1

 

 

1.      הנאשמים הורשעו, על פי הודאתם בביצוע ריבוי עבירות של איסור עיסוק בעבודת גפ"מ - עבירות לפי סעיפים 2(א), 2(ב), 3(א)(1), 3(א)(2), 3(א)(3), 3(ב)(1) ו- 3(ג) בתקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי העוסקים בעבודות גפ"מ), התשס"ו-2006 (להלן: "תקנות הגז"), עם סעיפים 9, 25(ב), 26 ו-27 בחוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ"ט-1989 (להלן: "חוק הגז"), וסעיף 61(א)(2) בחוק העונשין, התשל"ז-1977.

עוד הורשעו הנאשמים בביצוע ריבוי עבירות של עיסוק כספק גז בניגוד להוראות -לפי סעיפים 4, 6, 7, 8 ו-10 בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הבטחת ההספקה של גפ"מ), התשמ"ט-1989 (להלן: "צו הפיקוח על מצרכים ושירותים") יחד עם סעיפים 9, 25(ב), 26 ו-27 בחוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ"ט-1989 (להלן: "חוק הגז"), וסעיף 61(א)(2) בחוק העונשין, התשל"ז-1977.

בנוסף הורשעו הנאשמים בביצוע ריבוי עבירות של אי קיום התנאים הנדרשים מבעל רישיון ספק גז, עבירות לפי סעיפים 14(1), 9, 25(ב), 26 ו-27 בחוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ"ט-1989 (להלן: "חוק הגז"), וסעיף 61(א)(2) בחוק העונשין, התשל"ז-1977.

 

2

2.      על פי עובדות כתב האישום, הנאשמת היא חברה המספקת גז ללקוחות פרטיים, נאשם 2 הוא מנהלה. נאשמת 1 העסיקה 2 עובדים כאחראים מטעמה על חלוקת הגז, כשאין בידיהם רישיון טכנאי גז והם אינם רשאים להתקין מערכות גפ"מ ולבצע בדיקה תקנית. במהלך שנת 2017 הנאשמת סיפקה ללקוחותיה מיכלי גז באמצעות 2 העובדים האמורים, בידיעה ובפיקוח של נאשם 2. העובדים היו מגיעים לעיר שדרות עם בלוני גז, צופרים ברחובות העיר כדי להודיע על בואם ומחליפים בלוני גז לכל דורש, או לכאלו שתיאמו עימם מראש. באותן נסיבות, במהלך שנת 2017 התקינו העובדים ב- 14 בתים בשדרות, פעמים רבות, מיכלי גז מלאי גפ"מ, במערכות שבהם כבר חובר מיכל גז, בחלקם היה מחובר מיכל זר של חברה אחרת, וזאת ללא ניתוק מיכל הגז טרם ההתקנה וללא ביצוע בדיקה תקנית. והכל ללא רישיון לביצוע עבודות גז וללא הסמכה מתאימה. באחת הכתובות ההתקנה בוצעה בסביבה דליקה, בסמוך לצמחיה ולדק.

 

תסקיר שירות המבחן

3.      שירות המבחן סקר את הרקע האישי והמשפחתי של הנאשם. הנאשם נשוי ואב לחמישה. שירות המבחן תיאר את מצבו הרפואי של אביו של הנאשם, של שתיים מאחיותיו ושל בנו, מצב שהשפיע על הנאשם ועל מצבו הנפשי. הנאשם תומך במשפחתו ומפרנס אותה. שירות המבחן התרשם כי הנאשם מתמודד עם חוויות מורכבות במסגרת המשפחתית, כי העבירה אינה משקפת את מאפייני התנהגותו של הנאשם בדרך כלל וכי פעל על רקע מצוקה כלכלית מתוך דחף רגעי, עם קושי לוויסות רגשי והפעלת שיקול דעת מקדים ביחס לבחירותיו. שירות המבחן ציין שהנאשם הפנים את חומרת מעשיו, ובעל כוחות תפקוד חיוביים. שירות המבחן ציין את עברו של הנאשם, וכי ריצה מאסר בעברו. שירות המבחן שילב את הנאשם בקבוצה טיפולית, ורואה חשיבות רבה לשילובו של הנאשם בהליך טיפולי. לאור כל האמור המליץ שירות המבחן על העמדת הנאשם במבחן, והטלת של"צ בהיקף של 300 שעות.

