1

 

 

ב"כ המאשימה: עו"ד רחל אוליבה תמם

ב"כ הנאשם: עו"ד כרמל בתו

הכרעת דין וגזר דין בתיק פ"ל (תעבורה ת"א) 285-09-13 והחלטה בתיק 6839-01-13

1.                  הנאשם הודה בכתב אישום מתוקן בת"פ 6839-01-13 בעבירה של היזק בזדון בצוותא חדא, לפי סעיף 452 ביחד עם סעיף 29 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "החוק").

2.                  על-פי המתואר בעובדות כתב האישום המתוקן, ביום 9.4.10, נכנסו הנאשמים לבית החולים "בלינסון", כשעל גבו של נאשם אחר כלי פריצה. בהמשך ניגשו הנאשמים למכונת ממתקים במקום השייכת לחברת "משקר". הנאשם עמד במסדרון והשגיח על המתרחש, בעוד הנאשם האחר ניתק את המכונה מהחשמל וקדח חור במכונה, במטרה לגנוב מתוכה את תכולת הקופה. כתוצאה מכך נגרם למכונה נזק בשווי 2,000 ₪.

3.                  הצדדים הגיעו להסדר טיעון, אשר לפיו הוסכם כי הנאשם יישלח לקבלת תסקיר שירות המבחן, וככל שהתסקיר יהיה חיובי וימליץ על אי-הרשעה, הצדדים יעתרו לכך ולמבחן.

4.                  בהמשך לכך, צירף הנאשם שני תיקים נוספים כדלקמן:

2

תיק פל"א 359366/2013 (תחנת מסובים) בו נקבע, על פי הודאת הנאשם, כי הנאשם ביצע עבירה של החזקת סם מסוכן לצריכה עצמית, לפי סעיף 7(א) ו- 7(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג- 1973. על-פי כתב האישום בתיק זה, ביום 13.8.13 נהג הנאשם ברכב תחת השפעת סמים, והחזיק ברכבו סם מסוג קנבוס במשקל כולל של 5.21 גרם. כמו-כן, בחיפוש בביתו נמצא סם נוסף במשקל של 103 גרם.

תיק פ"ל (תעבורה ת"א) 285-09-13 (להלן: "תיק התעבורה") בו נקבע, על-פי הודאת הנאשם בכתב אישום מתוקן, כי הנאשם ביצע עבירה של נהיגה בשכרות ותחת השפעת סמים, לפי סעיף 62(3) בקשר עם סעיף 39א לפקודת התעבורה, בקשר עם סעיף 38(1) לפקודת התעבורה, ובקשר עם תקנה 26(2) לתקנות התעבורה (סמל סעיף 2012).

5.                  על-פי המתואר בעובדות כתב האישום בתיק התעבורה, בתאריך 13.8.13 בשעה 02:27 לערך, נהג הנאשם ברכב בכביש 4 לכיוון דרום, ונעצר על-ידי שוטרים לביקורת. כאשר פתח הנאשם את דלת רכבו, נצפתה בתוך הדלת שקית ניילון ובה חומר החשוד כסם מסוכן מסוג מריחואנה. הנאשם הודה בפני השוטרים כי הוא מעשן סמים. בהמשך, נתפסו ברכבו ובביתו של הנאשם חומרים החשודים כסם מסוכן. הנאשם נהג ברכבו כשהוא שיכור ונתון תחת השפעת סמים. כמו כן, הנאשם סרב למסור דגימת שתן לצורך בדיקת שכרות.

תסקיר שירות המבחן

6.                  בעניינו של הנאשם הוגשו שלושה תסקירי שירות מבחן. בתסקיר מתאריך 30.11.13 עולה כי הנאשם כבן 27, נשוי ואב לתינוק. מתגורר בפתח תקווה עם משפחתו, ובשלוש שנים האחרונות עובד כמנהל תיקי לקוחות עצמאי מול חברות ביטוח, במקביל להשלמת לימודים על מנת שיוסמך כסוכן ביטוח. הנאשם עלה עם משפחתו ארצה כשהיה בן 6. כשהיה כבן 4 אמו נישאה בשנית. היחסים עם בעלה של האם היו קונפליקטואלים לאורך השנים, עד שהתגייס לצבא, וחלה הטבה ביחסיהם. כשהנאשם היה בן 24, בעלה של האם חלה, ומאז אמו מנהלת לבדה חנות שבבעלותם המשותפת. כיום הנאשם ביחסים קרובים עם משפחתו, ומשתדל לסייע בטיפול בבעלה של האם ככל האפשר.

