמן. מנגד צוין כי נראה כי הנאשם נעדר רקע פלילי, השתלב במסגרות לימודיות, ביטא דאגה למשפחתו והביע חרטה על מעורבות אחיו. שירות המבחן העריך את רמת מסוכנותו כבינונית ואת חומרת העבירה אם תישנה, כבינונית. שירות המבחן נמנע מהמלצה טיפולית ובעניין הענישה המליץ לשקול את גילו הצעיר, את רצונו לערוך שינוי בחייו ולהשתלב בתהליך טיפולי וכן היעדר רקע בפלילים.

 

7.         התסקיר בענין הנאשם 2, אמג'ד מוחסן: הנאשם 2 (להלן בחלק זה - הנאשם) יליד 19.6.2003, כבן 21, רווק, אחיו של הנאשם 1 והוא הבן השני מבין חמשת הילדים. נולד וחי בענתא. למד 12 שנות לימוד עם תעודת תהוג'יה בנגרות. מאז גיל 16 עובד בנגריה עם דודו ולעתים עבד בבניין עם אביו. בגיל 5 עבר ניתוח בלבו. הוא לא תושב ישראל ואין לגביו מידע בעניין עבר פלילי.

 

בעניין העבירה אמר הנאשם שאחיו, הנאשם 1, ביקש שייקח את האקדח ויביא אותו ומאחר שהוא אחיו הבכור, היה עליו להישמע לו. חשב שאחיו מעוניין באקדח להגנה עצמית בשל סכסוך משפחות, אך אילו ידע שמדובר בסחר בנשק, היה מסרב ואף לא קיבל כל תמורה. מתחרט על המעשה ומבין את חומרתו ואת הנזק שעלול היה להיגרם. חש שהסוכן שהיה חברו של אחיו, בגד בהם והדבר הגביר מבחינתו את תחושת חוסר האמון. שירות המבחן התרשם כי העבירה נעברה על רקע הסביבה שבה גדל והחשיפה לכלי נשק, בעוד נשיאתם לא נתפסת כאירוע חריג, ואף ניכרת מחויבותו כלפי משפחתו תוך קושי בהצבת גבולות ונטייה לריצוי תוך ביטול עצמי.

 

גורמי הסיכון להישנות עבירות הן החשיפה המוגברת לחברה עבריינית ולשימוש לא חוקי בנשק; טרם גובשה זהותו העצמאית; מחויבות לקודים חברתיים ומשפחתיים אף אם הדבר פוגע בו; כמו סכסוך משפחות שפרטיו אינם ידועים; קושי של הנאשם במתן אמון ובהצבת גבולות עד כדי ביטול עצמי. לעומת זאת, גורמי הסיכוי לשיקומו הם גילו הצעיר, אורח חייו היציב יחסית והעובדה שככל הנראה הוא נעדר עבר פלילי. כמו כן, החרטה שהביע, הבנת חומרת העבירה והבעת שאיפות תקינות לעתיד. רמת הסיכון להישנות עבירות אלימות הוערכה כבינונית ואם תישנה, חומרתה תהיה בינונית. שירות המבחן נמנע מהמלצה טיפולית, אך המליץ לשקול את גילו הצעיר, את יחסו לעבירה, את חרטתו, את הכרתו באחריותו ואת העובדה שככל הנראה מדובר בעבירה ראשונה.

 

עניינם של המעורבים הנוספים

 

8.         כללי: במסגרת הפרשה הנוגעת להפעלת הסוכן הנדון הוגשו כתבי אישום נגד שבעה-עשר הנאשמים שעמם נמנים הנאשמים. נכון למועד ישיבת הטיעונים לעונש, ניתנו גזרי דין בשלושה הליכים בעניין חמישה נאשמים ובהם גם שאהב ומחסן הנזכר בחלק הכללי, אשר הורשעו על-פי הודאותיהם במסגרת הסדרי טיעון שכללו את תיקון כתבי האישום, ללא הסכמה בעניין העונש.

 

ת"פ (מחוזי ירושלים) 70373-03-23 מדינת ישראל נ' שאהב אלדין עבד אלעאל (15.4.2024) (כבוד השופט א' נחלון) (להלן - עניין שאהב) - הורשע בשתי עבירות סחר בנשק, שכללו סחר באקדחים. נקבע מתחם עונש בין 46 ל-76 חודשי מאסר בפועל. בהתחשב בגילו, בכך שלאחרונה הורשע בעבירות סמים (סחר והחזקה שלא לצריכה עצמית) והפרעה לשוטר במילוי תפקידו, עונשו נקבע בשליש התחתון של מתחם העונש. הושתו עליו 54 חודשי מאסר בפועל, עונשי מאסר מותנה וקנס בסך 8,000 ₪, אשר נקבע בהתחשב בסכום שהגיע לידיו במהלך העסקאות.

