1

הנאשם שבפניי הודה במסגרת כתב אישום מתוקן בביצוע 11 עבירות של אי הגשה במועד של דו"חות תקופתיים בניגוד לסעיף 117 (א)(6) לחוק המע"מ.

הנאשם הינו בעליה של נאשמת 1, חברה לשיווק ומסחר באינטרנט והשניים נותנים את הדין בפניי יחדיו בשל ביצוע המעשים האמורים.

מעובדות כתב האישום עולה כי הנאשמים לא הגישו במועד דיווחים המתייחסים לחודשים מסוימים בשנים 2012-2014.

במסגרת ניהול התיק ניתנו לנאשם דחיות מרובות מתוך כוונה לאפשר לו להסיר את המחדלים ולהשלים את התשלומים בהם הוא חייב לרשויות מע"מ.

במהלך הדחיות דיווחו הצדדים על התקדמות מסוימת בתשלומים ועל הגעה להסדר, אולם בהמשך לא עמדו הנאשמים בהסדר וכיום נטען על ידי ב"כ המאשימה כי המאשימה הודיעה לנאשמים כי לא תערוך איתם הסדרים נוספים בשל אי העמידה בהסדר.

מפי ב"כ המאשימה נטען כי הנאשם שילם תשלומים עבור 4 מהדו"חות נשוא כתב האישום בסכום של 1,085 ₪, וכיום קרן המס עומדת על סכום של 18,900 ₪.

ב"כ המאשימה עמד בצדק על הפגיעה בעיקרון השוויון ועל הצורך של המדינה לוודא כי כולם נושאים בנטל המס לשם מתן אפשרות לממן את כל אותם חיובים המשרתים את כולנו ובהם חינוך, רווחה ועוד.

לפיכך, עתרה המאשימה להטלת מאסר אשר ירוצה בעבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס.

2

מנגד, עמדה ב"כ הנאשמים על הסתבכותו הכלכלית של הנאשם, על סגירת חשבונות הבנק, ועל קריסת חיי המשפחה אשר נעשתה במקביל להסתבכותו הכלכלית.

ב"כ הנאשמים פירטה בהרחבה את ניסיונות הנאשם לשלם את חובותיו, את נטילת ההלוואה לה ערבו הוריו ואשר חולטה על ידי הבנק, על חובות שנפתחו ותיקים בהוצל"פ, ועל היותו של הנאשם אדם נורמטיבי המשרת במילואים ומבקש להחזיר את חייו לפסים תקינים.

לפיכך עתרה להטיל על הנאשם מאסר על תנאי מרתיע, התחייבות וקנס מידתי.

בהתחשב בנסיבות העבירה, בערכים שנפגעו ובמדיניות הענישה, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם הינו החל ממאסר על תנאי ועד מס' חודשי מאסר אשר יכול וירוצו בעבודות שירות.

במסגרת מתחם העונש ההולם יש לשקול שיקולים החיצוניים לביצוע העבירות ובתוך כך את היותו של הנאשם אדם נורמטיבי ללא עבר קודם, את הסתבכותו הכלכלית אשר גרמה כאמור להתפרקות המשפחה ואת המאמצים שעשה על מנת לשלם את חובותיו.

עוד יש לשקול את העובדה שהנאשם נטל אחריות על מעשיו, הסכים במסגרת תיק זה לתיקון כתב האישום והוספת אישומים נוספים והביע חרטה על המעשים.

שוכנעתי כי הנאשמים נקלעו להסתבכות כלכלית אשר הביאה כאמור לקשיים ניכרים על העסק ולהתפרקות המשפחה. מחד הנאשם נותן את הדין בגין רצף של עבירות אשר התמשכו על פני תקופה ארוכה ומנגד ומבלי להקל ראש בדבר, קרן המס הינה בסכום שאינו גבוה והנאשם כאמור עשה מאמצים ניכרים לתשלום המס שנותר, אולם לא הצליח לעמוד בכך.

סבורני כי באיזון השיקולים המפורטים לעיל, יש מקום לאפשר לנאשם לשקם את חייו ולחזור להיות אדם תורם לחברה, וכי האינטרס הציבורי לא יצא נשכר באם יוטל על הנאשם מאסר ולו בדרך של עבודות שירות.

לפיכך, ונוכח המפורט לעיל, אני מטילה על הנאשמים את העונשים הבאים:

על הנאשמת 1:

קנס בגובה 4,000 ₪. הקנס ישולם ב-8 תשלומים שווים ורצופים החל מ 1.5.15 ובכל 1 לחודש שלאחריו.

על הנאשם 2:

1.         3 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים ובלבד שלא יעבור עבירה בה הורשע.

2.         הנאשם יחתום על התחייבות בגובה 3,000 ₪ למשך שנתיים שלא לעבור עבירה בה הורשע.

3

            לא יחתום הנאשם היום על ההתחייבות ייאסר למשך 5 ימים.

3.         קנס בגובה 4,000 ₪ או 40 ימי מאסר תמורתו.

            הקנס ישולם ב-12 תשלומים שווים ורצופים החל מ1.4.15 ובכל 1 לחודש שלאחריו.

זכות ערעור כחוק.

ניתן היום, כ"ט שבט תשע"ה, 18 פברואר 2015, במעמד הצדדים.