3

הנאשם גדל בשכונה שאופיינה במעמד סוציו-אקונומי נמוך. חש חבלי קליטה קשים עם עלייתו ארצה. בתקופת התיכון חבר לחברה שולית וגילה התנהגות בעייתית, והחל לצרוך סמים מגיל 17 בנסיבות חברתיות ועזב את בית הוריו. הנאשם התגייס לצבא, שירת כלוחם והשתחרר בדרגת סמ"ר. ראה בשירות הצבאי הזדמנות לשוב למוטב, חדל להשתמש בסמים וניהל אורח חיים תקין. בתעודת השחרור מצוין כי התנהגותו טובה, הוא מוערך על ידי מפקדו, קיבל אות מלחמה, וכן משרת במילואים בדרגת רס"ל. בהתייחסות לעבירה, הנאשם תיאר ברקע להתנהגותו תקופה משברית שחווה בשל מחלת בעלה של האם. הוא נטל אחריות על התנהגותו והביע צער וחרטה בגינה, וכן בושה על עצם התנהלותו של הליך פלילי נגדו. נישואיו הובילו לשינוי חיובי באורחות חייו. אולם השימוש שלו בגראס בשלוש השנים האחרונות גבר, עקב לחץ שחווה על רקע לימודיו, העבודה האינטנסיבית והטיפול בבנו. לדבריו מאז שנתפס נוהג תחת השפעת סמים, הוא נמנע משימוש בסמים, אולם הסם עדיין חסר לו, והוא חש כי זקוק לסיוע מקצועי בתחום ההתמכרויות.

7.                  שירות המבחן התרשם כי מדובר בבחור צעיר, אשר חווה לאורך השנים אירועים משבריים. למרות הקשיים התפקודיים והרגשיים, סיים 12 שנות לימוד ושירת בצבא באופן מלא וחיובי. את התנהגותו בעבירה ניתן להבין על רקע רגרסיה שחלה במצבו וקשייו להתמודד באופן מקדם עם המשבר האישי והמשפחתי. שירות המבחן סבור שהנאשם כיום מגלה תפקוד חיצוני תקין, משקיע כוחותיו במשפחתו ומבטא חשיבות ומוטיבציה לקיומו של אורח חיים תקין ונורמטיבי. במאזן השיקולים, שירות המבחן מעריך כי הסיכון להישנות עבירות דומות קיים, כשהשתלבותו של הנאשם בטיפול עשויה להפחיתו. כמו כן, בתסקיר זה ובתסקיר מתאריך 5.2.14, הומלץ על דחיית הדיון המשפטי, לצורך השתלבות הנאשם בטיפול להתמכרויות.

8.                  בתסקיר מתאריך 8.4.14 עולה כי הנאשם הקפיד להגיע למפגשים הטיפוליים, מסר בדיקות שתן המעידות על ניקיון מסמים ומביע פתיחות רבה ונכונות להשתלב בטיפול מעמיק יותר. הנאשם רואה בטיפול נדבך משמעותי בתהליך השינוי אותו עובר, ביטא חרטה על התנהגותו ומוטיבציה להמשיך ולתפקד בעתיד באורח נורמטיבי ותקין. שירות המבחן המליץ על הטלת צו מבחן למשך שנה והימנעות מהטלת מאסר בדרך של עבודות שירות, על אף חומרת העבירות. ענישה בעבודות שירות עלולה לפגוע בעבודתו ולהחליש את כוחותיו והשקעתו בהליך הטיפולי, שהינו משמעותי להפחתת הסיכון והישנות העבירות. הומלץ על הטלת ענישה שיקומית במסגרת צו של"צ בהיקף של 250 שעות, שתהווה ענישה חינוכית קונקרטית. זאת ועוד, הומלץ לסיים את ההליך ללא הרשעה.