 

ת"פ (מחוזי ירושלים) 70450-03-23 מדינת ישראל נ' נאצר מחסן (15.4.2024) (כבוד השופט א' נחלון) (להלן - עניין מחסן) - הורשע בשתי עבירות סחר בנשק, שכללו סחר בנשק דמוי רובה סער מסוג M-16. נקבע מתחם עונש בין 5 ל-8 שנות מאסר (בין 60 ל-96 חודש). בהתחשב בכך שהוא נעדר הרשעות קודמות ובנסיבות אישיות, עונשו נקבע בתחתית מתחם העונש. הושתו 5.5 שנות מאסר בפועל (66 חודש), עונשי מאסר מותנה וקנס בסך 70,000 ₪, בהתאם לסכום ששולם לו.

 

ת"פ (מחוזי ירושלים) 70166-03-23 מדינת ישראל נ' 1. אכרם ג'פרי, 2. אחמד פוואלחה, 3. בלאל פקהא (14.4.2024) (כבוד השופטת ח' מ' לומפ) (להלן - עניין ג'פרי) - שלושת הנאשמים הורשעו בעבירות סחר בנשק שכללו סחר באקדחים, למעט עסקה אחת שבה היה מעורב הנאשם 3 שבמהלכה נמכר רובה סער מסוג M-16. הנאשם 1 הורשע בארבע עבירות סחר בנשק ולגביו נקבע מתחם עונש בין 5.5 ל-8.5 שנות מאסר (בין 66 ל-102 חודש) והוטלו עליו 74 חודשי מאסר בפועל, עונשי מאסר מותנים וקנס בסך 10,000 ₪; הנאשם 2 הורשע בעבירת סיוע לסחר בנשק ובעניינו נקבע מתחם בין 15 ל-35 חודשי מאסר והוטלו עליו 18 חודשי מאסר בפועל, עונשי מאסר מותנים וקנס בסך 2,500 ₪; הנאשם 3 הורשע בשתי עבירות סחר בנשק, בעבירת סיוע לסחר בנשק ובשלוש עבירות שהייה בישראל שלא כדין ולגביו נקבע מתחם בין 4 ל-7 שנות מאסר (בין 48 ל-84 חודש) והוטלו עליו 54 חודשי מאסר בפועל, עונשי מאסר מותנים וקנס בסך 8,000 ₪.

 

הראיות לעונש

 

9.         מטעם הנאשם 2 הוגש מסמך רפואי.

 

טענות הצדדים בעניין העונש ודברי הנאשמים

 

10.       טענות המאשימה: בא-כוח המאשימה עמד על חומרת עבירת סחר בנשק ועל כך שתופעת החזקת כלי נשק לא חוקיים היא בגדר "מכת מדינה", המאיימת על הציבור וביטחונו ואף בפועל פוגעת בקורבנות רבים, בהיותה בסיס לפעילות עבריינית, פשיעה במגזר הערבי, פשיעה לאומנית, ועבירות טרור. מציאות זו מחייבת ענישה מחמירה כלפי המעורבים בכל עבירות הנשק. כך בייחוד מאז תיקון מס' 140 בחוק העונשין, שקבע עונש מזערי חובה, אשר לא יוקל אלא מטעמים מיוחדים. כן עמד על מדיניות ההחמרה בענישה לגבי עבירת סחר בנשק. נטען כי אין בעובדה שהסחר נעשה עם סוכן משטרה כדי לשמש נימוק מקל, מאחר שהנאשמים לא היו מודעים לכך ואף לא ביררו מה תכלית העסקה.

