ת"פ 59421/08/22 – מדינת ישראל נגד יסאם נסאסרה-בעצמו
בפני |
כבוד השופט יניב בן הרוש
|
|
בעניין: |
המאשימה
|
מדינת ישראל ע"י ב"כ תביעות נגב |
|
נגד
|
|
|
הנאשם |
יסאם נסאסרה-בעצמו ע"י ב"כ עוה"ד ג'מאל אבו עג'אג' |
גזר דין |
רקע
1. ביום 9.2.23 הודה הנאשם בעובדות כתב האישום המתוקן והורשע בעבירה של ניסיון גניבה, לפי סעיפים 383 + 384 + 25 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין).
2. מעובדות כתב האישום המתוקן עולה כי ביום 25.4.22 סמוך לשעה 14:30 הגיע הנאשם עם רכבו לשטח חקלאי במושב גילת, בבעלותו של מר אדיר חג'ג' (להלן: המתלונן), אשר גידל בשטחו תוצרת חקלאית מסוג שום. במעמד זה ניסה הנאשם לגנוב מהשטח החקלאי תוצאת חקלאית השייכת למתלונן במשקל של כ-30 קילו, בשווי של כ-500 ₪, אולם אז הגיע המתלונן למקום והשיב אליו את התוצרת החקלאית.
3. במסגרת ההסדר לא הייתה הסכמה עונשית וסוכם כי הצדדים יטענו באופן פתוח לאחר קבלת תסקיר לבקשת ב"כ הנאשם.
תסקיר שירות המבחן
4. מתסקיר שירות המבחן מיום 12.6.23 עלה כי הנאשם בן 36 נשוי ואב לשלושה ילדים, ועובד כמכונאי רכב. הנאשם מסר כי ביום ביצוע העבירה, בעת ששב מעבודתו החליט לעצור במושב גילת ולהסתובב שם, הבחין בשטח אדמה שנראה לו ללא בעלות פרטית, אז החליט להיכנס ולקטוף שום. עוד מסר כי התכוון לקחת את התוצרת החקלאית לביתו ולא למטרות סחר. שיתף כי לאחר שקטף את השום, הבחין בעובדים והבין כי מדובר בשטח פרטי, אז הגיע המתלונן עם אנשים נוספים אשר איימו עליו ודחפו אותו. הנאשם מסר כי התנצל בפני המתלונן וטען בפניו כי לא ידע שהשטח בבעלות פרטית. שירות המבחן התרשם כי הנאשם בעל תפקוד תקין במישורי חייו השונים ומביע מחויבות ואחריות בנוגע לעבודתו ומשפחתו. עוד התרשם שירות המבחן כי הנאשם מסוגל לווסת את דחפיו ולהפעיל שיקול דעת בעת מצבי לחץ, מקיים קשרים תקינים עם סביבתו וחש בושה וחרטה על מעשיו. בצד האמור, שירות המבחן התרשם כי הנאשם מתקשה לבטא את עצמו בפתיחות, מתקשה לבחון את התנהגותו הבעייתית ובמידה מסוימת נוקט עמדה מצמצת ונוטה להשליך את האחריות על גורמים חיצוניים. שירות המבחן התרשם כי המוטיבציה שהביע הנאשם לטיפול היא בעיקרה חיצונית ועל כן לא בא בהמלצה טיפולית. שירות המבחן המליץ על ענישה שיקומית בדמות צו של"צ בהיקף של 50 שעות, התחייבות ופיצוי לבעל השטח החקלאי.
טיעוני הצדדים
5. ב"כ המאשימה, הגיש את רישומו הפלילי של הנאשם (ת/1) ואת טיעוניו לעונש בכתב (ת/2). ב"כ המאשימה תיאר את העבירות שבוצעו על ידי הנאשם, וטען לפגיעה חמורה בערכים המוגנים מהטעם שבעבירות רכוש טמון פוטנציאל רב להתפתחות אלימה ומשום שבוצעו על רקע בצע כסף. ב"כ המאשימה עתר למתחם ענישה הנע בין מאסר על תנאי ועד 8 חודשי מאסר בפועל שיכול וירוצו בדרך של עבודות שירות. ב"כ המאשימה טען כי אין לסטות ממתחם העונש ההולם מקום בו הנאשם לא השתלב בטיפול, ובשים לב לעברו הפלילי עתר לענישה ברף התחתון של המתחם אך לא בתחתיתו, בדמות מאסר בעבודות שירות, מאסר על תנאי, קנס ופיצוי.
6. ב"כ הנאשם עתר לאמץ את המלצת שירות המבחן לעונש בדמות צו של"צ בהיקף של 50 שעות, וביקש שעונש המאסר על תנאי יהיה מתון. טען כי הנאשם נכנס לשטח שנראה לו נטוש, ללא גדר וקטף שום, אז הגיעו חמישה אנשים שאיימו עליו וניסו לתקוף אותו, ובתגובה הנאשם השיב את התוצרת החקלאית, התנצל ומסר כי חשב שמדובר בשטח ללא בעלים. טען כי ככל שבית המשפט יחליט על השתת פיצוי, יש להשית פיצוי סמלי בהינתן שמדובר בתוצרת חקלאית בשווי של 500 ₪ אשר הוחזרה למתלונן. ב"כ הנאשם ציין כי עברו הפלילי של הנאשם אינו מכביד ושאינו ממן העניין. הוסיף כי מדובר באירוע חריג בחייו של הנאשם, אשר הודה בהזדמנות הראשונה, חש בושה על מעשיו וניכר כי ההליך הפלילי היווה גורם מרתיע עבורו.