טיעוני הצדדים

9.                  לטענת ב"כ המאשימה, עוה"ד תמיר גינדין ועליזה שירן, הנאשם יליד 1986, לא עבר פלילי, אך בעל עבר תעבורתי במגוון עבירות. הודה בכתב אישום מתוקן וצירף שני תיקים נוספים. מתחם העונש ההולם למכלול העבירות הינו בין מספר חודשים לריצוי בעבירות שירות ועד ל-12 חודשים. קיימת חומרת בביצוע העבירה של נהיגה תחת השפעת סמים. לא מדובר במעידה חד פעמית, אלא בשלושה תיקים שונים. המאשימה עתרה לעונש מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי, קנס מכביד, פסילה של רישיון הנהיגה למשך שלוש שנים בפועל ופסילה על תנאי. המאשימה עתרה לדחות את המלצת שירות המבחן, ולהרשיע את הנאשם.

4

10.              לטענת ב"כ הנאשם, כרמל בתו, בתיק המקורי (היזק בזדון) מדובר בחלוף זמן משמעותי, כאשר העבירות בוצעו בשנת 2010, וכתב האישום הוגש בשיהוי ניכר בשנת 2013. בתיק זה הייתה הסכמה בהסדר הטיעון לסיומו באי-הרשעה, בכפוף להמלצת התסקיר. העובדה שנתפס עם סם לצריכה עצמית אינה צריכה לשנות את תוצאת התיק באופן משמעותי. אם יורשע בתיק, לא יוכל לפרנס את רעייתו ואת בנו. הנאשם לומד כבר שנה שניה לעבודה בתחום הביטוח, והרשעה תמנע ממנו לפרנס את משפחתו. בעבירת התעבורה, הנאשם זקוק לרישיון לצורך פרנסתו. קיימת פסיקה שבה בתיקי נהיגה תחת השפעת סמים הסתפקו בתי המשפט בתקופות פסילה בפועל של שישה חודשים בלבד. ב"כ הנאשם ביקש להימנע מהרשעת הנאשם, ולהימנע מפסילת רישיון הנהיגה שלו.

11.              הנאשם עצמו הביע צער על מעשיו. מסר כי מאז נפסל רישיון הנהיגה שלו הוא מתנייד באמצעות תחבורה ציבורית. הוא עובד, ואף לומד בערבים. הרשעה תפגע ביכולתו לעבוד לפרנסתו. הבין ששגה במעשיו ולא יחזור עליהם.

דיון

12.              לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, סבורני כי על אף צירוף התיקים, יש להבחין לעניין סוגיית ההרשעה בין התיקים הפליליים לבין תיק התעבורה. בכל הנוגע לתיקים הפליליים, לאור הסדר הטיעון שבין הצדדים (אשר התייחס רק לתיק המקורי), ולאור המלצת תסקיר שירות המבחן, סבורני כי יש מקום להיעתר לבקשת ההגנה ולהורות על סיום ההליך באי-הרשעה, של"צ ומבחן. ואולם, לעניין תיק התעבורה המצורף, לא שוכנעתי כי קיימת הצדקה לסיומו באי-הרשעת הנאשם בדין. מדובר בעבירת תעבורה חמורה של נהיגה תחת השפעת סמים, אשר יש בה כדי לסכן את שלום הציבור, ולא שוכנעתי כי קיימת עילה להימנע מהרשעה בתיק זה. כמו-כן, לא שוכנעתי כי הרשעה בתיק התעבורה תפגע באופן בלתי מידתי בנאשם.

