כללי

 

1.      הנאשם הודה והורשע במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן בעבירה של ניסיון שוד, עבירה לפי סעיף 402(א) לחוק העונשין + סעיף 25 לחוק העונשין.

 

הסדר הטעון מתייחס לתיקון כתב האישום, ואינו כולל הסכמות לעניין העונש שיוטל על הנאשם.

 

עובדות כתב האישום המתוקן

 

2.      בתאריך 16.12.2022 בסמוך לשעה 15:38, הגיע הנאשם אל תחנת דלק סונול הממוקמת ברח' חטיבת הנח"ל 30, חדרה, כאשר באותה העת עבד בחנות הנוחות של תחנת הדלק ס.ג. (להלן: "המתלונן"). הנאשם, נכנס לחנות, ופנה למתלונן תוך שאיים עליו בכוונה להפחידו ולשדוד כספים מהחנות באומרו שיש ברשותו סכין ושייתן לו 200 ₪, כל זאת עשה הנאשם כשכל אותה העת הוא אוחז בשקית ניילון וידו אוחזת דבר מה הנחזה להיות ידית של הסכין (להלן: "החפץ"). המתלונן, השיב לנאשם כי מוכן לתת לו סכום נמוך ובמקביל התקשר למנהלו והניח את מכשיר על מנת שיאזין להתרחשות.

בהמשך, נטל הנאשם בקבוק משקה (מאחד המדפים ושב ודרש 200 ₪ תוך שאיים על המתלונן בכוונה להפחידו בכך שאחז בידו כל אותה העת בחפץ. בשעה 15:41 נכנסו לקוחות לחנות והנאשם עזב את החנות תוך שהוא מחזיר את הבקבוק למדף ממנו נטל אותו.

במעשיו המתוארים לעיל ניסה הנאשם לגנוב כספים מהחנות, כאשר בשעת המעשה ובתכוף לפניו איים לבצע מעשה אלימות במתלונן, וזאת כדי להשיג את הכספים או כדי למנוע התנגדות לגניבתם.

 

 

 

 

עיקר טיעוני המאשימה לעונש

 

3.      המאשימה בטיעוניה הדגישה את חומרת העבירה, את הפגיעה הקשה בערכים המוגנים הנוגעים לביטחונו האישי של אדם, בשלמות גופו וקניינו, ואת הצורך להחמיר בענישה בעבירות השוד, תופעה שהפכה לנפוצה כדרך להשגת כסף קל. אשר לנסיבות ביצוע העבירה, ציינה כי מדובר בניסיון שוד מתוכנן מראש עם תעוזה רבה והיעדר מורא, שבוצע בצהרי היום ובטבורה של עיר, ויש להביא בחשבון לא רק את הנזק שנגרם מביצוע העבירה, אלא גם את הנזק שהיה עלול להיגרם כאשר לא אחת אירועי שוד מסתיימים בתקיפתו של הקורבן ופגיעה בו. בהקשר זה הדגישה את נסיבות ביצוע העבירה עת הנאשם איים על המתלונן והחזיק בזמן ביצוע העבירה בדבר הנחזה להיות ידית של סכין. עוד נטען כי לא מתקיימת קרבה לאחד הסייגים לאחריות פלילית, או נסיבות אחרות יוצאות דופן המצדיקות סטייה ממתחם העונש ההולם. בכל הקשור לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות, הפנתה להודאתו של הנאשם, לחיסכון בזמן שיפוטי, לגילו, ולהעדר עבר פלילי. בכל הקשור למדיניות הענישה, הפנתה לפסיקה רלוונטית, וטענה למתחם עונש הולם אשר נע בין 24 ועד 48 שנות מאסר בפועל. לאור כל האמור לעיל, עתרה למקם את עונשו של הנאשם ברף התחתון של המתחם, בנוסף ביקשה להטיל על הנאשם מאסר על תנאי ארוך ומשמעותי, פיצוי למתלונן וקנס כספי.

