ת"פ 34529/05/21 – מדינת ישראל -פמ"ד נגד נאנו אלטורי – נוכח
ת"פ 34529-05-21 מדינת ישראל נ' אלטורי
|
|
1
כבוד השופטת, סגנית הנשיא ענת חולתא
|
||
בעניין: |
המאשימה
|
מדינת ישראל -פמ"ד ע"י ב"כ מתמחה גל אסולין |
|
נגד
|
|
|
הנאשם |
נאנו אלטורי - נוכח ע"י ב"כ עוה"ד סוף פטישי |
גזר דין |
רקע:
1. ביום 5.10.21 הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון, בביצוע עבירת התפרעות לפי סעיף 152 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, ועבירת הפרעה לשוטר במילוי תפקידו לפי סעיף 275 בחוק.
2. על פי עובדות כתב האישום המתוקן, החל מתאריך 10.5.21, לאחר ירי רקטות מסיבי לעבר אזור ירושלים ועוטף עזה, החל מבצעי צבאי של צה"ל בעזה המכונה "שומר החומות". בד בבד, החלו הפרות סדר אלימות ברחבי הארץ ובין היתר, חסימות של צירי תחבורה, יידוי אבנים לעבר כלי רכב והעברת צמיגים, במוקדים רבים ברחבי המדינה.
ביום 13.5.21 בשעה 22:40 או בסמוך לכך, התקבל דיווח במערכת הקשר של תחנת משטרת ישראל ברהט על אירוע של הפרת סדר אלימה ביישוב רהט, באזור בניין העירייה ונקודת השיטור העירוני (להלן: "ההתפרעות").
בהגיעו למקום ההתפרעות, זיהה השוטר יוחנן חיימוב, בין היתר, התקהלות של עשרות רבות של אנשים, שחלקם רעולי פנים, המיידים אבנים לעבר שוטרים שהגנו על נקודת השיטור. הנאשם היה בין המתפרעים.
במהלך ההתפרעות, יידו המתפרעים, מספר רב של אבנים לעבר השוטרים.
בהמשך לאמור, כאשר התקרב השוטר לעבר הנאשם ומתפרעים אחרים, החל הנאשם להימלט, והשוטר דלק אחריו. בשלב מסוים, במהלך הימלטותו, איבד הנאשם את שיווי המשקל ונפל על הארץ.
2
כשניגש השוטר אל הנאשם, התנגד למעצרו תוך שהוא מנסה להכות את השוטר באמצעות מרפק ידו הימנית כדי להשתחרר מאחיזת השוטר.
3. הצדדים הציגו הסדר דיוני ולפיו, המאשימה תטען כי העונש הראוי לנאשם במקרה זה הוא שנת מאסר בפועל ורכיבי ענישה נוספים לשיקול דעת בית המשפט ואילו ההגנה תטען באופן חופשי לעונש. לבקשת ההגנה הנאשם נשלח לקבלת תסקיר והובהר כי המאשימה אינה כפופה להמלצות התסקיר. כן הוצגו הסכמות בדבר שינוי בתנאים המגבילים.
4. להלן תפורט השתלשלות העניינים בתיק שהיתה מעט חריגה בשים לב לכך שלאחר המועד בו נשמע הטיעון המפורט לעונש, נדרש בית המשפט לשתי בקשות נוספות, האחת מטעם המדינה והשניה מטעם שירות המבחן.
תסקירי שירות המבחן
5. בעניינו של הנאשם הוגשו ארבעה תסקירים.
בתסקיר מיום 29.12.21 נסקרו קורותיו של הנאשם. בין היתר צוין, כי הנאשם התייתם מאמו בגיל צעיר והתקשה להתמודד עם מותה הפתאומי. לנאשם 7 אחים בגילאים 35-21. נמסר, כי הנאשם מאשים את עצמו במותה הפתאומי מהתקף לב, בשל מעורבותו בסכסוכים בשכונה עובר למותה. אביו של הנאשם מתקיים מקצבת נכות של המוסד לביטוח לאומי והוא מתגורר כיום עם אישה שנייה ממנה נולדו לנאשם ארבעה אחים נוספים, כיום בגילאי 8-14.
הנאשם תיאר קשר תקין ותומך עם משפחתו. ציין כי לאחיו הגדול מעורבות פלילית בתחום האלימות. הנאשם השלים 10 שנות לימוד, קורא וכותב באופן חלקי. עבד תקופות קצרות בעבודות מזדמנות.
הנאשם נשפט פעמיים בשנים 2014 ו-2017 בגין עבירות רכוש, הסגת גבול פלילית ואיומים. הנאשם נדון למאסר בפועל בן 15 חודשים ושוחרר ממאסר בשנת 2018. בהליך אחר הוטלו עליו צווי מבחן ושל"צ.
הנאשם תיאר, כי בהיותו כבן 13 החל לצרוך אלכוהול ובגיל 14 החל להשתמש בקנאביס ובנייס גאי באופן אינטנסיבי. במסגרת ההיכרות עם הנאשם הופנה בשנת 2017 לקהילה טיפולית, שם השתלב בצורה סבירה והצליח להתמודד לראשונה עם אובדן אמו. עם זאת, בשנת 2018 הורחק מהקהילה לאחר מספר הפרות חמורות של תנאי המקום. לאחר מכן, הנאשם ביקש לסיים את ההליכים המשפטיים נגדו ונדון למאסר.
