1

בעניין:            מדינת ישראל - רשום המיסים                     המאשימה

                        ע"י ב"כ עו"ד אור הדאיה

 

                        נ ג ד

 

                        אמיר קזמאר                                      הנאשם

                        ע"י ב"כ עו"ד שחר ששון

 

גזר דין

 

כתב האישום המתוקן; הודאת הנאשם; והסדר הטיעון

1.         הנאשם, יליד 1987, הורשע על פי הודאתו, ובמסגרת הסדר טיעון, ב-27 עבירות של פעולה במטרה לכך שאדם אחר יתחמק או ישתמט מתשלום מס שאותו אדם חייב בו, בניגוד לסעיף 117(ב1) לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975; ומסירת ידיעה לא נכונה או לא מדוייקת בלא הסבר סביר או מסירת דו"ח הכולל ידיעה כאמור, בניגוד לסעיף 117(א)(3) לחוק.

 

2.         על פי עובדות כתב האישום המתוקן, במועד הרלוונטי נרשם הנאשם כעוסק מורשה בענף עבודות בנין ושיפוץ מבנים ועיסוקו היה בקבלנות בנין בין החודשים ינואר 2014 עד יוני 2015. ככזה, היה חייב הנאשם לנהל מערכת חשבונות ולהגיש דו"חות תקופתיים למנהל מע"מ.

על פי האישום הראשון - במהלך התקופה הרלוונטית, הוציא הנאשם לחברת עומרי נביל הנדסה בע"מ, 27 מסמכים הנחזים להיות חשבוניות מס על שם העוסק המורשה שלו מבלי שביצע את העסקאות שלגביהן הוצאו החשבוניות - זאת במטרה להביא לכך שאדם אחר יתחמק או ישתמט מתשלום מס שאותו אדם חייב בו. סך החשבוניות הכוזבות שהוציא הנאשם לחברת עומרי נביל הנדסה בע"מ הינו 4,585,000 ₪ (כולל מע"מ), כאשר סכום המע"מ הגלום בהן הינו 699,407 ₪.

על פי האישום השני - הנאשם ביצע עסקאות בסך 881,932 ₪ (כולל מע"מ), כאשר סכום המע"מ הגלום בהן הינו 134,532 ₪, והוא לא כלל את מלוא עסקאותיו בדו"ח התקופתי שהגיש למנהל מע"מ עבור חודשים 5-6/2014.

 

2

3.         במסגרת הסדר הטיעון הוסכם שהתביעה תטען לעונש של 12 חודשי מאסר בפועל ואילו ההגנה תטען באופן חופשי. עוד הוסכם שהטיעון לענין הקנס הכספי והתחייבות להימנע מעבירה יהיה חופשי. כמו כן, לבקשת ההגנה, ובהיעדר התנגדות, נשלח הנאשם לשרות המבחן לצורך קבלת תסקיר בעניינו.

 

תסקיר שרות המבחן

4.         מתסקיר שרות המבחן מיום 8.2.22 עולה שהנאשם כבן 34, נשוי ואב ל-3 ילדים בגילאים 13-5, מתגורר בג'לג'וליה, עובד בתחום הבנין. הנאשם סיים 12 שנות לימוד ובעל תעודת בגרות. לאחר סיום לימודיו החל לעבוד עם קרובי משפחתו וחבר לחברה שולית. בשנת 2009 הסתבך בביצוע עבירת אלימות בגין סכסוך משפחתי וריצה עונש מאסר. הנאשם מתמודד עם מצב כלכלי קשה ומתקשה לספק צרכיה הבסיסיים של משפחתו. בתו בת ה-5 מתמודדת עם בעיות רפואיות וקשיי נשימה מאז לידתה ועוברת טיפולים רפואיים ובנו הצעיר היה מעורב לאחרונה בתאונת דרכים ומאז מטופל מבחינה רפואית, מתקשה בדיבור ובאכילה באופן עצמאי.