 

בעניין נסיבות העבירות הודגש כי הנאשם 1 הגיע עם הנשק, קיבל לידיו את סכומי הכסף הגבוהים, ניהל משא ומתן עם הסוכן, יזם פניה אליו והציע אקדחים באופן המלמד על נגישותו אל כלי הנשק ונכח בעת הירי לשם בדיקת הנשק. בעניין מדיניות הענישה הפנה בא-כוח המאשימה אל שלושת גזרי הדין שניתנו במסגרת הפרשה הנדונה וכן הפנה אל שלושת גזרי הדין הבאים: ע"פ 4077/22 פלוני נ' מדינת ישראל (28.7.2022); ת"פ מחוזי (ירושלים) 52782-09-22 מדינת ישראל נ' עסילה (31.5.2023); ת"פ (מחוזי חיפה) 52353-03-22 מדינת ישראל נ' אגברייה (15.3.2023).

 

בהתאם לאמור, עתרה המאשימה לקביעת מתחמי ענישה כלהלן: בעניין הנאשם 1, בין 6 ל-9 שנות מאסר (בין 72 ל-108 חודש); בעניין הנאשם 2, בין 42 ל-72 חודשי מאסר.

 

לטענת המאשימה, יש להעמיד את עונשיהם של הנאשמים בשליש התחתון של מתחמי הענישה וזאת לנוכח העובדה שהם נעדרי הרשעות קודמות, הודו והכירו באחריותם וחסכו זמן שיפוטי ולצד זה נטען, כי יש לתת משקל לצורך בהרתעת היחיד ובהרתעת הרבים. בעניין הנאשם 1 נטען כי מהתסקיר עולה כי ישנו סיכון להישנות עבירות לנוכח חשיפתו לעבריינות. בהתאם לכך המאשימה עתרה להשית על הנאשם 1 מאסר למשך 78 חודש ועל הנאשם 2 מאסר למשך 45 חודש וכן עונשי מאסר מותנים וקנס, בהתחשב במניע הכלכלי של העבירות. כמו כן, המאשימה עתרה להורות על חילוט מכשירי הטלפון הניידים של הנאשמים.

 

11.       טענותיו של בא-כוח הנאשם 1: בעניין ההשוואה לעונשו של שאהב, נטען כי אמנם הוא הורשע בשתי עבירות סחר, אולם הוא היה מי שיצר את הקשר עם הסוכן וכי היה זה על רקע היכרות ארוכת שנים בין השניים. כמו כן, שאהב היה זה שסיכם את כל הכרוך בתנאי העסקה. לכן נטען, כי יש לתת משקל לחלקו היחסי של הנאשם 1 בעסקאות שבהן שאהב היה מעורב וכי רק בעסקה שעניינה האישום הרביעי הנאשם 1 יזם את העסקה בעקבות הקשר עם שאהב.

 

עוד נטען, כי על עונשו של הנאשם 1 להיקבע בתחתית מתחם העונש וזאת בהתחשב בהודאתו כבר בשלב החקירה, בכך שהפליל נאשמים אחרים בפרשה ומטעם זה הוא אף עד תביעה בחלק מכתבי האישום. כך שבנסיבות אלו מדובר במי שהכיר באחריות באופן מלא מיד עם מעצרו ובהמשך, עת הודה בעובדות כתב האישום. בנוסף לכך, מדובר באדם צעיר, הנעדר הרשעות קודמות. בעניין הערכת מסוכנותו בתסקיר בעניינו נטען, כי זו הוערכה כבינונית. לפיכך נטען, כי אין הצדקה לכך שעונשו של הנאשם 1 יהיה חמור מעונשו של שאהב.

 

12.       טענותיו של בא-כוח הנאשם 2: נטען כי הנאשם 2 הוא בפועל "נטע זר" בכל הנוגע לעבירות הנשק וכי דובר במעידה רגעית שנבעה מהישמעותו לקוד חברתי נוקשה, שחייב אותו להישמע לבקשת אחיו הבכור. במועד העבירה היה כבן 19, הוריו פרודים, הוא סיים את לימודיו ומדובר בתושב ענתא, שאינו תושב ישראל. קודם למעצרו עבד ברציפות, כך שלא היה צריך לעסוק בענייני נשק לפרנסתו. אף יש לתת משקל לסביבת מגוריו, ששם ההתעסקות עם נשק אינה חריגה. חרף זאת ולמרות העובדה שהסוכן היה כבן בית בבית דודיו (שאהב ונאסר הם בני דודים של הנאשמים מצד האב), נשמר מעיסוק בפלילים. הנאשם 2 אף לא קיבל כל תמורה וכי בפועל מעשיו היו בגדר סיוע לסחר בנשק, בדומה לעניינו של הנאשם 2 בעניין ג'פרי. למרות זאת, המאשימה סירבה שיואשם רק בעבירת סיוע ולפיכך נטען להגנה מן הצדק המצדיקה הפחתה בענישה.