 

ראיות לעונש מטעם ההגנה

4.      הוגשו מסמכים רפואיים בנוגע למצבו הנפשי של הנאשם(נ/1).

הוגש פלט שיחות והודעות SMS שהנאשם כתב לפני ביצוע העבירה (נ/2 + נ/3).

 

עיקר טיעוני הנאשם לעונש

 

5.      ב"כ הנאשם הפנה להודאתו של הנאשם, ללקיחת האחריות ולחיסכון בזמן שיפוטי יקר, לשיתוף הפעולה עם רשויות החוק, לניסיונותיו של הנאשם לחזור לדרך המלך והעדרו של עבר פלילי. עוד הפנה לנסיבותיו האישיות הקשות והמורכבות כעולה מהמסמכים הפסיכיאטריים, לגילו הצעיר, לרקע בו גדל, ולחשיפתו לאלימות וסמים בגיל צעיר. הפנה לעובדה שהנאשם גדל בפנימייה, חווה ההתעללות קשה, ואושפז מספר פעמים בבית חולים לבריאות הנפש. כן הפנה למצבה הרפואי הקשה של אמו ונסיבות אישיות קשות הנוגעות לאחיו ואחותו. ביקש להתחשב בתקופה בה היה הנאשם עצור כאשר במהלך אותה תקופה, הוא היה נתון באשפוז כפוי, הופנה לקהילה שיקומית וחזר למעצר בתנאי אשפוז. ב"כ הנאשם הדגיש את הקושי העצום אותו חווה הנאשם בין כותלי בית הכלא נוכח מצבו הנפשי אשר מנוצל על ידי עצורים אחרים עד כדי כך שהיה צורך שיהיה נתון בהפרדה ובהשגחה. בכל הקשור לנסיבות ביצוע העבירה, הדגיש כי מדובר באירוע ספונטני שנבע ממצוקה נפשית במהלכו הנאשם ביקש לקחת סכום כסף זעום בסך 200 על מנת לרכוש סמים במטרה לשים קץ לחייו. לתמיכה בטענה זו הפנה להודעות אותן שלח הנאשם דקות ספורות לפני ביצוע העבירה, הודעות המלמדות על כוונתו להתאבד. עוד ציין כי מדובר באירוע קצר ביותר של דקות ספורות, כאשר הנאשם הגיע לחנות הנוחות באור יום, ללא שימוש בנשק או חפץ משחית, ועזב את המקום ללא הפעלת אלימות פיזית, ללא הכסף שדרש, והוא אף החזיר את בקבוק השתייה אותו נטל. בהתאם טען כי מדובר בעבירת ניסיון לשוד המצויה ברף החומרה נמוך. בכל הקשור למדיניות הענישה הפנה לפסיקה רלוונטית וטען למתחם עונש הולם תחילתו במספר חודשי מאסר ולא נקב ברף עליון. לאור כל האמור לעיל, ביקש שלא להטיל על הנאשם מאסר בפועל נוסף, ולהסתפק בתקופת מעצרו ובענישה הצופה פני עתיד. ולחילופין ביקש לשקול הטלת מאסר בפועל בעבודות שירות.

 

6.       הנאשם עצמו הביע חרטה וציין כי הפנים את חומרת מעשיו. סיפר כי לא חשב על השלכות מעשיו וכל שרצה היה לממש את מחשבותיו האובדניות. הביע רצון להשתקם ולעבוד לפרנסתו. עוד ציין כי הוא שרוי בדיכאון עם מחשבות אובדניות קיבל טיפול במרכז הרפואי "שער מנשה" , מטופל ומרגיש שיפור במצבו. בנוסף הפנה למצבה הבריאותי הקשה של אמו המונע ממנה לבקרו.