לנאשם הרשעה בעבירת אלימות משנת 2008 והרשעה משנת 2016 בעבירות איומים והפרעה לשוטר בגינה ריצה מאסר בעבודות שרות.

בהתייחסו לעבירות דנן לא קיבל הנאשם אחריות על ביצוען ושלל מעורבותו בהן. ברקע לדברים תיאר שבתקופה שקדמה לביצוען הציע לו אחיו לערוך עסקה ברכב ולצורך כך אחיו החתים אותו על מסמכים שונים. הוא לא התעמק במסמכים ובפועל הבין שאחיו הקים חברה על שמו וכן הנפיק חשבוניות מס על שמו. הנאשם תיאר שבין השנים 2015-2014 עבד כשכיר בחברת בניה אחרת וכלל לא היה מודע לעיסוקיו של אחיו. הנאשם הביע חרטה שלא בדק את המסמכים עליהם חתם ושלא בדק את עסקיו של אחיו. הנאשם סיפר שלאחר חקירתו במשטרה, משנודע למשפחה שאחיו הפליל אותו, הם כעסו על האח ולא דיברו איתו משך תקופה ארוכה. הנאשם הבין את חומרת העבירות והביע עמדות המתנגדות להעלמת מס ולמסירת דיווחים כוזבים. הנאשם טען שפנה לרואה חשבון על מנת להסדיר חובותיו לרשויות המס, אך בשל דרישה לשכר טרחה גבוה לא עלה בידו להשלים את המהלך.

שרות המבחן התרשם מאדם ממעמד סוציו-אקונומי נמוך, אשר מאז שהתחתן עורך מאמצים לתפקד באופן תקין. נוכח מצבם הבריאותי של ילדיו ומעמדה של אשתו בארץ (הוגשה בקשה לאיחוד משפחות), הוא מתקשה לפרנס את משפחתו וצבר חובות רבים מול הרשויות אותם מתקשה להסדיר.

כגורמי סיכון לקח שרות המבחן בחשבון את מאפייני העבירות וחומרתן, יחסו המצמצם של הנאשם לביצוע העבירות, קשייו בלקיחת אחריות והתנהלותו הבעייתית בעת ביצוע העבירות.

כגורמי סיכוי נשקלו תפקודו התעסוקתי היציב, היותו איש משפחה המנהל אורח חיים נורמטיבי, העובדה שההליך הנוכחי מהווה עבורו גורם מרתיע כשמדובר בעבירות ישנות ומאז לא נפתחו נגדו תיקים נוספים. לסיכום, המליץ שרות המבחן להטיל על הנאשם ענישה מוחשית וקונקרטית בדמות מאסר שירוצה בעבודות שרות.

 

3

 

טיעוני ב"כ הצדדים

5.         ב"כ המאשימה הפנה לעובדה שהעבירות שביצע הנאשם במסגרת האישום הראשון הן עבירות מסוג פשע, אשר העונש הקבוע לצידן הוא עד 5 שנות מאסר, ואילו העבירה שביצע במסגרת האישום השני היא עבירת עוון שהעונש הקבוע לצידה הוא עד שנת מאסר. הוא ביקש להשקיף על שני האישומים כעל אירוע אחד ולקבוע מתחם עונש הולם אחד. התובע הפנה לערכים החברתיים המוגנים שנפגעו כתוצאה מביצוע העבירות, שעניינם שמירה על ערך השוויון בנשיאה בתשלום המס, שמירה על הקופה הציבורית והבטחת קיומה של מערכת גביית מיסים תקינה. ב"כ המאשימה טען שמידת הפגיעה בערכים החברתיים המוגנים גבוהה, נוכח העובדה שמדובר ב-27 עבירות שביצע הנאשם; הסכום שנגרע מהקופה הציבורית גדול ועומד על סך של 836,939 ₪; והעבירות בוצעו על פני תקופה של שנה וחצי. נטען שחלקו של הנאשם בביצוע העבירות מוחלט ואין מדובר בנאשם שאויים על ידי אחר בכדי לבצע את פעולותיו. נטען שהנאשם ביצע את המיוחס לו תוך שליחת יד בכספי ציבור, תוך שימוש במרמה ותחבולה, תוך תכנון מוקדם ומתוך בצע כסף. הנזק שנגרם לקופה הציבורית עומד על סך של כ-830,000 ₪. לאור האמור, ביקש ב"כ המאשימה לקבוע מתחם עונש הולם הנע בין 10 ל-24 חודשי מאסר, כשלאור הסדר הטיעון עתר לגזור על הנאשם 12 חודש מאסר. באשר לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות, נטען שהנאשם אינו נוטל אחריות, מטיל את האחריות על אחיו, אינו מראה מאמצים של חזרה למוטב, שולל נזקקות טיפולית והוא לא הסיר את המחדל. כמו כן, נטען שהנאשם הינו בעל עבר פלילי, וכי אין לזקוף את חלוף הזמן לחובת המאשימה.