3
בשנת 2019 הופנה הנאשם שוב לשירות המבחן. אז מסר, שמאז שחרורו נמנע משימוש בסמים ועורך מאמצים לנהל אורח חיים תקין. עם זאת מסר, כי כחודשיים לאחר שחרורו התגלע סכסוך במשפחתו אשר גרר עימות אלים. הנאשם מסר, כי התקשה להתמודד עם סכסוך זה ונהג לצרוך משקאות אלכוהוליים.
ההתרשמות היא, כי במצבי לחץ הנאשם מתקשה להציב גבולות להתנהגותו ועלול לנהוג באלימות.
הנאשם הופנה למרכז לנפגעי אלכוהול ונמסר כי הגיע למפגשים עד מאי 2021, בגין מעצרו בתיק זה הספיק לבצע 43 שעות של"צ מתוך 140 שהוטלו עליו.
שירות המבחן התקשה בזימון הנאשם לפגישות ובסופו של דבר הפגישה התקיימה בהתערבות בא כוחו.
ביחס לעבירות בהן הורשע, הנאשם התקשה לתאר בפני שירות המבחן את הנסיבות שהובילו אותו לזרוק אבנים על שוטרים, מסר כי היה מודע להשלכות העתידיות בגין התנהגות האלימה וכן התקשה להביע צער או חרטה בגין מעשיו. הנאשם שלל נזקקות טיפולית, הרשים כחסר מוטיבציה וביטא רצון לסיים את ההליך המשפטי בכלא. הנאשם לא התייצב לבדיקה לגילוי שרידי סם.
בהערכת הסיכוי לשיקום, שירות המבחן הביא בחשבון כי מדובר בבחור צעיר, אשר גדל במציאות חיים מורכבת וכי לאחר שחרורו מהמאסר האחרון ערך מאמץ להתנהל באופן תקין.
באשר לגורמי הסיכון, שירות המבחן הביא בחשבון את אופי העבירות וחומרתן, ההתרשמות מאדם צעיר בעל דימוי עצמי נמוך, עבר פלילי אשר ביצע את העבירה כשהוא תחת צו מבחן. עוד הובאו בחשבון ההיסטוריה המשפחתית והקשיים בהתנהלות הרגשית והסיכון לפעולה מתוך פזיזות ודחף רגשי. כן הביאו בחשבון את העובדה כי הוא מוצא מפלט בשימוש בחומרים ממכרים.
לסיכום, שירות המבחן סבור כי במקרה זה יש מקום לענישה בה מרכיבים משמעותיים של הרתעה שתבהיר לנאשם את חומרת התנהגותו בצד ענישה צופה פני עתיד שתסייע בחיזוק גבולותיו הרופפים.
4
6. במהלך הדיון שהתקיים בתאריך 6.2.22 הגישה המאשימה טיעוניה לעונש ובמהלך טיעון ההגנה לעונש הודיע לפתע ב"כ הנאשם דאז כי לא יוכל להמשיך לייצג את הנאשם וגם הנאשם הודיע כי הוא מבקש להסדיר את ייצוגו בדרך אחרת. בנסיבות אלה המשך הדיון נדחה לתאריך 23.2.22 להסדרת הייצוג. במועד זה הודיע הנאשם כי הוא מבקש כי ימונה לו סניגור ציבורי. בית המשפט הורה על דחיית הדיון לתאריך 4.4.22.
7. בדיון מיום 4.4.22 התייצב ב"כ הנאשם מטעם הסניגוריה הציבורית לדיון וההגנה עתרה להפנות את הנאשם בשנית לשירות המבחן. נוכח חילופי הייצוג, והעובדה שלא נמסרה עמדת המאשימה ביחס לתיק הנוסף בו עמדה שאלת הפקעת צווי מבחן ושל"צ בית המשפט נענה לבקשה.
בתסקיר מיום 10.4.22 נמסר, כי הנאשם זומן למפגש נוסף. הנאשם שיתף בפתיחות אודות התקופה בה שהה במעצר בית במסגרת ההליך הנוכחי ומסר כי הוא חש רגרסיה ותקיעות בחייו. כן מסר כי הוא מעוניין לחדש את הקשר עם שירות המבחן, לרבות השתלבות בטיפול וסיום צו של"צ שהוטל עליו במסגרת התיק האחר. הנאשם מסר, כי הוא נמנע מצריכת סמים ומבלה את מרבית זמנו במשחקי מחשב. הנאשם מסר שתי בדיקות שתן שנמצאו נקיות משרידי שם.
שירות המבחן מסר, כי לאור חידוש הקשר עם הנאשם, יש לאפשר לו לסיים את צו השל"צ, להשתלב בתעסוקה ובטיפול. על כן נתבקשה דחייה למשך ארבעה חודשים.
בהמשך לכך, ביום 25.4.22 ניתנה החלטה בדבר שינוי בתנאים המגבילים בהם הנאשם שוהה על מנת לאפשר לו להשלים את צו השל"צ.
8. בתסקיר מיום 30.5.22 שירות המבחן מסר, כי לאור שיתוף הפעולה של הנאשם ולקיחת האחריות על התנהלותו יש מקום לבחינה מחודשת של המלצתם ונתבקשה דחיית הדיון לחודש ספטמבר, לצורך מעקב אחר התקדמותו.
בהיעדר התנגדות המאשימה, בית המשפט קיבל את המלצת שירות המבחן והמשך הדיון נדחה.