 

דיון

קביעת מתחם העונש ההולם

7.      פרק ו' סימן א' 1 לחוק העונשין דן בהבניית שיפוט הדעת השיפוטי בענישה (סעיפים 40א-טו) וקובע בין היתר, כי העיקרון המנחה בגזירת הדין הינו עקרון ההלימה, קרי קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת האשמה של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטלים עליו (ס' 40 א). ראשון השיקולים הוא הלימה ואחריו שיקום, הגנה על שלום הציבור, הרתעה אישית והרתעת הרבים. בשלב ראשון יש לקבוע את מתחם העונש ההולם, אשר נגזר מחומרת העבירה ונסיבות ביצועהּ, הערך החברתי עליו יש להגן, מידת הפגיעה בערך זה, ומדיניות הענישה הנהוגה ביחס לאותה עבירה.

 

הערכים החברתיים עליהם יש להגן

8.      מעשיו של הנאשם פגעו בערכים המוגנים של שמירה על הסדר הציבורי, שלמות גופם ושלוות חייו של העובד שנשדד, שמירה על רכושו של האחר, תחושת הביטחון של הציבור, והצורך להבטיח פעילות עסקית תקינה. בית המשפט העליון עמד פעמים רבות על חומרתה של עבירת השוד בהיותה עבירת אלימות קשה גם אם לא נעשה שימוש בכוח, זאת נוכח פוטנציאל הפגיעה הקשה בשלומם ובתחושת ביטחונו של קורבנות העבירה, והציבור כולו. ר' בהקשר זה ע"פ 1167/21 טארק חוגי'ראת נ' מדינת ישראל. עוד נקבע כי גם כאשר מדובר במעשה שוד שאינו מצוי ברף חומרה גבוה, הדבר מחייב הטלת ענישה הולמת שיהא בה להעביר מסר עונשי מרתיע, ביחס לעבירות שהפכו לשכיחות . בע"פ 2678/12 סלאמה אבו כף נ' מדינת ישראל נאמר בין היתר כי: "בית משפט זה חזר והדגיש את החומרה שבעבירת השוד, לאור יום, אף אם מדובר בפתק שהוגש לפקידת הדואר והגם שהשוד בוצע ללא נשק קר או חם. מעשה כזה, למרבה הצער, פוגע קשות בתחושת ביטחון העובדים".

 

נסיבות ביצוע העבירות

 

9.      מדרג חומרתו של מעשה השוד נקבע בהתאם לנסיבותיו, בין היתר ייבחנו מידת התכנון המוקדם ופעולות ההכנה הנלוות, מספר השודדים, מקום ביצוע העבירה (בית מגורים, בית עסק), שימוש בנשק קר או חם או באלימות פיזית, זהות הקורבן (עובדי לילה, נהגי מוניות, פקידי ציבור, קשישים), מהות האיום, טיב ושווי הרכוש שנשדד.

 

נסיבות ביצוע העבירה פורטו במסגרת תיאור עובדות כתב האישום המתוקן. הנאשם הצטייד מראש בחפץ הנחזה להיות ידית של סכין, נכנס לחנות נוחות בשעת צהריים, כאשר העובד נמצא לבדו ודרש 200 ₪. הנאשם נטל בקבוק משקה ושוב דרש 200 ₪ תוך שהוא מאיים על המתלונן בכך שהוא אוחז בידו כאמור בחפץ, וכעבור 3 דקות ומשנכנסו לקוחות לחנות הנאשם עזב את המקום תוך שהוא מחזיר את הבקבוק למדף.

 

השימוש בחפץ, לצורך הטלת פחד ואימה על המתלונן שבזמן אמת לא היה ביכולתו לדעת כי אין המדובר בכלי נשק אמיתי או סכין, אין בו כדי להפחית מחומרת הנסיבות - ר' בהקשר זה ע"פ 3698/20 מחאמיד נ' מדינת ישראל. בהקשר זה אפנה לע"פ 9079/16 מיארה נ' מדינת ישראל נאמר בכל הנוגע לשימוש באקדח דמה ולמעשי שוד המבוצעים כלפי עובדי לילה: "... חומרה זו עומדת בעינה אף שברשות מצבע העבירה אקדח דמה בלבד, וזאת בשל האימה האוחזת בקורבנות המעשה על מופנה כלפיהם כי הנחזה לנשק אמיתי... בית משפט זה שב והוקיע את מעשי שוד המופנים כלפי עובדי הלילה, ועמד על חשיבות ההגנה על עובדים אלה ועל השירות החיוני שאותו הם מספקים...".

