ת"פ 40079/05/21 – מדינת ישראל ע"י נגד פאדי אבו שנדי (אסיר) ע"י
בית משפט השלום בחדרה |
|
ת"פ 40079-05-21 מדינת ישראל נ' אבו שנדי(אסיר)
|
|
1
בפני |
כבוד השופט אלכס אחטר
|
|
בעניין: |
המאשימה
|
מדינת ישראל ע"י ב"כ עו"ד דורית לוי פרנק |
|
נגד
|
|
|
הנאשם |
פאדי אבו שנדי (אסיר) ע"י ב"כ עו"ד מוחמד מסארווה |
|
|
|
גזר דין |
הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן וזאת במסגרת תיקון כתב האישום מיום 10/3/22, תיקון אשר מקורו במשא ומתן שהתנהל בין הצדדים.
בהתאם להכרעת הדין ולאור תיקון כתב האישום הורשע הנאשם בעבירות של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 274(1)+(2)+(3)+סעיף 29 לחוק העונשין ובגין עבירה של התפרעות, עבירה לפי סעיף 152 לחוק העונשין, הכל כעולה מעובדות כתב האישום המתוקן מיום 10/3/22.
בין הצדדים לא גובשה הסכמה לעניין העונש אשר ראוי ויוטל על הנאשם ובהתאם להסכמת הצדדים נדחתה ישיבת הטיעונים לעונש ליום 28/4/22.
טיעוני המאשימה לעונש:
במסגרת טיעוניה, עתרה המאשימה לקביעת מתחם ענישה בגין העבירות בהן הורשע הנאשם בין 18-36 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה הצופה פני עתיד.
2
ב"כ המאשימה טענה במסגרת טיעוניה, כי בהתאם לנסיבות ולעובדות המפורטות בכתב האישום המתוקן, השתתף הנאשם בהתפרעויות על רקע מבצע שומר חומות, במהלכן של התפרעויות אלה הושלחו צמיגים לכביש, זיקוקים, בקבוקי תבערה ויודו אבנים לעבר רכבי השוטרים, בנסיבות אלה הנאשם יחד עם אחרים זרק מספר אבנים לעבר שוטר אשר פגעו ברגלו, והנאשם נעצר רק לאחר ניהול מרדף בעקבותיו.
לעמדת המאשימה הערכים אשר נפגעו כתוצאה ממעשי הנאשם הן פגיעה בשלטון החוק, האינטרס של השמירה על הסדר הציבורי ושמירה על שלומם כבודם וביטחונם של אנשי החוק והמשטרה.
המאשימה תמכה את טיעוניה בפסיקה, וציינה כי בנסיבות ביצוע העבירות של מקרה זה, ניתן ללמוד כי מעשיו של הנאשם מצוי ברף החמור והגבוה וזאת בין היתר לאור העובדה שהעבירות בוצעו בצוותא בשותפות עם רבים אחרים, תוך שימוש בנשק חם והנזקים שנגרמו מביצוע העבירות ומהשתתפותו של הנאשם בהתפרעויות ילוו את תושבי המדינה ובכללם אנשי הביטחון גם לאחר שוך הסערה. עוד צוין כי מדובר בעבירות אשר בוצעו על רקע אידאולוגי לאומני וכמובן שהנאשם יכול היה להתעלם מנוכחות במקום ומהשתתפותו באירועים אלה.
באשר לנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה, הדגישה ב"כ המאשימה בטיעוניה שהנאשם אכן הודה, חסך זמן שיפוטי יקר, אך בד בבד לא ניתן להתעלם מעברו הפלילי כפי שהדבר מתבטא בת/1, לנאשם 4 הרשעות קודמות מהן 2 מאוחרות להליך זה.
כך גם נטען שהנאשם ריצה בעברו עונשי מאסר בגין עבירות אלימות כך שניתן ללמוד שדרכו של הנאשם הייתה ונותרה עבריינית.
בנסיבות אלה ביקשה ב"כ המאשימה למקם את עונשו של הנאשם בתוך המתחם בחלק העליון, בצירוף הטלת ענישה נלווית צופה פני עתיד וקנס.
טיעוני ב"כ הנאשם לעונש:
ב"כ הנאשם ציין במסגרת טיעוניו כי מתחם העונש ההולם למעשי העבירות בהן הורשע הנאשם נע בין 3-15 עונשי מאסר, לצד ענישה הצופה פני עתיד, כתימוכין לכך הפנה את בית המשפט לפסיקה מתאימה, כך גם ציין ב"כ הנאשם כי האירוע מושא הליך זה שלפני התרחש בכפר קרע, ולא במקום שבו התרחשו רוב המהומות, לדבריו לא הייתה סכנה ממשית של פגיעה באזרחים יהודיים, שכן האירוע ארע בכפר עצמו.