5
9. בדיון שהתקיים במהלך חודש אוגוסט בנוגע לתנאים המגבילים בהם מצוי הנאשם נמסר, כי הנאשם השלים את צו השל"צ בתיק האחר ומקווה להמלצה טיפולית של שירות המבחן בתיק זה אשר תכלול צו של"צ נרחב. נתבקש שינוי בתנאים המגבילים על מנת לאפשר לנאשם לעבוד. המאשימה הסכימה לאפשר לנאשם להשתלב בעבודה תוך הבהרת עמדתה העונשית, בכפוף להמצאת פרטים מדוייקים של מקום העבודה. בתאריך 29.8.22 ניתנה החלטה משלימה המתירה את השינוי המבוקש.
10. בתסקיר מיום 7.9.22 נמסר, כי הנאשם עומד בקשר רציף וקבוע עם שירות המבחן ומשתף פעולה. כן צוין כי לפני כחודשיים הנאשם שיתף ביוזמתו על צריכת אלכוהול באופן חד פעמי, אך התקשה לפרט את הנסיבות שהובילו לצריכתו. הנאשם שלל נזקקות טיפולית בתחום ההתמכרויות. הנאשם עדכן שמצא עבודה. שירות המבחן התרשם, כי הנאשם מודע להשלכות מעשיו ומרבה לשתף בפחדיו מחזרה לכותלי הכלא.
במישור הטיפולי נמסר, כי הנאשם שולב בקבוצה טיפולית וכי הוא נרתם ממנה ומהווה דמות משמעותית בקבוצה, מבטא דבריו באופן אותנטי, משקף לחברי הקבוצה את עמדותיו ומשתדל להביא מחייו האישים. הנאשם ביצע בדיקות שתן לאיתור שרידי סם ותוצאותיה נמצאו נקיות.
שירות המבחן התרשם מהפגנת בגרות ולקיחת אחריות על חייו וצוינה מחויבותו ומסירותו לביצוע שעות השל"צ שהוטלו עליו במסגרת תיק אחר.
שירות המבחן התרשם ממשמעות ההליך המשפטי עבור הנאשם כגורם מרתיע.
בנסיבות אלה, שירות המבחן שינה מהמלצתו הקודמת וממליץ על הטלת צו מבחן וצו של"צ בהיקף נרחב של 350 שעות בצד הטלת מאסר מותנה והתחייבות כספית.
טענות הצדדים לעונש - דיון מיום 18.9.22
11. במסגרת הראיות לעונש הוגשו עוד בדיון הקודם גיליון הרשעות קודמות של הנאשם (ת/1) גזר דין בתיק קודם של הנאשם בת.פ .57022-07-19 (ת/2) וכן מסמך המפרט תמונת מצב מודיעינית לגבי האירועים שברקע לכתב האישום (ת/3).
12. המאשימה הגישה טיעוניה המעודכנים לעונש בכתב [במ/2].
המאשימה הדגישה את ייחודיות נסיבות המקרה בתקופה שבה במקביל לכך שמדינת ישראל נמצאת בעיצומו של מבצע צבאי בעזה, מתרחשות הפרות סדר ופעילות אלימה כלפי המדינה, סמליה וכוחות הביטחון.
המאשימה טוענת לחומרת הנסיבות ולצורך בהעברת מסר של גינוי ושל הרתעה שכן מעשי הנאשם חותרים תחת המשטר הדמוקרטי והריבונות שהם הבסיס לקיומנו.
המאשימה הדגישה את היקף התופעה בגינה הוגשו 322 כתבי אישום כנגד 554 נאשמים.
המאשימה הדגישה בנוסף את הסכנה לביטחון הציבור ולשלום השוטרים בצד הפגיעה ביכולתם לבצע את עבודתם.
נטען, כי פגיעת הנאשם בערכים המוגנים חמורה.
6
נטען, כי מדובר באירוע מתוכנן, שחלקו של הנאשם בו משמעותי, מעצם היותו משתתף בתקיפה האלימה, משלהב את חבריו ובכך משפיע על ביצוע העבירה. עוד נטען, כי הנזק שהיה יכול להיגרם מזריקת האבנים הינו קטלני.
באשר למדיניות הענישה הנוהגת, הפנתה המאשימה למספר אסמכתאות:
א. עפ"ג 26998-04-22 מדינת ישראל נ' אבו היג'א - נאשם אשר הורשע בעבירות של התפרעות, ניסיון לתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות והיזק בזדון ואיומים. על פי כתב האישום שם, המשיב התקהל ביחד עם אחרים, יידה עמם אבנים, חלק מהאבנים פגעו בניידת משטרה. לאחר מרדף הנאשם נתפס. המשיב נעדר עבר פלילי, ושירות המבחן לא בא בהמלצה טיפולית בעניינו. נקבע מתחם הנע בין 8-18 חודשי מאסר. בית המשפט קיבל את ערעור המדינה וקבע כי תחתית המתחם הינה 12 חודשי מאסר בפועל והטיל על המשיב 16 חודשי מאסר.