באשר למעורב הנוסף בכתב האישום - נטען שעניינו נותב להליך של כופר, זאת "בשל שיקולים משמעותיים, כבדי משקל", כאשר לנאשם שלפנינו יוחס, בנוסף, האישום השני. לשאלת בית המשפט השיב התובע שבתיק הקשור המחדל טרם הוסר והכופר טרם שולם, אך המייצגים שם פועלים להסדרת תשלום הכופר.

לאור פסיקה שהגיש ביקש התובע לגזור על הנאשם 12 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס כספי על צדו הגבוה של מתחם הנע בין 5%-10% מהסכום הכולל והתחייבות להימנע מעבירה.

 

6.         ב"כ הנאשם לא חלק על הערכים החברתיים המוגנים שנפגעו בביצוע העבירות, כמו גם על העובדה שיש להשקיף על כלל העבירות המנויות בכתב האישום כעל אירוע עברייני אחד. יחד עם זאת, הוא איבחן את הפסיקה שהוגשה על ידי התובע, ועל סמך פסיקה שהגיש עתר לקביעת מתחם עונש הולם אשר מתחיל ב-9-8 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שרות. לענין נסיבות הקשורות בביצוע העבירות טען הסניגור שהעבירות בוצעו ללא תחכום מיוחד, בפרק זמן שאינו ארוך, כאשר כל החשבוניות הוצאו לאותו לקוח; ולענין האישום השני, נטען שמדובר בדו"ח אחד בלבד, ללא כוונה להתחמק מתשלום מס, בסכום נמוך.

4

לענין המעורב האחר, טען ב"כ הנאשם, שלמעשה מדובר בתמונת ראי של מעשיו של הנאשם כאן, ואם התיק המקביל יכול הסתיים בתשלום כופר ללא הרשעה, כשהמחדל כלל לא הוסר, אזי ודאי שהמאשימה לא רואה בתיק זה כתיק חמור וניתן לסיימו בהטלת עונש מאסר לריצוי בעבודות שרות, זאת נוכח עקרון אחידות הענישה ונוכח העובדה שהנהנה העיקרי מחסכון במס הוא המעורב האחר שקיזז את החשבוניות, בעוד שהנאשם, בהוצאת החשבוניות, הגדיל לעצמו את החבות במס, ולא נטען ואין שום ראיה שהכסף חזר בצורה כלשהי לנאשם.