 

העבירה שבה הורשע הנאשם נעברה מחוץ לשטחי ישראל (בשטח A), אך עניינו נכרך בעניינו של הנאשם 1. לפיכך טען בא-כוחו כי יש להתחשב בכך שמלכתחילה צריך היה להעמידו לדין בבית משפט צבאי שבו רמת הענישה בשל עבירות נשק נמוכה יותר (תיק 2043/23 התביעה הצבאית נ' זוהיר רגבי וכן תיק 10522/22 התביעה הצבאית נ' עבדל קאדר - לא הוגשו ולא אותרו). עוד הפנה אל התסקיר המלמד על כך שהנאשם 2 הכיר באופן מלא באחריותו למעשיי העבירה, הבין את הפסול במעשיו ומבקש לסיים את החלק המר הזה בחייו. כן עמד על תנאי מעצרו הקשים ולכך שמאז מעצרו ולמעט באחד הדיונים בבית המשפט, הוא לא פגש את הוריו, בהיותם תושבי שטחים.

 

בעניין תיקון החוק הנוגע לענישה בעבירות נשק (תיקון מס' 140), טען בא-כוח הנאשם 2 כי חרף מגמת החמרת הענישה בעבירות נשק, יש לתת את הדעת לכך שהתיקון נעשה במסגרת הוראת שעה; לכך שעל הענישה להיות אינדיבידואלית; ולדו"ח דורנר בעניין הענישה. בשל חלקו של הנאשם 2, טען בא-כוחו כי יש הצדקה לחריגה מהענישה המזערית הקבועה בחוק.

 

בעניין נסיבות ביצוע העבירה טען, כי יש לתת את הדעת לכך שלנאשם 2 אין גישה אל מקורות הנשק, הוא נעצר לאחר חמישה חודשים אף ששמו עלה בשלב מוקדם יותר ולכך שבשל העובדה שהוא מואשם רק באישום אחד, במסגרת הסדר הטיעון לא נמחק לו אף אישום, בשונה מנאשמים אחרים בפרשה. עוד הוסיף, כי לא היה לנאשם 2 כל רווח מהעבירה, מעשיו נבעו משהפעלת שיקול דעת שגוי לנוכח קוד חברתי ותרבותי במקום מגוריו, הוא נעדר עבר פלילי, יש לו בעיות רפואיות כפי שעולה מהמסמך שהוצג, ניהל אורח חיים תקין, הודה ושיתף פעולה.

 

בעניין מדיניות הענישה הפנה אל גזר הדין בעניין ג'פרי וכן אל גזרי הדין הבאים: ת"פ (מחוזי ירושלים) 35684-04-18 מדינת ישראל נ' שחאדה (1.5.2019). נוסיף, כי הנאשם ערער על העונש, אך בהמלצת בית המשפט משך את הערעור: ע"פ 4017/19 שחאדה נ' מדינת ישראל (22.7.2019)); ת"פ (מחוזי ירושלים) 4531-05-21 מדינת ישראל נ' גושה (30.5.2022). גם בעניין זה הוגש ערעור מטעם הנאשם ובעקבותיו עונשו הוקל: ע"פ 4712/22 גושה נ' מדינת ישראל (9.2.2023).

 

לנוכח האמור נטען, כי יש לקבוע מתחם עונש המתחיל ב-18 חודשי מאסר ולהסתפק בתקופת מעצרו של הנאשם. כן נטען, כי יש להימנע מהשתת קנס ולחלופין, להסתפק בקנס מופחת. מאחר שהנאשם 2 לא השתמש במכשיר הטלפון שלו לצורך העבירה, יש להימנע מחילוטו.

 

13.       דברי הנאשמים: בתום שמיעת הטיעונים לעונש אמרו הנאשמים את הדברים הבאים.

 

הנאשם 1:      "אני מצטער מאוד. אני בעזרת השם לא אחזור על הדבר הזה. זה מקלקל לי את החיים. זו בעזרת השם זאת פעם ראשונה ופעם אחרונה".

 

הנאשם 2:      "אני מצטער על מה שעשיתי. זאת פעם הראשונה עצור וזאת הפעם האחרונה. אני לא אחזור על כך".