ב. עפ"ג 26952-04-22 מדינת ישראל נ' אנטקלי - המשיב הורשע, בשלוש עבירות התפרעות ושלוש עבירות של הפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות, המשיב התפרע בזמן מבצע שומר חומות בעיר עכו. התנהגותו כללה יידוי אבנים כלפי שוטרים וכן השתתפות בהתפרעויות בהן יידו אחרים אבנים כלפי שוטרים, גם באמצעות רוגטקות, נחסם כביש באמצעות עצים שהוצתו וכן הוצתה דלת כניסה למלון. שירות המבחן לא בא בהמלצה טיפולית בעניינו. ונקבע מתחם עונש הולם הנע בין 8-24 חודשי מאסר והוטלו על הנאשם 8 חודשי מאסר. בית המשפט קיבל את ערעור המדינה והטיל על המשיב 14 חודשי מאסר תוך ציון, כי בית המשפט הקל עמו יתר על המידה.
ג. ת"פ 30979-05-21 מדינת ישראל נ' מצנור - הנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות בניסיון להיזק בזדון, ניסיון לתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות והפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו. המדובר באירועים במהלך מבצע שומר חומות, אז השתתף הנאשם בהתפרעות ויידה אבן לעבר תחנת משטרה. שוטר שהבחין בו דלק אחריו ותפס אותו. הנאשם התפרע והתנגד למעצר. הנאשם בן 24, נעדר עבר פלילי, נקבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 12-24 חודשי מאסר והוטלו על הנאשם 16 חודשי מאסר בפועל.
נוכח כל האמור, המאשימה סברה כי מתחם העונש הראוי בעניינו של הנאשם צריך לנוע בין 10-24 חודשי מאסר בפועל, וזאת לצד עונשי מאסר על תנאי מרתיעים וקנס משמעותי.
7
באשר לעונש המתאים לנאשם, המאשימה הפנתה לעברו הפלילי של הנאשם ולכך שהנאשם ביצע את המיוחס לו בעת שהוא נתון במבחן ומבצע צו של"צ שהוטל עליו במסגרת תיק אחר. המאשימה העירה, כי השלמת צו השל"צ בתיק האחר התאפשרה לאחר שהמאשימה הסכימה לשינויים בתנאים המגבילים. נטען, כי בעניינם של נאשמים אחרים בתיק זה שהינם קטינים הוטלו 5 ו-6 חודשי מאסר בפועל.
נטען, כי אין לאמץ את המלצות שירות המבחן. נטען גם לאי בהירות בעניין מקום עבודתו של הנאשם בפער בין האמור בתסקיר והמסמכים שבתיק.
לסיכום, המאשימה עתרה להשית על הנאשם עונש בחלקו העליון של המתחם לו עתרה, עונש מאסר מותנה מכביד, וקנס כספי.
13. ההגנה הסתייגה מטיעון המאשימה לעונש.
באשר למעשים בהם הנאשם הורשע נטען, כי לנאשם עצמו לא יוחס יידוי אנשים אלא נוכחות בהתפרעות בלבד. זאת, בשונה מהאסמכתאות אליהן המאשימה הפנתה לתמיכה בעמדתה העונשית המחמירה.
נטען, כי לא מדובר באירוע בכבישים, גשרים או צמתים או באלימות שהופנתה כלפי תחנות משטרה אלא בהפגנה שהתרחשה בתוך העיר ולא כוונה כלפי סמלי שלטון.
ההגנה הפנתה לאסמכתאות ממקרים אחרים בהם הופגנה אלימות חמורה יותר ת"פ 24921-04-14; ת"פ 30472/07; ת"פ 48085-01-17; ת"פ 16556-05-16) באופן שאינו תואם את עמדת המאשימה לעונש.
נטען, כי התייחסותה השונה של המאשימה לאירועי "שומר החומות" מובילה להחמרה ביחס למקרים אחרים או אוכלוסיות אחרות שפעלו באופן דומה או אלים יותר. ההגנה ביקשה לקחת בחשבון, שמדובר בבני מיעוטים במצב שאינו מצדיק החמרה בענישה ביחס לאוכלוסיות אחרות. בהקשר זה, הפנה לכתבי אישום שהוגשו במסגרת הפגנות של האוכלוסייה החרדית, של הקהילה האתיופית, של מתנגדי ה"התנתקות".
נטען כי בבחינת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה עניינו של הנאשם אינו כולל אלמנטים מחמירים בדומה למקרים אחרים ואין אינדיקציה לכך שהנאשם עצמו פעל באלימות.
בנסיבות אלה נטען, כי הפסיקה הנוהגת במקרים דומים מתחילה מענישה צופה פני עתיד ועד לשנת מאסר.
בתוך המתחם, ההגנה הפנתה לתהליך המשמעותי שעבר הנאשם מהמלצה שלילית ועד להמלצה טיפולית. כן הפנה לשיתוף הפעולה של הנאשם עם שירות המבחן ולכך שהשלים את חובתו במסגרת תיק אחר.
8
נטען, כי הנאשם גייס כוחות ושיקם את חייו.
נטען, כי אין להקיש מעניינם של הקטינים שנדונו בכתב האישום. מדובר במי שנטלו חלק באותה התפרעות אך לכל אחד מהמעורבים יוחסה התנהגות אחרת ואין קשר בין השלושה. אחד הקטינים נעצר עד תום ההליכים והשני סירב לכל קשר טיפולי.
לכן ההגנה עתרה לקבל את המלצת התסקיר, בין כחלק ממתחם העונש הנטען ובין בסטייה ממנו.
הנאשם עצמו מסר כי הוא מצטער על מה שקרה.
