1

1.         ביום 19.9.21 הרשעתי את הנאשמת בעבירות שיוחסו לה בכתב האישום. 3 עבירות לפי סעיף 25א(א) + 25ב(ג) לחוק הגנת השכר בגין ניכויים שביצעה החברה משכרה של העובדת גב' פרגו בלא שהכספים שנוכו הועברו לגורמים להם היו מיעודים; עבירה 1 לפי סעיף 25ב(ב1)(1) לחוק הגנת השכר בגין הלנת שכרה של העובדת בתקופה של מעל 90 יום; עבירה 1 לפי סעיפים 2 ו-14 לחוק שכר המינימום בגין אי תשלום שכרה של העובדת ששכרה הולן, ובאופן שמפר גם את חובת המעסיקה לתשלום שכר מינימום.

2.         קבעתי שהצדדים יטענו לעונש ביום 13.10.21. לא הייתה התייצבות מטעם מפרק הנאשמת. קבעתי שהמאשימה תגיש טיעונים לעונש עד ליום 18.10.21 ומפרק הנאשמת יהיה רשאי להגיש טיעונים לעונש עד ליום 24.10.21. בא כוח המאשימה העביר את הפרוטוקול באותו יום לבא כוח המפרק.

3.         לבקשת בא כוח המאשימה הארכתי את המועד להגשת טיעונים לעונש מטעמה עד ליום 1.11.21, והארכתי בהתאמה את המועד לנאשמת עד ליום 15.11.21. המאשימה הגישה טיעונים לעונש, הנאשמת לא הגישה טיעונים לעונש. ביום 16.11.21 קבעתי שהיעדר התייחסות עד ליום 21.11.21 ייחשב כהסכמה על ויתור הנאשמת על הגשת טיעונים לעונש ועל הסכמה לקבל את פסק הדין בדואר. בא כוח המאשימה המציא את ההחלטה מאותו יום למפרק באמצעות דוא"ל.

2

4.         עד היום מפרק הנאשמת לא הגיש טיעונים לעונש.

5.         המאשימה ביקשה לגזור על הנאשמת קנס בגין אי העברת הסכומים משכר העובדת ליעדם בטווח שבין 75,000 ₪ ל-200,000 ₪; בגין עבירת ההלנה בין 25,000 ₪ ל-45,000 ₪ ובגין עבירת אי תשלום שכר המינימום קנס בשיעור של בין 30,000 ₪ ל-50,000 ₪ וכן להורות לנאשמת על לחתום על כתב התחייבות להימנע מביצוע עבירות בהן היא הורשעה בגובה הקנס המקסימלי.

6.         מדיניות הענישה הנהוגה בגין העבירות על חוק הגנת השכר היא בין 20%-50% מהקנס המקסימלי. מדיניות הענישה הנהוגה בגין עבירות שכר מינימום היא בין 30%-50% מהקנס המרבי לכל עבירה. רבות נכתב על הערכים המוגנים שנפגעים עקב הפרת החובה שבסעיף 25א(א) לחוק הגנת השכר, וכן על עבירות לפי חוק שכר המינימום ועל חשיבות האינטרסים החברתיים שחוק שכר המינימום נועד להגן עליהם. מדובר בעבירות כלכליות באופיין, עבירות המצדיקות התייחסות כוללת וקנס מרתיע.

7.         במקרה שלפנינו ניתן צו פירוק לנאשמת והטלת קנס תפגע בנושים לרבות העובדים שחלקם נפגעו מהעבירות שביצע הנאשמת. בנסיבות אלה באיזון בין הצורך לגזור עונש הולם בהתאם לפסיקה לרבות עונש מרתיע לבין הפגיעה האפשרית בעובדים שהם נושי הנאשמת כתוצאה מהטלת הקנס וכן בהתחשב בכך שלחברה בפירוק אין נכסים, החלטתי להסתפק ברמת ענישה סמלית בסך של 20,000 ₪ כדי לא לפגוע בעובדי החברה.

הנאשמת תשלם את הקנס בתום הליכי הפירוק ועל כן אני מורה לנאשמת לשלם את הקנס בתוך שנה מהיום 23.11.22, או בתום הליכי הפירוק המוקדם מבין השניים.

8.         אין מקום לחייב את הנאשמת בפירוק להתחייב להימנע מביצוע עבירה מאחר והנאשמת תחוסל בתום הליכי הפירוק ואין תכלית בהתחייבות כזו.

9.         בהתאם להחלטה מיום 16.11.21 גזר הדין יישלח לצדדים באמצעות הדואר.

3

10.       זכות ערעור כדין.

ניתן היום, י"ט כסלו תשפ"ב, 23 נובמבר 2021, בהעדר הצדדים.