כתב האישום המתוקן:

הנאשמים הורשעו על פי הודאתם בעובדות כתב האישום המתוקן, בעבירה של אי הגשת דוח תקופתי במועד - עבירה לפי סעיף 117 (א) (6) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו - 1976 (5 עבירות); ובעבירה של הפרת חובה לתשלום המס המגיע לתקופת הדיווח התקופתי עם הגשתו - עבירה לפי סעיף 118 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו - 1976 בצירוף סעיף 88 לחוק וסעיפים 23 (ב) (1) ו-27 לתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו - 1976 (9 עבירות).

לפי עובדות כתב האישום המתוקן, הנאשמת מס' 1 הינה חברה הרשומה בענף עבודות עפר, סלילת כבישים, בנית גשרים ומסלולי טיסה (עבודות פיתוח והנדסה), ובתור שכזה הינה "עוסק מורשה" כהגדרת סעיף 1 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו - 1975 (להלן: "החוק") החל מ-03/2018.

בכל התקופה הרלוונטית לכתב האישום, הנאשמים היו חייבים להגיש למנהל המאשימה דוחות תקופתיים במועד ובדרך שנקבעו בחוק ובתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו - 1976.

אישום מס' 1 - הנאשמים לא הגישו במועד, במועד, כנדרש על פי החוק והתקנות 5 דוחות תקופתיים לחודשים 02/20, 04/20, 01/21, 12/21, 01/22.

מרכיבי הדוחות התקופתיים אותם ציינו הנאשמים על גבי הדוחות התקופתיים שמסרו לידי המאשימה, הינם כמפורט בכתב האישום.

במעשיהם המתוארים לעיל, הפרו הנאשמים את חובת הגשת דוחות במועד.

אישום מס' 2 - הנאשמים הגישו 9 דוחות תקופתיים לתקופות 03/21, 06/21, 07/21, 08/21, 09/21, 10/21, 11/21, 02/22 ו-03/22, ללא צירוף תשלום המע"מ כנדרש על פי החוק והתקנות.

מרכיבי הדוחות התקופתיים אותם ציינו הנאשמים על גבי הדוחות הנ"ל נמסרו על ידי המאשימה, הינם כמפורט בכתב האישום.

במעשיהם אלו הפרו הנאשמים את החובה לתשלום המס המגיע לתקופת הדיווח התקופתי עם הגשתו.

ראיות לעונש:

ב"כ המאשימה לא הגישה ראיות לעונש.

ב"כ הנאשמים הגיש אסופת מסמכים רפואיים הנוגעת לנאשם 2 (נ/1).

טענות הצדדים:

ב"כ המאשימה עמדה על חומרת המעשים והיקפם, ציינה כי קרן המס הכלול בכתב האישום, מגיע לסך של 700,000 ₪, אשר מתוך סכום זה, החוב הפלילי, קרן החוב, הינה סך של כ-444,000 ₪.

עוד ציינה, כי בדיונים קודמים, הבטיחו הנאשמים להסדיר את חובם, ובית המשפט נעתר לבקשותיהם החוזרות ודחה את הדיון מספר פעמים, ולמרות הזמן הרב שחלף, הנאשמים לא הסדירו את החוב, לא הסירו את המחדל ואף לא חלק ממנו, ובכך גרמו נזק משמעותי לקופת הציבור.

ב"כ המאשימה ביקשה לקבוע מתחם ביחס לנאשם 2, שנע בין 4 ל-8 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי בטווח זהה וקנס של 5 עד 10 אחוזים מגובה המחדל, לצד התחייבות כספית.

נוכח נסיבותיו של הנאשם, ביקשה שבית המשפט יטיל עליו עונש של 6 חודשים, כאשר ככל שיתאים, ירצה אותו בעבודות שירות, קנס שנע בין 20 ל-40 אלף ₪, מאסר על תנאי של 6 חודשים ל-3 שנים והתחייבות בסכום מרתיע, למשך 3 שנים.

ב"כ הנאשם עמד על נסיבותיו האישיות של הנאשם, תוך שהוא מדגיש כי מדובר בנאשם שעבר אירוע לבבי, בעקבות קריסתו הכלכלית. הוגשה אסופת מסמכים רפואיים (נ/1). ב"כ הנאשם הסביר שמכיוון שהנאשם עבד מול קבלנים עם התקשרויות חוזיות באופן של BACK TO BACK, כאשר לא בוצע תשלום הדבר הוביל ל"אפקט דומינו" של קריסה כלכלית של הנאשם.

עוד נטען, כי אם היה לנאשם את הכסף להסיר את המחדל, עמדת המאשימה לעונש הייתה שונה, וכך גם עמדתו של בית המשפט. נטען שעיקרון השוויון בין אנשים עשירים לעניים הוא לא שווה במקרה הזה.