סוגיית ההרשעה או אי-ההרשעה

13.              בסוגיית ההרשעה קבע לאחרונה בית-המשפט העליון (כב' השופט א' שהם) ברע"פ 2180/14 שמואלי נ' מדינת ישראל (24.4.14) את הדברים הבאים:

5

"הבקשה דנן, נסובה כולה סביב שאלת הרשעתו של המבקש בעבירות אותן ביצע. נקודת המוצא לדיון בשאלה זו, היא כי יש להרשיע נאשם שאשמתו הוכחה, וכי הימנעות מהרשעה היא בגדר "חריג שבחריגים"... כדברי השופטת ד' דורנר בעניין כתב: "המבחן ללא הרשעה הינו חריג לכלל, שכן משהוכח ביצועה של עבירה יש להרשיע את הנאשם וראוי להטיל אמצעי זה רק במקרים יוצאי דופן, בהם אין יחס סביר בין הנזק הצפוי לנאשם מן ההרשעה לבין חומרתה של העבירה". מטבע הדברים, כל מקרה אשר נדונה בו האפשרות להימנעות מהרשעה הוא מקרה ייחודי, אשר מערב שיקולים כבדי משקל, ובהם האינטרס הציבורי ונסיבותיו האישיות של הנאשם. הכרעה במקרים אלו תיעשה בהתאם למבחנים שנקבעו בהלכת כתב: ראשית, יש לבחון האם סוג העבירה ונסיבותיה מאפשרים להימנע מהרשעה מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי ענישה אחרים. שנית, יש לבחון האם הרשעת הנאשם תפגע פגיעה חמורה בשיקומו.

יש להראות, בהקשר זה, כי הפגיעה הצפויה בסיכויי שיקומו או בעתידו של הנאשם "אינה שקולה כלל ועיקר לתועלת הציבורית" שיש בהרשעה. במסגרת האינטרס הציבורי יינתן משקל ל"הרתעת היחיד והרבים, להעברתו של מסר המוקיע את דבר העבירה ואת מבצעו, ולהקפדה על מדיניות ענישה אחידה המקדמת את יסודות השוויון והוודאות" (ע"פ 9150/08 מדינת ישראל נ' ביטון (23.7.2009)). עוד יש להוסיף, כי בבחינת הנזק העלול להיגרם לנאשם, אין מקום להסתפק ב"תרחיש תיאורטי", ויש להצביע על קיומו של נזק מוחשי וקונקרטי אשר צפוי לנאשם כתוצאה מעצם ההרשעה".

14.              יישום המבחנים האמורים למקרה דנן, מעלה כי בכל הנוגע לתיקים הפליליים (היזק לרכוש במזיד והחזקת סמים לצריכה עצמית), ניתן וראוי להסתפק באי-הרשעת הנאשם בדין. מבחינת סוג העבירה ונסיבותיה, בכל הנוגע לתיק של היזק לרכוש במזיד, יש לציין כי מלכתחילה הסדר הטיעון היה שבתיק זה, בכפוף לתסקיר חיובי, יעתרו הצדדים במשותף לאי-הרשעה ומבחן. כמו-כן, באותו תיק, חלקו של הנאשם הינו שולי ביחס לנאשם האחר שהיה הדומיננטי באירוע, והאחר אף הורשע ונגזר דינו. מדובר בעבירה משנת 2010, כאשר כתב האישום הוגש רק בשנת 2013, ואף חלוף הזמן הינו בעל משקל בנסיבות אלה. בכל הנוגע לתיק הסמים, אמנם מדובר בכמות ממשית של סם, למעלה מ- 100 גרם סם מסוג קנבוס, ואולם הואיל ומדובר בהחזקה לשימוש עצמי בלבד, הרי שאין בחומרת העבירה כדי למנוע אפשרות לסיום ההליך באי-הרשעה בדין. כמו כן מדובר בכתב אישום אשר בחלקו חופף לכתב האישום שבתיק התעבורה.

6

15.              מבחינת הנזק לנאשם, כפי שעולה מתסקיר שירות המבחן ומטיעוני ב"כ הנאשם, הנאשם בעל רקע נורמטיבי, ללא עבר פלילי קודם, אשר נמצא בהליך טיפולי שיקומי בבעיית הסמים שהייתה לו, לקח אחריות להתנהגותו, וכן - ובכך העיקר - לומד מזה כשנתיים לקבל רישיון לייעוץ פנסיוני, עומד כעת לפני בחינה ליועצי השקעות ומנהלי תיקים (נ/1), וההרשעה בדין עשויה לפגוע באפשרותו לעסוק במקצוע שבו למד במשך כשנתיים, ולפגוע ביכולתו לפרנס את משפחתו, ולהמשיך במסלול חיים נורמטיבי.