 

טיעוני הצדדים לעונש

 

4.      ב"כ המאשימה הפנה לטיעוניו בתיק 49830-10-18 שכן המעשים בתיק זה דומים למעשים שם ועל כן עתר לעונש דומה. בתיק 49830-10-18, הפנה ב"כ הנאשם לערכים המוגנים שנפגעו ולמידת הפגיעה בערכים המוגנים. לדבריו שם, מתחם העונש ההולם נע בין צו של"צ ברף תחתון ועד מאסר שירוצה בעבודות שירות ברף העליון וכן קנס גבוה. ועתר שם להטיל על הנאשם מאסר לא ארוך לריצוי בעבודות שירות, מאסר מותנה קנס משמעותי והתחייבות. לדבריו כפי שטען שם, ככל שבית המשפט יסתפק בענישה בדמות של"צ חלף מאסר, אזי ביקש שלא להסתפק בהמלצת שירות המבחן אלא להטיל לפחות 300 שעות של"צ. ב"כ המאשימה הפנה לפסיקה התומכת בטיעוניו. ביחס לנאשמת 1 עתר לקנס שלא יפחת מ- 50,000 ₪.

 

3

5.      ב"כ הנאשמים הסכים לרף התחתון של המתחם, אך חלק על הרף העליון, לדבריו הרף העליון לא צריך להגיע לעבודות שירות. ב"כ הנאשמים הפנה לנסיבותיו האישיות של הנאשם כפי שאף פורטו בתסקיר ולכך, שלמעט הסתבכותו מלפני 10 שנים ניהל אורח חיים נורמטיבי. הפנה לאמור בתסקיר ביחס להפנמת המעשים, ללקיחת האחריות ולחשיבות שילובו בהליך טיפולי, ועל כן ביקש לאמץ את המלצות שירות המבחן. כמו כן הפנה לחלוף הזמן ולכך שלא חזר לבצע עבירות.

 

לגבי הנאשמת, נטען כי היא כבר אינה קיימת מבחינה משפטית, החברה נסגרה. ב"כ הנאשמים ציין שיוצג על כך אישור, אך עד כה לא הוצג.

 

6.      הנאשם בדבריו האחרונים, ביקש להתחשב בו על רקע המצב הרפואי של אביו ושל בנו. ציין כי נאשמת 1 כבר אינה קיימת, ובשל הסתבכותו הוא מצוי בחובות של כמעט 800,000 ₪ ובשל כך הוא מוגבל בהוצאת רישיון נהיגה בשל הליכי הוצאה לפועל.

 

דיון והכרעה

 

עונש אחד לכל העבירות

 

7.      הנאשמים נותנים את הדין בגין ריבוי עבירות.

יודגש כי בפסיקה נקבע כי כל מילוי, או הספקה של כל מיכל גז היא עבירה בפני עצמה, ואם סופקו או הוחזקו מספר מיכלי גז עסקינן בריבוי עבירות ולא בעבירה אחת מרובת פריטים. ראו בעניין זה דברי בית המשפט המחוזי בע"פ (חיפה) 25432-04-13‏ ‏ אובק גז בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל (29.9.13):

"לטעמי פרשנות לפיה ניתן לראות בעבירה בה הורשעו המערערים כעבירה אחת רבת פריטים מרוקנת מתוכן את תכלית החקיקה והופכת את העבירה לעבירה כלכלית כזו שמשתלם לבצעה.  בכך חותרת הפרשנות הרואה במעשה מסוג זה שבפנינו כעבירה אחת רבת פריטים תחת תכליתה של הוראת החוק הבאה, בראש ובראשונה, להוות מנגנון אסדרה ..."

 

 

8.      עם זאת, מעיון בפסיקת בתי המשפט ניתן ללמוד כי במרבית המקרים, כשנאשם נותן את הדין בגין ריבוי עבירות מאותו הסוג, נקבע מתחם עונש הולם אחד לכל העבירות ונגזר עונש כולל לכל העבירות. ריבוי העבירות נלקח בחשבון עת נשקלת חומרת הנסיבות.