הסניגור הגיש פסיקה, וטען כי בעבירות בעלות היקפי מחדל גדולים יותר, הסתיימו התיקים בעבודות שירות.

דבר הנאשם בטרם מתן גזר הדין:

הנאשם טען כי נקלע למצב כלכלי קשה, נפל לבור עמוק, כלשונו, ולא יכל לקום ממנו, ביקש את התחשבות בית המשפט.

דיון והכרעה עונשית:

הערך החברתי שנפגע ומידת הפגיעה בו (סעיף 40ג (א) לחוק העונשין):

מעשיו של הנאשם פגעו בערך הציבורי של פעילותה התקינה של מערכת המיסוי, שיטת העבודה עליה מתבססת המערכת הפיסקאלית, המשליכה על כספי הקופה הציבורית.

הפגיעה בקופה הציבורית, פוגעת בכל אזרחי המדינה, שעה שאדם נוטל את כספי המע"מ מלקוחותיו כנאמן של המדינה, על מנת להעביר את הכספים הללו אליה, אך לא מעביר אותם לקופה הציבורית.

בית המשפט העליון עמד על חומרתן של עבירות המס, אפנה בעניין זה לדברי השופט י. אלרון לרע"פ 9004/18 יצחקי נ' מדינת ישראל (31/12/18):

"בית משפט זה חזר ועמד על חומרתה של עבריינות המס, אשר נובעת מפגיעתה הקשה במשק, בכלכלה, ובמגוון היבטים חברתיים, הנוגעים לנטל תשלום המיסים, כמו גם מהקושי הרב שבחשיפתה. נפסק לא אחת, כי יש ליתן לחומרה זו, ביטוי ממשי, במסגרת גזירת עונשו של מי שהורשע בעבירות אלה, תוך מתן עדיפות לשיקולי ההרתעה ולאינטרס הציבורי, שבהחמרת הענישה, על פני נסיבותיו האישיות של הנאשם, וכאשר נקודת המוצא היא, כי העונש ההולם בעבירות אלה, הוא מאסר בפועל".

עוצמת הפגיעה בערכים מוגנים אלה הינה בינונית.

מדיניות הענישה (סעיף 40ג (א) לחוק העונשין):

הענישה הנוהגת הינה בדרך כלל נגזרת של מספר הדוחות שלא הוגשו וסכום החוב שנוצר עקב המחדל. נתון זה יש לו השלכה לנזק שנגרם לקופת המדינה, כתוצאה ממעשי העבירה.

רע"פ 288/13 וואיל אבו אלחלאלויה נ' מדינת ישראל (2013) - 29 עבירות של אי הגשת דוחות במועד בתקופה של 4 שנים - הנאשם שם היה נעדר עבר פלילי, שהסיר את המחדלים באופן חלקי. נגזרו עליו 7 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס 20,000 ₪.

רע"פ 6167/11 ספיקיורטי המוקד המרכזי בע"מ נ' מדינת ישראל (2012) - 35 עבירות של אי הגשת דוחות במועד - הוטלו על הנאשם 6 חודשי מאסר בעבודות שירות, 9 חודשי מאסר מותנה וקנס בסך 50,000 ₪.

עפ"ג (חיפה) 24721-12-14 מדינת ישראל נ' נחמני (2015) - אי הגשת 8 דוחות תקופתיים, הגשת דוח אחד באיחור, תוך תשלום חלקי בלבד. הנאשמת לא הסירה את המחדל, בית משפט השלום מצא לחרוג ממתחם העונש ההולם, והטיל על הנאשמת 250 שעות של"צ וקנס 20,000 ₪. בית המשפט המחוזי אישר זאת, ודחה את ערעור המדינה על קולת העונש.

עפ"ג (מרכז) 37359-08-13 מדינת ישראל נ' לריסה דניארוב (2014) - אי הגשת 4 דוחות תקופתיים, והגשת דוח אחד באיחור. הנאשמת לא הסירה את המחדל, הייתה מצויה בהליכי כינוס, נגזרו עליה 5 חודשי מאסר על תנאי, קנס 8,000 ₪ והתחייבות כספית בסכום של 15,000 ₪.

ת"פ (פ"ת) 14624-03-16 - מדינת ישראל נ' ליאת בן הרוש (2017) - 10 עבירות של אי הגשת דוחות, חוב למדינה של כ-18,000 ש"ח הוטלו 5 חודשי מאסר על תנאי וקנס 4,000 ₪ וכן התחייבות כספית.