16.              בכל הנוגע לתיקים הפליליים (היזק לרכוש והחזקת סמים), סבורני כי יש להעדיף את הפן השיקומי על פני הפן הגמולי, וזאת לאור האמור בתסקיר שירות המבחן. הנאשם החל בהליך טיפולי. שירות המבחן ממליץ על סיום ההליך באי-הרשעה, שירות לתועלת הציבור בהיקף של 250 שעות והעמדת הנאשם במבחן למשך שנה. לפיכך, סבורני כי מן הראוי לאמץ את המלצת שירות המבחן, בקשר לתיקים הפליליים.

17.              לעומת זאת, בכל הנוגע לתיק התעבורה לא שוכנעתי כי קיימת הצדקה לסיום ההליך באי-הרשעה בדין. מבחינת חומרת העבירה, הרי שמדובר בעבירה חמורה במישור התעבורתי, של נהיגה תחת השפעת סמים. מדובר בהתנהגות אשר יש בה כדי לסכן באופן ממשי את שלומו ובטחונו של ציבור המשתמשים בדרך. כמו-כן, לא הוכח על-ידי ההגנה כי הרשעה בעבירת תעבורה תפגע בדרך כלשהי ביכולתו של הנאשם לעסוק במקצוע שבו הוא מתכוון לעסוק. לנאשם עבר תעבורתי קודם, ולא שוכנעתי כי הרשעה נוספת בעבירת תעבורה, תפגע בו באופן בלתי מידתי. ההכבדה שתוטל על הנאשם עקב הרשעתו בתיק התעבורה אינה שונה מכל מקרה אחר של אדם שמורשע בנסיבות דומות. לפיכך, יש להורות על סיום ההליך בתיקים הפליליים באי הרשעה, לצד של"צ ומבחן, ולהרשיע את הנאשם בעבירות התעבורה.

לפיכך אני מרשיע את הנאשם בתיק פ"ל (תעבורה ת"א) 285-09-13, בעבירה של נהיגה בשכרות ותחת השפעת סמים, לפי סעיף 62(3) בקשר עם סעיף 39א לפקודת התעבורה, בקשר עם סעיף 38(1) לפקודת התעבורה, ובקשר עם תקנה 26(2) לתקנות התעבורה (סמל סעיף 2012).

קביעת מתחם העונש ההולם - לתיק התעבורה

18.              במקרה דנן כתב האישום מתאר אירוע אחד, ומכאן שיש לקבוע בגינו מתחם עונש הולם אחד.

19.              קביעת מתחם העונש ההולם למעשה העבירה נעשית בהתאם לעקרון ההלימה. לשם קביעת מתחם העונש ההולם יש להתחשב בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

20.              במקרה דנן, הערך החברתי אשר נפגע הינו ביטחון הציבור, ובפרט ציבור המשתמשים בדרך.

7

21.              בחינת מידת הפגיעה בערך המוגן מובילה למסקנה כי היתה פגיעה ברמה בינונית בערך המוגן. מחד גיסא, איש לא נפגע והסיכון לא התממש. מאידך גיסא, נהיגה תחת השפעת סמים יוצרת סיכון משמעותי לציבור.

22.              בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים במנעד רחב, כמפורט להלן:

א.          ברע"פ 9272/12 טננצפף נ' מדינת ישראל (2.1.13), נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם שהורשע בביצוע עבירה של נהיגה בשכרות. נקבע כי מתחם הענישה ההולם את העבירה, נע בין 24 ל- 36 חודשי פסילה בפועל של רישיון הנהיגה. הוא נידון לפסילה בפועל לתקופה של 28 חודשים, לצד עונשים נלווים.