 

המאשימה עצמה בטיעוניה לא ביקשה לקבוע מתחם עונש הולם לכל עבירה בנפרד, ולא עתרה לענישה מצטברת בגין כל עבירה, אלא עתרה למתחם עונש הולם אחד ולענישה אחת אשר תכלול את כלל העבירות שבכתב האישום.

 

4

9.      לאור כל האמור, בהתאם להוראת סעיף 40יג(א) לחוק העונשין התשל"ז 1977, בשים לב בעבירות בעלות אופי דומה, בשים לב לפסיקה הנוהגת ולעמדת הצדדים, יקבע מתחם עונש הולם אחד הכולל את כל העבירות המפורטות בכתב האישום.

מתחם העונש ההולם

 

10.  הערכים המוגנים שנפגעו בעבירות שביצעו הנאשמים הם: שלום הציבור ובטחונו ובעיקר שלומם ובטחונם של צרכני הגז ושל המשתמשים בדרך החשופים להובלת גז שלא כדין.

 

ביחס לחומרת העבירות ראו דברי בית המשפט העליון ברע"פ 8446/15 גיל אקנין נ' מדינת ישראל (14.12.2015):

"ביחס לפוטנציאל הסיכון הגלום בביצוע עבודות גפ"מ על ידי מי שלא הוכשר והורשה לעסוק בכך, נכתבו, בין היתר, הדברים הבאים, שהוזכרו בפסק-דינו של בית המשפט המחוזי הנכבד ולא מיותר להביאם שוב כאן (הגם שהם נאמרו בנסיבות שאינן זהות לנסיבות המקרה שבפני):

 

"אף שבעבר המדיניות היתה מקלה, עקב אירועים טרגיים שאירעו בשנים האחרונות בהם אירעו התפוצצויות בבתי מגורים ובכלי רכב, וקופחו חיים של אזרחים תמימים, שונתה מדיניות האכיפה והמדיניות העונשית. התופעה החמורה של עיסוק פיראטי בגז הפכה לתופעה חמורה והמחיר המשולם בגינה הוא בחיי אדם. אין ספק כי המדיניות שהיתה קיימת בעבר לא היה בה משום הרתעה ולא היה בה ליתן ביטוי לערכים המוגנים. הערך החברתי המוגן הראשון במעלה הינו שמירה על בטחון הציבור, שלומו ובריאותו, כלומר שיקולי בטיחות וקדושת החיים..." (ראו: ת"פ (שלום קריית גת) 60838-01-13 מדינת ישראל נ' אלטורי (9.2.2015).

וכן:

"המתחם העונשי ההולם אמור לקחת בחשבון את הצורך להרתיע אחרים העוסקים בתחום זה, למנוע מאנשים ליצור מצבי סיכון תוך העדפת האינטרס הפרטי על אינטרס הכלל, למנוע מאנשים לחסוך בעלויות הדרושות כדי לעמוד בתקנות בטיחות מינימליות, ולהעביר מסר חד וברור כי מי שמזלזל בחיי אדם לא תהיה התחשבות בו" (ראו: ת"פ (שלום קריית גת) 39924-02-14 מדינת ישראל נ' גבור (19.3.2015))."

 

ראו גם רע"פ 5798/16 יובל עובדיה נ' מדינת ישראל(27.6.16):

5

"יובהר כבר עתה, כי גפ"מ - שכינויו בשפת היום-יום הוא "גז בישול" - הוא חומר המאופיין בהתלקחות, וכאשר תכונה זו יוצאת מכלל שליטה, קיימת סכנת התפוצצות. בשל מאפיינים אלו, נקבעו, בין היתר, חובת רישיון לעוסקים בגפ"מ בחוק הגז, והוראות בדבר אופן האחסנה והטיפול בו בצו הגז (בטיחות ורישוי) (בטיחות ההחסנה של מיכלים ומיכלי מחנאות במחסן גפ"מ ומחסן עזר), התשנ"ב-1992".

 

11.  מידת הפגיעה בערכים המוגנים אינה ברף מאוד גבוה, שכן על אף הסיכון המשמעותי שיצרו הנאשמים בהתנהלותם, האירועים הסתיימו ללא נפגעים בגוף או ברכוש.