 

גם אם לא מדובר במעשה שוד מתוחכם, קדם לו מצד הנאשם תכנון מסוים. הנאשם הצטייד בחפץ הנחזה להיות ידית של סכין ונכנס לחנות בזמן שבו העובד נמצא בגפו, ניגש אליו ודרש את הכסף תוך שהוא מאיים עליו בכוונה להפחידו בכך שאחז בחפץ.

 

חלקו של הנאשם הינו מלא ובלעדי, והנאשם יכול היה לחדול ממעשיו בכל עת, כאשר המעשים בוצעו בצהרי יום.

 

המתלונן מצדו עבר חוויה קשה ויש להניח שפחד אחזו, עם זאת אין להתעלם מכך שהמתלונן לא איבד את קור רוחו, לא מסר לנאשם את מבוקשו, וניכר כי הבין מי עומד מולו.

 

הנאשם לא נקט באלימות פיזית כלפי המתלונן, עזב את החנות בטרם קיבל את הכסף ואף החזיר בקבוק משקה אותו שנטל.

 

למתלונן לא נגרמו חבלות, לא נגרם נזק כספי או רכושי, והאירוע נמשך דקות ספורות.

 

ניכר כי הנאשם נמלך בדעתו ולא הוציא את רצונו על הפועל. כך גם אין לשלול על הסף את טענת הנאשם לפיה ביצע את העבירה מתוך מצוקה נפשית ורצונו לשים קץ לחייו, זאת גם אם לא מתקיימת קרבה לסייג לאחריות פלילית. תמיכה לכך ניתן למצוא בהודעות הנאשם ששלח עובר לביצוע העבירה מספר הודעות : "בבקשה מענה אותי די", "אני מנסה להתאבד"

(נ/3 ).

 

10.   במכלול הנסיבות, אני סבור כי במקרה זה הפגיעה בערכים המוגנים מצויה ברף חומרה נמוך יחסית.

 