ב.           ברע"פ 2829/13 מוריאל נ' מדינת ישראל (29.4.13), נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשמת, אשר הורשעה בביצוע עבירה של נהיגה בשכרות. בית משפט השלום גזר עליה עונש של שישה חודשי פסילת רישיון, לצד עונשים נלווים. בית משפט המחוזי החמיר את עונשה, ורישיונה נשלל לתקופה של 24 חודשים.

ג.             ברע"פ 8585/13 אזולאי נ' מדינת ישראל (4.2.14), נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם שהורשע בעבירת נהיגה בשכרות, כשהוא תחת השפעת סם מסוכן. בית משפט השלום גזר עליו 30 חודשי פסילת רישיון בפועל, לצד עונשים נלווים. ערעורו לבית המשפט המחוזי התקבל חלקית, והוא נידון ל- 24 חודשי פסילה, כאשר שאר העונשים נותרו על כנם.

ד.           ברע"פ 8875/13 ביטון נ' מדינת ישראל (12.1.14), נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם, אשר הורשע בהתאם להודאתו בעבירה של נהיגה בשכרות ועבירה נוספת. הוא נתפס בהיותו נוהג שיכור ותחת השפעת סמים. לחובת הנאשם 55 הרשעות תעבורתיות קודמות. הוא נידון לעונש מאסר בפועל של 7 חודשים, תוך הפעלת מאסר מותנה, פסילת רישיון בפועל ל- 36 חודשים ועונשים נלווים.

ה.          ברע"פ 8707/13 חן נ' מדינת ישראל (23.4.14), נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם, אשר הורשע בהתאם להודאתו בעבירה של נהיגה תחת השפעת סם. לחובת הנאשם לא פחות מ- 40 הרשעות בעבירות תעבורה. בית משפט השלום גזר עליו 11 חודשי פסילה בפועל לצד עונשים נלווים. בית משפט המחוזי קיבל את ערעור המדינה, וגזר עליו עונש מאסר בפועל למשך 5 חודשים, תוך הפעלת מאסר מותנה, 30 חודשי פסילה בפועל ועונשים נלווים.

8

ו.             ברע"פ 8177/13 גולצמן נ' מדינת ישראל (3.2.14), נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם שהורשע בעבירה של נהיגה בשכרות, ונידון לעונש של פסילת רישיון לתקופה בת 24 חודשים, לצד עונשים נלווים.

ז.            ברע"פ 4248/13 מוזגרשוילי נ' מדינת ישראל (21.8.13), נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם שהורשע בעבירה של נהיגה תחת השפעת סמים מסוכנים. על אף היותו נהג ותיק, ללא הרשעות תעבורתיות קודמות, הוא נידון לעונש של פסילת רישיון לתקופה של שנתיים, לצד עונשים נלווים.

ח.          ברע"פ 1659/14 חכים נ' מדינת ישראל (11.3.14), נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם, שהורשע בעבירה של נהיגה בשכרות ותחת השפעת סמים. הוא נידון לעונש של פסילת רישיון לתקופה של 22 חודשים (28 חודשים בניכוי 6 חודשי פסילה מנהלית), לצד עונשים נלווים.

ט.          ברע"פ 3174/12 שריג נ' מדינת ישראל (8.8.12), נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם, אשר הורשע בעבירה של נהיגה בשכרות, כאשר עישן סם מסוכן מסוג קנאביס. עישון הסם היה ברישיון. בית משפט השלום גזר עליו פסילת רישיון לתקופה בת שנתיים, לצד עונשים נלווים. בית משפט המחוזי הקל בעונש וקיצר את תקופת הפסילה לשנה אחת. בית משפט העליון, הותיר את העונש על כנו.

י.             בעפ"ת (ת"א) 32366-10-12 תנעמי נ' מדינת ישראל (6.12.12), התקבל ערעורו של נאשם, אשר הורשע בעבירה של נהיגה בשכרות הקשורה בשימוש סם, וכן בעבירות תעבורה נוספות. בית המשפט השלום גזר עליו 40 חודשי פסילת רישיון, לצד עונשים נלווים. בית המשפט המחוזי הקל בעונשו, והוא נידון ל- 30 חודשי פסילה.