14. בתאריך 7.11.22, ערב המועד שנקבע להקראת גזר הדין בתיק זה, הגישה המאשימה בקשה להוספת ראיה לעונש וטיעון לעונש. נטען, כי לחובת הנאשם מאסר מותנה שהפעלתו לא נתבקשה במסגרת הטיעון לעונש ופסק הדין לא הוגש במסגרת הראיות לעונש. נטען, כי לחובת הנאשם תנאי בן 6 חודשים לכל עבירת אלימות. בית המשפט נתבקש להפעיל את התנאי במצטבר לכל עונש אחר.
נטען, כי עקב "שגגה" הבקשה מוגשת בעיתוי זה.
הבקשה צורפה ללא תגובת הצד שכנגד ובנסיבות אלה נקבע, כי תצורף תגובת ההגנה לבקשה לחלופין, התגובה תינתן במסגרת השלמת טיעון בפתח הדיון שנקבע לשימוע גזר הדין.
15. בדיון שהתקיים בתאריך 8.11.22 המאשימה חזרהעל בקשתה. המאשימה הדגישה כי העתק מגיליון הרישום הפלילי של הנאשם כבר הוגש כטיעון לעונש, ולכן המידע בדבר קיומו של תנאי תלוי ועומד היה בפני בית המשפט. בשלב זה בית המשפט אף הפנה את הצדדים לכך שבתיק המוצגים סרוק גזר הדין נשוא התנאי, ת/2. ההגנה טענה כי הטיעון הראשון לעונש נטען על ידי סניגור אחר וכי בעת שהנאשם בייצוגו הנוכחי טען לעונש לא אוזכר כלל עניין המאסר המותנה. בנוסף נטען כי בתיק נשוא התנאי, הנאשם הורשע בעבירת תקיפה והיום הורשע בעבירת התפרעות והפרעה לשוטר ולכן לא ברור שהתנאי חל. הודגש כי לנאשם עצמו לא יוחסה התנהגות אלימה במסגרת כתב האישום המתוקן ולא בכדי הנאשם לא הורשע בעבירה של תקיפת שוטר או ניסיון לתקיפת שוטר. לחילופין עתרה ההגנה לאור ההליך הטיפולי המשמעותי אותו עבר הנאשם להפעיל את המאסר המותנה בחופף לכל עונש ולתת משקל לקשר הלא הדוק בין התיק שבו הוטל התנאי לבין אירוע זה. לאחר שמיעת טיעוני הצדדים, נקבע כי אף שהדיון היה קבוע להשמעת גזר דין, על בית המשפט לשוב ולעיין בשיקולי הענישה. במקביל נתבקש הממונה על עבודות השירות לתת חוות דעת בעניינו של הנאשם והמשך הדיון נדחה ליום 5.1.23 למתן גזר דין.
9
16. ההגנה הגישה השלמת טיעון לעניין הפעלת התנאי וחזרה על עמדתה כי התנאי לא חל במקרה זה וכי המאשימה מציעה פרשנות מרחיבה למושג, עבירות אלימות. לדעת ההגנה, אין מקום להכריע בבקשה שכזו במסגרת בקשה חטופה ערב מתן גזר דין אלא מן הראוי היה שהדבר יעשה בדיון בע"פ. ההגנה מסרה כי העובדה שלחובת הנאשם מאסר מותנה לא נשמטה מעיני המאשימה אשר הגישה את רישומו הפלילי ולכן משהוגשה הבקשה ללא תגובת ההגנה יש לדחותה.
17. בתאריך 5.12.22 הוגש עדכון "דחוף" מטעם שירות המבחן נמסר כי מאז אוקטובר 2022 הנאשם הפסיק להגיע למפגשים הקבוצתיים. בשיחה טלפונית עמו הנאשם הביע ייאוש מצבו וטען שאיננו עובד מזה תקופה ארוכה ועקב מצב כלכלי קשה מתקשה לממן את הוצאות ההגעה לפגישות. שירות המבחן סייע לנאשם במימון הוצאות הגעתו, אך למרות העזר הכספית שניתנה לו, המשיך שלא להגיע למפגשים. כמו כן, לא הגיע לשתי שיחות פרטניות ובדיקות שתן אליהן זומן. שירות המבחן התרשם מזלזול ומהעדר מוטיבציה ולכן, השתתפותו בקבוצה הופסקה. צוין עוד כי כבר בחודש יולי 2022 הנאשם נעדר מפעילות שטח של הקבוצה שבה שולב וכבר אז שירות המבחן התרשם כי הנאשם עסוק בענייניו ופועל מתוך עמדה קורבנית. בסופו של דבר, בהתרשמות הכללית שירות המבחן חזר בו מהמלצתו הקודמת, לאור הנסיגה המשמעותית במוטיבציה ובשמירה על הקשר עם שירות המבחן, כאשר בשיחות עדכניות ביטא רצון לסיים את ההליכים המשפטיים בין כותלי הכלא, וכאשר לא ברור גם מצבו העדכני מבחינת שימוש בחומרים משנה תודעה ואלכוהול. התסקיר הועבר לעיון ההגנה, תוך מתן אפשרות להגנה להגיב לאמור בתסקיר.