מדיניות הענישה והפסיקה הנהוגה

11.  בע"פ 1702/16 מדינת ישראל נ' שושני הנאשם הורשע בעבירת ניסיון שוד, בכך שנכנס לסניף דואר כשהוא לבוש מעיל, כובע צמר ומשקפי שמש שכיסו את מרבית פניו. ניגש לדלפק ומסר לפקידה פתק שעליו היה רשום "זה שוד, מיד למסור את כל הכסף, אני חמוש באקדח, ולא אהסס לפרק לך את המוח מול הלקוחות". בתגובה הפקידה לחצה על לחצן המצוקה, והנאשם נתפס. על הנאשם בעל נסיבות חיים קשות ועבר פלילי מכביד, לרבות שלוש הרשעות בעבירות דומות הוטלו 12 חודשי מאסר, ובסך הכל 24 חודשי מאסר כולל הפעלת מאסר על תנאי באופן מצטבר. ערעור על קולת העונש התקבל באופן שבית המשפט העליון העמיד את עונשו על 24 חודשי מאסר והפעיל את המאסר המותנה במצטבר, כך שסך הכל הוטל על הנאשם 36 חודשי מאסר בפועל. בע"פ 9416/02 מדינת ישראל נ' יפרח, הנאשם הורשע בעבירת ניסיון לשוד, בכך שהוא ושלושה אחרים חברו יחדיו לבצע שוד של עובד דואר המוביל ברכבו שקים ובהם כסף ודברי דואר. על הנאשם נעדר עבר פלילי עם נסיבות אישיות קשות עקב מצוקה כלכלית הוטלו 6 חודשי מאסר בעבודות שירות. ערעור על קולת העונש התקבל באופן שעונשו של הנאשם הועמד על 12 חודשי מאסר בפועל. בע"פ 4125/14 תאופיק חרב נ' מדינת ישראל, הנאשם הורשע בביצוע עבירת ניסיון שוד, בכך שהגיע לפנות בוקר למכולת, פיתה את המתלונן לפתוח את הקופה ואז שלף אקדח פלסטיק ודרש שימסור לו את הכסף בקופה. בתגובה, המתלונן לקח ממנו את האקדח והמערער נאבק בו וניסה לקחת ממנו את הקופה ללא הצלחה וברח מהמקום. נקבע מתחם עונש הולם הנע בין שנתיים לחמש שנות מאסר, ועל הנאשם הוטלו 30 חודשי מאסר בפועל. ערעור על חומרת העונש התקבל ונקבע כי המתחם צריך לנוע בין 1-3 שנות מאסר, ומעונשו של הנאשם הועמד 24 חודשי מאסר. בת"פ 57524-04-19 מדינת ישראל נ' ריצ'רד אורמן הנאשם הורשע בעבירה של ניסיון שוד, בכך שנכנס לסניף בנק וניגש לקופאית והציג לה פתק עליו נרשם "זה שוד תביא כסף" ובתגובה הקופאית החלה לצעוק, סגרה את מגירת הכסף ולחצה על לחצן המצוקה והנאשם נמלט מהמקום. נקבע מתחם עונש שנע בין 1-3 שנות מאסר בפועל ועל הנאשם הוטלו 12 חודשי מאסר בפועל. בת"פ 54396-11-16 מדינת ישראל נ' חאלד אלג'לאד, הנאשם הורשע בביצוע עבירת ניסיון שוד, בכך שנכנס לסניף בנק הדואר וניגש לפקידה כשהוא אוחז בידו בקבוק שתיה קלה והגיש לה פתק עליו נכתב "חבל שאפגע בך יש לי חומצה תעבירי את כל הכסף לשקית". הפקידה נעמדה וצעקה שזה שוד והנאשם ברח מהמקום. נקבע מתחם עונש הולם הנע בין 12-36 חודשי מאסר בפועל ונגזרו על הנאשם 12 חודשי מאסר. בת"פ 53463-08-19 מדינת ישראל נ' רנט שוקורוב הנאשם הורשע בביצוע עבירות של ניסיון שוד והחזקת סמים לצריכה עצמית, בכך שהנאשם עקב אחר המתלונן, אדם מבוגר בו הבחין כשברשותו ארנק בזמן כששהה בשוק, וניסה להוציא מכיסו את הארנק. בין השניים התפתח עימות כשהמתלונן נאבק בו וכתוצאה מכך המתלונן נפל. בסופו של דבר הנאשם נמלט מהמקום בלי לקחת את הארנק. נקבע מתחם עונש הולם