רקע:

הנאשם שבפניי הורשע ביום 22.6.22 על בסיס הודאתו ובמסגרת הסדר טיעון, בעבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית ועבירה של הפרת הוראה חוקית, כאשר במסגרת הסדר הטיעון הוצגה הסכמה לעניין העונש ולפיה יעתרו הצדדים "...במשותף ל-5 חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות, ככל והנאשם לא יימצא מתאים הרי שהתקופה תרוצה במאסר בפועל...". נוכח האמור, נדחה דיון הטיעונים לעונש לצורך קבלת חוות דעת ממונה על עבודות השירות.

ביום 6.9.22 הוגשה חוות דעתו של הממונה על עבודות השירות, ממנה עולה כי הנאשם אינו מתאים לריצוי מאסר על דרך עבודות שירות לאור התנגדותה של משטרת ישראל, שנסמכת על חומר מודיעיני שמלמד על סכנה לנאשם/לאדם אחר.

ההגנה אשר לא השלימה עם עמדה זו, ביקשה לערוך דיון לפי סעיף 51ב(ב4) לחוק העונשין, במעמד קצין המודיעין והצדדים, זאת על מנת לבחון את העמדה המתנגדת ולנסות להציג, כי הנאשם אינו מסוכן לו או לאחרים בהימצאותו וריצויו את המאסר על דרך ביצועו בעבודות שירות.

הדיונים:

ביום 9.11.22 התקיים דיון ראשון בנוכחות הצדדים, אליו זומן קצין המודיעין פקד עמירם בוטבול, כאשר בחלקו של הדיון אשר נערך במעמד צד אחד, הוגש לבית המשפט באמצעות קצין המודיעין חומר חסוי על בסיסו ניתנה עמדתה המתנגדת של המשטרה, (סומן במ/1-במ/3) וכן פורט על ידו, אודות הסיכון המתקיים ואשר בא לידי ביטוי בחוות הדעת, בנוסף הוגש רישום עברו הפלילי של הנאשם (פרוטוקול דיון חסוי מאותו היום).

במהלך הדיון ובנוסף לאותו חומר מודיעיני שהוגש ולשאלות ההגנה ענה קצין המודיעין, "המשפחה שלו מצויה בסכסוך בלי קשר, ככה שגם אם יעשה עבודות שירות אין לי אפשרות לערוב לזה... המשפחה שלו כרגע מצויה בסכסוך פעיל" (עמ' 15 ש' 3- 7). אף על פי כן, ציין קצין המודיעין כי המניעה התבססה על כך שהנאשם מעורב ועוסק בפלילים, הכל כפי שפורט במעמד צד אחד בדיון.

בדיון זה, ציין הסנגור, מפי הנאשם, שמודע לסכסוך המשפחתי הקיים מזה שנים ואף ציין "אני מכיר את האיש, הוא בן 24, במידע המודיעיני בטח כשמדברים על אותה סכנה, בטח גם מתארים בפני בית המשפט, שמאז שהיה בן 18 כמה פעמים ניסו לפגוע בחייו" (עמ' 20 ש' 18- 20).

לסיכום, ב"כ הנאשם סיכם ,מבלי שנחשף למידע המודיעיני, כי הוא מודע לסכסוך הקיים בין משפחת הנאשם למשפחה אחרת וכי לשיטתו, אין בסכסוך האמור כדי לפגוע באפשרות הנאשם לרצות את המאסר בדרך של עבודות שירות. לחיזוק טענתו הפנה לכך שישנם בני משפחה נוספים ממשפחתו של הנאשם שמבצעים עבודות שירות. ב"כ המאשימה מצידה, שבה וחיזקה את כי האמור בחוות הדעת וטענה שיש להורות כי עונש המאסר המוסכם ירוצה מאחורי סורג ובריח.

