1

לפני בקשה להעברת מידע, לפי סעיף 108 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב-1982.

רקע

1.     בתאריך 18.1.21 הוגש כנגד הנאשם כתב אישום המייחס לו ריבוי עבירות של כריתת עץ בוגר ללא רישיון כריתה, לפי סעיף 15 (א) ביחד עם סעיף 17(7) לפקודת היערות.

2

2.     בכתב האישום נטען כי במהלך חודש מאי 2019, בגדות נחל חדרה, סמוך לקיבוץ גן -שמואל, כרת הנאשם כ-50 עצי אקליפטוס שקוטר גזעיהם נע בין 30-100 ס"מ והם נחשבים כעצים בוגרים על פי דין (להלן: "העצים"), מבלי שהיה לו רישיון כריתה כדין מטעם פקיד היערות.

3.     הנאשם טוען להגנתו כי פעל במסגרת פרויקט ברשיון שכלל כריתת אלפי עצים ובהם גם מספר עצי אקליפטוס (ולא כ- 50 כפי שנטען כנגדו) שכלל לא היה צורך בקבלת רשיון מיוחד לכריתתם, כך שלכל היותר מדובר היה בחריגה מהיתר ולא בכריתה בלתי חוקית.

הבקשה ונימוקיה

4.     בתאריך 9.9.21 הגישה ב"כ הנאשם את הבקשה שלפני - כי אורה למשיבה להעביר מידע כמפורט להלן:

א.    מספר התיקים בהם נחקרו חשודים נעדרי עבר פלילי או כל רישום שהוא, שעיסוקם בכריתת עצים והם כרתו שטח עצום ברשיון, כשבמסגרת אותו פרויקט מאושר, יתכן וכרתו מספר עצים בדדים ללא רשיון.

ב.     מספר התיקים בהם הוחלט להגיש כתב אישום כנגד חשודים נעדרי עבר פלילי שהם כורתי עצים בהכשרתם, כרתו שטח עצום ברשיון ובמסגרת אותו פרוייקט מאושר, יתכן וכרתו מספר עצים בודדים ללא רשיון. וכן - גזרי הדין שניתנו בתיקים אלה.

ג.      מספר התיקים בהם הוחלט על סגירת התיק נגד חשודים נעדרי עבר פלילי שהם כורתי עצים בהכשרתם, כרתו שטח עצום ברשיון ובמסגרת אותו פרויקט מאושר, יתכן וכרתו מספר עצים בודדים ללא רשיון.

5.     הטעם העיקרי העומד בבסיס הבקשה הוא כוונת הנאשם להעלות טענה של הגנה מן הצדק - אכיפה בררנית. ב"כ הנאשם טוענת כי לא מצאה בפסיקה ולו מקרה אחד הדומה לשלו וכי כתבי אישום בגין עבירות של כריתת עצים מוגשים בדרך כלל כנגד מי שכרתו עצים בשטחי בתיהם הפרטיים או במקרים בהם בוצעה הכריתה ללא רשיון בכלל.

3

6.     לשיטתה, מאחר שבפסיקה כבר נקבע כי הדרך הנכונה לבקש נתונים הנוגעים למדיניות האכיפה של התביעה היא בהגשת בקשה לפי סעיף 108 לחסד"פ, אזי את הטענה לפיה במקרים שנסיבותיהם דומות לנסיבות המקרה דנן לא מוגשים כתבי אישום ולכל היותר מוטלים קנסות מינהליים בשיעור נמוך, תוכל להוכיח באמצעות המידע המבוקש.

תגובת המאשימה

7.     בתגובתה מיום 19.10.21 טענה המאשימה כי:

א.    בהיותה רשות מינהלית, עומדת לה חזקת התקינות המינהלית, לפיה היא מפעילה את שיקול דעתה וסמכויותיה כדין ובאופן ראוי, ענייני ושוויוני.

ב.     בהתאם לפסיקה, על מנת שבית המשפט יחייב אותה בהעברת נתונים אודות החלטותיה בתיקים קודמים לצורך ביסוס טענה של הגנה מן הצדק, צריך הנאשם הטוען טענה זו להניח בפניו תשתית ראייתית ממשית לטענתו, באופן שיכול להצביע על אפשרות לאכיפה בררנית פסולה.

ג.      הנאשם לא הבהיר בבקשתו מהם הטעמים לאבחנות שעשה בנוגע למקצועו של מי שמבצע כריתת עצים, בקשר לשטח שבו בוצעה הכריתה ובבקשתו להתייחס למקרים של כריתת עצים בודדים, שעה שכתב האישום שהוגש נגדו מייחס לו כריתה של כ- 50 עצים.