הנע בין 12-36 חודשי מאסר בפועל ונגזרו על הנאשם 13 חודשים. בע"פ 2228/20 אטרש נ' מדינת ישראל, הנאשם הורשע בביצוע שוד בחנות נוחות בתחנת דלק בצוותא עם אחרים. נלקחו קופת ברזל ובה כ- 3,534 ₪, וכן 288 חפיסות סיגריות בשווי של כ- 7,297 ₪. נקבע מתחם עונש הנע בין 20 ל- 40 חודשי מאסר בפועל. על הנאשם הוטלו 20 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית. ערעורו של הנאשם על חומרת העונש נדחה.בע"פ  9833/16אוריאן טלקר נ' מדינת ישראל , הנאשם הורשע בעבירות של ניסיון שוד, התפרצות למקום מגורים בנסיבות מחמירות ובהסתייעות ברכב לביצוע פשע, בכך שהוא ואחר ניסו לבצע שוד בבית שבו עבדו בעבר כפועלי בניין. הם הצטיידו באקדח צעצוע הנחזה לאקדח אמתי, בסכין, במסכות ובכפפות, הנאשם נכנס אל הבית דרך המרפסת, התקרב אל המתלוננת כיוון לעברה את האקדח והורה לה לשכב על הרצפה. המתלוננת שנבהלה החלה לצרוח ודחפה אותו, והוא נמלט מהזירה. נקבע מתחם עונש הולם בין שנתיים ל- 5 שנות מאסר בפועל. על הנאשם הוטלו 24 חודשי מאסר בפועל. ערעור על חומרת העונש נדחה. בע"פ  1964/16 פאדי בושנאק נ' מדינת ישראל, הנאשם הורשע בעבירה של ניסיון שוד בנסיבות מחמירות, בכך שנכנס לתחנת דלק כשהוא רעול פנים, ודרש מן המתדלק למסור לו את כל הכסף שברשותו. הנאשם תפס בחולצתו של המתלונן, צעק עליו מספר פעמים שימסור את הכסף, ודחף והטיח את גופו בכוח בארון שעה שהמתלונן ניסה להתנגד. בעודו צועק "גנב, גנב" הצליח המתלונן להדוף את הנאשם שברח מהמקום. נקבע מתחם עונש החל מ- 18 עד 60 חודשי מאסר בפועל. על הנאשם הוטלו 24 חודשי מאסר בפועל. ערעור על הכרעת הדין וגזר הדין התקבלו באופן שהרשעת הנאשם הומרה להרשעה בעבירה של ניסיון שוד ועל הנאשם שבעניינו הוגש תסקיר חיובי הוטלו 6 חודשי מאסר בעבודות שירות וצו מבחן לתקופה של 24 חודשים. בע"פ 7952/15 אטובראן נגד מדינת ישראל התבררה מדיניות הענישה בעבירה של ניסיון שוד, באותו מקרה הנסיבות היו חמורות יותר הנאשם ניסה לשדוד עוברת אורח ולמימוש כוונותיו נאבק בה באלימות, הפילה לקרקע וגרר אותה מספר מטרים לאורך הכביש וכך נקבע באותו מקרה: "אכן, בית משפט זה עמד לא אחת על חומרתה של עבירת השוד הפוגעת פרט לנפגעי העבירה עצמם גם בתחושת הביטחון של הציבור כולו, ועל הצורך בעונשים ממשיים ההולמים את חומרתה ואת נזקיה...ואולם, חשוב לזכור כי עבירת השוד "לובשת [עבירת השוד] פנים וצורות רבות וקביעת מתחמי הענישה ההולמים בגינה מגוונת" (ע"פ 4841/13ספי נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקה י"א (6.2.2014)). כך, אין דינו של שוד המתבצע בצוותא באישון לילה לאחר תכנון מוקדם ותוך שימוש בנשק, כדין שוד המתבצע באופן ספונטני ובלתי מתוכנן על-ידי היחיד... למעשה הפסיקה חזרה וקבעה כי במקרים כבענייננו, בהם בוצעו מעשים ללא תכנון מוקדם, ללא שימוש בנשק ומבלי שנגרמו לנפגעי העבירה נזקים חמורים, יעמוד מתחם הענישה בין מספר חודשי מאסר בפועל לבין 28 חודשי מאסר בפועל".