 

דיון והכרעה

 

קביעת מתחם העונש ההולם

 

14.       קביעת מתחמי הענישה: בא-כוח המאשימה ובאי כוח הנאשמים הטעימו בטיעוניהם כי הנאשמים "חסכו בזמן שיפוטי". בכל הכבוד, לא מצאתי כי בהליך הנדון היה חיסכון בזמן שיפוטי. חיסכון בזמן שיפוטי הוא דבר יחסי. אם הנאשמים הודו כבר במסגרת חקירתם, ממילא ברור כי בהיעדר טענה בדבר נסיבות גביית הודעותיהם, הם יודו גם בבית המשפט, כך שבכל מקרה, לא נדרשה שמיעת הוכחות בהליך הנדון. כך נמצא כי זמן שיפוטי היה נחסך אילו בנסיבות הנדונות, שבהן כבר ניתנו גזרי דין בעניין חמישה נאשמים בפרשה הנדונה, היו הסכמות בעניין הענישה באופן שעשוי היה לייתר את הצורך בשמיעת טיעונים לעונש ובכתיבת גזר הדין.

 

מכל מקום, בכל הנוגע לאופן קביעת מתחמי הענישה ובהיעדר נסיבות חריגות, ראיתי לנכון לאמץ את כל האמור בשלושת גזרי הדין שכבר ניתנו בפרשה הנדונה (בעניין שאהב, בעניין מחסן ובעניין ג'פרי). כך בכל הנוגע למספר מתחמי הענישה, כי חרף זאת שמדובר במספר אירועים, ייקבע מתחם עונש אחד לכל אחד מהנאשמים; בעניין הערכים שנפגעו מהעבירות ובעניין חומרתן; וכן בעניין מדיניות הענישה הנהוגה. כל אלו פורטו בהרחבה רבה בשלושת גזרי הדין האמורים. עם זאת, כפי שנקבע לא אחת, תיעשה הבחנה בין מדיניות הענישה בעניין סחר בנשק ארוך (כגון, רובה סער מסוג M-16, כפי שנדון בעניין מחסן), לבין סחר באקדחים (על הבחנה זו, ראו למשל, בעניין ע"פ 8045/17 בראנסי נ' מדינת ישראל (16.6.2018)).

 

15.       נסיבות מעשיי העבירות: בעניין הנאשם 1 ניתן משקל למעורבותו בשלושה אירועים מתוכננים המצביעים על נגישותו לכלי נשק ולסחר בנשק, למניע הכלכלי שהיה לו בעבירות ולכך שבפועל הרוויח סכומים משמעותיים מחלקו בכל אחת מהעסקאות וכן לשימוש בנשק שנעשה בנוכחותו לשם בדיקת תקינות האקדחים. בעניין הנאשם 2 ניתן משקל לכך שחלקו בעסקה היה קטן והוא אף לא קיבל כל תמורה. עם זאת, מעת שלא הודה והורשע בעבירת סיוע לסחר בנשק או בעבירת תיווך בעסקת נשק, אין מקום להחיל עליו הפחתה מטעם זה. כמו כן, מדובר בבגיר שהיה מעורב בעבירה חמורה, כך שהעובדה שנשמע לאחיו, מקבלת משקל מופחת.

 

בעניין שני הנאשמים ניתן משקל רב לנזק החמור מאד שעלול להיגרם כתוצאה מהסחר בנשק וכן ניתן משקל לכך ששניהם יכולים היו להבין את חומרת מעשיהם, את הפסול שבהם ואת משמעותם וממילא יכולים היו להימנע מעשייתם.

 

16.       קביעת מתחם העונש ההולם - סיכום: בהתאם לכל האמור ותוך השוואה אל מתחמי הענישה שנקבעו בשלושת גזרי הדין בעניין הפרשה (עניין שאהב, עניין מחסן ועניין ג'פרי), נמצא להעמיד את מתחמי הענישה ההולמים כלהלן: בעניין הנאשם 1 בין 66 ל-102 חודשי מאסר בפועל ובעניין הנאשם 2 בין 22 ל-34 חודשי מאסר בפועל.

 

אמנם מתחם העונש שנקבע בעניין הנאשם 2 נופל מהעונש המזערי הקבוע בסעיף 144(ז) בחוק, אולם נמצאה הצדקה לכך וזאת בהתחשב בחלקו הקטן במסגרת אירוע אחד בלבד, מאחר שהוא לא קיבל כל תמורה ולנוכח רמת הענישה שנקבעה בעניינם של המעורבים האחרים (כמפורט לעיל).