לאחר ששבתי ועיינתי במסמכים שהוגשו לי, בטיעונים שנטענו על ידי הצדדים ובעיקר נתתי דעתי לעובדה כי קיים סכסוך ארוך ומתמשך במשפחת הנאשם, אשר כפי שעלה מן הדיון, גם היו מספר ניסיונות פגיעה בחייו של הנאשם, לא יכולתי להתעלם מכך ולבסס החלטתי אך על החומר שהוגש לי, דהיינו, על האמור בבמ/1 - במ/3, ומצאתי לקבוע דיון נוסף בעניין זה, לזמן את הצדדים שוב ואף לבקש מקצין המודיעין להציג מסמכים הנוגעים לסכסוך הקיים מזה תקופה ארוכה.

ביום 14.12.22, התקיים דיון נוסף, חלקו במעמד הצדדים וחלקו האחר במעמד צד אחד, כאשר קצין המודיעין הציג (במעמד צד אחד) את המידע שסומן במ/4 (ראה אף פרוטוקול חסוי במ/5), משם לטעמו, יש כדי לבסס הן את מעורבותו ומרכזיותו של הנאשם בסכסוך זה והן את הסיכון הנשקף לו ולאחרים, אם יבצע את המאסר באופן של עבודות שירות. כן, שב וציין שהמשטרה אינה יכולה לערוב לו ולשלומם של הסובבים אותו.

כאן אציין, כי האירוע המתואר בחומר שהוצג לי (ואשר הסנגור יודע עליו באופן כללי), אירע בתווך, דהיינו בין שמיעת שני הדיונים, אלא שיש בו כדי להצביע ולאפיין את הסכסוך הקיים מזה שנים במשפחה זו וכן, את מעמדו הפעיל והמרכזי של הנאשם בסכסוך זה.

בדיון זה לכל אורכו, ההגנה גילתה את דעתה, שאיננה נוחה מהתנהלות הדיון ובכך שהמדינה התבקשה למסור מידע נוסף על זה שהביאה בדיון הראשון, משמע מדובר במקצה שיפורים. עוד התרעם על כך הסנגור, שמדובר בסכסוך משפחתי ישן ואין כל אינדיקציה שסכסוך זה יצא את גבולות העיר רהט. כך שאין כל מניעה לאשר לו את ביצוע עבודות השירות. קצין המודיעין שב והצהיר שהאירוע האחרון חצה את הגבולות, הוכיח את רמת המסוכנות והעובדה שגם אם מדובר בסכסוך ישן, הרי מדובר בסכסוך שהינו נקמת דם, והוא שב ומתחדש מעת לעת ועל כן, אינו יכול להבטיח את שלומו של הנאשם ושלומם של הסובבים אותו.

דיון והכרעה

ראשית אומר, שאני ערה ואף מבינה את תחושות הנאשם וההגנה, שכן, על אף שהסכסוך במשפחת הנאשם על בסיס נקמת הדם הייתה שזורה לאורך שני הדיונים ועל אף שקצין המודיעין ציין שסכסוך זה אף הוא מקים מסוכנות וחשש של מסוכנות, הרי שתחילה העיד קצין המשטרה בפניי, שביסס את התנגדות המשטרה על חומר סודי המתרכז בנושא אחר ועניינו - עיסוק הנאשם בפלילים כעולה מהמתואר בבמ/1 - במ/3 ולו הייתי צריכה לבסס את החלטתי אך ורק על כך, סביר שהייתי מקבלת את עמדת ההגנה לשוב ולבחון התאמת הנאשם לביצוע עבודות שירות, אלא שכאשר הדיון סב על עניין המסוכנות ונושא הסכסוך הישן והעמוק שב ועלה במהלך הדיון והתגלו עובדות נוספות חשובות וחדשות אשר יש בהן כדי לבסס את המסוכנות, אין בית משפט יכול לכסות עיניו מן האמור ולא לרדת לשורשו של דבר, כאשר על המאזניים לא רק שלומו של הנאשם, אלא שלומם של אחרים נוספים.