יא.       בעפ"ת (ת"א) 32587-01-13 דוד נ' מדינת ישראל (29.1.13), נדחה ערעורו של נאשם, אשר הורשע על פי הודאתו בביצוע עבירה של נהיגה בשכרות. הוא נידון לשנתיים פסילת רישיון, לצד עונשים נלווים.

יב.        בתת"ע (ב"ש) 2197-08-11 מדינת ישראל נ' נדאל (19.12.11), הורשע נאשם בעבירה של נהיגה בשכרות, לצד עבירות נלוות. לחובת הנאשם שלוש הרשעות קודמות. הוא נידון לפסילת רישיון לתקופה של 30 חודשים, לצד עונשים נלווים.

יג.          בת"פ (כ"ס) 2094/09 מדינת ישראל נ' אבהר (19.7.10), הורשע נאשם לפי הודאתו בנהיגה תחת השפעת סמים ועבירה נוספת. הוא נידון ל- 24 חודשי פסילת רישיון, לצד עונשים נלווים.

9

יד.        בפ"ל (ת"א) מדינת ישראל נ' עומר (11.1.10), הורשע נאשם בעבירות של נהיגה בקלות ראש ונהיגה בשכרות, תחת השפעת סמים. הוא נידון לפסילת רישיון בפועל לתקופה בת שנתיים, לצד עונשים נלווים.

טו.       בפ"ל (חי') 4953-07-09 מדינת ישראל נ' אדרי (5.1.11), הורשע נאשם בהתאם להודאתו בנהיגה תחת השפעת סם משכר. הוא נידון לשישה חודשי פסילה בפועל, לצד עונשים נלווים.

23.              במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 ט' לחוק), יש ליתן את הדעת לשיקולים הבאים:

א.          התכנון שקדם לביצוע העבירה; מדובר בעבירה שלא קדם לה תכנון מוקדם.

ב.           הנזק שהיה צפוי להיגרם מביצוע העבירה; בעבירות של נהיגה תחת השפעת סמים קיים פוטנציאל סיכון משמעותי לגרימת תאונת דרכים ולפגיעה במשתמשים בדרך.

ג.             הסיבות שהביאו את הנאשם לבצע את העבירה; הנהיגה תוך השפעת סמים נעשתה על רקע שימוש אינטנסיבי של הנאשם בסמים בתקופה הרלוונטית.

24.              בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40 יג'), סבורני כי מתחם העונש ההולם הינו של פסילה בפועל של רישיון הנהיגה לתקופה שבין שנתיים לארבע שנים, לצד עונשים נלווים (ר' גם רע"פ 9272/12 טננצפף נ' מדינת ישראל (2.1.13)).

סוגיית הסטייה מן מהמתחם

25.              במקרה דנן, לא קיימים שיקולים אשר מצדיקים סטייה מהמתחם, לחומרה או לקולא. שיקול ההגנה על שלום הציבור והשיקול השיקומי אינם מצדיקים חריגה מן המתחם.

גזירת העונש המתאים לנאשם

26.              בגזירת העונש המתאים לנאשם, בגדרי מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 יא'). במסגרת זו מן הראוי ליתן את הדעת לנסיבות הבאות:

א.          הפגיעה של העונש בנאשם, לרבות בשל גילו; מובן הדבר שעונש פסילה בפועל לתקופה ארוכה, כמו גם קנס כספי משמעותי יפגע בנאשם ויקשה עליו בהתנהלותו. יחד עם זאת, אין המדובר במי שמקצועו בנהיגה, ומכאן שפסילת הרישיון, על אף ההכבדה שיש בה על כל אדם, לא יהיה בה כדי לפגוע בנאשם באופן בלתי מידתי או כדי למנוע ממנו לעבוד לפרנסתו, תוך הגעה ממקום למקום בתחבורה ציבורית.

10

ב.           הפגיעה של העונש במשפחתו של הנאשם; הנאשם נשוי ואב לילד, ומובן שפסילה בפועל לתקופה ארוכה לצד קנס כספי משמעותי יפגעו אף במשפחתו.

