ת"פ 67104/01/20 – בנימין נתניהו נגד מדינת ישראל,שאול אלוביץ',איריס אלוביץ',ארנון מוזס
בתי משפט |
||
בית המשפט המחוזי ירושלים
|
ת"פ 67104-01-20
|
|
לפני כבוד השופטים: רבקה פרידמן-פלדמן, משה בר-עם, עודד שחם |
06 נובמבר 2022 |
|
1
|
מספר בקשה:327
|
||
בעניין: |
בנימין נתניהו
|
|
|
|
המבקש |
||
נ ג ד |
|||
|
1. מדינת ישראל
2. שאול אלוביץ' 3. איריס אלוביץ' 4. ארנון מוזס
|
|
|
|
|
המשיבים |
|
החלטה |
1. ענייננו בבקשת ב"כ נאשם 1, עו"ד בעז בן צור, להתערבות של בית המשפט בקביעת סדר שמיעת המשפט והעדים, כפי שהחליטה עליו המאשימה.
2
על פי האמור בבקשה, ביום 11.8.2022 העבירה המאשימה לנאשמים מכתב ובו סדר הבאת העדים בהמשך פרשת התביעה, ובמכתב עדכנה המאשימה כי ערכה מספר שינויים בסדר הבאת העדים. לדברי ב"כ הנאשם, השינויים כוללים בין היתר דחיית עדותם של מספר עדים מהותיים, שהיו צריכים להעיד במסגרת הקבוצה השנייה של העדים הנוגעים לאישום הראשון, בהתאם לסדר העדים המקורי עליו הודיעה המאשימה ביום 15.9.2020. כן הודיעה המאשימה כי לאחר קבוצת העדים השנייה, יישמעו עדים המתייחסים לאישומים השני והשלישי.
2. המאשימה מאשרת כי בתום קבוצת העדים הנוכחית, המעידה בעיקר לגבי האישום השלישי, תעיד קבוצת עדים הנוגעת לאישום הראשון, לאחר מכן תבוא קבוצת עדים הקשורה באישומים השני והשלישי, ולאחר מכן יעידו עדים הקשורים באישום הראשון.
3. ב"כ נאשם 1 הפנה להחלטת בית המשפט מיום 10.8.2020, לפיה "עד ליום 15.9.2020 תמסור המאשימה לב"כ הנאשמים את סדר העדים שבכוונתה להעיד לגבי האישום הראשון, וכי תודיע מה המסמכים שבדעתה להציג לכל עד במהלך העדות".
לדבריו, בעקבות החלטה זו מסרה המאשימה ביום 15.9.2020 את סדר העדים, תוך חלוקתם לקבוצות.
ביום 28.2.2021 הודיעה המאשימה על הקדמת שמיעת עדותם של עדים מהקבוצה השנייה; על זימון עדים המתייחסים בעיקר לאישום השלישי; ולאחר מכן על חזרה שמיעת "יתר עדי האישום הראשון".
ביום 29.11.2021 הודיעה המאשימה על דחיית עדותם של שניים מחוקרי המשטרה למועד מאוחר יותר.
עתה הודיעה המאשימה כי ערכה שינויים מהותיים בסדר הבאת העדים ושמיעת האישומים.
4. לטענת ב"כ נאשם 1, המאשימה "מקטעת שלא לצורך שמיעה רציפה של אישומים; מקטעת ומרחיקה שלא לצורך העדת עדים עניינית בתוך האישומים; ונמנעת, ככלל, מהעדת חוקרים בסמוך לעדויות העדים הרלוונטיים".
לטענתו, שינוי סדר העדים פוגע בהגנתם של הנאשמים ובעבודתם של הסנגורים, ופוגע ביעילות הדיון ובבירור האמת. נטען כי על המאשימה "לפעול בהגינות, בתום לב ובהתאם להצהרות שלה. לא ייתכן כי שינוי סדר עדים ייעשה בתכסיסנות, ובאופן שפוגע בהגנה, ביעילות הדיון, וכן בסדר וברצף של שמיעת העדויות, עד כדי יצירת מרקחת דיונית-ראייתית בלתי ראויה...".
עוד נטען כי שמיעת עדויות החוקרים בשלב זה חשובה גם להכרעה בטענות הגנה מן הצדק שהעלו הנאשמים.
3
לפיכך מבקש ב"כ הנאשם להורות למאשימה, כי בתום קבוצת העדים המעידה עתה בעניין האישום השלישי, יישמעו כל העדים הנוגעים לאישום הראשון.
5. ב"כ נאשמים 2 ו- 3 הצטרף לטיעוניו של ב"כ נאשם 1, והוסיף כי להבדיל מנאשם 1, הקשור בכל האישומים, לנאשמים 2 ו- 3 מתייחס רק האישום הראשון. בדחיית העדים הקשורים באישום זה ישנה פגיעה קשה בנאשמים, הן בשל עינוי דין מתמשך, והן בשל ההשלכות שיש לכך על המשאבים הכספיים שהנאשמים מקצים להגנתם.
6. ב"כ נאשם 4 התייחסה בטיעוניה לכריכת עניינו של הנאשם באישום השני עם יתר הפרשות, מה שמביא להתמשכות ההליכים ולמחירים כבדים שהנאשם משלם.
