1

כתב האישום וההליכים

1.             הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן בריבוי עבירות של הדחת קטינים לסמים מסוכנים, לפי סעיף 21(א)(1) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג- 1973 (להלן - פקודת הסמים); בריבוי עבירות של סחר בסם מסוכן, לפי סעיף 13 + 19 א' לפקודת הסמים; ניסיון לסחר בסם מסוכן; וכן החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, לפי סעיף 7(א) + 7(ג) רישא לפקודת הסמים. כתב האישום המתוקן מתאר 12 עסקאות בהן סיפק הנאשם לקטינים קנביס במשקלים של כגרם בכל פעם. עוד מפרט כתב האישום מעל ל-30 עסקאות בהן מכר הנאשם לאחרים סמים מסוג קנביס, במשקלים שונים שבין 0.5 גרם ועד 3 גרם וזאת לאחר תיאום מראש. עוד צוין בכתב האישום שהחל מחודש ספטמבר 2020 ועד ליום 2.12.20 החזיק הנאשם בסם מסוכן מסוג קנביס, בכמויות שונות שאינן ידועות למאשימה, וזאת שלא לצריכתו העצמית בלבד וכן שביום 2.12.20 החזיק 2.67 גרם קנביס בחדר השינה בבית אימו, שם התגורר.

תסקיר שירות המבחן

2

2.             מטעמים של צנעת הפרט לא אפרט יתר על המידה את האמור בתסקיר (ראו: ע"א 6356/20 פלוני נ' מדינת ישראל (21.10.2021)). בתמצית ייאמר שהנאשם רווק כבן 20 המתגורר עם אמו ובני משפחתו. הנאשם לא גויס לצבא בשל אי התאמה ובקשותיו להתנדב נדחו. מגיל צעיר עשה הנאשם שימוש בסמים ובמסגרת צו פיקוח מעצרים שולב בטיפול ביחידה להתמכרויות בכרמיאל ובדיקות השתן שמסר נמצאו נקיות מסמים. כן צוין שהוא מגיע בקביעות לשיחות ומבטא רצון לערוך שינוי באורח חייו. גורמי הטיפול התרשמו בתחילה מקשיים אך עם התקדמות הטיפול ההתרשמות הכוללת הייתה כי הנאשם עורך התבוננות פנימית מעמיקה בחייו ומשתף פעולה בטיפול. ביחס לביצוע העבירות קיבל הנאשם אחריות מלאה למעשיו והכיר בפסול שבהם. שירות המבחן העריך כי שילובו בטיפול עשוי להפחית את רמת הסיכון להישנות עבירות בעתיד וכי קיימת חשיבות להמשך ההליך הטיפולי. לאור כך, המליצה קצינת המבחן על העדפת הפן השיקומי, העמדת הנאשם בצו מבחן למשך 18 חודשים לצד ענישה מוחשית בדמות מאסר שניתן לשאת בדרך של עבודות שירות.

טיעוני הצדדים לעונש והראיות

3.             ב"כ המאשימה עמד על חומרתן של עבירות הסמים והדגיש את פגיעתן הרבה בבריאות הציבור ושלומו. צוין כי מדובר בעסקאות רבות של סחר בסם, חלקן לקטינים שבוצעו על פני שלושה חודשים. ביחס למתחם העונש ההולם הפנתה המאשימה לפסיקה וטענה כי הוא נע בין 12 חודשי מאסר בפועל ועד 24 חודשים מאסר בפועל. עם זאת הסכימה המאשימה שלאור גילו הצעיר של הנאשם; נטילת האחריות; והתסקיר החיובי המצביע על סיכויי שיקום, קיימת הצדקה לחריגה לקולה ממתחם הענישה. לאור כך עתרה המאשימה ל-9 חודשי מאסר שניתן לשאת בדרך של עבודות שירות, צו מבחן, מאסר על תנאי וקנס.

4.             ב"כ הנאשם הצטרף לעמדה העונשית של המאשימה והסכים לה. הסנגור טען שמדובר בנאשם צעיר שלחובתו עבר פלילי שאינו מכביד. הודגש שלא מדובר היה בהפצת סמים להמונים, אם כי במכירת סם לחברים קרובים בלבד. נטען כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר קצר לריצוי בדרך של עבודות שירות ועד 20 חודשי מאסר בפועל והוגשה פסיקה. ההגנה טענה שיש להביא בחשבון את נסיבותיו האישיות של הנאשם שפורטו בהרחבה בתסקיר, ויש לזקוף לזכותו את הירתמותו להליך הטיפול ולאמץ אפוא את המלצת שירות המבחן. ביחס לרכיב הקנס טענה ההגנה להתחשבות במצבו הכלכלי של הנאשם.

