1

1.      בפניי בקשה להתיר לנאשם לחזור בו מהודייתו בכתב אישום מתוקן המייחס לו ביצוע עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע לפי סעיף 499 (א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז 1977 (להלן: "חוק העונשין") - (4 עבירות), גניבת רכב לפי סעיף 413 לחוק העונשין, בצירוף סעיף 29 (א) לחוק העונשין (4 עבירות), נהיגה ללא רישיון לפי סעיף 10 א לפקודת התעבורה (4 עבירות), חבלה במזיד ברכב לפי סעיף 413 ה לחוק העונשין (2 עבירות), הסעת תושב זר לפי סעיף 12 א(ג)(1) לחוק הכניסה לישראל תשי"ב 1952, ונהיגה ברכב ללא ביטוח, לפי סעיף 2 א לפקודת ביטוח רכב מנועי (נ"ח) תש"ל 1970 -(3 עבירות).

2.      בפתח הדיון שהתקיים ביום 10.1.2022 הודיעו הצדדים, כי הגיעו להסדר טעון לפיו הנאשם יודה בכתב אישום מתוקן, וישלח לתסקיר מבחן. הסנגור הוסיף, כי במסגרת הליכי המעצר קיימת המלצה חיובית של שירות המבחן לשלב את הנאשם בהליכי טיפולי. הסנגור הוסיף, כי הסביר לנאשם את כתב האישום המתוקן, הנאשם מסכים להסדר, ומודה בכתב האישום המתוקן.

3.      לאחר זאת מסר הנאשם: "אני מאשר את דברי בא כוחי ומודה באמור בכתב האישום המתוקן"

4.      בהתאם להסכמה, הוריתי על הגשת תסקיר מטעם שרות המבחן ודחיתי את הדיון בפרשת העונש ליום 1.3.2022.

2

5.      ביום 3.3.2022 הודיע שרות המבחן, כי התקבלה החלטה על ידי הגורמים הרלבנטיים בקהילה הטיפולית בה שולב הנאשם, על סיום השתתפותו במסגרת, זאת בגין הפרת צו שהותו בתנאי המקום, בין היתר: אי עמידה בכללי המקום, איומים כלפי אנשי צוות וכלפי מטופלים ועוד. בנוסף, הנאשם ביטא קושי להשתלב בטיפול, ולא הבין את נחיצות הטיפול עבורו. הוסף, כי הנאשם סובל מבעיית התמכרות, ולהערכתם אין בידי חלופת מעצר ביתית כלשהי כדי להפחית את הסיכון הקיים בעניינו.

6.      בדיון מיום 14.3.2022 שב הסנגור על הודעת שרות המבחן, לפיה הנאשם נקלט בחלופה הטיפולית, (בהתאם להחלטה בהליך המעצר), ואולם הורחק מהמקום לאחר מספר ימים שכן הפר את תנאי המסגרת, עת איים על אדם אחר. בעקבות זאת, הוגשה תלונה למשטרת ישראל שהגיעה למקום ועצרה אותו עוד בהיותו בחלופה. בנסיבות אלו, ובהסכמת הסנגור הוריתי על מעצרו של הנאשם עד לתם ההליך המשפטי, וכן הוריתי, לבקשת ההגנה, על קבלת תסקיר מבחן מסכם לעניין העונש.

7.      ביום 10.4.2022 נשלחה הודעה לבית המשפט במסגרתה הודיע עו"ד מופיד חאג', סנגורו החדש של הנאשם, כי הנאשם מינה אותו להמשך ניהול ההליך. הסנגור החדש הודיע, כי יידע בדבר את עורך הדין, מונעם תאבת שמונה לייצג את הנאשם מטעם הסנגוריה הציבורית. בסיפת הודעתו הוסיף את הדברים הבאים: "... כמו כן יש צורך בקיום הדיון במועד. שלפי דבריו של הנאשם מתברר כי הוא לא הבין את משמעות ההחלטה של הדיון הקודם מכיוון שהדיון התקיים ב- VC". במסגרת החלטתי בעניין זה ציינתי, כי לא ניתן יהיה להקדים את הדיון.