7. הנאשם לא הוסיף על דברי בא כוחו.
דיון
קביעת מתחם העונש ההולם
8. בהתאם לתיקון מספר 113, סעיף 40ג(א) לחוק העונשין בגזירת העונש על בית המשפט להתחשב בערכים המוגנים, במידת הפגיעה בהם, בענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.
הערכים המוגנים
9. הערכים המוגנים שנפגעו בשל מעשיי הנאשם במקרה זה הם פגיעה בקניין ושמירה על רכוש הזולת, כפי שנקבע בדנ"פ 2334/09 ישראל פרי נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (23/05/11):
"האיסור על גניבה הוא מן האיסורים הבסיסיים שהדין הפלילי מטיל על האדם עוד מימים ימימה. איסור זה מקורו בהגנה על זכות הקניין, המוחזקת כזכות חוקתית של הפרט. ההגנה על רכוש הפרט חיונית לקיומו של סדר חברתי תקין, והיא הניצבת בליבה של עבירת הגניבה"
מדיניות הענישה הנוהגת
10. נקודת המוצא בקביעת העונש הראוי למעשיי הנאשם היא העונש שקבע המחוקק בעבירת הגניבה הוא שלוש שנים.
11. בחינת מדיניות הענישה הנהוגה בעבירת גניבה מלמדת כי מתחמי הענישה מגוונים ונעים בין מאסר על תנאי ועד מספר חודשי מאסר בפועל בדרך של עבודות שירות. ראה למשל רע"פ 4477/10 ראמי יחיא נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (5.10.10) נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם, שעונשו הוחמר בבית משפט מחוזי לשבעה חודשי מאסר, חלף מאסר על תנאי. הנאשם הורשע בעבירות של הסגת גבול וגניבת תוצרת חקלאית בכך שהסיג גבול למטע בננות וקטף בננות במשקל כולל של כ- 600 ק"ג ובשווי של 1,500 ₪. הנאשם נתפס והסחורה הושבה. לנאשם היה עבר פלילי מכביד.
עפ"ג 36882-03-18 אבו עואד נ' מדינת ישראל (לא פורסם) נדון עניינו של נאשם שהורשע בקשירת קשר לביצוע פשע וגניבה בכך שגנב עם אחר שתי פרות בשווי שנע בין 6,000-8,000. בית משפט שלום ציין כי על התביעה היה לייחס לנאשם עבירה של גניבה חקלאית, אולם משהורשע בעבירה של "גניבה סתם" מתחם העונש ינוע בין מאסר על תנאי ועד 12 חודשי מאסר בפועל ועונשו נגזר ל-5 חודשי מאסר בעבודות שירות. ערעור על חומרת העונש התקבל, על מנת לאפשר למערער להשתלב בהליך טיפולי, ועונשו העומד על 3 חודשי מאסר בעבודות שירות.
בת"פ 50073-06-16 מדינת ישראל נ' אלי חזאי [פורסם בנבו] (28.3.18) הורשע הנאשם בעבירות של גניבה והסגת גבול בכך שגנב שני שקי אשפה מלאים גת בשווי כולל של 5,000-10,000 ₪. בית המשפט קבע מתחם ענישה הנע ממאסר מותנה ועד למספר חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות וגזר על הנאשם מאסר מותנה קנס ופיצוי.
בת"פ 34552-08-15 מדינת ישראל נ' עבד אל גני (לא פורסם) הורשע הנאשם בגניבה ונהיגה עם רישיון נהיגה שאינו תקף לאותו סוג רכב בכך שגנב ממטע אבוקדו 28 ק"ג אבוקדו בשווי של כ-280 ₪. מתחם העונש נקבע בין מאסר על תנאי ועד 8 חודשי מאסר בפועל ועונשו נגזר לשלושה חודשי מאסר על תנאי.
הנסיבות הקשורות בביצוע העבירהלהחלטה בת.פ. ה זה, הפנתה במשפט להעניש באופן מחמיר במקרים כגון דא. כבוד האדם וחירותו, וכן זכות האדם לאוטונומיה על גופו
12. מעיון בכתב האישום המתוקן עולה כי הנאשם הגיע עם רכבו לשטח חקלאי במושב גילת וניסה לגנוב תוצרת חקלאית, שום, במשקל של כ-30 קילו בשווי של כ-500 ₪, אולם נתפס על ידי המתלונן. בבחינת נסיבות ביצוע העבירה נתתי דעתי לכמות התוצרת החקלאית המלמדת כי המניע למעשים הוא בצע כסף. עוד נתתי דעתי לכך שהרשעת הנאשם בעבירת הניסיון אינה משום חרטה כנה של הנאשם, אלא משום שנתפס בכף. לקולה נתתי דעתי לכך שמעשיי הנאשם נעדרי תכנון ותחכום, ובנוסף, הנאשם השיב את התוצרת החקלאית, ששוויה אינו גבוה, מיד כשנתפס.