 

12.  באשר לנסיבות ביצוע העבירות נתתי דעתי לכך שהנאשמים נותנים את הדין בגין ריבוי עבירות. בכתב האישום כאמור פורטו 14 כתובות בהם סיפקו הנאשמים מספר רב של פעמים, שירותי גז, באמצעות עובדים שאינם מורשים לכך. נתתי דעתי לכך שהנאשמת היא זו שהעסיקה את העובדים שאינם בעלי הכשרה מתאימה והכל בפיקוחו ובניהולו של הנאשם. גם העובדים הועמדו לדין בגין חלקם בפרשה, ועם זאת, בשים לב שהנאשמים בתיק זה עומדים "בראש הפירמידה", חלקם בביצוע העבירות משמעותי יותר. נתתי דעתי לכך שהעבירות בוצעו בשנת 2017.

 

13.  מדיניות הענישה הנוהגת מלמדת כי במקרים דומים הוטלו על הנאשמים עונשים אשר לעתים לא כוללים מאסר, גם לא מאסר מותנה, ועד מספר חודשי מאסר וענישה נלווית. ראו למשל

 

·        רעפ 5798/16 ‏ ‏ יובל עובדיה נ' מדינת ישראל (27.6.16): המבקש הורשע במסגרת הסדר טיעון בביצוע עבירה של שימוש פחזני בחומר דליק וניהול עסק ללא רישיון - המבקש החזיק במכולה ובמחסן פיראטי שהקים ובמכולה 53 מיכלי גז במשקל 48 ק"ג ו- 15 מיכלים במשקל 12 ק"ג וכן משאבה פיראטית מאולתרת. למבקש הרשעה קודמת בעבירות דומות. בית משפט קמא קבע כי מתחם העונש ההולם נע ממאסר קצר ועד 12 חודשי מאסר וגזר על המבקש 5 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית. ערעורו של המבקש נדחה. בקשת רשות ערעור נדחתה.

 

·        רע"פ 7941/15 מוחמד גבור ואח' נ' מדינת ישראל(10.2.2016): מבקש 1 הורשע על פי הודאתו במספר אישומים. באישום הראשון הורשע החזקת 75 מיכלי גפ"מ גדולים ו-54 מיכלי גפ"מ קטנים, והחזקת 7 מיכלי גפ"מ גדולים פיראטיים במשאית וולבו- עבירות של שימוש פחזני בחומר דליק, באישום השני הורשע בעבירה של ניהול העסק ללא רישיון במשך כ-6 שנים ובאישום השלישי הורשע בסיוע לבנו בהחזקת 133 מיכלי גפ"מ קטנים ו-34 מיכלי גפ"מ גדולים במחסן והחזקת משקל ומתקן למילוי גז, וכן סיוע להחזיק במשאית סגורה 103 מיכלי גפ"מ קטנים ו-18 מיכלי גפ"מ גדולים-עבירות של סיוע לשימוש פחזני באש ואיסור עיסוק ללא רישיון. נקבע כי המתחם לכל אירוע של שימוש פחזני באש נע בין 6-12 חודשים. על המבקש הוטלו, 5 חודשם מאסר בגין האישום הראשון, 3 חודשי מאסר בגין האישום השנה ו- 3 חודשי מאסר בגין האישום השלישי, חלקם בחופף כך שסך הכל ירצה 10 חודשי מאסר, קנס בסך 10,000 ש"ח וכן ענישה נלוות. מבקש 2- הורשע בעבירות של החזקת 133 מיכלי גפ"מ קטנים ו-34 מיכלי גפ"מ גדולים וכן משקל ומתקן למילוי גז, ובתוך משאית סגורה, החזקה של 103 מיכלי גפ"מ קטנים ו-13 גדולים, שימוש פחזני באש ואיסור עיסוק ללא רישיון וכן עבירה של הפרת הוראה חוקית ונגזרו עליו 7 חודשי מאסר, קנס בסך 8000 ₪ וענישה נלווית. ערעור המבקשים נדחה. בקשת רשות ערעור נדחתה.

 

6

·        עפ (י-ם) 1110-01-19‏ מדינת ישראל נ' חיים לביא (23.6.19): המשיב הורשע על יסוד הודאתו בביצוע עבירות של הוצאת מיכל גפ"מ מישראל (12 מיכלים), ניסיון להכנסת מיכל גפ"מ לישראל (11 מיכלים), איסור עיסוק והפעלת מחסן. בית משפט קמא ביטל את ההרשעה והטיל על המשיב 300 שעות של"צ. ערעור המדינה התקבל, ובית המשפט המחוזי הרשיע את המשיב בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום אך לא התערב ברכיבי גזר הדין והם נותרו על כנם.

