1

העובדות וטענות הצדדים

1.         נאשם 2 (להלן: הנאשם) הודה והורשע במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן בעבירות של סיוע לרכישת נשק וחלקי נשק, עבירה לפי סעיף 144(א) בצירוף סעיף 31 רישא וסיפר לחוק העונשין תשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין), ובסיוע לנשיאת והובלת נשק וחלקי נשק, עבירה לפי סעיף 144(ב) רישא וסיפר בצירוף סעיף 31 לחוק.

2

2.         על פי עובדות האישום השני, שבו הורשע הנאשם, במועד שאינו ידוע במדוייק עובר ליום 29.10.19 קשרו נאשם 1 ואסף אברמוביץ קשר לרכוש בחברון נשק מסוג M-16 וכן מחסנית וכדורים, ולהביאם לכפר קאסם. ביום 29.10.19 בשעות הצהרים נסעו הנאשם ואסף בהנחיית נאשם 1 בשני כלי רכב בכביש המנהרות לכיוון חברון, במטרה לרכוש את הנשק. אולם לאחר שרכבו של הנאשם נבדק בדיקה שגרתית על ידי המשטרה החליטו לדחות את העסקה למועד אחר. ביום 30.10.19 שכרו הנאשם ואסף רכב מסוג קאיה נירו. למחרת, בתיאום ובהנחית נאשם 1, הגיע אסף לירושלים ברכב הקאיה והנאשם ברכב מסוג סקודה, ונסעו בשיירה בהובלת הנאשם לכיוון חברון דרך כביש 60. בצומת בית חגי פנו ונכנסו לחברון. בחברון פגש אסף סוחר נשק שזהותו אינה ידועה ורכש ממנו רובה מסוג M-16 ומחסנית ובה 7 כדורים תואמים, ואלה הוסלקו בהנחיית נאשם 1 ובסיוע הנאשם ברכב הקאיה. בהמשך עשו הנאשם ואסף את דרכם חזרה מחברון בדרכים שונות, אולם אסף נעצר על ידי המשטרה במחסום המנהרות לאחר חיפוש שבו התגלו הנשק והתחמושת.

3.         הצדדים הגיעו להסדר טיעון לפיו המאשימה תבקש לגזור על הנאשם עונש שלא יעלה על 14 חודשי מאסר בפועל, והסניגוריה תטען לעונש מאסר בעבודות שירות בכפוף לחוות דעת הממונה ולעונשים נלווים.

4.         ב"כ המאשימה ציין בטיעוניו כי לרכישת הנשק קדם נסיון קודם לנסוע לחברון לצורך זה, שנדחה בשל בדיקה משטרתית שגרתית, וכן שכירת רכב לצורך כך. הוא טען כי עבירות הנשק יוצרות סיכון רב ותוצאותיהן מורגשות ברמה יום יומית, והפנה לפסיקה שעמדה על הצורך במדינות של החמרה בענישה על עבירות נשק לסוגיהן. הוא הפנה לפסקי דין הדנים בסיוע לנשירת אקדח ולמתחמים שנקבעו בהם. בת"פ (מחוזי חיפה) 7627-04-20 מדינת ישראל נ' אמג'ד אעמר (16.6.21) נקבע מתחם בין 9-24 חודשי מאסר לסיוע בנשיאת אקדח וכמות גדולה של כדורים. בת"פ (מחוזי מרכז) 21594-06-16 מדינת ישראל נ' רמדאן חאג' יחיא (7.2.18) נקבע מתחם בין 8-18 חודשי מאסר בגין סיוע לנשיאה והובלת נשק וכן נהיגה בפזיזות ורשלנות. מדובר באקדח גנוב שנישא על ידי מעורב אחר בידיעת הנאשם. לטענת התובע נסיבות האירוע שבפני חמורות יותר, שכן מדובר ברובה סער ולא באקדח, וכן בסיוע לרכישת הנשק בנוסף לנשיאתו. לטענתו מתחם הענישה נע בין 12-36 חודשי מאסר. בהתחשב בהודאתו של הנאשם, לקיחת האחריות ומאידך הצורך בהרתעה אישית וציבורית, ביקש ב"כ המאשימה לגזור על הנאשם 14 חודשי מאסר בפועל בצירוף מאסר על תנאי.