לא אוכל לקבל את טענת ב"כ הנאשם כי בעת שהמתלונן ואחרים תפסו את הנאשם עם השלל, הם איימו עליו וניסו לתקוף אותו, מפני שעובדות אלו לא נכללו בכתב האישום. אך בשולי הדברים אעיר כי לו הייתי מקבלן היה בהן רק כדי להמחיש את הפוטנציאל הגלום בעבירות רכוש להתפתחות אלימה.
13. נוכח האמור, סבורני כי מידת הפגיעה בערכים המוגנים הוא ברף הנמוך.
14. לאחר שבחנתי את הערכים המוגנים שנפגעו מביצוע העבירה, מידת הפגיעה בערכים אלו, בנסיבות ביצוע העבירה, הרי שאני קובע כי מתחם הענישה נע בין מאסר על תנאי לצד צו של"צ ועד 6 חודשי מאסר שיכול וירוצו בדרך של עבודות שירות, לצד רכיבי ענישה נוספים.
סטייה ממתחם העונש ההולם
15. על נאשם המבקש לסטות לקולה ממתחם העונש ההולם הנטל להציג ראיות לכך שעבר הליך שיקומי משמעותי. [ראו למשל: רע"פ 1705/22 אלצראיעה נ' מדינת ישראל] [פורסם בנבו] (14/03/22). בענייננו הנאשם מסר כי הוא מוכן להשתלב בקבוצה טיפולית, על אף תחושתו כי אינו זקוק לטיפול. עם זאת, שירות המבחן לא בא בהמלצה טיפולית בעניינו של הנאשם נוכח התרשמותו כי הנאשם התקשה לזהות נזקקות טיפולית וכי המוטיבציה שהביע לטיפול היא בעיקרה חיצונית, ובשים לב כי לא התרשם מבעייתיות מתמשכת בתפקודו או מניהול אורח חיים שולי.
קביעת העונש ההולם בתוך המתחם
16. לשם קביעת העונש ההולם, בגדרי מתחם העונש, על בית המשפט להידרש לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה:
הנאשם בעל רישום פלילי בעבירות של הסעת תושב זר משנת 2015 ומשנת 2017 בגינם הושתו על הנאשם מאסרים בפועל.
הנאשם הודה במיוחס לו. עם זאת, ועל אף שמסר בפני שירות המבחן כי לקח אחריות על מעשיו, שירות המבחן התרשם מנטייתו לצמצם ולהמעיט ביחס לעבירה ולהשליך את האחריות על גורמים חיצוניים. והלכה כי הודיה לחוד ולקיחת אחריות לחוד (ע"פ 3265/22 פלוני נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (2.11.22)).
מדובר בנאשם נשוי ואיש משפחה, אשר מתסקיר שירות המבחן עולה כי הוא בעל יכולות תפקוד תקינות במישורי חייו השונים וכי מגלה אחריות ורצינות במישור התעסוקתי והמשפחתי.
הנאשם השיב למתלונן את התוצרת החקלאית שניסה לגנוב על אתר ועל כן, אביא זאת בחשבון בקביעת הפיצוי.
בעבירות רכוש, בנסיבות בהן מצאתי כי בוצעו מתוך בצע כסף, סבורני כי יש מקום להשית על הנאשם קנס.
17. לאחר בחינת כלל השיקולים, ועל מנת שלא לפגוע ביציבות התעסוקתית התרשמתי כי יש לקבוע את העונש הראוי ברף הנמוך של המתחם לצד צו של"צ משמעותי יותר מזה שהמליץ עליו שירות המבחן.
18. לאחר ששקלתי את כלל השיקולים לעיל, לקולה ולחומרה, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
א. צו של"צ בהיקף של 100 שעות.
ב. 3 חודשי מאסר מותנה למשך 3 שנים מהיום. מאסר זה יופעל במידה והנאשם יעבור במשך תקופת התנאי עבירת רכוש מסוג עוון.
ג. 6 חודשי מאסר מותנה למשך 3 שנים מהיום. מאסר זה יופעל במידה והנאשם יעבור במשך תקופת התנאי יעבור עבירת רכוש מסוג פשע.
ד. פיצוי למתלונן בסך 1,000 ₪. הפיצוי ישולם עד ליום 1.11.23.
ה. קנס בסך 2,000 ₪ או 5 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם עד ליום 1.12.23
את הקנס והפיצוי ניתן לשלם כעבור 3 ימים מהיום באחת מהדרכים הבאות:
· בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il .
· מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה) - בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000
· במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בהצגת בשוברי תשלום).
זכות ערעור כדין.
ניתן היום, ג' תשרי תשפ"ד, 18 ספטמבר 2023, במעמד הצדדים.