7. המאשימה מתנגדת לבקשת הנאשמים.
לטענת המאשימה, קביעת סדר הבאת עדי התביעה הינו פררוגטיבה של התביעה. שינוי בסדר העדים, בכל משפט, הוא דבר שבשגרה.
לטענתה, בהודעת המאשימה מיום 15.9.2020, בדבר סדר הבאת העדים, צוין מפורשות כי מדובר בתכנית ראשונית בלבד, שכן באותו שלב טרם השיבו הנאשמים לאישום, יריעת המחלוקת טרם התחדדה, וטרם נוצר קשר ראשוני עם מרבית העדים ברשימה. לדבריה "זו תכנית ראשונית כי דברים הם דינאמיים". הנטל על התביעה להוכיח את האמור בכתב האישום, והיא בוחרת להגיש את הראיות כפי שהיא מבינה אותן ובהתאם להתרחשויות בדיונים, כפי שקורה בכל משפט.
לאחר שהסתיימה קבוצת העדים הראשונה, עשתה המאשימה "איזשהו חושבים והערכה מחודשת". המאשימה רשאית לדחות עדותם של עדים, בהתאם לנחיצות שלהם. ייתכן גם שהמאשימה תוותר על חלק מהעדים, ולא ניתן לכפות עליה להביא בשלב זה עדים שאולי תחליט שלא להעיד.
לגבי המעבר בהבאת הראיות בין האישומים השונים, ציינה כי המאשימה בחרה להתחיל באישום הראשון, כדי להביא מהר את עדי המדינה, תוך הנחת תשתית רלוונטית קודם לעדותם. לאחר מכן, בשל אילוצים בנוגע לאישום השלישי, הוחלט להביא עדים הנוגעים לאותו אישום, ואלה העדים המעידים בשלב זה. נטען כי חלוף הזמן מאז תחילת המשפט, שהיה ארוך מזה שהעריכה המאשימה מלכתחילה, חייב יצירת התאמות, ומה שהיה רלוונטי בספטמבר 2020 לא בהכרח נכון לאוקטובר 2022. מדובר בשיקולים סבירים וענייניים של התביעה.
לטענת ב"כ המאשימה, אין הצדקה להקדים שמיעתם של עדים לצורך שמיעת טענות להגנה מן הצדק, שכן מקומן של הטענות בסיום ההליך. אין מקום לעצור את שמיעת העדים המהותיים ולהעיד חוקרים כדי לדון "באשמת המאשימה".
4
8. לאחר שמיעת טיעוני ב"כ הצדדים, לא מצאנו מקום להתערב בהחלטות המאשימה באשר לסדר הבאת העדים על ידה.
ניתן להניח, שניהול המשפט תוך שינוי התכנית המקורית של סדר הבאת העדים, הן בתוך קבוצות עדים והן בין קבוצות עדים, לרבות כאלה השייכים לאישומים השונים, מקשה על הנאשמים ועל סנגוריהם. במיוחד בכל הנוגע לנאשמים 2 ו- 3, שהמעבר מהאישום הראשון, הנוגע אליהם, לאישומים אחרים שאינם קשורים בהם, מבלי שפרשת התביעה בעניינם הסתיימה, מקשה עליהם.
עם זאת, ככלל, המאשימה היא שמנהלת את פרשת התביעה והיא זו שקובעת את סדר הבאת העדים (ראו לעניין זה החלטה בת"פ (מחוזי י-ם) 49530-12-11 מדינת ישראל נ' אלטמן ואח' (21.11.2013)).
בענייננו, המאשימה מסרה בתחילת ההליך רשימת עדים, אך הובהר כי מדובר ברשימה ראשונית, בהתחשב בכך שבאותו שלב טרם התקבל מענה לאישום והמשפט היה בתחילתו. מאז השתנו דברים, המשפט נמשך זמן רב יותר מהצפוי, ובשל כך נדרשת המאשימה לשנות את תכנית הבאת העדים, כמפורט לעיל.
נוכח הסבריה של המאשימה, כאמור לא מצאנו כי יש עילה להתערבות של בית המשפט בהחלטת המאשימה.
9. ב"כ נאשמים 2 ו- 3 הגיש בקשה להגנה מן הצדק. ב"כ נאשם 1 הצטרף לבקשה, אך ציין כי הוא מבקש להעלות טענות נוספות, וכי יוכל להעלותן לאחר שתשמע עדותם של חוקרי משטרה שטרם העידו. ב"כ נאשמים 2 ו- 3 הודיע כי הוא מוכן להמתין לדיון בבקשה "פרק זמן סביר, לכל המאוחר עד לתום קבוצת העדים השנייה".
החלטה בשאלה מתי יתקיים דיון בבקשות להגנה מן הצדק, תינתן בנפרד.
מכל מקום, לא מצאנו כי הגשת הבקשות מצדיקה התערבות בשיקול הדעת של המאשימה באשר לסדר הבאת העדים.
10. אשר על כן, הבקשה נדחית.
ניתנה היום, י"ב חשוון תשפ"ג, 06 נובמבר 2022, בהעדר הצדדים.
5
|
|
|||
רבקה פרידמן-פלדמן, שופטת |
|
משה בר-עם, שופט |
|
עודד שחם, שופט |