5.         ב"כ הנאשם טען כי מדובר בתיק מורכב שהיו בו חסיונות רבים. הוא ציין כי חלקו של הנאשם מצומצם ביחס למעורבים האחרים בפרשה, וכי העובדות המיוחסות לו אינן ברף גבוה של חומרה והנאשם לא היה הגורם לקשירת הקשר. עוד נטען כי תסקיר שירות המבחן שהוגש בעניינו של הנאשם חיובי, עולה ממנו כי הנאשם גדל במשפחה נורמטיבית ואינו נטוע בעולם העברייני. לדברי הסניגור ערך השיקום הוא בעל משקל בכורה ויש להעדיפו על פני שיקולים אחרים. במקרה זה סיכויי השיקום של הנאשם גבוהים, הוא לא ביצע עבירות שנתיים והשתתף בקבוצות טיפוליות. קצינת המבחן המליצה שלא לפגוע בתהליך, והנזק שבשליחת הנאשם למאסר יהיה גדול מהתועלת. הסניגור ציין כי הנאשם הודה במיוחס לו ונטל אחריות. הוא שהה במעצר במשך 3 חודשים והדבר טלטל את חייו, ובנוסף היה באיזוק אלקטרוני במשך 6 חודשים. הוא ביקש להימנע מהחזקת הנאשם למאסר.

3

6.         ב"כ הנאשם הפנה לפסקי דין בהם הוטלו על נאשמים עונשי מאסר בעבודות שירות ועונשי מאסר לתקופות לא ארוכות. בת"פ (מחוזי חיפה) מדינת ישראל נ' אוסמא ג'בארין (25.9.16) הורשע הנאשם בסיוע בנוכחות לנשיאת והובלת נשק - רובה מסוג M-16 וכדורים, ונדון ל-6 חודשי מאסר בעבודות שירות ועונשים נלווים. בת"פ (מחוזי מרכז) 26069-10-19 מדינת ישראל נ' מואמן סעדה חשב (23.2.21) הורשע נאשם בסיוע להובלת נשק, כשנסע ברכב ובו אקדח ומחסנית ריקה. בעניינו נקבע מתחם שבין 7 חודשי מאסר אשר יכול שיינשאו בעבודות שירות לבין 18 חודשי מאסר, והוא נדון ל-7 חודשי מאסר בעבודות שירות. בת"פ 66542-05-20 מדינת ישראל נ' פח'רי אבו נאב (25.1.21) הורשע הנאשם בעבירות נשק שונות, ביניהן החזקת נשק, נקבע תחם ענישה בין 8-24 חודשי מאסר בפועל והנאשם נדון ל-10 חודשי מאסר בפועל. הוא הדגיש כי הנאשם הורשע בעבירה של סיוע, אך בפועל הדבר התבטא בליווי והובלה בלבד והדבר אינו מצדיק עונש של מאסר בפועל. הוא ביקש לגזור על הנאשם עונש של מאסר בעבודות שירות.

7.         הנאשם עצמו הביע חרטה על מעשיו. הוא הודה לשירות המבחן על הליווי והתמיכה, וציין כי הוא מאורס ועתיד להינשא בעוד חודשיים, וכי כיום הוא בוגר ומצוי במקום אחר.

8.         מתסקיר שירות המבחן עולה כי הנאשם יליד 1992, כיום כבן 29, סיים 12 שנות לימוד עם תעודת בגרות חלקית, מתגורר בטייבה עם משפחת מוצאו, מאורס מזה כשנתיים. הוא גדל במשפחה נורמטיבית המחזיקה בערכים חברתיים מקובלים, אשר עודדה לרכישת השכלה. ארוסתו בת 24, עובדת כאחות בבית חולים. הנאשם הסביר כי נאשם 1 בתיק היה מעסיקו וכשפנה אליו וביקש את עזרתו הנאשם התקשה לסרב. על פי האמור בתסקיר הוא היה מודע לכך שמדובר בעסקת נשק, אך רק בעקבות מעצרו הבין את חומרת מעשיו ואת חלקו בביצוע העבירה. הנאשם חש בושה ואשמה על מעשיו, ולדבריו כיום הוא לומד להפעיל שיקול דעת בטרם קבלת החלטות, ולהימנע מקשרים שוליים. קצינת המבחן התרשמה כי הנאשם נרתע מהתנהגותו ומודע לחומרת מעשיו ולהשלכותיהם השליליות ומביע נכונות לשאת בתוצאות מעשיו. הוא ללא עבר פלילי, בעל כוחות ויכולות לתפקוד תקין, מנהל אורח חיים תקין, מגלה יציבות תעסוקתית ומביע שאיפות להתקדם בחייו. קצינת המבחן המליצה להימנע משליחתו למאסר בפועל העלול לפגוע במצבו ולהגביר את חשיפתו לדפוסים עבריינים, ולהסתפק במאסר בעבודות שירות.

