לפניי בקשתו של הנתבע לביטול פסק הדין שניתן כנגדו בהיעדר הגנה ביום 12.11.2022.

דין הבקשה להידחות וזאת מהנימוקים שיפורטו להלן.

ענייה של התובענה הוא בפינויו של הנתבע מדירה המנוהלת ע"י התובעת ואשר הנתבע מתגורר בה.

הנתבע אינו מכחיש שקיבל את כתב התביעה אלא שבבקשתו טוען הנתבע כי לא הבין את משמעות ההליכים הננקטים כנגדו. גם אם נניח כי על גבי כתב התביעה לא צוין מספר התיק הרי שדבר לא מנע מהנתבע לפנות לב"כ התובעת או לתובעת אשר פרטיהם מצוינים בכתב התביעה ולברר מה עליו לעשות ביחס לכתב התביעה מה גם שבכתב התביעה צוין כי הנתבע זכאי להגיש כתב הגנה.

במובן זה אין מקום לביטול פסק הדין מחובת הצדק.

בכל הנוגע לטענות ההגנה הרי שאם יש לנתבע טענות כנגד החלטת הועדה העליונה מיום 10.10.2021 הרי שעליו להעלותן בערכאה המתאימה ולא בערכאה זו שעה שהחלטת הועדה העליונה עומדת על כנה.

בנסיבות אלו סבורני כי הנתבע לא הצביע על טענת הגנה אשר תצדיק את ביטול פסק הדין.

לנוכח האמור אני מורה על דחיית הבקשה.

בהתחשב בנסיבותיו האישיות של הנתבע כאמור בס' 19 לבקשה איני עושה צו להוצאות.

זכות ערעור כדין.

ניתנה היום, י"ז שבט תשפ"ג, 08 פברואר 2023, בהעדר הצדדים.