5.             הנאשם בדברו האחרון קיבל אחריות למעשיו וציין שברצונו לשקם את חייו.

דיון והכרעה

6.             הלכה למעשה קיימת הסכמה עונשית בין הצדדים. משכך, והגם שאין מדובר בהסדר טיעון, אלא בהסכמה בדבר העונש שיש להטיל על הנאשם, לא ראיתי להרחיב. עם זאת, כשם שעל בית המשפט לקבוע מתחם ענישה אף כאשר קיים הסדר טיעון (ע"פ 6197/20 מדינת ישראל נ' פארוק גולאני (28.11.2021)), כך יש לעשות גם במקרה זה ואף מדרך קל וחומר.

3

7.             הצדדים עתרו לקבוע מתחם עונש אחד ואכן דעתי היא שכך נכון לעשות. מדובר בתכנית עבריינית אחת. העבירות בוצעו בסמיכות זמנים והגם שמדובר בקונים שונים, סברתי שאין בכך לשנות מהמסקנה לפיה יש לראות בכל העבירות אירוע אחד. מכאן שקיים קשר הדוק בין כל העבירות וראוי לקבוע מתחם עונש אחד המביא בחשבון כמובן שמדובר בריבוי עבירות (ע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל (29.10.2014); רע"פ 4760/14 קיסלמן ואח' נ' מדינת ישראל (7.5.2015); דנ"פ 2999/16 מזרחי נ' מדינת ישראל (22.5.2016)).

8.             הערכים המוגנים בבסיס העבירות ברורים. נגע הסמים מכלה כל חלקה טובה בחברה. על נזקיו הבריאותיים, החברתיים והכלכליים, אין צורך להכביר מילים (ע"פ 11220/03 פלוני נ' מדינת ישראל (6.7.2005); ע"פ 4998/95 קרדוסו נ' מדינת ישראל, פ"ד נא(3), 769)). הצורך בסם מוליד מספר נזקי משנה ובהם נזקים לגופו של המשתמש בסם, ובעקיפין גם לשלום הציבור, בשל כך שלרוב מכורי הסם מבצעים עבירות רכוש על מנת לממנו. בענייננו, שימש הנאשם חלק ממשי במערך הפצת הסמים ומכאן שפגע פגיעה ממשית באינטרסים המוגנים כמפורט לעיל. הדברים מתעצמים לנוכח העובדה שבמקרים לא מעטים סיפק סמים לקטינים.

9.             בבחינת נסיבות הקשורות לביצוע העבירות אציין כי מדובר בעבירות הכרוכות בתכנון מוקדם וכוללות הצטיידות בסמים. מטבע הדברים המניע לעבירות אלו הוא כלכלי. ראוי להדגיש שמדובר בעבירות רבות, ובחלק מהמקרים המכירה הייתה לקטינים. עם זאת מדובר היה במכירה רק למי שקיימת עמו היכרות. עובדה זו צוינה במפורש בכתב האישום והיא רלוונטית בעיקר לעניין פוטנציאל הנזק האפשרי, הינו שאין מדובר במי המוכר לכל דיכפין. ביחס לסמים שהוחזקו בביתו של הנאשם לא צוינה הכמות המדויקת ודומה שמדובר "במלאי" שהוחזק לצורך מכירתו.

10.         לצורך בחינת הענישה הנוהגת בעבירות סחר בסמים, אציין כי זו משתנה ממקרה למקרה והיא תלויה בסוג הסם, בכמות שנמכרה, בהישנות המקרים ובנסיבותיו האישיות של הנאשם. עם זאת במקרה זה ראוי להדגיש הנאשם הורשע גם בעבירות של הדחת קטין וכי מדובר בעבירה שהעונש המירבי בגינה הוא 25 שנות מאסר ואף קיים לצידה עונש מאסר חובה (סעיף 25 לפקודת הסמים; ראו למשל ע"פ 407/97 אמויאל יניב נ' מדינת ישראל (15.4.1997)).