18. בתאריך 12.12.22 הוגשה תגובת ההגנה לתיק המסתייגת מעצם הגשת העדכון משירות המבחן וכן מתוכנו. נטען כי העדכון לא נתבקש על ידי בית המשפט ולא קיים צו מבחן בתוקף בעניינו ולכן, בית המשפט התבקש להתעלם מהעדכון. נטען כי העדכון גם לא נחוץ. לגופו של עניין, מסרה ההגנה כי משיחות רבות עם הנאשם, נמסר, כי הפסקת הגעתו למפגשים נובעת מדיכאון קשה בו הנאשם שוהה עקב מעצר הבית הממושך ועקב החשש מגזר הדין ואין לזקוף את מצבו הנפשי הקשה של הנאשם לחובתו בעת מתן גזר הדין. ההגנה הפנתה לכך שהנאשם עבר הליך טיפולי מרשים, השלים את צו השל"צ שהוטל עליו בתיק אחר והפגין התנהלות שהביאה להמלצה על ענישה שיקומית בתיק זה. הובהר כי הנאשם לא החל בהתנהגות שולית אלא הטענה היחידה היא הפסקת שיתוף הפעולה עם שירות המבחן דבר שלא אמור להיבחן בשלב זה בטרם יוטל צו מבחן. נטען כי מדובר בהתנהלות אופיינית למצבים דיכאוניים שאינה מעידה על התדרדרות בתהליך השיקומי.
המאשימה הגישה תגובה במסגרתה ביקשה לקיים דיון קצר לצורך השלמת טיעוני הצדדים בעקבות עדכון שירות המבחן.
10
19. בתאריך 1.1.22 נשמעה השלמת טיעון מטעם הצדדים בפני. ההגנה חזרה על עמדתה ולפיה כל עוד לא הטיל בית המשפט צו מבחן, אין מקום לקבלת העדכון שהוגש ביוזמת שירות המבחן. נטען כי לו החליט בית המשפט להטיל צו מבחן והנאשם לא היה עומד בו, ניתן היה להגיש בקשה להפקעתו. בנוסף נטען כי הנאשם לא התכוון לזלזל וכי התסקיר הוגש בצורה "נמהרת" לאחר ששירות המבחן "נעלבו" מכך שהנאשם הפסיק להגיע. שירות המבחן מודע למצבו של הנאשם אשר שרוי בדיכאון ולא מדובר בהתדרדרות בתהליך השיקומי. נטען שהנאשם לא יוצא מפתח הבית. ההגנה הפנתה את בית המשפט להופעתו של הנאשם עצמו בדיון. ההגנה עתרה שלא להתעלם מהתהליך הארוך שעבר הנאשם עד כה. ב"כ הנאשם הסתייג מהאופן בו הוגש העדכון מבלי לבקש דיון ומבלי ששוחחו עם הנאשם. בעניין זה ב"כ הנאשם הדגיש שגם איתו הנאשם ניתק קשר והוא הצליח לתקשר איתו רק באמצעות אביו וזאת לאור מצבו הנפשי.
המאשימה סבורה כי שירות המבחן בדין חזר בו מהמלצה טיפולית לאור חוסר שיתוף הפעולה מצדו של הנאשם. הודגש כי גם לאחר סיוע הנאשם לא התגייס לטיפול. נטען כי הנאשם טרוד בעניינים אחרים ולא בשל להליך טיפולי כעת. הנאשם הזכירה כי הנאשם ביצע עבירות תוך שהוא נמצא בצו מבחן וגם בנושא צריכת חומרים משנה תודעה, המצב אינו ברור והנאשם אף הביע רצון לסיים את ההליך. לאור האמור, המאשימה חוזרת על עמדתה העונשית להטיל על הנאשם מאסר בפועל ולו בעבודות שירות.
הנאשם עצמו הביע חוסר שביעות רצון מהתנאים המגבילים בהם הוא מצוי ומכך שאיננו משולב בעבודה. לשאלת בית המשפט מדוע הפסיק לצאת לטיפולים השיב שהוא יוצא לטיפולים ולדבריו, רק במשך חודש לא הלך כי הוא בתקופה לא טובה.
דיון והכרעה
קביעת מתחם העונש ההולם:
20. מתחם העונש ההולם למעשה העבירה נקבע בהתאם לעיקרון ההלימה ולפיו נדרש יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמם של הנאשמים, לבין סוג ומידת העונש המוטל עליו. ביישום עיקרון ההלימה וקביעת מתחם העונש במקרה קונקרטי, בית המשפט יתחשב בשלושת אלה: הערך החברתי שנפגע ומידת הפגיעה בו; מדיניות הענישה הנוהגת; ונסיבות הקשורות בביצוע העבירה.
11
21.אין מחלוקת בשאלת הערכים החברתיים הרלוונטיים לדיון בתיק זה. המעשים בהם היה מעורב הנאשם פוגעים בריבונות ובסמלי השלטון, בשלטון החוק ובתפקודה התקין של משטרת ישראל. מעשים אלה מעמידים בסכנה לפגיעה בשלומם של שוטרים, של עוברי אורח תמימים ופוגעים בחוסן ובדימוי של האוכלוסייה, לרבות מבני המיעוטים שהנאשם משתייך אליה, שרובה ככולה אוכלוסייה נורמטיבית, שומרת חוק ושוחרת טוב.
במקרה זה לא מיוחסת לנאשם התנהגות אלימה אקטיבית במהלך ההפגנה עצמה, אלא בשלב ההימלטות מהשוטר וההפרעה למעצרו. עם זאת, הנאשם נכח והשתתף בהתפרעות שכללה אלימות שהופנתה כלפי שוטרים, אשר הוזעקו להגן על נקודת השיטור העירונית מפני המתפרעים.
מידת הפגיעה של הנאשם בערכים המוגנים היא בינונית ומידת אשמו ביחס למעשים אותם ביצע מלאה.