לענין נסיבותיו האישיות של הנאשם, הפנה הסניגור לאמור בתסקיר שרות המבחן, לעובדה שלנאשם ילד קטן הסובל מבעיות בריאותיות חמורות בעקבות תאונת דרכים שעבר (נע/1), לעובדה שלנאשם חובות בהוצאה לפועל בגובה של כ-100,000 ₪ ולעובדה ששרות המבחן ממליץ לגזור עליו עונש מאסר בעבודות שרות. עוד נטען שהטלת עונש מאסר לתקופה קצרה לא תענה על תכליות הענישה ולא תביא תועלת, גם נוכח האמור בדו"ח ועדת דורנר לענין הטלת עונשי מאסר קצרים. נטען לחלוף הזמן, כשהעבירות בוצעו בשנים 2015-2014 וכתב האישום הוגש בשנת 2018, כאשר הנחיית היועמ"ש מס' 4.1202 קובעת שיש לסיים את הטיפול בתיקי פשע בתוך 18 חודשים. עוד נטען שעברו הפלילי של הנאשם אינו רלוונטי וישן. לפיכך, ביקש ב"כ הנאשם לגזור עליו 9 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שרות ולהקל ברכיב הקנס נוכח מצבו הכלכלי.

 

דיון והכרעה

7.         אין חולק בדבר הערכים החברתיים המוגנים בעבירות אותן ביצע הנאשם, שעניינם הגנה על ערך השוויון בנשיאה בתשלום המס; הגנה ושמירה על הקופה הציבורית; והבטחת קיומה של מערכת גביית מיסים תקינה, תוך גביית מס אמת במועד (רע"פ 1717/14 ליזרוביץ נ' מדינת ישראל (30.3.14)).

הנאשם, למעשה, שלח ידו בקופה הציבורית בכך שהוציא חשבוניות מס, אשר למראית עין גילמו בתוכן עסקאות שלכאורה ביצע, בעוד שבפועל לא עמדו כל עסקאות אמת מאחורי החשבוניות שהוציא - הכל מתוך בצע כסף, תוך שליחת יד לקופה הציבורית ותוך שהוא גורם נזק ממשי לקופת המדינה.

 

8.         בין הנסיבות לחומרא שבביצוע העבירות יש להביא את אלה - מדובר בהוצאת מספר רב של חשבוניות כוזבות, 27 חשבוניות; הוצאת החשבוניות הכוזבות נעשתה לאורך תקופה ארוכה של כשנה וחצי (מינואר 2014 עד יוני 2015); סך החשבוניות הכוזבות שהוציא הנאשם לחברת עומרי נביל הנדסה בע"מ הינו 4,585,000 ₪ (כולל מע"מ), כאשר סכום המע"מ הגלום בהן הינו 699,407 ₪; הנאשם הוא העבריין הבלעדי ולא נטען שהוציא את החשבוניות הכוזבות כ"איש קש" או תחת אילוץ או איום, כך שניתן לומר שמדובר בסדרת פעולות מרמתיות מתמשכות.

5

ולענין האישום השני - הנאשם לא כלל את מלוא עסקותיו בדו"ח עבור חודשים 5-6/2014 שהגיש למנהל מע"מ, כאשר מדובר בעסקאות בסך 881,932 ₪ (כולל מע"מ) וסכום המע"מ הגלום בהן הינו 134,532 ₪.

 

לקולא יצוין שאת העבירות מושא האישום הראשון ביצע הנאשם על מנת להביא לכך שאחר יתחמק מתשלום מס; אין טענה ואין ראיה שהנאשם הפיק רווח כלכלי מביצוע העבירות או שקיבל בתנועה סיבובית כספים בחזרה מן האחר (אותו נביל), אשר הוא הנהנה העיקרי אשר קיזז את החשבוניות הכוזבות מול רשויות המס. ולגבי האישום השני - מדובר בדו"ח תקופתי אחד, כשסכום המס הנובע מן העסקאות אינו גבוה, ובעבירה שלא מייחסת לנאשם כוונת מרמה או התחמקות מתשלום מס.

 

9.         לאור נסיבות ביצוע העבירות, כמפורט לעיל, אני קובע שמידת הפגיעה בערכים החברתיים המוגנים היא בינונית-גבוהה.