·        ע"פ (חיפה) 58726-07-18‏ החברה האמריקאית ישראלית לגז בע"מ נ' מדינת ישראל (14.11.18): המערערת הורשעה לאחר שמיעת ראיות באספקת גז שלא על פי התקן בניגוד לסעיף 8א(א) לחוק הגז, ובעבירה של התקנה או הפעלה שלא בהתאם לדרישות התקן בניגוד לסעיף 17א(א)(2) לחוק התקנים ובעבירה של אי ביצוע בדיקה תקופתית למתקן. במקרה זה אירעה דליפת גז מהמתקן. המערערת נדונה לקנס כספי בסך 15,000 ₪, ולהתחייבות בגובה 50,000 ₪. הערעור על הכרעת הדין ועל גזר הדין נדחה.

 

·        עפג (י-ם) 12244-12-17‏ , 49132-12-17‏ עידן גבאי נ' מדינת ישראל (19.6.18): המערער הורשע במסגרת הסדר טיעון בביצוע 4 עבירות של אספקת גז ללא רשיון, הוצאת מכלי גפ"מ מחוץ למדינה, 4 עבירות של הכנסת מכלים שמולאו מחוץ לארץ אל המדינה (43 מיכלים), 5 עבירות של אחסון מכלים ריקים ללא היתר והובלה ו- 5 עבירות של שיווק מיכלים של ספק אחר. המערער נדון לחודשיים מאסר בפועל, 3 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 7,500 ₪. בנוסף, חולטו מיכלי הגז ושני כלי רכב. שני הצדדים ערערו על גזר הדין. בית המשפט המחוזי העמיד את גובה על הקנס על סך 15,000 ₪ , יתר רכיבי גזר הדין ללא שינוי.

 

·        עפ"ג (י-ם) 28326-07-11 גז אלאסדקאא' בע"מ נ' מדינת ישראל (28.11.11): המערערים הורשעו בהובלת ושיווק מיכלי גז ב-11 מועדים שונים (1254 ק"ג גפ"מ). בית משפט קמא הטיל קנס בסך 110,000 ₪ על החברה וקנס בסך 55,000 ₪ על הבעלים והתחייבות. הוגשו ערעור וערעור שכנגד. הערעורים נדחו.

 

·        ע"פ (חיפה) 25432-04-13‏ ‏ אובק גז בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל (29.9.13): המערערים (חברה בעלת רשיון לספק גז ומנהלה) הורשעו ב- 104 עבירות של מילוי 104 מכלי גז של ספק גז אחר והובלתם על המערערת נגזר קנס בסך 50,000 ₪ ועל המערער נגזרו קנס בסך 50,000 ש"ח ומאסר על תנאי. המערערים ערערו על הכרעת הדין ועל גזר הדין. בית המשפט המחוזי קבע כי כל מילוי של מיכל וכל הובלה מהווה נפרדת ואין עסקינן בעבירה אחת מרובת פריטים, ואולם בנסיבות המיוחדות שפורטו בפסק הדין, במקרה הספציפי הנ"ל התייחס בית המשפט לאירוע כאל עבירה אחת וגזר את העונש המירבי בין עבירה אחת קרי 2,800 ש"ח אך לא התערב ברכיב המאסר המותנה.

 

·        ת"פ (חיפה) 61832-05-20 מדינת ישראל נ' מ.ח סחר ושירותי גז בע"מ ואח' (23.6.21): נאשמים 3 ו-4 הם מפיצי גז עצמאיים של נאשמת 1. נאשם 3 הורשע בהחסנת 32 מיכלי גפ"מ במשקל 12 ק"ג במחסן שבחצר ביתו והפעלת מחסן ללא רישיון. נאשם 4 הורשע בהחזקת 21 מיכלי גפ"מ במשקל 12 ק"ג ו- 4 מיכלים במשקל 48 ק"ג בחצר ביתו והפעלת מחסן ללא רישיון. נאשם 2 מנהלה של נאשמת 1. הצדדים הגיעו להסדר טיעון ובית המשפט אימץ ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים ודן את הנאשמים לקנס (14,000 ₪, 18,000 ₪, 21,000 ₪), מאסר על תנאי והתחייבות.