8.      ביום 7.5.2022 הוגש תסקיר מבחן בעניינו של הנאשם מפאת חשיבותו לענייננו, אביא מתוכנו בתמצית: התסקיר נערך באמצעות ויעוד חזותי, ובסיוע מתורגמנית לשפה הערבית. שרות המבחן מציין בפתח התסקיר, כי התבסס על שיחה שערך עם הנאשם, מידע שקיים בעניינו של הנאשם, כתב האישום המתוקן, פרוטוקול מיום 10.1.2022- הסדר הטעון, הכרעת הדין, וכן פרטים נוספים.

9.      בתסקיר פירוט אודות הרקע בו צמח הנאשם בהתאם לפרטים שמסר אודות משפחתו, מצבה הכלכלי, וכן התמכרותו לאלכוהול. בהתייחס לעבירות צוין, כי הנאשם נטל אחריות חלקית לביצוען. עם זאת, לצד ביטוי מילולי של חרטה, התקשה להכיר באחריותו האישית לעבירה ותוצאותיה, כמו כן לנזק שנגרם לקורבן העבירה. להתרשמותם הנאשם משליך את השתלשלות האירועים על גורמים חיצוניים ונוטה לאמץ עמדה קורבנית, אשר לדעתם משקפת קושי בעמידה בגבולות החוק. נוכח חומרת העבירות, ובהעדר אפיק טיפולי, הומלץ להטיל על הנאשם מאסר בפועל, שיהווה עבורו ענישה מוחשית ומשמעותית, המחדדת את חומרת העבירות אותן ביצע, ותהווה גורם מרתיע מפני ביצוע עבירות בעתיד.

3

10.  ביום 8.5.2022 נשלחה הודעה מטעם הסנגור הציבורי, עו"ד מונעם תאבת, (בעקבות הודעת הסנגור החדש), לפיה אף שהדיון התקיים באמצעות ויעוד חזותי, פרטי הסדר הטעון הוסברו לנאשם הן על ידו, והן על ידי מתורגמן בית המשפט. הסנגור הדגיש, כי הקריא לנאשם את כתב האישום המתוקן, הסביר לו את פרטי הסדר הטעון, והנאשם אישר זאת באמצעות הודאתו שנמסרה לבית המשפט. הוסף, כי הכרעת הדין וההחלטה שבאה בעקבותיה, ניתנו בהמשך להודעת הצדדים אודות הסדר טעון, ואישור הנאשם לדברים. בנסיבות אלו, ובהיות הנאשם מיוצג על ידי סנגור פרטי, ביקש עו"ד תאבת לשחררו מייצוג הנאשם, ולכך נעתרתי.

11.  ביום 9.5.2022, (מועד הטיעונים לעונש), העלה הסנגור החדש, לראשונה ובמפורש את הבקשה לביטול הכרעת הדין. הסנגור ציין, כי הנאשם לא הבין את הסדר הטעון, נוכח השתתפותו בדיון באמצעות וויעוד חזותי, ולא פיזית בבית המשפט. הנאשם הוסיף, כי עורך הדין שמונה לייצגו מטעם הסנגוריה הציבורית, לא אמר לו דבר אודות הודאה בכתב אישום, אלא רק הסביר לו כי יופנה לבית המשפט הקהילתי.

12.  במהלך אותו דיון שב עו"ד מונעם תאבת על הודעתו לפיה הבהיר לנאשם את פרטי הסדר הטעון.

13.  המאשימה התנגדה לבקשה. על פיה, הנאשם היה מיוצג בדיון על ידי סנגור, ובית המשפט מוודא בימי המוקד, כי כתב האישום הוקרא והוסבר לנאשם, הן על ידי סנגורו, והן על ידי מתורגמן בית המשפט, והנאשם אף אישר את פרטי ההסדר והודה בכתב אישום מתוקן. בנוסף, הפנתה המאשימה לחלוף הזמן מעת הצגת הסדר הטעון, וכן לעובדה כי התקבל תסקיר מבחן בעניינו של הנאשם, והדיון נדחה לצורך טעון לעונש.

            דיון:

14.  סעיף 153 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב -1982, מאפשר לבית המשפט להתיר לנאשם שהודה לחזור בו מהודייתו בכל שלב של המשפט. עם זאת נקבע כי היתר כזה יינתן במשורה ומנימוקים מיוחדים. כאן המקום להדגיש, כי אף טענות המופנות כנגד הייעוץ המשפטי שניתן לנאשם עשויות להוות נימוקים מיוחדים המצדיקים מתן היתר לחזרה מהודיה. יש להביא בחשבון גם את המועד בו מוגשת הבקשה, ובענייננו בשלב הטעון לעונש כאמור. כפי שיפורט להלן, במקרה זה לא נתקיימו אותן נסיבות אשר מצדיקות להתיר לנאשם לחזור בו מהודאתו.