12.   המאשימה הפנתה למספר פסקי דין כאשר מתחמי הענישה נעים בין 12 ועד 72 חודשי מאסר בפועל, והעונשים שהוטלו נעים בין 22 ועד 36 חודשי מאסר בפועל. יצוין שחלק מפסקי הדין שהוגשו הינם ביחס לעבירה המושלמת.

 

13.   מטעם הנאשם הוגשו מספר פסקי דין כאשר מתחמי הענישה נעים בין 6 ועד 60 חודשי מאסר בפועל, והעונשים שהוטלו נעים בין 6 חודשים בעבודות שירות ועד 30 חודשי מאסר בפועל, יצוין שחלק מפסקי הדין שהוגשו הינם בגין עבירת שוד.

 

לסיכום מתחם העונש ההולם

 

14.   העונש הקבוע בצידה של עבירת הניסיון לשוד זהה לעונש הקבוע בצידה של העבירה המושלמת, קרי 14 שנות מאסר בפועל.

 

15.   לאחר ששקלתי את חומרת העבירה, נסיבות ביצועה כמפורט לעיל, הערכים החברתיים עליהם יש להגן, מידת הפגיעה בהם והפסיקה הנהוגה, אני סבור כי מתחם העונש ההולם צריך לכלול רכיב של מאסר בפועל שלא יפחת מ- 13 חודשים ולא יעלה על 30 חודשים בצירוף עונשים נלווים.

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות

16.  לקולה אני מביא בחשבון את הודאתו של הנאשם, את הבעת החרטה, והחיסכון בזמן שיפוטי. כן יינתן משקל לעובדה שמדובר בהסתבכותו הראשונה של הנאשם אשר נעדר כל פלילי.

יובאו בחשבון נסיבותיו האישיות והמשפחתיות המורכבות והקשות כעולה מטיעוני ההגנה, וכמפורט במסמכים הרפואיים השונים שאינני מוצא לנכון לפרטם במסגרת גזר הדין מפאת כבודו של הנאשם. כך גם אין להתעלם מהנסיבות האישיות שהובילו לבצע את העבירה כעולה מטיעוני ההגנה והמסמכים המתעדים את המצוקה בה היה שרוי (נ/2+ נ/3). משקל נוסף יינתן לתקופת המעצר בה הנאשם היה נתון עד היום, גם אם מרבית התקופה הייתה במעצר בתנאי אשפוזו, להשלכות המאסר על הנאשם בפרט נוכח מצבו הנפשי ונסיבות האישיות והסיכון שינוצל על ידי אחרים בין כותלי בית הכלא. בהקשר זה אין להתעלם מהעובדה שמאסרו של מי שסובל ממגבלה פיזית או נפשית משמעותית, קשה יותר.

 

17.   לאור הנסיבות לקולה אני סבור שיש למקם את עונש של הנאשם ברף התחתון של מתחם העונש ההולם.

 

18.   אשר לגובה הפיצוי שייפסק לטובת קורבן העבירה, יובהר כי מדובר בפיצוי עונשי שאין בו כדי ללמד על גובה הנזק ועגמת הנפש שנגרמה לנפגע העבירה, וכל מטרתו הכרה בפגיעה שנגרמה לו.

 

19.  לאור כל האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם  את העונשים הבאים:

 

אני גוזר על הנאשם מאסר בפועל לתקופה של  13 חודשים בניכוי ימי מעצרו בתיק זה.

אני גוזר על הנאשם עונש מאסר על תנאי לתקופה של 9 חודשים והתנאי הוא  שלא יעבור בתוך 3 שנים מיום שחרורו ממאסרו, עבירה של שוד או ניסיון שוד או סיוע לשוד ויורשע בגינה.

אני גוזר על הנאשם עונש מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים והתנאי הוא  שלא יעבור בתוך 3 שנים מיום שחרורו ממאסרו, עבירת גניבה או תקיפה לשם גניבה ויורשע בגינה.

הנאשם ישלם קנס כספי בסך 2,000 ₪.

הנאשם ישלם למתלונן (עד התביעה מס' 1) פיצוי כספי בסך 2,000 ₪ .

 

       וקנס והפיצוי שהוטלו על הנאשם ישולמו עד ליום 01.03.24.

תשומת לב הנאשם שיש לשלם את הקנס והפיצוי לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה, החל מחלוף 3 ימים מיום מתן גזר הדין וזאת באחת מהדרכים הבאות: בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il או חפש בגוגל " תשלום גביית קנסות". מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה)  - בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000 (ניתן לפנות לנציגים לקבלת מידע במספרים הללו). במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום).

 

המאשימה מתבקשת לעדכן את נפגע העבירה בתוכן גזר הדין.

זכות ערעור לבית המשפט העליון בתוך 45 יום מהיום.

 

נוכח מצבו הנפשי של הנאשם, הוא יהיה נתון תחת השגחה (24 שעות ביממה).

 

ניתן היום, ג' תשרי תשפ"ד, 18 ספטמבר 2023, בהעדר הצדדים.