מתחם העונש ההולם

4

9.         כלי נשק הוא חפץ מסוכן, שהשימוש העיקרי בו הוא לצורך המתת אדם, גרימת פגיעה גופנית חמורה לאדם או איום בפגיעה כזו. אין צורך להכביר מילים באשר לסכנה הנשקפת מסחר והחזקה של כלי נשק הנעשית על ידי מי שאינם מורשים לכך, שלא למטרות ראויות כגון הגנה על בטחון המדינה או על שלום אזרחיה. למרבה הצער בשנים האחרונות אנו עדים כמעט מידי יום לאירועים של ירי ושימוש בנשק המביאים לקיפוח חייהם של רבים, לעיתים קרובות של חפים מפשע. בנוסף לצער על הפגיעות הפיזיות ואבדן החיים, אירועי הירי התכופים מביאים לשינויים באורחות החיים ובנורמות החברתיות, ולתחושה ש"כל דאלים גבר".

10.       מזה שנים שפסיקת בית המשפט העליון, ויתר הערכאות בעקבותיה, עומדת על הצורך בענישה מחמירה בעבירות נשק, כאשר הכלל הוא שבגין עבירות אלו העונש הראוי הוא בדרך כלל מאסר בפועל. בית המשפט עמד על הסכנה הנשקפת מהימצאות כלי נשק בידי גורמים שאינם מורשים, במיוחד כאלה העלולים לעשות בו שימוש, ולפיכך על הצורך בהעלאת רף הענישה בעבירות הנשק לסוגיהן שהפכו כבר ל"מכת מדינה". לעניין זה אפנה, לדוגמא, לע"פ 4406/19 מדינת ישראל נ' יונס סובח (5.11.19) פסקה 17; ע"פ 2251/11 ג'מאל נפעא נ' מדינת ישראל (4.12.11); ע"פ 6989/13 חנא פרח נ' מדינת ישראל (25.2.14), ע"פ 4945/13 מדינת ישראל נ' עבד אלכרים סלימאן(19.1.14), ועוד.

11.       באשר לפסיקה הנוהגת, עיינתי בפסקי הדין אליהם הפנו ב"כ הצדדים כמפורט לעיל, ובפסיקה נוספת. אפנה לדוגמא לפסקי דין אלו:

·        ת"פ (מחוזי י-ם) 52515-03-20 מדינת ישראל נ' מורשד סנדוקה 19.10.20) - נאשם 2 הורשע בעבירה של החזקת נשק, תת מקלע מאולתר ברכבו. נקבע מתחם של 7-20 חודשי מאסר, והנאשם, צעיר נורמטיבי, נדון ל - 7 חודשי מאסר ועונשים נלווים.

·        עפ"ג (חיפה) 43957-03-19 מדינת ישראל נ' אחמד ג'מאחנה (11.4.19) - המשיב נסע במושב האחורי ברכב כשעל רצפתו נמצא קדח מוסלק בתוף מגבת ובדלת תא הנהג נמצאה מחסנית עם 9 כדורים. המשיב השתלב בהליך טיפולי. בבית משפט השלום נקבע מתחם ענישה בין 7-24 חודשי מאסר, ובית המשפט החליט לסטות לקולא מהמתחם בשל הנסיבות החיוביות וגילו הצעיר של המשיב וגזר עליו 6 חודשי מאסר בעבודות שירות. בערעור הוחמר דינו ברוב דעות ל-9 חודשי מאסר בעבודות שירות וקנס בסך 15,000 ₪.

5

·        עפ"ג (נצרת) 37217-03-19 עבדאללהג'ואברהנ' מדינתישראל (25.11.19) - המערער החזיק בביתו אקדח חצי אוטומטי טעון במחסנית עם כדורים. בבית משפט השלום נקבע מתחם שבין 6-24 חודשי מאסר והמערער נדון ל-8 חודשי מאסר בפועל ועונשים נלווים. הערעור נדחה, תוך התייחסות גם לטענה לפיה הפסיקה הנוהגת המבטאת רמת ענישה נמוכה יותר, ונקבע כי הפסיקה הכירה בצורך להעלות את רמת הענישה בכל קשת עבירות הנשק.