כאן אף יש להזכיר את הידוע, שריצוי עונש מאסר בפועל על דרך של עבודות שירות מהווה פריווילגיה שניתנת לנאשם, כאשר במקרים בהם לא ניתן לעשות כך, תישלל אותה פריווילגיה וזאת כאשר יש יסוד סביר לחשש בפגיעה בגופו או בחייו של אדם, לרבות בגופו של הנאשם עצמו (ראה למשל ע"פ 2234/21 מהראן אבו רביע נ' מדינת ישראל, ע"פ 6040/18 פלוני נ' מדינת ישראל).

נקודת המוצא לבחינת סוגייה זו, מצוייה בהוראות חוק העונשין, תשל"ז- 1977 (להלן: חוק העונשין), כדלקמן:

סעיף 51ב (ב1) לחוק העונשין, מאפשר לממונה שלא לאשר ביצוע עבודות שירות לנאשם:

"... נוכח קיומו של חשד לפגיעה בגופו או בחייו של אדם... קביעת אי התאמתו... תתבסס על חוות דעת שקיבל הממונה... מקצין משטרה שהסמיך לכך ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרת ישראל...".

סעיף 51ב (ב) לחוק העונשין, קובע כי בית המשפט לא יחליט על ריצוי עונש מאסר בפועל בדרך של עבודות שירות אלא אם כן מתקיימים אלה:

"(1) בית המשפט קיבל, לפני מתן גזר הדין, חוות דעת מטעם הממונה בדבר התאמתו של הנאשם לעבודת שירות, וכן בדבר האפשרות להשמתו בה ובדבר עבודה השירות שהנאשם יכול לעבוד בה והתנאים שבהם תבוצע;

בנוסף, סעיף 51ב (ב4) לחוק העונשין קובע כי:

"...(3) בית המשפט רשאי לעיין במידע חסוי אף שלא בנוכחות הנאשם ובא כוחו ובלי לגלות להם את תוכנו, אלא אם כן התנגד הנאשם לעיון בית המשפט במידע החסוי; התנגדות כאמור תיחשב כחזרה מהסכמת הנאשם לנשיאת עונשו בעבודות שירות;

...

(5) לצורך החלטתו בעניין התאמתו בלבד של הנאשם לעבודת שירות, רשאי בית המשפט להביא בחשבון גם מידע חסוי שהובא לפניו לפי סעיף קטן זה.

(ג) בית המשפט רשאי לקבוע תנאים לעבודת שירות...".

על פי החוק והפסיקה, חוות דעת הממונה איננה מחייבת את בית המשפט והיא בבחינת המלצה אשר בית המשפט רשאי לקבל או לדחות וכן בסמכותו לקבל הסברים מהממונה [ראו לעניין זה רע"פ 1650/07 גלב נ' מדינת ישראל (22.2.2007)]. כאשר מתברר, שהמלצת הממונה לוקה בפגם או אינה סבירה או מתבססת על שיקול שאינו ענייני, עלול בית המשפט להורות על ביטול ההחלטה. לצורך הפעלת שיקול דעתו זו, רשאי בית המשפט, בהסכמת הנאשם, לעיין במידע החסוי אשר עמד בבסיס החלטת הממונה, ואף להביאו בחשבון במתן החלטתו.

בבוא בית המשפט לבחון את המידע הנוגע לנאשם עליו להיבדק "אל מול נתוניו המיוחדים של הנאשם הספציפי ולמידת הסיכון שהוא נושא עימו, ואין צורך להוכיח אפוא התממשותה של הסכנה בוודאות גמורה" [ראו ת"פ (מחוזי ת"א) 40267/08 מדינת ישראל נ' חדיף (7.7.2010)].

אפנה אף לדבריו של כב' השופט ג'ובראן בע"פ 779/08 אלי מוסלי נגד מדינת ישראל (פורסם בנבו, 1.4.09) שם נאמר כי:

"השיקול המרכזי שהניע את הממונה בגבשו את ההמלצה בעניינו של המערער הינו החשש לביטחונו ולביטחון הציבור, כפי שהוצג לפניו על ידי משטרת ישראל, והחשש מפגיעה במוסד עבודות השירות ובמרקם היחסים עם המעסיקים השותפים למוסד זה. כאמור בית המשפט הוא האמון על קביעת הסכנה הנשקפת לנידון, או מן הנידון לציבור.."