 

10.       מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות מס, בכלל, ובעבירות של הוצאת חשבוניות פיקטיביות, כאשר מדובר במספר רב של חשבוניות, בתקופה ארוכה ובהיקף כספי גבוה, בפרט, קוראת להחמרה בענישה כדי הטלת עונשי מאסר לריצוי מאחורי סורג ובריח, לצד ענישה כלכלית בדמות קנסות גבוהים. זאת, בין היתר, נוכח הקלות הבלתי נסבלת של ביצוע העבירות, הקושי בחשיפת העבירות ובהעמדה לדין, הפגיעה בקופה הציבורית והצורך בהרתעת היחיד ובהרתעת הרבים (רע"פ 512/04 אבו עבייד נ' מדינת ישראל, פ"ד נח(4) 381). להלן תובא פסיקה אשר הוגשה על ידי ב"כ הצדדים:

 

רע"פ 5938/18 אסרף נ' מדינת ישראל (16.8.18) - ניכוי מס שלא כדין בנוגע ל-14 חשבוניות כוזבות בסך של כ-2.2 מיליון ₪, כאשר המס הגלום בהן הינו בסך כ-360,000 ₪; ניכוי מס תשומות ב-14 דו"חות תקופתיים אותם הגיש הנאשם למנהל מע"מ בסך של כ-116,000 ₪; המחדל לא הוסר; מתחם עונש הולם נע בין 18-6 חודשי מאסר; על הנאשם נגזרו 10 חודשי מאסר.

 

רע"פ 4987/18 אבו סעיד נ' מדינת ישראל (28.6.18) - 15 עבירות של ניכוי מס תשומות ללא מסמך שהוצא כדין בהסתמך על 15 חשבוניות פיקטיביות, כאשר סכום המס שנוכה עמד על סך של כ-419,000 ₪; המחדל לא הוסר; מתחם עונש הולם נע בין 15-9 חודשי מאסר; על הנאשם נגזרו 10 חודשי מאסר.

 

ע"פ (מחוזי י-ם) 58368-07-17 אדעיס נ' מדינת ישראל (4.12.17) - 70 עבירות בניגוד לסעיף 117(א)(5) לחוק מע"מ, 70 עבירות בניגוד לסעיף 117(ב)(3) ו-(8) בשילוב סעיף 117(ב2)(3) לחוק מע"מ; סכום העסקאות כ-5 מיליון ₪ וסכום המס הגלום בהן כ-700,000 ₪; המחדל לא הוסר; מתחם עונש הולם נע בין 24-8 חודשי מאסר; על הנאשם נגזרו 21 חודשי מאסר.

 

6

ע"פ (מחוזי י-ם) 44555-05-16 ערמין נ' רשות המיסים (27.9.16) - 23 עבירות של ניכוי תשומות בניגוד לסעיף 117(ב)(5) לחוק מע"מ, תוך שימוש בחשבוניות כוזבות בסכום של 4.2 מיליון ₪, כאשר הפחתת חבות המס היתה בסך של כ-550,000 ₪; המחדל לא הוסר; מתחם עונש הולם נע בין 36-10 חודשי מאסר; בית משפט קמא גזר 24 חודשי מאסר; בית משפט מחוזי קיבל את הערעור וגזר 16 חודשי מאסר.

 

עפ"ג (מחוזי מרכז) 3687-09-18 אבו עאמר נ' מדינת ישראל (2.7.19) - 27 עבירות של ניכוי מס תשומות במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס בניגוד לסעיף 117(ב)(5) לחוק מע"מ ועבירה של הכנת פנקסי חשבונות כוזבים במטרה להתחמק מתשלום מס בניגוד לסעיף 117(ב)(6) לחוק מע"מ; סכום החשבוניות הכוזבות עמד על סך של כ-4.3 מיליון ₪; סכום מס התשומות שנוכה שלא כדין בגין החשבוניות הכוזבות עמד על סך של כ-630,000 ₪; המחדל לא הוסר; מתחם עונש הולם נע בין 24-8 חודשי מאסר; על הנאשם נגזרו 12 חודשי מאסר.