3
ב"כ הנאשם ציין שמרשו אכן הודה בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן, אך ביקש להדגיש שהשוטר הנפגע לא נזקק לטיפול רפואי.
באשר לנסיבות הנאשם הודגש כי הנאשם גדל במשפחה קשת יום, אביו נפטר לפני שנה, אמו לא עובדת, הנאשם עצמו לא למד בבית ספר רגיל אלא בבית ספר לחינוך מיוחד וזאת עד לכיתה י"א ולאחר שסיים את הלימודים החל לעזור בפרנסת המשפחה.
ב"כ הנאשם ביקש להדגיש שבמקרה זה לא ייחסה המאשימה לנאשם עבירות על חוק המאבק בטרור כך גם לא יוחסה לו עבירה לפי סעיף 144 לחוק, כלומר עבירות על רקע גזעני ולאומני.
הנאשם עצור מתאריך 13/5/21. שוחרר למעצר בפיקוח אלקטרוני ביום 8/6/21 וביום 12/8/21 נעצר שוב עד תום ההליכים.
הנאשם ביקש לומר את דברו הביע צער על העבירות אותן ביצע, ציין שאסור לו לעבור את העבירות האלה לרבות ההשתתפות וההתקהלות, הנאשם אמר בדבריו "אני מצטער הייתי צריך לשבת בבית עם המשפחה, הייתי עם אנשים שאני לא מכיר אותם מהכפר, אני רוצה להתחתן יש לי בית, אני רוצה לבנות לי בית עם משפחה".
דיון והכרעה:
אין צורך להכביר מילים אודות חומרת העבירות בהן הורשע הנאשם והפגיעה בערכים המוגנים בבסיס עבירות אלה.
במעשיו של הנאשם קיים פוטנציאל ממשי של סיכון, לחיי אדם, לגופו ולבריאותו ובעניין זה נקבע לא אחת שיש לנקוט מדיניות שתרתיע ותרסן התפרעויות העלולות לסחוף המון רב ולצאת מכלל שליטה.
עבירות בהן הורשע הנאשם מבטאות פגיעה קשה בתחושת הביטחון האישי של כל אזרח במדינה, על אחת כמה וכמה על רקע התקופה שבה בוצעו עבירות אלה, ומכלול ההתרחשויות ברחבי המדינה באותה עת.
4
רק לאחרונה, קבע בית המשפט המחוזי בחיפה במסגרת עפ"ג 26998-04-22 מ"י נ' אבו היג'א, לעניין זה כדלהלן: "לגישתנו אין מקום להקל עם מי שתוך קריאת תיגר על ריבונות המדינה, בצוותא חדא עם פורעים רבים נוספים, המון מוסח ממש, מידה אבנים אל עבר כוחות המדינה, פוגע (בעצמו או ע"י אחרים הפועלים עמו) בניידת משטרה פגיעה קשה ובכך אף גורם לחדירת רסיסים לעינו של שוטר, מי שעת נתפס ע"י אנשי המשטרה, מאיים עליהם איומי - רצח קשים בעלי אופי לאומני מובהק יורק לעברם ותוקף אותם. לעניות דעתנו, הענישה שהוטלה על המשיב דכאן אינה נותנת ביטוי הולם לחומרת מעשיו בנסיבות בהן נעשו".
בע"פ 901/22 מ"י נ' אסוועד עמד בית המשפט העליון על החומרה הגלומה בעבירות התפרעויות המונים וקבע "יש לנקוט במדיניות ענישה אשר תרתיע ותרסן התפרעויות העלולות לסחוף המון רב ולצאת מגדר שליטה".
בית המשפט המחוזי בחיפה, בעניין היג'א אשר הוזכר לעיל, קיבל את ערעור המדינה וציין "כי אכן באה שעתו של השינוי וכי עת לפעול להחמרת מדיניות ענישה, כך שזו תהלום את חומרת המעשים ואת פגיעתם הרעה, תטמון בחובה מניעה (המושגת ע"י סילוק הפורעים מרחובות ישראל לתקופה ממושכת) ותביא להרתעה אמיתית, הן כלפי הפורע העומד לדין (יהיה מוצאו אשר יהיה), הן כלפי פורעים פוטנציאלים וכאלה, למרבה הצער, רבים המה".