15.  מפרוטוקול הדיון מיום 10.1.2022 עולה כי הסדר הטעון שנערך בנוכחות הצדדים, הוצג על ידי נציגת המאשימה עו"ד רלי כהן -מטרני, במסגרתו תוקן כתב האישום למסגרת עובדות מוסכמת על ידי הצדדים לרבות הנאשם עצמו.

4

16.  בהתאם לפרוטוקול, הסנגור אישר את דברי התובעת, וכן הוסיף, כי במסגרת הליכי המ"ת קיימת המלצה חיובית לשלב את הנאשם בהליכי טיפול.

17.  בשלב זה הודיע הנאשם לפרוטוקול: "אני מאשר את דברי בא כוחי ומודה באמור בכתב האישום המתוקן". בנוסף, נכח בדיון תורגמן לשפה הערבית, מר חיים שגב, שתרגם לנאשם את מהלך הדיון, פרטי ההסדר וכן כתב האישום המתוקן, ורק לאחר מכן הודה הנאשם בפני בית המשפט בכתב האישום המתוקן.

18.  אדגיש, כי אין בשאלת קיומו של הדיון באמצעות ויעוד חזותי כדי לשנות בעניין זה, שכן להתרשמותי הנאשם הבין היטב את פרטי הסדר הטעון שכאמור תורגם והוסבר לו הן על ידי סנגורו והן על ידי מתורגמן בית המשפט. בנוסף, מתחילת ניהול ההליך הנאשם או סנגורו לא ביקשו, כי הוא יובא באופן פיזי לדיון, אף לא לדיון בו הוצג ואושר הסדר הטיעון. מכל מקום, במהלך אותו דיון, וידאתי באופן מפורש עם הנאשם עצמו, גם אם באמצעות היוועדות חזותית, כי הוא מבין את הסדר הטיעון.

19.  טעם נוסף שלא לקבל את הבקשה נעוץ במועד הגשת הבקשה, וכן בעיתוי הגשתה. כפי שצוין, הסדר הטעון הוצג ואושר ביום 10.1.2022, כאשר הנאשם שוחרר מהמעצר למסגרת הטיפולית ביום 23.2.2022, ממנה הורחק זמן קצר לאחר מכן. הבקשה לביטול הכרעת הדין, הועלתה כאמור, בחלוף שלושה חודשים, על ידי סנגור חדש, וכאשר אנו מצויים בשלב הדיון בפרשת העונש, ולאחר קבלת תסקיר מבחן שלילי בעניינו של הנאשם.

20.  אדגיש, כי עניין זה אף לא מקבל ביטוי בתסקיר שהוגש לבית המשפט ביום 7.5.2022. להפך, הנאשם מסר פרטים הנוגעים למשפחתו, מצבו ההתמכורתי וכן מסר את התייחסותו ביחס לעבירות. אמנם במסגרת התסקיר צוין, כי הנאשם נוטל אחריות חלקית על ביצוען, ואולם הנאשם ידע להביע חרטה, אף אם זו מילולית בלבד. מכל מקום, ככל והנאשם ביקש לחזור בו מהודאתו, הרי ששלב זה, המפגש עם שרות המבחן, היה בבחינת "מועד אחרון" להצפת עניין זה בפני בית המשפט.

21.  בנסיבות אותן תיארתי ולהתרשמותי, בקשת הנאשם לחזור בו מהודאתו בשלב זה אינה כנה, והיא אינה נובעת מחוסר הבנה, קיומו של הדיון בוויעוד, או פסול בהודאה שניתנה על ידו, אלא משום אקט טקטי בלבד שנועד לסכל את הסדר הטעון עליו סיכמו הצדדים, זאת נוכח תוכנו השלילי של תסקיר המבחן, והרחקתו מהמסגרת הטיפולית בה שולב.

22.  במצב דברים זה אין מקום להתיר חזרה מהודאה, ודאי לא בשלב כה מתקדם של ההליך.

23.  אשר על כן הבקשה נדחית.

            המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים, למשרדו של עורך הדין מ. תאבת וכן לסנגוריה     הציבורית.

5

ניתנה היום, א' אלול תשפ"ב, 28 אוגוסט 2022, בהעדר הצדדים.