11.         בדיקת מדיניות הענישה ביחס לעבירת סחר בודדת, בכמות קטנה יחסית של קנביס, מלמדת שלרוב מוטלים עונשי מאסר קצרים ובמקרים מתאימים אף בעבודות שירות. עם זאת, לענישה בריבוי מקרים, אפנה בשינויים המחויבים למקרים הבאים: רע"פ 5712/16 יצחק אייזנבוך נ' מדינת ישראל (17.8.2016); רע"פ 3627/13 שדה נ' מדינת ישראל (22.5.2013); רע"פ 7150/21 בניהו מנשירוב נ' מדינת ישראל (28.10.2021); ע"פ 35083-09-20 עובד נ' מדינת ישראל (20.12.2020); ת"פ 54706-01-13 מדינת ישראל נ' חביב (09.09.2013); ת"פ 21873-05-14 מדינת ישראל נ' דהאן (06.09.2015); ת"פ 3720-03-15 מדינת ישראל נ' דוידוב (25.10.2015); עפ"ג 55718-06-21‏‏ יצחק בירו נ' מדינת ישראל (13.9.2021); עפ"ג 3298-02-21 אלחנן בצון נ' מדינת ישראל (19.7.2021); עפ"ג 10311-09-20 אלישיב יוסף נ' מדינת ישראל (23.6.2021); ת"פ 43195-09-15 מדינת ישראל נ' כהן (29.1.2017)).

4

12.         בהביאי בחשבון את מכלול הנתונים הרלוונטיים, אפשר שמתחם הענישה לו עתרה המאשימה מקל במידה מסוימת, אך הוא בהחלט סביר בנסיבות העניין הכוללות ובכוונתי לאמצו. בכל מקרה אציין שככלל לא יקבע בית המשפט מתחם ענישה מחמיר יותר מזה לו עתרה המאשימה וממילא שלא יטיל עונש מחמיר יותר מעתירתה, אלא במקרים חריגים (ע"פ 2524/15 איוון שפרנוביץ נ' מדינת ישראל (8.9.2016); ע"פ 5611/14 מנצור אבו עוואד נ' מדינת ישראל (8.5.2016)). על רקע היות המתחם סביר, אף אם מעט מקל, לא ראיתי צורך בקביעת מתחם מדויק, בין היתר לאור כך שממילא בכוונתי לחרוג ממתחם הענישה כפי שעתרו הצדדים במשותף.

קביעת עונשו של הנאשם

13.         כפי שצוין לעיל, עניינו של הנאשם מצדיק חריגה ממתחם הענישה וזאת בשל קיומם של סיכויי שיקום ממשיים. המאשימה מסכימה למסקנה זו ומשכך לא ראיתי להאריך. עם זאת אציין שמדובר בנאשם צעיר (כבן 20 היום) ששירות המבחן סבור שקיימים בעניינו סיכויי שיקום ממשיים וכי יש בכוחו של טיפול להיטיב עמו. הנאשם משולב בטיפול מזה מספר חודשים ושירות המבחן התרשם מנכונות ממשית מצדו לשינוי אורחות חייו. בנסיבות אלו, מקובלת עלי עמדת הצדדים לפיה הוכחו סיכויי שיקום ממשיים כאמור בסעיף 40ד' לחוק העונשין המצדיקים חריגה ממתחם הענישה. אדגיש כי לאור גבולותיו של המתחם החריגה אינה בהיקף ניכר, אלא למעשה עיקר ההקלה לה זוכה הנאשם מתבטאת באופן ריצוי עונש המאסר. על רקע הגיל הצעיר, העבר הלא מכביד וההכרה ההולכת וגוברת בהשפעות השליליות של עונשי מאסר על צעירים, עמדת המאשימה ראויה ויש לאמצה.

14.         סיכומו של דבר, אני מאמץ את עמדת הצדדים וגוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

        א.        9 חודשי מאסר בפועל. הנאשם יישא עונש זה בעבודות שירות בהתאם לחוות דעת הממונה, החל מיום 4.4.2022. ביום זה יתייצב הנאשם במשרדי הממונה - יחידת ברקאי - עבודות שירות, שלוחה צפון - מתחם כלא מגידו. מובהר לנאשם שעליו לבצע את העבודות לשביעות רצון הממונה וכי אם לא יעשה כן ניתן יהיה להפקיע את העבודות מנהלית והוא יאלץ לשאת ביתרת התקופה בבית מאסר.

         ב.         מאסר על תנאי למשך 6 חודשים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור בתוך שנתיים כל עבירה על פקודת הסמים שהיא פשע.

          ג.         צו מבחן למשך 18 חודשים. מובהר לנאשם שעליו לבצע את הצו לשביעות רצון שירות המבחן וכי אם לא יעשה כן ניתן יהיה להפקיע את הצו ולהטיל עליו ענישה נוספת.

5

         ד.         קנס בסך 3,000 ₪. הקנס ישולם ב-10 תשלומים שווים ורצופים כאשר הראשון בהם ביום 1.3.2022 ובכל 1 לחודש שלאחריו. אי עמידה באחד התשלומים במועד תעמיד את יתרת הסכום לפירעון מידי.

המזכירות תשלח עותק מגזר הדין לשירות המבחן ולממונה.

הודעה זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.

ניתן היום, כ"ה טבת תשפ"ב, 29 דצמבר 2021, במעמד הצדדים.