ת"פ (רחובות) 51997-07-13 - מדינת ישראל נ' חיים זאודי (2015) - 13 עבירות של אי הגשת דוחות במועד, חוב 20 אלף ₪ למדינה, הוטלו 6 חודשי מאסר על תנאי וקנס כספי של 60,000 ₪.

נסיבות שקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40ט לחוק העונשין):

מדובר באי הגשת 5 דוחות תקופתיים, בין החודשים פברואר 2020 ועד לינואר 2022 (כמפורט בסעיף ב 1 לאישום הראשון לכתב האישום), דהיינו 5 עבירות על סעיף 117 (א) (6) לחוק מע"מ.

בנוסף, מדובר בהגשת 9 דוחות תקופתיים, בין החודשים מרץ 2021 ועד למרץ 2022 ללא צירוף תשלום מע"מ כנדרש על פי החוק והתקנות (כמפורט בסעיף ב' 1 לאישום השני לכתב האישום), דהיינו 9 עבירות לפי סעיף 118 לחוק מע"מ, בצירוף הוראות סעיף 88 ותקנות 23 (ב) (1) ו-27 לתקנות מע"מ.

סכום החוב לקופת המדינה שנוצר עקב מחדלי הנאשמים, קרן חוב מס פלילי עומדת על כ-440 אלף ₪.

המחדל לא הוסר.

הנאשמת 1 לא פעילה.

מתחם העונש ההולם (סעיף 40ג (ב) לחוק העונשין):

מתחם העונש ההולם ביחס לנאשמים, בנסיבות העניין, בהינתן מכלול הנתונים, הוא כדלקמן:

ביחס לנאשמת 1 - קנס סמלי, הואיל ואינה פעילה עוד.

ביחס לנאשם 2 - מאסר בפועל שנע בין 4 ל-9 חודשי מאסר בפועל, לצד מאסר מותנה מרתיע וקנס בין 20 ל-40,000 ₪, וכן התחייבות כספית הולמת.

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40יא לחוק העונשין):

מדובר בנאשם בן 31, נשוי ואב לילד בן שנתיים, נעדר עבר פלילי.

לנאשם נסיבות אישיות כמפורט בטיעוניו בכתב לעונש של הסניגור (סה/1 - סעיפים 7 עד 15). מטעמי צנעת הפרט לא אחזור עליהם.

מצבו הבריאותי של הנאשם אינו תקין.

העונש המתאים (סעיף 40יד (2) לחוק העונשין):

בהינתן הערכים המוגנים, מידת הפגיעה בהם, טיב העבירות והיקפן, גובה המחדל שהינו משמעותי למדי, ועומד על כ-440,000 ₪ (קרן מס חוב פלילי בלבד), ונוכח הנזק שנגרם לקופת המדינה, מחייבים הלימה עונשית בדמות של מאסר בפועל.

בהינתן שמדובר בנאשם נעדר עבר פלילי, שזוהי לו הסתבכותו הראשונה עם החוק, ובשים לב למצבו האישי/בריאותי, מאסר זה יוטל בצד הנמוך של מתחם העונש ההולם, וכהקלה נוספת הוא ירוצה בעבודות שירות ולא בכליאה ממשית.

אשר על כן, אני גוזר על הנאשמים את העונשים הבאים:

הנאשמת 1 -

לאור העובדה כי הנאשמת 1 אינה פעילה, אני מטיל עליה קנס סמלי בסך של 1 ₪.

הנאשם 2 -

4 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות בבית סוהר כרמל.

הנאשם יתייצב לתחילת ריצוי עבודות השירות ביום 1/5/23 בשעה 08:30 אצל הממונה על עבודות השירות, שלוחת צפון, סמוך לבית סוהר מגידו.

מובהר לנאשם כי מדובר בתנאי העסקה קפדניים וכי כל חריגה ו/או אי הישמעות להוראות הממונה עלול להוביל להפקעת הצו וריצוי עונש המאסר בכליאה ממשית.

5 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור בתוך תקופה זו את העבירות בהן הורשע בתיק זה.

קנס בסך - 20,000 ₪ או 200 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב- 20 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מה- 1/4/23 ובכל ראשון לחודש שלאחריו.

התחייבות כספית בסך - 30,000 ₪ להימנע במשך 3 שנים מהיום מלבצע עבירה מהעבירות בהן הורשע בתיק זה. במעמד הקראת גזר הדין הוסבר לנאשם, כי אם יבצע עבירה מהעבירות נשוא גזר הדין, בתוך התקופה שנקבעה לעיל, ויורשע בגין ביצוען, תמומש ההתחייבות ותהפוך לקנס לחובתו, והנאשם אישר קבלת ההתחייבות עליו.

זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי.

ניתן היום, כ"ו אדר תשפ"ג, 19 מרץ 2023, במעמד הצדדים.