22. בבחינת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40ט לחוק) יש ליתן את הדעת, בנוסף לאמור לעיל, גם לתקופה הרגישה במיוחד של התפרעויות נרחבות באיזור הנגב, בעת שמדינת ישראל והצבא נתונים במערכה צבאית ותושבי הדרום נתונים במצב חירום עקב כך. מידת הפגיעה בסמלי השלטון וההתרסה כלפי מוסדות השלטון וגורמי האכיפה במצב זה גבוהה יותר ואינה דומה למקרים אחרים של הפרות סדר.
23.יחד עם זאת, בחינת מדיניות הענישה אליה הפנתה המאשימה עצמה מלמדת, כי טיעונה ביחס לנאשם שבפניי מחמיר בשים לב למעורבותו הקונקרטית באירועים: בשונה מהאסמכתאות אליהן הפנתה המאשימה, לנאשם שבפניי לא יוחסה אלימות אקטיבית במהלך ההתפרעות, הוא לא יידה אבנים בעצמו ולא פגע ברכוש או בשלומו של אדם בדרך ישירה אחרת. משכך, המתחם לו טענה המאשימה חמור יותר מהנדרש בשים לב לנסיבות המקרה.
לעניין זה, ראו גם אסמכתאות נוספות:
א. ת"פ (חדרה) 40079-05-21 מדינת ישראל נ' אבו שנדי(19.5.22)- נאשם אשר השתתף בהתפרעויות על רקע מבצע שומר חומות, במהלכן של התפרעויות אלה הושלחו צמיגים לכביש, זיקוקים, בקבוקי תבערה ויודו אבנים לעבר רכבי השוטרים, בנסיבות אלה הנאשם יחד עם אחרים זרק מספר אבנים לעבר שוטר אשר פגעו ברגלו, והנאשם נעצר רק לאחר ניהול מרדף בעקבותיו. נקבע מתחם עונש הולם הנע בין 12 - 36 חודשים לצד עונש מאסר מותנה, קנס ופיצוי. והנאשם נדון ל-13 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית.
ב. ת"פ (י-ם) 17034-11-15 מדינת ישראל נ' ביטוני (28.6.18), הנאשם הורשע בביצוע עבירות של התפרעות והפרעה לשוטר במילוי תפקידו, בכך שהשתתף בהתפרעות שכוונה נגד חגיגת יום ירושלים, במהלכה יידו מספר מתפרעים אבנים לעבר השוטרים, ופגעו בחזהו של שוטר. השוטר ביקש מהמתפרעים, ובהם הנאשם, להתרחק מהמקום, ובתגובה הכה הנאשם את השוטר בפניו באגרוף והחל להימלט מהמקום. על הנאשם הוטלו 9 חודשי מאסר בפועל ועונשים נלווים
בהינתן כל המפורט לעיל, מתחם העונש ההולם במקרה זה נע בין מספר חודשי מאסר, הניתנים לריצוי בעבודות שירות ועד 18 חודשי מאסר, וענישה נלווית.
שיקולי השיקום
24. כמפורט לעיל בעניין זה חל שינוי בעמדת שירות המבחן. בחנתי את טענות ההגנה ולפיהן על בית המשפט להתעלם מהעדכון שהוגש לתיק ומצאתי כי יש לדחות עמדה זו. ההליך הפלילי בכלל ובמקרה זה בחינת שיקולי הענישה במסגרת פרשת העונש, אינם משחק טכני, מנותק ממציאות. הנאשם לא "רכש זכות" להמלצה שיקומית טיפולית בעניינו עם הגשת התסקיר הקודם. אלא ההמלצה הטיפולית היא תלויית מציאות ושיתוף פעולה. לא זו בלבד שמותר היה לשירות המבחן להגיש עדכון ביוזמתו אלא שבית המשפט סבור ששירות המבחן אף היה מחויב לעשות כן. הותרת בית המשפט בהבנה כאילו הנאשם מתגייס באופן מלא ומתמסר להליך הטיפולי כשבפועל המצב רחוק מכך, היתה עלולה להביא את בית המשפט לכלל טעות ולמתן משקל יתר לנתונים שכלל אינם קיימים בעת גזירת הדין. התפיסה שהובעה על ידי ההגנה לפיה בית המשפט יידרש לשאלה של הפסקת שיתוף הפעולה בהליך הטיפולי רק לאחר שיוטל צו מבחן והנאשם יפר אותו, ויתעלם מאינדיקציות ברורות להעדר שיתוף פעולה גם כעת בטרם יוטל הצו, איננה מקובלת על בית המשפט כלל ונראה כי אף חותרת תחת הכוונת המחוקק להפעלת שיקול דעת ענייני ומהותי בעת גזירת הדין. על זאת יש להוסיף, כי במסגרת תנאי שחרורו, הנאשם מצוי בפיקוח שירות המבחן, כך שממלא עדכון בדבר רגרסיה במידת שיתוף הפעולה, רלוונטי להליך.