ולמקרה בענייננו; מכלל הנתונים שהוצגו בפניי בשני הדיונים הן על פי דברי משטרה, מפי קצין המודיעין והן מדברי הנאשם באמצעות בא כוחו, עולה שהנאשם ומשפחתו מצויים בעיצומו של סכסוך ישן אשר הולך ומתחדש מעת לעת, כן עולה שהנאשם עצמו היה חשוף כבר מספר פעמים לנסיונות פגיעה בחייו, עת נורו לעברו יריות על ידי מאן דהוא, כאשר, יש להזכיר שמדובר בבחור צעיר, כבן 24 והוא מעורב באירועים אלו מאז גיל 18 (כך על פי הנאמר בדיון).

לכל אלה יש להוסיף את המידע שנחשף בפניי בבמ/4 אשר יש בו כדי לחזק ולאפיין את הסכסוך הקיים, אך בעיקר יש בו כדי להצביע על מסוכנותו של הנאשם, מעורבתו והדומינטיות שלו בסכסוך. כל אלו ממקדים את המסוכנות הקיימת לעברו, ויש להדגיש כי האירוע המתואר הינו מהעת האחרונה.

ההגנה טענה במהלך הדיון הנוסף, כי המסוכנות המתוארת אינה יוצאת את גבולות העיר רהט, אולם אינני יכולה לקבוע זאת ובוודאי אין לי כלים לעשות כך, כאשר מסוכנות מטיבה, אינה מוגבלת אלא הולכת ונמשכת אחר מקום, אך גם ובעיקר, אחר אנשים ודמויות הקשורות בה קשר הדוק.

אפנה לת"פ 16335-05-12 מדינת ישראל נ' שדאד כראג'ה (מיום 12.2.17), שם נקבע, כי על אף שהנאשם לא היה מעורב בסכסוך שמשפחתו מעורבת (שלא כמו בענייננו, שהנאשם, כך עולה, הינו פעיל ומצוי במרכז הסכסוך), הרי שנשקפת ממנו מסוכנות הנובעת "מעצם השתייכותו למשפחה מסויימת" ולא ממעשיו שלו, שאז יש לבחון את הסיכון האובייקטבי ממנו, האם הוא קיים והאם הוא מעמיד בסיכון צדדים שלישיים, כולל עובדי שירות נוספים, מעסיקים ועובדיהם. על החלטה זו הוגשו ערעורים למחוזי ולעליון וההחלטה נותרה על כנה (ע"פ 18495-03-17 ורע"פ 4136/18).

מכל האמור, לאחר שנתתי דעתי לכלל הפרמטרים, כפי שפורטו עיל, שוכנעתי כי קיימת מסוכנות ויסוד סביר לחשש לפגיעה בגופו או בחייו של אדם, לרבות בנאשם עצמו, (ויש להדגיש כי אין צורך בקביעה גבוהה מזו), הרי שמצאתי לקבל את הימנעות הממונה על השירות מלקבל את הנאשם לביצוע עבודות שירות וזאת על סמך התנגדות המשטרה.

נקבע לטעונים לעונש ומתן גזר הדין ליום 3.1.23 בשעה 13:30

המזכירות תוודא העברת ההחלטה לצדדים ותוודא קבלתה על ידם וכן תזמן את הנאשם לדיון שנקבע. ההגנה אף היא תוודא התייצבות הנאשם לדיון.

המידע החסוי שהובא לעיוני (במ1- במ/4) ושני הפרוטוקולים של הדיונים החסויים שנערכו במעמד צד אחד יחתמו במעטפה ויופקדו בכספת במזכירות בית המשפט.

ניתנה היום, כ"ה כסלו תשפ"ג, 19 דצמבר 2022, בהעדר הצדדים.