·        ת"פ (בית שמש) 46634-08-18 מדינת ישראל נ' שר שלום בע"מ ואח' (1.6.20): הנאשמת הורשעה במסגרת הסדר טיעון, בביצוע עבירה של אחסון 648 מכלי גז מחנאות במחסן, ללא היתר. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם כולל קנס שנע בין 5,000-25,000 ₪, התחייבות ולעתים גם מאסר על תנאי וגזר על הנאשמת קנס בסך 8,000 ₪ והתחייבת בסך 20,000 ₪.

 

7

·        ת"פ (פתח תקוה) 45295-05-18  מדינת ישראל נ' חאג יחיא עימאד (25.6.19): הנאשם הורשע על פי הודאתו בביצוע עבירה של אחסנת מכלים ללא אישור - 50 מכלים במשקל 12 ק"ג מיכל אחד במשקל 48 ק"ג ו-19 מכלי מחנאות. הצדדים הסכימו כי יוטל על הנאשם עונש בדמות קנס בלבד, אך היו חלוקים בגובה הקנס. בית המשפט קבע כי מתחם הענישה נע בין 8,000 ל- 30,000 ₪ והשית על הנאשם קנס בסך 11,000 ₪ והתחייבות בסך 30,000 ₪.

·        ת"פ (י-ם) 44768-12-18  מדינת ישראל נ' מזרחי (6.10.19): הנאשם הורשע על פי הודאתו בביצוע עבירה של הפעלת מחסן עזר ללא אישור - במחסן שבבית מגוריו נמצאו 12 מיכלים במשקל 12 ק"ג כל אחד. בית המשפט גזר על הנאשם קנס בסך 1,000 ₪, מאסר על תנאי והתחייבות בסך 5,000 ₪.

 

·        ת"פ (חיפה) 57776-02-17 מדינת ישראל נ' יודקוביץ ואח' (26.9.18): הנאשמים נתפסו כשברכבם 38 מיכלים של 12 ק"ג ו- 2 מיכלים במשקל 48 ק"ג, הנאשמים ביצעו עבירות של עיסוק כספק גז ללא רישיון, הובלה, הולכה, החסנה, מילוי ומכירה של מכלי גז של ספק אחר. הנאשם מכרו לאחת המשפחות מיכל גז במחיר 130 ₪. בית המשפט נמנע מהרשעת הנאשמים והושתו על כל אחד מהם 100 שעות של"צ והתחייבות בסך 5,000 ₪.

 

·        ת"פ (רחובות) 9122-09-16 מדינת ישראל נ' דרייר ואח' (20.12.16): החסנת 14 מיכלי גז במשקל 5 ק"ג ללא אישור וביצוע עבודות גז ללא אישור. 3 נאשמים לא הורשעו והוטלה עליהם התחייבות. 2 נאשמים הורשעו ונדונו לקנס בסך 4,000 ₪ כל אחד, והתחייבות בסך 5,000 ₪.

·     ת"פ (ב"ש) 14885-05-16 מדינת ישראל נ' אלסראיעה (19.1.17):הנאשם הורשע בעיסוק בעבודות גפ"מ ללא רישיון או הסמכה כנדרש, מכירה על ידי ספק ללא אישור, סיוע להקמת מחסן עזר של גז שלא כדין ועיסוק במכלים עם סימונים זרים שלא כדין. הנאשם עבד בחברה במסגרתה פעל לאספקת חיבור גז ללקוחות פרטיים ללא עריכת בדיקת בטיחות כנדרש ואיסוף מכלי גז זרים (של חברה אחרת) מלקוחות וזאת שלא בהתאם לנהלים. באחד הימים הוא יצא עם אדם נוסף עם משאית ועליה עשרות מכלי גז ללא טכנאי מלווה והם סיפקו את הגז ללקוחות ללא בדיקה, ללא חוזה וללא שהם מוודאים שיתקיימו תנאי הבטיחות לפי הדין. הם גם קיבלו מאותם לקוחות מכלים זרים והובילו אותם שלא כדין ובכך גם למעשה הובילו את המכלים הזרים שלא בהתאם לתנאים הקבועים בדין. נדון בהתאם להסדר שהציגו הצדדים לקנס בסך 10,000 ₪ ו- 3 חודשי מאסר מותנה.