 

עפ"ג (מחוזי ב"ש) 34377-01-19 אלכתנאני נ' מדינת ישראל (1.5.19) - 30 עבירות של מסירת דיווח כוזב במטרה להתחמק מתשלום מס, בכך שהנאשם הגיש 30 דו"חות תקופתיים שכללו ידיעות כוזבות בדבר היקף העסקאות שביצע, כאשר הוציא 131 חשבוניות מס עליהן לא דיווח, בהיקף של כ-5.6 מיליון ₪, ושיעור המס בגינן עמד על כ-750,000 ₪; המחדל לא הוסר; מתחם עונש הולם נע בין 24-8 חודשי מאסר; על הנאשם נגזרו 11 חודשי מאסר.

 

ת"פ (שלום ת"א) 16335-05-12 מדינת ישראל נ' כראג'ה ואח' (12.2.17) - 30 עבירות של הוצאת חשבוניות כוזבות מבלי שנעשתה עסקה בגינן; סכום החשבוניות הפיקטיביות עמד על כ-5.7 מיליון ₪ והמס הגלום בהן עמד על סך של כ-925,000 ₪; המחדל לא הוסר; מתחם עונש הולם נע בין 18-6 חודשי מאסר; על הנאשם נגזרו 6 חודשי מאסר.

 

ת"פ (שלום ב"ש) 15643-05-20 מדינת ישראל נ' אלנמר (12.12.21) - 23 עבירות בניגוד לסעיף 117(ב)(5) לחוק מע"מ; 15 עבירות של מסירת ידיעה כוזבת בניגוד לסעיף 117(ב)(1) לחוק מע"מ; המס הגלום שהתקבל מהצגת החשבוניות הכוזבות עמד על סך של 751,000 ₪; המחדל לא הוסר; על הנאשם נגזרו 9 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שרות.

 

11.       נוכח הערכים החברתיים המוגנים בביצוע העבירות ומידת הפגיעה בהם, ונוכח הנסיבות הקשורות בביצוע העבירות ומדיניות הענישה הנוהגת, אני קובע כי מתחם העונש ההולם נע בין 10 ל-24 חודשי מאסר ומתחם הקנס ההולם נע בין עשרות אלפי שקלים ל-150,000 ₪.

7

 

12.       ברגיל, נוכח מדיניות הענישה כמפורט לעיל, וחרף הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות, היה מקום לגזור על הנאשם עונש מאסר לריצוי בפועל, אף מעל לתחתית מתחם העונש ההולם - הנאשם בעל עבר פלילי, אף אם ישן ובעבירות שאינן ממין העניין; הנאשם לא נטל אחריות אמיתית על ביצוע העבירות ולא הביע נזקקות טיפולית; והנאשם לא הסיר את המחדל. ולגבי נסיבות אישיות מיוחדות - מצבם הרפואי של בתו ובנו הצעיר (נע/1); היותו מפרנס יחיד; והיותו נתון בחובות של כ-100,000 ₪ - הרי שהפסיקה התייחסה לכך ועל פיה נסיבותיו האישיות של נאשם אמורות לסגת מפני האינטרס הציבורי שבהרתעה, שכן בקשר לעבירות מס ועבירות כלכליות צוין כי אפקט ההרתעה הוא בעל משקל רב יותר מאשר בעבירות אחרות (ע"פ 8345/16 אוחנה נ' מדינת ישראל (19.9.17). כמו כן, צוין שמסקנות דו"ח ועדת דורנר בקשר לאפקטיביות ההרתעה שלצד עונש מאסר מאחורי סורג ובריח, על נימוקיהן, מוגבלות בכל הנוגע לעבירות כלכליות, בשים לב למאפייני העבירות הכלכליות והנאשמים בדרך כלל שם (ע"פ 1656/16 דוידוביץ נ' מדינת ישראל (20.3.17)). גם בחלוף הזמן - כ-7 שנים מאז ביצוע העבירות - לא היה כדי להטות את הכף לעבר הטלת עונש מאסר לריצוי בעבודות שרות, כאשר בידוע שעבירות מס מורכבות, בהיקפים נרחבים נחקרות במשך תקופה ארוכה וההליכים בעניינם מתארכים.