בהמשך נקבע תוך הדגשת העובדה שבית המשפט מודע לכך שמסך כלל המתפרעים בתקופת מבצע "שומר חומות" נעצרו מעטים מהם, ומעטים עוד יותר הובאו לדין, אולם, הודגש כי חרף זאת ישנה חשיבות להטלת רף ענישה גבוה וזאת לצורך הרתעת המוני המשתתפים הפוטנציאלים באופן שהענישה שתוטל על אלה שהובאו לדין, תהיה ענישה משמעותית אשר תבטא הלימה בין העונש שראוי שיוטל על הנאשם לבין המעשים החמורים שעליהם ייתן את הדין.
5
בית המשפט קובע שבנסיבות העניין מוטלת אחריות גם על מערכת אכיפת החוק לסיוע לשימור ערכי קדושת החיים, שלמות הגוף והרכוש, באופן שיוטלו עונשים הולמים אשר יעבירו מסר ברור וחד של גינוי והסתייגות תקיפה מהמעשה. בהתאם לכך צוין כי מתחם העונש ההולם למתחם עבירות בהן הורשע הנאשם ראוי שיועמד על תקופות מאסר ארוכות כך שהדבר יביא להרתעה קונקרטית ותעורר פחד ויראה כלפי מי שישקול להצטרף, "להיגרר" להשתתף או ליזום התפרעויות אלימות כך שהרף התחתון של עונש המאסר יועמד על 12 חודשים וזאת לכל הפחות.
ראו לעניין זה גם עפ"ג 26952-04-22 מ"י נ' אנטקלי.
לאור כל האמור לעיל אני קובע שמתחם העונש ההולם למעשי העבירות שביצע הנאשם בהליך זה שלפני נע בין 12 - 36 חודשים לצד עונש מאסר מותנה, קנס ופיצוי.
הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה:
הנאשם הודה בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן, חסך זמן שיפוטי יקר, ולחובתו 4 הרשעות בלבד, אשר אינן דומות במהותן לעבירות מושא הליך זה שלפני. מדובר בנאשם יליד שנת 1988, צעיר יחסית בגילו, אשר אומנם השתתף בהתפרעות בצוותא עם אחרים כפי שהדבר מתבטא בכתב האישום, אולם אין חולק שהוא לא זה אשר יזם וארגן התפרעות זו.
קביעת מתחם העונש המתאים:
בשכלול העובדות והנתונים והפסיקה, במיוחד זו מהעת האחרונה של בית המשפט המחוזי בחיפה, סבורני שיש למקם את עונשו של הנאשם ברף שמעט מעל הרף התחתון כלומר הטלת מאסר בפועל לתקופה של 13 חודשים וזאת לאור נסיבות ביצוע העבירות ובמיוחד לאור תקיפתו של השוטר בנסיבות מחמירות ומנוסתו של הנאשם מזירת האירוע, לצד ענישה הצופה פני עתיד, קנס ופיצוי לנפגע.
בהתאם לכך ולאור כל האמור לעיל, אני מטיל על הנאשם את העונשים הבאים:
1. מאסר בפועל למשך 13 חודשים בניכוי ימי מעצרו בגין תיק זה. 13/5/21 ועד 8/6/21 ויתרת תקופת המאסר תחושב מיום 12/8/21.
2. מאסר על תנאי לתקופה של 6 חדשים למשך 3 שנים והתנאי שהנאשם לא יעבור בפרק זמן זה לאחר שחרורו מריצוי תום מאסרו בגין תיק זה על עבירות בהן הורשע בהליך
6
זה שלפני.
3. קנס בסך 3,000 ₪ ופיצוי לשוטר מר דורון מדר בסך של 2,000 ₪.
יש לשלם את הקנס והפיצוי לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה, החל מחלוף 3 ימים מרגע מתן גזר הדין ועד ליום 20/12/22 וזאת באחת מהדרכים הבאות:
· בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il (ניתן לשלם בפריסה של עד 18 תשלומים בהסדר קרדיט) או חפש בגוגל " תשלום גביית קנסות".
· מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה) - בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000 (ניתן לפנות לנציגים לקבלת מידע במספרים הללו).
· במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום).
למען הסר ספק תקופת מאסר בגין תיק זה תרוצה במצטבר לכל עונש מאסר אותו נושא הנאשם נכון לעת זו.
גזר דין זה מהווה פקודת מאסר.
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה תוך 45 ימים מהיום.
ניתן היום, י"ח אייר תשפ"ב, 19 מאי 2022, בהעדר הצדדים.
