1

לפני בקשת הנאשם לביטול כתב האישום מחמת "פגם או פסול" שנפלו בו ו/או בשל תחולת הסייג של "זוטי דברים" על נסיבות המקרה.

רקע

2

1.     בתאריך 18.1.21 הוגש כנגד הנאשם כתב אישום המייחס לו ריבוי עבירות של כריתת עץ בוגר ללא רישיון כריתה, לפי סעיף 15 (א) ביחד עם סעיף 17(7) לפקודת היערות.

2.     בכתב האישום נטען כי במהלך חודש מאי 2019, בגדות נחל חדרה, סמוך לקיבוץ גן -שמואל, כרת הנאשם כ-50 עצי אקליפטוס שקוטר גזעיהם נע בין 30-100 ס"מ והם נחשבים כעצים בוגרים על פי דין (להלן: "העצים"), מבלי שהיה לו רישיון כריתה כדין מטעם פקיד היערות.

3.     בתאריך 9.9.21 הגישה ב"כ הנאשם את הבקשה שלפני. טענות ב"כ הצדדים בנוגע לבקשה נשמעו בעל-פה בדיון מיום 12.9.21 ולאחריו הוגשו גם תגובת המאשימה בכתב והתייחסות ב"כ הנאשם לתגובתה.

טענות ב"כ הנאשם

4.     הטענה העיקרית העומדת בבסיס הבקשה היא כי "מדובר בכתב האישום המגולל מסכת עובדות נקודתית בלבד"/"תמונה צרה דרך חור של מנעול", וכי בניסוחה אותו באופן הזה, נמנעה המאשימה מלהציג בפני בית המשפט את התמונה המלאה ולפיה המעשים המיוחסים לנאשם בוצעו במסגרת פרויקט ברשיון אשר כלל כריתת אלפי עצים ובהם גם מספר עצי אקליפטוס שכלל לא היה צורך בקבלת רשיון מיוחד לכריתתם - כך שלכל היותר מדובר היה בחריגה מהיתר ולא בכריתה בלתי חוקית.

5.     את טענתה בדבר תחולת הסייג של "זוטי דברים", מסבירה ב"כ הנאשם בכך שאף אם הלה, העובד מזה כ- 40 שנים ככורת עצים בהתאם להיתרים ורשיונות כדין, כשל בכריתת מספר עצים בוגרים, אזי הדבר נעשה על ידו בטעות ובתום לב, מבלי שנגרם לאותם עצים נזק ממשי שכן למעשה מדובר היה בגיזום המאפשר את צמיחתם בעתיד בצורה טובה יותר.

תגובת המאשימה

3

6.     בכל הנוגע לטענות בדבר אופן ניסוחו של כתב האישום, טוענת המאשימה כי מדובר בכתב אישום ענייני וקוהרנטי המפרט את עיקרי העובדות המקיימות את יסודות העבירה המיוחסת לנאשם - הכל בהתאם להוראת סעיף 85 (4) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב-1982, להנחיה הרלבנטית של פרקליט המדינה ולהלכה הפסוקה.

7.     אשר לטענה בדבר תחולת הסייג של "זוטי דברים", טוענת המאשימה כי מאחר שטענה זו נשענת על הנחה מוטעית כאילו מדובר היה בכריתת מספר עצים בלבד, בעוד שכתב האישום מייחס לנאשם כריתת 50 עצים, אזי מדובר בעניין שיש לבררו במסגרת שמיעת הראיות.

דיון והכרעה

8.     לאחר שנתתי דעתי לטענות ב"כ הנאשם, לתגובת המאשימה, להוראות החוק הרלבנטיות ולהלכה הפסוקה, מסקנתי היא כי דין הבקשה להידחות, על שני חלקיה.

ואלה טעמי:

א.    סעיף 149 (3) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב - 1982, מאפשר לנאשם להעלות טענות מקדמיות הנוגעות לפגם או פסול בכתב האישום.

השאלה שלאורה נבחנות טענות אלה היא - האם הפגם או הפסול יכולים להביא לקיפוח הגנת הנאשם? תכלית הטענה היא לשמש אמצעי להבטחת הגנה נאותה ומשפט הוגן לנאשם (ר' ת"פ (חיפה) 272/03 מדינת ישראל נ' מחאג'נה ( 23/10/2003).

ב.     סעיף 85 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב-1982, הנושא את הכותרת "תוכן כתב האישום", קובע כי:

"כתב אישום יכיל -

                        (1) שם בית המשפט שאליו הוא מוגש;

(2) ציון מדינת ישראל כמאשים או שם הקובל ומענו;

(3) שם הנאשם ומענו;

(4) תיאור העובדות המהוות את העבירה, בציון המקום והזמן במידה שאפשר

                         לבררם;

4

(5) ציון הוראות החיקוק שלפיו מואשם הנאשם;

(6) שמות עדי התביעה."

ג.      עובדות כתב האישום שלפני מייחסות לנאשם כריתה של כ- 50 עצי אקליפטוס ללא רשיון כריתה כדין, ואת הטענות בדבר הנסיבות בהן בוצעה אותה כריתה - בחלקה (כטענת הנאשם) או במלואה (כטענת המאשימה), ניתן וצריך יהיה לברר במהלך שמיעת הראיות. משכך, אינני סבורה כי האופן התמציתי לכאורה בו נוסח כתב האישום עלול לפגוע בהגנת הנאשם.

ד.     סעיף 34יז לחוק העונשין, תשל"ז-1977 הנושא את הכותרת "זוטי דברים" קובע כי:

"לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה, אם, לאור טיבו של המעשה,

נסיבותיו, תוצאותיו והאינטרס הציבורי, המעשה הוא קל ערך".

הסייג של "זוטי דברים" מותנה אם כן בקיומם של ארבעה תנאים מצטברים: טיב המעשה, נסיבותיו, תוצאותיו והאינטרס הציבורי. מאחר שכתב האישום מייחס לנאשם כריתה של 50 עצים ואילו באת כוחו טוענת כי מדובר היה ב- 3 עצים בלבד, אני סבורה כי הדרך הראויה והנכונה לברר את נסיבות המקרה נושא כתב האישום תהא בשמיעת הראיות הנדרשות לשם הוכחת אשמתו מחד גיסא, ובחינת הנסיבות בהן בוצעה כריתת העצים על פי גרסת הנאשם, מאידך גיסא. כך ורק כך, ניתן יהיה לקבוע כמה עצים נכרתו על ידי הנאשם ובאילו נסיבות, ולכן אין בידי לקבוע בשלב זה כי מדובר ב"זוטי דברים".

9.     סוף דבר ומפני כל אלה, סברתי כי דין הבקשה להידחות.

לנוכח קיומה של בקשה נוספת מטעם ב"כ הנאשם - בקשה למתן צו בהתאם לסעיף 108 לחסד"פ, לצורך ביסוס טענה של אכיפה בררנית, ולאור התנגדות המאשימה לאותה בקשה גם כן, נקבע הדיון בה ליום 23.1.22 בשעה 09:45 בפני.

5

ב"כ הצדדים והנאשם יתייצבו לדיון כאמור.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ג טבת תשפ"ב, 27 דצמבר 2021, בהעדר הצדדים.