·        ת"פ (מחוזי י-ם) 62597-10-17 מדינת ישראל נ' פלוני (6.1.19) - הנאשם הורשע בנשיאת והובלת נשק - אקדח, מחסנית וכדורים, מביתו שבלקיה אל מחוץ ליישוב. הנאשם צעיר, בעל עבר פלילי מינורי כנער. נקבע מתחם ענישה בין 6-30 חודשי מאסר, ועל הנאשם נגזרו 6 חודשי מאסר בעבודות שירות.

·        ת"פ (מחוזי י-ם) 11786-06-16 מדינת ישראל נ' מאהר רזאק (18.6.18) - הנאשם הודה והורשע בהחזקת רימוני הלם שנמצאו על ידו למשך זמן קצר. נקבע מתחם הנע בין מאסר קצר שיכול שירוצה בעבודות שירות לבין 18 חודשי מאסר, בהתחשב בכך שמדובר ברימוני הלם שהסיכון הנשקף מהם נמוך והעבירה ברף התחתון.

12.       נסיבות ביצוע העבירה במקרה זה מתאפיינות בתכנון מראש, שהתבטא בתיאום בין המעורבים, בניסוי הראשון שלא הגיע לכלל ביצוע בשל בדיקת המשטרה ובשכירת רכב לצורך האירוע. הנשק המעורב הוא נשק תקני וארוך, שנשקפת ממנו סכנה רבה. מאידך, חלקו של הנאשם שבפני באירוע היה מצומצם. הוא נהג באחד משני כלי הרכב שנסעו לחברון, אולם על פי עובדות כתב האישום לא נטל כל חלק ברכישת הנשק והדבר נעשה על ידי אסף, שאינו נאשם בתיק זה, ובהנחיית נאשם 1. לאחר רכישת הנשק הנאשם למעשה לא היה מעורב עוד באירוע. הוא ואסף נסעו בדרכים שונות, לא נטען לתיאום כלשהו ביניהם, הנשק והתחמושת לא היו כלל בידיו, ברכבו או בשליטתו של הנאשם. עובדות אלו מציבות את הנאשם שבפני סמוך לרף התחתון של החומרה בעבירות המיוחסות לו.

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה

13.       הנאשם צעיר כבן 29, ללא עבר פלילי, בעל עבר תעסוקתי ונורמטיבי, עומד להינשא לארוסתו מזה שנתיים. כאמור, בתסקיר מסר כי ביצע את העבירה מתוך היענות ללחץ של מעסיקו, ועל רקע זה בוצעו העבירות, כאשר חלקו של הנאשם באירוע מינורי יחסית.

6

הנאשם שהה במעצר ממש כ-3 חודשים ובפיקוח אלקטרוני כ-6 חודשים, ולא נטען להפרות. באופן מעשי תקופת המעצר שקולה כנגד תקופה של מאסר בפועל שהנאשם ריצה כבר.

הסניגור טען כי יש להעדיף את עקרון השיקום. במקרה זה אינני סבורה שמדובר על שיקום, שכן העבירות המיוחסות לנאשם הן בגדר אירוע חד פעמי ולא נדרש ממנו הליך טיפולי משמעותי. עם זאת, יש לזקוף לזכות הנאשם את שיתוף הפעולה עם שירות המבחן ואת כלל הנסיבות החיוביות כמפורט בתסקיר.

כאמור, הפסיקה עמדה על הצורך בענישה מחמירה בעבירות נשק, ובאופן עקרוני אני סבורה שיש מקום להטלת עונש מאסר בפועל ממש. עם זאת, במקרה הנוכחי הנאשם שהה כבר במעצר ממש תקופה לא מבוטלת, בנוסף על תקופה של פיקוח אלקטרוני. בנוסף, כאמור, מדובר באירוע חד פעמי שהנאשם נקלע אליו בלחץ מעבידו, ואשר חלקו בו היה מינורי ולא כלל כל אינטראקציה עם מוכר הנשק, החזקה או שליטה בנשק עצמו. בנסיבות אלו אני סבורה שניתן להסתפק בעונש של 9 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות.

לאור האמור אני דנה את הנאשם לעונש כמפורט להלן:

1.      9 חודשי מאסר בפועל שירוצה בעבודות שירות בהתאם לחוות דעת הממונה. על הנאשם להתייצב לריצוי עבודות השירות היום 30.9.21 שעה 10:00 במפקדת מחוז מרכז ברמלה.

2.      מאסר על תנאי ל-3 חודשים למשך 3 שנים על כל עבירת נשק או ניסיון לעבור עבירת נשק.

ניתן היום, י' אב תשפ"א, 19 יולי 2021, בנוכחות הצדדים.

זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45 יום.