ת"פ 61766/11/18 – אייל חיים שמואלי נגד שמואל ניניו,מדור תביעות ת"א
בית משפט השלום בתל אביב - יפו
|
ת"פ 61766-11-18 מדינת ישראל נ' ניניו
|
1
|
מספר בקשה: 20 |
|
לפני כבוד השופטת בכירה יעל פרדלסקי
|
||
המבקש: |
אייל חיים שמואלי |
|
נגד
|
||
המשיבים: |
1. שמואל ניניו 2. מדור תביעות ת"א |
|
|
||
החלטה |
1. לפני בקשה להעביר לעיון ההמבקש את גזר הדין בת"פ 61766-11-18 (להלן: "התיק"), לאחר שהרשעתי את המשיב לאחר שמיעת ראיות, בביצוע עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש,כנגד המבקש עבירה לפי סעיף 380 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.
2. המבקש נימק את בקשתו בכך שקבלת העתק גזר הדין נדרשת לו לניהול תביעה אזרחית נגררת כנגד המשיב.
3. המשיבה הסכימה לבקשה.
4. ב"כ המשיב, לא הגיב לבקשה, על אף מספר הזדמנויות שניתנו לו על ידי בית המשפט.
5. דיון והכרעה:
א. המחוקק בתקנה 4 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג- 2003 הסדיר את התנאים המאפשרים עיון בתיק בית משפט לאלו שאינם בעלי הדין.
ב. ברע"א 943/15 איילין קליין נ' בנק דיסקונט ואח' (23.6.15) כתב כבוד השופט סולברג:
"תקנה 4 לתקנות מסדירה את אופן מימושה של הזכות העקרונית הקיימת לכל אדם לעיין בתיק בית משפט, גם אם אינו בעל דין. זכות זו נגזרת מעקרון פומביות הדיון, אחד מעקרונות היסוד בשיטתנו המשפטית המעוגן בסעיף 3 לחוק יסוד: השפיטה בסעיף 68לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. כידוע, פומביות הדיון חובקת גם את זכות העיון, וחולשת על כל המתרחש במסגרת ההליך השיפוטי .. .
2
כאמור, בחינת בקשות לעיון בתיק בית משפט לפי תקנה 4 לתקנות נעשית במסלול תלת-שלבי. כפי שציין בית המשפט המחוזי אין בענייננו איסור שבדין על העיון ובכך עברנו את משוכתו של השלב הראשון. עתה נותר לבחון אם אמנם מתן זכות עיון כמבוקש עלול להסב פגיעה למי מבעלי הדין (כאמור בתקנה 4(ד) לתקנות) או לאינטרס הציבורי (כאמור בתקנה 4(ה) לתקנות), ואת האיזון בין פגיעות אלו לזכות העיון. ודוק: כפי שציינה השופטת א' חיות בדיון בבקשה דומה, על-פי התקנות "רשאי כל אדם לעתור לעיון בתיק בית המשפט וזיקה או עניין אישי אינם תנאי מוקדם לזכות העיון. ההוראה בתקנות לפיה על המבקש לנמק את הבקשה ולפרט את העניין שיש לו בתיק נועדה לאפשר לבית המשפט, במקרים שהדבר נדרש, לבצע איזון ראוי בין זכות העיון ובין הפגיעה העלולה להיגרם לבעלי הדין או לצד שלישי בעקבות העיון"... לאמור, עריכת איזון בין פגיעה אפשרית שתיגרם כתוצאה מהעיון לבין זכות העיון נדרשת רק מקום בו ישנו חשש לפגיעה כאמור...
נקודת המוצא, הנגזרת מעקרון פומביות הדיון, היא כי יש לאפשר עיון גורף בתיק בית המשפט. במצבים בהם ישנו חשש לפגיעה שתיגרם כתוצאה מהעיון או שהקצאת המשאבים מחייבת זאת, רשאי בית המשפט, בהתאם לתקנה 4(ו), להגביל את היקף העיון ולהתנותו בתנאים שיש בהם כדי ליצור את האיזון הנדרש בין הצורך בעיון לבין הפגיעה או האילוצים בהקצאת המשאבים..."
עוד נקבע בפסיקה, כי על המתנגד לעיון בתיק בית משפט , רובץ הנטל לשכנע את בית המשפט כי אין להתיר את העיון .[ראה בג"ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר המשפטים, (8.10.2009) ]
ג. מהתקנות ומהפסיקה עולה, כי כל אדם רשאי לעיין בתיק בית המשפט בתנאי שהעיון אינו אסור לו על פי דין. התקנות מתוות את שיקול הדעת של בית המשפט, ומהן עולה כי בבואו של בית המשפט להכריע עליו לבחון את הבקשה במבחן תלת שלבי.
ד. בענייננו, המבקש הינו נפגע עבירה, ואין דין האוסר את העיון. בקשת המבקש מוצדקת לצורך הגשת תביעה אזרחית בגין הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מתקיפת המשיב, ולא שוכנעתי כי מתן זכות עיון בתיק תסב פגיעה בלתי מידתית במשיב, או פגיעה באינטרס הציבורי.
ה. לאור כל האמור מצאתי להתיר להעביר לידי המבקש עותק מגזר הדין בתיק, תוך שאני אוסרת כל שימוש בחומר מהתיק, למעט בהליך האזרחי בו מעוניין לנקוט המבקש, לרבות בערעור. בנוסף, אני אוסרת פרסום החומר הנ"ל.
מזכירות תשלח החלטה לצדדים.
ניתנה היום, כ"ג ניסן תשפ"ב, 24 אפריל 2022, בהעדר הצדדים.
