1

ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בנצרת (כב' השופט העמית יובל שדמי וכב' השופטת הבכירה דלית שרון גרין) בתיק תו"ב 42633-12-19

למערער חנות בנוף הגליל. הוא הואשם בבית משפט השלום בכך שבנה בחנות הנ"ל מעקה זכוכית, קונסטרוקציית ברזל ומדרגות, וכן שינה את חזיתות החנות על ידי פתיחת פתחים, והכול - בלא היתר כדין. נוסף על כך הוא בהפרת צו הפסקה מינהלי שהוצא כנגדו בעת ביצוע עבודת הבנייה.

המערער כפר באשמה, ובין היתר טען כי לא הוא שביצע את העבודה המדוברת, כי אם מי ששכר ממנו את החנות.

בית משפט השלום הרשיע את המערער בכל העבירות שיוחסו לו. בגזר הדין הוטל עליו קנס בסך של 18,000 ₪, וכן חולטו שתי התחייבויות, אחת ע"ס 20,000 ₪ והשנייה על סך של 25,000 ₪, שהושתו עליו בתיקים קודמים. נוסף על כך הוא חויב לחתום על התחייבות בסך של 20,000 ₪ שלא לעבור עבירה, ניתן נגדו צו הריסה לבנייה הבלתי חוקית, צו איסור שימוש בה, וכן צו התאמת העבודה להיתר.

על הכרעת הדין המרשיעה מלין המערער, בהודעת ערעור שהניח לפניי. עיקר ערעורו מופנה לפגמים שנפלו בהתנהגותה של המשיבה, כגון בהעדרו של שימוע, אי המצאת צו הפסקה מינהלי וכד'. בסופה של הודעת הערעור שב המערער וטוען כי מי ששכר ממנו את החנות הוא שעשה את עבודת הבניה הבלתי חוקית.

2

לאחר שעיינתי בכלל החומר שבתיק של בית המשפט קמא, עיינתי בהודעת הערעור ושקלתי בטענותיו של המערער, אינני רואה בערעורו כל ממש. הערעור מופנה, רובו ככולו, כנגד קביעה של ממצאים שבעובדה שיצאו מלפני כב' השופט קמא. בכגון אלה אין ערכאת הערעור נוהגת להתערב, להוציא מקרים חריגים. המקרה שלפנינו איננו נופל בגדרם. קביעותיו של השופט קמא נסמכות על התרשמות בלתי אמצעית מן העדים, ועל שאר ראיות ושלל טעמים אותם פרס השופט קמא, מהם עולה מסקנה ברורה לפיה לא השוכר ביצע את העבודות בהן עסקינן, כי אם המערער. אין לי כי אם להפנות להנמקתו של השופט הנכבד קמא, ממנה מתבקשת מסקנה אחת בדבר ביצוע העבודה הבלתי חוקית על ידי המערער. הוא הדין בכל הנוגע לקביעותיו של השופט קמא אודות המשכת ביצוע עבודת הבנייה חרף קיומו של צו הפסקה מינהלי, גם שם קבע בית המשפט קמא ממצאים ברורים אודות המצאת הצו המינהלי וגו'.

בכל הנוגע לטענות אודות פגמים שנפלו בהתנהלותה של המשיבה, כגון העדרו של שימוע וכד', אפילו אניח, לשם הדיון בלבד, כי יש בהן ממש (ואינני קובע כך), אין הפגמים יורדים לשורש העניין ואין הם גורמים עיוות דין ופוגעים בזכויותיו הדיוניות של המערער, עד כדי הצדקה לביטול הרשעתו.

בשולי הדברים אומר, כי לא מצאתי ממש גם בטענות שהשמיע המערער בכל הנוגע לחילוטן של שתי ההתחייבויות. החילוט נעשה כדין, והתבקש נוכח ביצוען של העבירות הנוכחיות.

סוף דבר, הערעור נדחה.

בהסכמת הצדדים - הם לא זומנו להשמעת פסק הדין בערעור. המזכירות תעביר לאלתר את פסק הדין לעורכי הדין של הצדדים.

ניתן היום, כ"א תמוז תשפ"א, 01 יולי 2021, בהעדר הצדדים.