 

·        ת"פ (ת"א) 39057-03-15 מדינת ישראל נ' פאדי אבו עביד (14.7.15): הנאשם הורשע במסגרת הסדר טיעון, בביצוע אספקת והובלת גז ללא רשיון או הסמכה. ברכבו נמצאו 6 מכלי גז מלאים במשקל 12 ק"ג, בניגוד לסעיף 3(ב)(1) לתקנות הגז ולסעיפים 9 ו-25(ב) לחוק הגז. בית המשפט הטיל על הנאשם קנס בסך 1,500 ₪, 3 חודשי מאסר על תנאי והתחייבות בסך 2,500 ₪.

 

·        ת"פ (י-ם) 34390-01-18 מדינת ישראל נ' אוהב ציון בע"מ ועידן קמפינג סוכנויות בע"מ (10/11/19). הנאשמות עסקו בגז ללא היתר, מכרו שני עסקים שונים מעל 200 מיכלי גז מחנאות ללא היתר, והחזיקו במכולה ובכל רכב 17,167 מיכלי גז מחנאות. בית משפט קמא אימץ את הסדר הטיעון, נאשמת 1 נדונה ללא הרשעה להתחייבות בסך 60,000 ₪. נאשמת 2 הורשעה ונדונה לקנס בסך 30,000 ₪ והתחייבות בסך 60,000 ₪.

 

8

·        ראו גם ת"פ 14919-05-16 (באר שבע) מדינת ישראל נ' חורה גז בע"מ ואח' (15.11.18); תפ (ק"ג) 39924-02-14‏ ‏ מדינת ישראל נ' מוחמד גבור(19.3.15); ת"פ (חיפה) 31030-09-14 מדינת ישראל נ' פז גז (11.3.15)

 

 

למקרים חמורים יותר שגרמו לשריפות ופגיעות גוף ראו רע"פ 5333/18 יוסף נחום נ' מדינת ישראל (25.7.18).

14.  באשר לגובה הקנס. עסקינן בעבירות אשר נעברו ממניע כלכלי וישנה חשיבות לענישה כלכלית מרתיעה. גובה הקנס מושפע מהיקף העבירות. עם זאת, ובהתאם להוראת סעיף 40 ח לחוק העונשין, בקביעת מתחם הקנס ההולם יש להתחשב גם במצבו הכלכלי של הנאשם.

 

15.  לאור כל האמור אני קובעת כי מתחם העונש ההולם לכלל העבירות שביצע הנאשם בנסיבות שבפני נע מענישה שאינה כולל מאסר ועד 8 חודשי מאסר, קנס שנע בין 25,000 סך 7,000 ₪ וענישה נלווית. ביחס לנאשמת מתחם העונש ההולם כולל קנס בשווי עשרות אלפי שקלים והתחייבות.

 

שיקולים בגזירת עונשם של הנאשמים

 

16.  בעניינו של הנאשם אין הצדקה לחרוג לחומרה או לקולה ממתחם העונש ההולם, גם לא משיקולי שיקום. לאור האמור בתסקיר שירות המבחן כן מצאתי הצדקה לגזור על הנאשם ענישה בעלת אופי שיקומי, אך אין בה כדי להביא לחריגה ממתחם העונש ההולם, הענישה תהא במתחם.

 

17.  בבואי לגזור את עונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם לקחתי בחשבון את הנתונים שלהלן:

 

·        זקפתי לזכותו של הנאשם את העובדה שבחר לקחת אחריות ולהודות במיוחס לו בהזדמנות ראשונה.

·        נתתי דעתי לעברו של הנאשם. אמנם לא הוצגו לי הרשעותיו של הנאשם, אך נתון זה עלה הן בתסקיר שירות המבחן והם בטיעוני ההגנה. הנאשם נדון לפני כעשור בגין עבירות אלימות חמורות ביחד עם עבירות רכוש וריצה עונש מאסר.