 

13.       יחד עם זאת, ראיתי לחרוג ממתחם העונש ההולם, וזאת מטעמי צדק ומשיקולים של אחידות הענישה במובנה הרחב. כעולה מטיעוני ב"כ הצדדים, המעורב בביצוע העבירות, עומרי נביל, כלל לא הועמד לדין בגין פרשה זו ועניינו הסתיים בהטלת כופר, מבלי שהוסר המחדל, כאשר עד לרגע זה אף לא שולם הכופר על ידו. כמובן שלמאשימה עומדת חזקת תקינות המנהל ואף שלא פורטו לפניי הנימוקים לאבחנה שערכה המאשימה בין הנאשם לבין אותו נביל, ההנחה היא שהמאשימה הפעילה שיקול דעת ושקלה את כלל השיקולים הרלוונטיים. יחד עם זאת, אף בהינתן שוני רלוונטי בין עניינו של הנאשם לזה של עומרי נביל, קשה להלום תוצאה משפטית לפיה נביל - בהיותו הנהנה העיקרי מפירות העבירה - כלל לא יעמוד לדין, ואילו על הנאשם יוטלו 12 חודשי מאסר לריצוי בפועל, כאשר מדובר בפער בלתי נסבל - איכותי וכמותי.

 

14.       לאור האמור לעיל, מצאתי לגזור על הנאשם עונש מאסר בפועל שירוצה בעבודות שרות, ברף העליון, לצד קנס כספי שמחד יביא בחשבון את היקף הפגיעה בקופה הציבורית ומאידך ייקח בחשבון את מצבו הכלכלי הרעוע של הנאשם.

 

15.       לפיכך, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

8

א.        9 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שרות, וזאת בהתאם לחוות דעת הממונה על עבודות השרות מיום 19.9.22 ובהסכמת הנאשם. הנאשם ירצה את עונשו בבית חולים איכילוב, ויצמן 6, תל אביב, 5 ימים בשבוע על פי טווח השעות המתאפשר בחוק העונשין.

            הנאשם יתייצב לתחילת ריצוי העונש ביום 19.12.22 שעה 08:00 ביחידת ברקאי, עבודות שרות, שלוחת מרכז, רח' לוחמי בית"ר 6, רמלה.

            מובהר לנאשם שבמידה ולא יישמע לנהליו של הממונה על עבודות השרות ולהוראותיו, יהיה מוסמך הממונה על עבודות השרות להורות על הפסקה מנהלית של עבודות השרות והנאשם יישא את יתרת עונשו במאסר.

ב.         7 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מהיום והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור את העבירות בהן הורשע.

ג.         קנס כספי בסך 80,000 ₪ או 3 חודשי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-40 תשלומים חודשיים, רצופים ושווים החל ביום 1.1.23. לא ישולם תשלום במועד, יעמוד כל הסכום לפרעון מיידי.

ד.         הנאשם יתחייב לפניי להימנע מביצוע העבירות בהן הורשע בתיק זה למשך שנתיים מהיום, כאשר ההתחייבות היא על סך של 25,000 ₪ (הנאשם התחייב לפניי במעמד שימוע גזר הדין).

 

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז בתוך 45 יום.

 

ניתן היום, כ"ה אלול תשפ"ב, 21 ספטמבר 2022, במעמד ב"כ המאשימה, עו"ד חיים וינר, הנאשם ובאת-כוחו, עו"ד עינת אוריאל.