ג.             הנזקים שנגרמו לנאשם מביצוע העבירה ומהרשעתו; הנאשם פסול לנהיגה מזה מספר חודשים.

ד.           נטילת האחריות של הנאשם על מעשיו, וחזרתו למוטב או מאמציו לחזור למוטב; הנאשם נטל אחריות למעשיו, צירף תיקים, ולפי תסקירי שירות המבחן, עושה מאמצים לחזור למוטב ולשוב לדרך חיים נורמטיבית.

ה.          התנהגותו החיובית של הנאשם ותרומתו לחברה; הנאשם גויס לצבא, ליחידה קרבית, והיום משרת במילואים ביחידת "דובדבן" בדרגת רס"ל. קיבל את אות מלחמת לבנון השנייה.

ו.             עברו הפלילי של הנאשם או העדרו. אין לחובתו של הנאשם עבר פלילי קודם. ברם, לחובתו עבר תעבורתי משמעותי אשר כולל 13 הרשעות קודמתו בעבירות מגוונת, אשר רובן, למעט אחת, עבירות קנס. בהרשעה אחת משנת 2009 מדובר בהרשעה לאחר משפט תוך שהוטל על הנאשם עונש של פסילת רישיון נהיגה בפועל ועל תנאי.

27.              עוד יש ליתן את הדעת לשיקול הרתעת היחיד בגדרו של המתחם, וזאת בשים לב לכך לעברו התעבורתי של הנאשם. כן יש ליתן את הדעת לשיקול הרתעת הרבים בגדרו של המתחם לאור המסוכנות אשר קיימת בעבירה של נהיגה תחת השפעת סמים.

28.              באיזון בין השיקולים השונים, סבורני כי יש לגזור על הנאשם עונש של פסילה בפועל לתקופה של שנתיים, לצד קנס כספי משמעותי.

הקנס הכספי

29.              בעבירה של נהיגה תחת השפעת סמים מן הראוי להטיל אף קנס כספי משמעותי, אשר יהווה עבור הנאשם עונש מוחשי וקונקרטי, בנוסף לפסילה. כל זאת תוך התחשבות במצבו הכלכלי של הנאשם. במקרה דנן, הנאשם עובד לפרנסתו, ואין המדובר במי שנתון במצוקה כלכלית קשה.

סוף דבר

30.              אשר על-כן, הנני מורה כדלקמן:

31.              בת"פ 6839-01-13 ובתיק פל"א 359366/2013:

א.          ההליך מסתיים באי-הרשעת הנאשם.

11

ב.           צו של"צ בהיקף של 250 שעות. שירות המבחן יגיש תכנית של"צ לאישור בית-המשפט ללא צורך בדיון המשך.

ג.             צו מבחן למשך שנה.

32.              בפ"ל (תעבורה ת"א) 285-09-13 אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.          פסילה בפועל מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה למשך שנתיים בניכוי הפסילה המנהלית (13.8.13 - 12.9.13) ובניכוי הפסילה עד תום ההליכים (מיום 3.10.13 ועד היום). רשמתי בפניי כי רישיונו של הנאשם מופקד, ואין צורך בהפקדה נוספת.

ב.           12 חודשי פסילה על תנאי לבל יעבור הנאשם במשך שלוש שנים מהיום את העבירה שבה הורשע.

ג.             3 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך שלוש שנים מהיום עבירה של נהיגה תחת השפעת אלכוהול או סמים, נהיגה בשכרות או נהיגה בפסילה.

ד.           קנס כספי בסך של 3,000 ₪ או 30 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-6 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, שהראשון שבהם ביום 1.8.14. לא ישולם תשלום כלשהו במועדו, תעמוד היתרה לפירעון מיידי.

 

מזכירות בית המשפט תשלח העתק לשירות המבחן.

 

הסמים יושמדו.

 

      זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי תוך 45 ימים.

 

 

ניתן היום, י"ד אייר תשע"ד, 14 מאי 2014, במעמד הצדדים.