ת"פ 59011/05/13 – מדינת ישראל נגד מארין רקנאטי,שי רקנאטי
בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו |
|
|
ת"פ 59011-05-13 |
1
05 נובמבר 2015
לפני:
כב' השופט אורן שגב
המאשימה: |
מדינת ישראל ע"י ב"כ: עו"ד |
- |
|
הנאשם: |
1. מארין רקנאטי 2. שי רקנאטי ע"י ב"כ: עו"ד |
החלטה
1. בפניי בקשתם של הנאשמים להורות למאשימה להמציא לה מסמכים שונים ובכלל זה: הנחיות הניתנות לחוקרים, זימונים לחקריה ועמוד ראשון מפרוטוקולי חקירה בשני תיקים שזכו לכיסוי תקשורתי בשל מיהות הנאשמים, והכל במטרה לבסס את טענתם כי עומדת להם טענת הגנה מן הצדק מסוג אכיפה בררנית.
2. המשיבה הגישה התנגדותה וביום 13.01.15 התקיים בפניי דיון, במהלכו שבו הצדדים על עיקרי טענותיהם.
אקדים אחרית לראשית - דין הבקשה להידחות, וזאת מהנימוקים כלדקמן.
3. ביום 09.09.15 יצאה החלטה עקרונית ורחבת היקף מלפני בית דין הארצי (עפ"א 16393-12-13, עפ"א 43130-02-14 מדינת ישראל נ' אלירן דואב ואח' (להלן - "פרשת דואב" או "החלטת בית הדין הארצי"), אשר קבעה כי האכסניה המתאימה לבירור טענות מסוג 'הגנה מן הצדק' אינה באמצעות סעיף 74 לחסד"פ, כי אם בשלב ניהול הראיות, בין היתר באמצעות סעיף 108 לחסד"פ. ואלו עיקרי ההחלטה:
2
3.1 בהתאם להלכת בורוביץ' (ע"פ 4855/02 מדינת ישראל נ' בורוביץ, פ"ד נט(6), 806-807 (2005), ביטול הליך פלילי מטעמי הגנה מן הצדק מהווה מהלך קיצוני שבית המשפט אינו נזקק לו אלא במקרים חריגים ביותר;
3.2 אכיפה בררנית שהנה אחד הביטויים של טענת הגנה מן הצדק משמעה אכיפת הדין נגד אדם אחד והימנעות מאכיפתו נגד אחרים, כאשר מדובר במקרים דומים. המשמעות היא כי סמכות האכיפה הופעלה ללא כל טעם טוב להבחנה בין המקרים, באופן שיוצר פגיעה בעיקרון השוויון, וזאת על רקע השגת מטרה פסולה, או על יסוד שיקולת זר, או מתוך שרירות גרידא או תוך חריגה ממתחם הסבירות;
3.3 לרשות המנהלית עומדת חזקת התקינות המנהלית, כל עוד לא הוכח אחרת והנטל לסתור את החזקה מוטל על הנאשם שבפיו הטענה לאכיפה בררנית;
3.4 הדרך לבירור טענה של אכיפה בררנית, מחייבת את בית המשפט להיכנס כבר בשלב הראשון לבדיקה פרטנית של חומר הראיות שלפניו, וזאת על מנת להשתכנע, לכל הפחות, כי הנאשם נמנה עם קבוצת השוויון הרלוונטית שעליה הוא מצביע בטענתו לאכיפה בררנית.
3.5 לצורך עיון בחומרי חקירה אין הנאשם צריך להציג תשתית ראייתית כלשהי. אשר על כן, בהיענות לבקשה לקבלת נתונים מן הסוג הנדון במסגרת סעיף 74 לחוק, ימצא עצמו בית המשפט מסייע ל'מסעות דיג', אף למי שטרם גמר בדעתו אם בכלל להעלות טענה לאכיפה בררנית, ויודגש כי הפסיקה מתריעה מפני עשיית שימוש בסעיף 74 לחוק באופן שיאפשר קיון מסעות דיג כאמור.
3.6 בנוסף, הדבר חותר תחת חזקת התקינות המנהלית שעל פיה חובה על הטוען לאכיפה בררנית להציג תשית ראייתית ראשונית להוכחת טענתו ויוצא שהנטל מתהפך וחובה על רשויות האכיפה להביא ראשונות ראיות לתקינות פעולתן.
3.7 משנדרשת העמקה בחומר הראיות, תוך ראיה כוללת של מלוא היקפן, אך נכון הוא שהגורם שיזקק לדיון בטענת האכיפה הבררנית על שלביה השונים יהיה המותב הדן באישום לגופו;
3
3.8 לאור האמור לעיל, "נתונים אודות הגשת כתבי אישום בעניינים כאלה או אחרים, ומדיניות אכיפה בנושא פלוני או אלמוני אינם בגדר "חומר חקירה" הבא בגדרו של סעיף 74 לחסד"פ. גילוי מידע ונתונים מעין אלה, לנאשם המבקש לבסס טענה בדבר אכיפה בררנית, ייערך לפני המותב הדן בטענתו לאכיפה בררנית, ובהתאם לכללים כפי שגובשו בפסיקה לבירורה של טענה זו" (סעיף 40 להחלטת בית הדין הארצי)
3.9 האכסניה המתאימה לבקשת נאשם לקבלת נתונים לצורך ביסוס טענה לאכיפה בררנית כהגנה מן הצדק אינה סעיף 74 לחסד"פ. צו כאמור אמור להינתן במקומו הטבעי ע"י המותב הדן בתיק ועל יסוד התשתית הראייתית כפי שהיא פרושה לפני בית הדין הדן באישום, וזאת במסגרת הסמכות הנתונה לו, לפי הקבוע בסעיף 108 לחסד"פ.
3.10 לצד הנחת העבודה שאל לו לבית המשפט להכביד ידו על הטוען לאכיפה בררנית, תוך הפליה בהגשת כתב אישום, אין להרשות מצב שבו כל ההליך הפלילי יהיה מלווה ב"שובל" של בקשות הנוגעות לתיקי חקירה אחרים, דבר אשר עלול לעכב את ההליך ולהכביד עליו ללא הצדקה (סעיף 44 להחלטת בית הדין הארצי ומאמרה של כב' השופטת דפנה ברק ארז המצוטט שם).
ומן הכלל אל הפרט
4. הנה כי כן, דין בקשת הנאשמים לקבל לידיהם את הנתונים ואת המסמכים השונים במסגרת האכסניה של סעיף 74 לחסד"פ במטרה להוכיח טענה של אכיפה בררנית ומפלה - להידחות.
5. הנאשמים יהיו רשאים לשוב ולהעלות טענותיהם בפני המותב הדן בתיק בהתאם לכללים אשר גובשו בפסיקה.
6. המזכירות תקבע מועד להקראה.
ניתנה היום, כ"ג חשוון תשע"ו, (05 נובמבר 2015), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.