 

גזירת עונשם של הנאשמים

 

17.       נסיבותיהם של הנאשמים: שני הנאשמים הודו כבר בשלב חקירתם, הכירו באחריותם למעשים, הביעו חרטה וצער ואף הצהירו כי לא ישובו על מעשיהם. עם זאת, נראה כי הנאשם 1 לא הבין את חומרת העבירות וכפי שצוין בתסקיר בעניינו, בהיעדר נזק הוא התקשה להבין את חומרתן. גם מידת מסוכנותם של הנאשמים הוערכה כבינונית. כמו כן, בעניין הנאשם 2 ניתן משקל מסוים למצבו הרפואי, אף שבהיעדר חוות דעת מומחה, השלכות מצבו אינן ברורות.

 

כמו כן ניתן משקל לכך ששני הנאשמים סיימו 12 שנות לימוד ולכאורה, ניהלו אורח חיים נורמטיבי, חרף העובדה שצוין כי גדלו והתחנכו בסביבה מורכבת.

 

18.       גזירת עונשם של הנאשמים: לאחר מתן משקל לכלל השיקולים, לרבות שיקולי הרתעה אישית והרתעת הרבים, נמצא כי יש להעמיד את עונשו של הנאשם 1 בחלקו התחתון של מתחם העונש, אך בשל ריבוי המעשים, לא ממש בתחתיתו. בעניין הנאשם 2, נמצא כי יש להעמיד את עונשו בתחתית מתחם העונש.

 

לצד עונש המאסר בפועל יושתו על הנאשמים גם עונשי מאסר מותנה וכן יושת קנס כספי, תוך הבחנה בין הנאשם 1 שגרף סכום כסף משמעותי לבין הנאשם 2 שלא קיבל כל תמורה.

 

גזר הדין - סיכום

 

19.       על הנאשמים נגזרים העונשים הבאים:

 

20.       הנאשם 1, אחמד מוחסין:

 

א.        מאסר בפועל למשך שישים ושמונה חודש, החל מיום מעצרו ביום 14.3.2023 (במקרה של סתירה לרישומי שב"ס, יש לפעול על-פי רישומיו).

 

ב.         מאסר מותנה למשך שמונה חודשים. הנאשם יישא עונש זה אם תוך שלוש שנים מיום שחרורו מן המאסר יעבור עבירת נשק מסוג פשע או ניסיון לעבור עבירה זו.

 

ג.         מאסר מותנה למשך ארבעה חודשים. הנאשם יישא עונש זה אם תוך שלוש שנים מיום שחרורו מן המאסר יעבור עבירת נשק מסוג עוון או ניסיון לעבור עבירה זו.

 

ד.         קנס כספי בסך 50,000 ₪, או מאה ימי מאסר תמורתו. הנאשם רשאי לשלם זאת בשישים תשלומים שווים עוקבים ורצופים החל מיום 1.7.2024.

 

21.       הנאשם 2, אמג'ד מוחסין:

 

א.        מאסר בפועל למשך עשרים ושניים חודש, החל מיום מעצרו ביום 14.3.2023 (במקרה של סתירה לרישומי שב"ס, יש לפעול על-פי רישומיו).

 

ב.         מאסר מותנה למשך שמונה חודשים. הנאשם יישא עונש זה אם תוך שלוש שנים מיום שחרורו מן המאסר יעבור עבירת נשק מסוג פשע או ניסיון לעבור עבירה זו.

 

ג.         מאסר מותנה למשך ארבעה חודשים. הנאשם יישא עונש זה אם תוך שלוש שנים מיום שחרורו מן המאסר יעבור עבירת נשק מסוג עוון או ניסיון לעבור עבירה זו.

 

ד.         קנס כספי בסך 2,000 ₪, או שבעה ימי מאסר תמורתו. הנאשם רשאי לשלם זאת בארבעה תשלומים שווים עוקבים ורצופים החל מיום 1.7.2024.

 

22.       חילוט והשמדת מוצגים: מכשירי הטלפון שנתפסו אצל הנאשמים יחולטו.

 

כלי הנשק יושמדו או יחולטו לפי שיקול דעת משטרת ישראל.

 

זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך ארבעים וחמישה יום.

 

 

 

ניתן היום, ח' באייר התשפ"ד, 16 במאי 2024, במעמד הנאשמים, באי-כוחם ובא-כוח המאשימה כמפורט בפרוטוקול הדיון מהיום.