ד.     למאשימה אין אפשרות ממוחשבת לפלח תיקי חקירה או כתבי אישום בהתאם לקריטריונים הספציפיים המבוקשים, שהם ספציפיים מאוד. זאת ועוד - הוראות פקודת היערות נאכפות על ידה דרך קבע ומדיניות של אי אכיפה בנסיבות הספציפיות של הנאשם, אין.

דיון והכרעה

8.     לאחר שנתתי דעתי לטענות ב"כ הנאשם, לתגובת המאשימה, להוראות החוק ולהלכה הפסוקה, מסקנתי היא כי בשלב זה של ההליך, דין הבקשה להידחות.

ואלה טעמי:

4

א.    אכן, בעע"מ 2668/15 מדינת ישראל נ' פרופ' הלל וייס נפסק כי נאשם הטוען להגנה מן הצדק, לרבות טענה בדבר אכיפה בררנית רשאי לבקש מסמכים שהוא סבור שיבססו את טענתו, ועל בית המשפט להכריע בשאלת הגילוי בגדרי ההליך הפלילי בלבד, במסגרת סעיף 108 לחסד"פ, ולא בגדר בקשה המוגשת מכוח חוק חופש המידע.

ב.     בכל מקום בו מועלית טענה לאכיפה בררנית, מצווה בית המשפט לבחון את אופן התנהלות המאשימה כלפי מי הנחשבים "שווים" בנתוניהם הרלבנטיים אל הנאשם המעלה את הבקשה:

"...אכיפת הדין נגד אדם אחד והימנעות מאכיפתו נגד אחרים - כאשר מדובר במקרים דומים - היא אכיפה בררנית (selective enforcement). אכיפה בררנית יכולה לקבל ביטוי באחד משני מופעים: הראשון, החלטה להעמיד לדין רק חלק מן המעורבים בפרשה נדונה; השני, החלטה להעמיד לדין בשעה שבפרשות אחרות שעניינן דומה לא הוגשו כתבי אישום. [...]. כך או כך, המשותף לשני פניה של הטענה הוא כי סמכות האכיפה הופעלה נגד אחד ולא נגד אחרים, ללא כל טעם טוב להבחנה ביניהם..." (ר' ע"פ 6328/12 מדינת ישראל נ' פולדי פרץ).

ג.      בקשת ב"כ הנאשם במקרה שלפני מתייחסת למקרים שבשלב זה של ההליך נראים כלא "שווים" וכבלתי רלבנטיים, אם כי יתכן שיתבררו ככאלה היה ובתום שמיעת הראיות יסתבר כי הגרסה העובדתית המוצגת בכתב האישום שגויה, בעוד שגרסת הנאשם היא הנכונה, דהיינו כי הסיטואציה שבה ביצע את כריתת העצים המיוחסת לו, היתה שונה לחלוטין מזו המתוארת בעובדות כתב האישום.

ד.     גם בהחלטתי מיום 27.12.21 בבקשת ב"כ הנאשם כי אורה על ביטול כתב האישום מחמת פגם או פסול שנפלו בו ו/או מחמת "זוטי דברים", הבהרתי כי מאחר שעובדות כתב האישום מייחסות לנאשם כריתה של כ- 50 עצי אקליפטוס ללא רשיון כריתה כדין בעוד שטענותיו בנוגע לנסיבות בהן בוצעה הכריתה שונות, דהיינו כי מדובר בכריתת מספר עצים ע"י מי שהוא כורת עצים מקצועי, ברשיון ובמסגרת פרויקט מאושר, צריך שתתבררנה במסגרת שמיעת הראיות.

5

ה.    במצב דברים זה אני סבורה כי סדר הדברים הנכון צריך להיות כזה שהראיות הנוגעות לנסיבות המקרה תישמענה תחילה. היה ובתום שמיעתן יסתבר כי מעשי הנאשם הסתכמו בכריתת מספר עצים בודדים ללא רשיון, שבוצעה על ידו בהיותו כורת מקצועי ובמסגרת פרויקט מאושר של כריתת אלפי עצים בשטח עצום, ולא בכריתת כ- 50 עצים ללא רשיון כפי טענת המאשימה, כי אז ורק אז יוכל הנאשם לטעון כי ננקטה כלפיו אכיפה בררנית ולבקש את הנתונים נושאי בקשתו לצורך ביסוס טענתו.

9.     מפני כל אלה ומאחר שהנאשם אינו טוען כי לא מוגשים כתבי אישום כנגד מי שכרתו כ- 50 עצים ללא רשיון (בדומה למה שנטען כלפיו), סברתי כי נכון לעת הזו, דין הבקשה להידחות.

הראיות תישמענה במועדים שנקבעו.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ט"ו אדר א' תשפ"ב, 16 פברואר 2022, בהעדר הצדדים.