·        לקחתי בחשבון את השפעת העונש על הנאשם ומשפחתו, את נסיבותיו האישיות כפי שפורטו על ידי הנאשם ובא כוחו, כמו גם בתסקיר שירות המבחן. את מצבו המשפחתי והכלכלי. את המצב הרפואי של אביו, של אחיותיו ושל בנו, את העובדה שבשל תמיכתו באביו אינו עובד מזה תקופה ממושכת, את מצבו הנפשי שהושפע בעקבות מצבו הרפואי של בנו.

9

·        לקחתי בחשבון את הערכת שירות המבחן כי הנאשם לקח אחריות מלאה על מעשיו, הבין והפנים את חומרת מעשיו, את שאיפותיו לתפקד באורח נורמטיבי, את שיתוף הפעולה בהליך הטיפולי בו שולב ואת נכונותו להשתלב בהמשך טיפול. נתתי דעתי להערכת שירות המבחן כי קיימת חשיבות לשילוב הנאשם בטיפול, לצורך חיזוק כוחות התפקוד החיוביים.

·        לקחתי בחשבון את המלצתו העונשית של שירות המבחן.

·        לקחתי בחשבון את חלוף הזמן ממועד ביצוע העבירות, כ- 5 שנים וכי לא נפתחו תיקים נוספים.

 

18.  במכלול נתוניו של הנאשם, אני סבורה כי בזו הפעם מתאימה ענישה אשר תכלול מאסר מותנה, לצד ענישה שיקומית, וכן ענישה כלכלית. הענישה הכלכלית תהא ברף התחתון בשים לב לתמהיל הענישה הכולל.

 

19.  ביחס לנאשמת - משלא הוצגו מסמכים לגבי מצבה, יוטל עליה קנס ראוי על פי המתחמים הנהוגים.

 

עונשם של הנאשמים

20.  סיכומו של דבר, מצאתי לנכון ולמידתי להטיל על הנאשמים את העונשים הבאים.

 

נאשמת 1

קנס בסך 20,000 ₪ אשר ישולם ב- 20 תשלומים חודשיים רצופים ושווים. תשלום ראשון לא יאוחר מיום 1.6.22

 

נאשם 2

 

א.    קנס בסך של 7,000 שח או 20 ימי מאסר תמורתו.

הקנס ישולם ב- 7 תשלומים חודשיים רצופים ושווים. תשלום ראשון לא יאוחר מיום 1.6.22.

 

ב.      מאסר בן 3 חודשים וזאת על תנאי למשך שלוש שנים מהיום לבל יעבור הנאשם עבירות על חוק הגז הפחמימני המעובה, תשפ"א 2020, או על תקנות הגז השונות.

 

ג.       הנאשם יתחייב בפני על סך של 30,000 ₪ וזאת לבל יעבור עבירות על חוק הגז הפחמימני המעובה, תשפ"א 2020, או על תקנות הגז השונות תוך 3 שנים מהיום. במידה ולא יתחייב - יאסר למשך 20 יום.

 

10

ד.      הנני מטילה על הנאשם צו מבחן וזאת למשך שנה. הנאשם ימצא בפיקוח שירות המבחן למשך שנה מהיום. במסגרת המבחן ישולב הנאשם בכל הליך טיפולי ששירות המבחן ימצא לנכון מעת לעת. הנאשם מוזהר כי אם לא ימולאו תנאי הצו במלואם, ניתן יהיה לבטלו ולהטיל עליו עונש נוסף, בגין העבירות בהן הורשע, במקום צו המבחן.

 

ה.     הנני מטילה על הנאשם צו לביצוע 300 שעות שירות לתועלת הציבור וזאת במשך שנה.

השל"צ יבוצע בעיריית רהט בבית ספר "אלסלאם" בתפקיד עוזר לאב הבית.

אם יתעורר צורך בשינוי מקום ההשמה, שרות המבחן יעשה כן וידווח לבית המשפט.

הנאשם מוזהר כי אם לא ימולאו תנאי הצו במלואם, ניתן יהיה לבטלו ולהטיל עליו עונש נוסף, בגין העבירות בהן הורשע, במקום צו השל"צ.

 

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בתוך 45 ימים מהיום.

 

 

ניתן היום, י"ט אדר ב' תשפ"ב, 22 מרץ 2022, במעמד הצדדים.