13
25. בנסיבות אלה, עומדת בפני בית המשפט תמונה מורכבת ביחס למצבו של הנאשם. בשונה מהתמונה שעמדה בעת הגשת התסקיר הראשון לפני למעלה משנה, לא מדובר במי שלא ניתן לזקוף לזכותו שיקולי שיקום כלשהם. אכן במהלך פרק הזמן הארוך שחלף הנאשם הצליח להתגייס, לסיים צו של"צ שהוטל עליו במסגרת הליך קודם בהצלחה ולהירתם במידה מסוימת להליך טיפולי בתיק הזה. שירות המבחן ביקש לחזק את חלקיו המתפקדים של הנאשם ולכן, אימץ גישה טיפולית גם בהליך זה דבר שבא לידי ביטוי בהמלצה בתסקיר מחודש ספטמבר. יש להצטער על כך כי זמן קצר לאחר התסקיר "סופי" לבית המשפט חזר הנאשם לסורו וניתק את הקשר הטיפולי והפסיק לשתף פעולה. קשה לקבל את הביקורת שהוטחה בשירות המבחן לפיו הגיש הודעת עדכון "נמהרת" שכן מדובר בעדכון שהוגש בחודש דצמבר לאחר כחודשיים של ניתוק קשר מצד הנאשם ומאמצים של שירות המבחן לחדשו.
26. בנסיבות אלה, יש מקום לתת משקל מסוים למאמצים אותם נקט הנאשם אך לא ניתן לתת משקל מלא או לקבוע כי השתקם או כי יש סיכוי ממשי כי ישלים את תהליך השיקום בעתיד. זאת בשל עמדותיו והתנהלותו כעת. בנוסף, אין בכוונת בית המשפט לכפות על שירות המבחן לפקח על הנאשם במסגרת צו מבחן במצבו הנוכחי. טיעון ההגנה עצמה בפני בדבר ניתוק קשר וקושי רב בתפקוד הנאשם גם בניהול משפטו, תומכים גם הם באמור בעדכון האחרון ולפיו לא ניתן לסמוך על הנאשם כי ישכיל להתגייס להשלמת צו של"צ נרחב נוסף בהתאם להמלצה מחודש ספטמבר. עוד בהקשר זה, יצוין, כי ההגנה בתגובתה השתמשה בביטויים חריפים בנוגע למצבו הנפשי של הנאשם. האבחון הרפואי שנכתב בתגובות לא גובה במסמכים רפואיים מתאימים כך שאין בפני בית המשפט תשתית המאפשרת לאמץ את האבחנה הרפואית.
קביעת עונש של הנאשם בגדרי המתחם
27. הבאתי בחשבון כי הנאשם צעיר, עם זאת לחובתו עבר פלילי והוא ביצע את העבירות בהן הורשע בפני. האלה כאשר הוא נתון תחת צווי מבחן ושל"צ. ועליו לבצע שעות של"צ. המסגרת הטיפולית והפיקוח שהנאשם היה נתון בהם ערב האירועים שבכתב האישום לא היה בהם די כדי להניאו מביצוע העבירות והדבר מלמד על הצורך בהצבת גבולות חיצוניים ברורים ומרתיעים להתנהגותו.
לקחתי בחשבון גם את העבודה כי הנאשם הודה בכתב אישום מתוקן וחסך זמן שיפוטי יקר.
לקחתי בחשבון את תקופת מעצרו של הנאשם והתקופה הממושכת בה שוהה בתנאים מגבילים. לעניין זה אזכיר כי בחודש אוגוסט נעתר בית המשפט לבקשה להקלה בתנאים המגבילים על מנת לאפשר לנאשם להשתלב בעבודה. מן האמור בעדכון שירות המבחן ובדברי הנאשם עצמו, עולה כי בפועל לא עשה כן.
לקחתי בחשבון גם את חלוף הזמן מביצוע העבירה. אמנם לא ניתן לזקוף לזכות הנאשם את מלוא חלוף הזמן בשים לב להתנהלות הכוללת. עם זאת, בתקופה זו הנאשם לא הסתבך בפלילים ולא נפתחו לו תיקים חדשים. נתון התומך בכך שאכן יש מקום לתת משקל מסויים לשינוי שערך באורחות חייו ולהישגים החלקיים שהושגו במישור הטיפולי.
לנוכח האמור, ולא בלי היסוס, ניתן למקם את עונשו של הנאשם בתחתית המתחם.
14
28. במחלוקת שבין הצדדים בשאלת הפעלת התנאי, הצדק עם המאשימה. ראשית סוגיית הפעלת התנאי הועלתה על ידי המאשימה כבר בעת טיעונה המקורי לעונש בפברואר 2022 כפי שנכתב במסמך במ/1 עמוד 8 גזר הדין נושא התנאי אף הוגש לתיק כמוצג וסומן ת/2. אכן, לאחר מועד זה, התחלף הייצוג, אך בכל הכבוד בעת שהתייצבה ההגנה לטיעון לעונש בחודש אפריל, בית המשפט מניח שהדבר היה לאחר קריאת התיק כולו ועיון בכלל המסמכים שנכללו בו. בנסיבות אלה אדם שבטיעון לעונש העדכני שהוגש על ידי המאשימה בחודש ספטמבר (במ/2) הדבר נשמט מדובר בשגגה ולא במחדל חריף כנטען עלי ידי ההגנה. לגופו של עניין, התנאי המפורט במסמך ת/2 כולל כל עבירת אלימות לרבות איומים. הנאשם הורשע בעבירת התפרעות שמעצם טיבה יש בה יסוד של אלימות וכן הורשע בעבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו אשר במקרה זה באה לידי ביטוי בהתנהגות הכוללת מרכיב בלתי אלים- של בריחה מהשוטר בצד מרכיב אלים של התנגדות למעצר תוך ניסיון להכות את השוטר באמצעות מרפק ידו הימנית כדי להשתחרר מאחיזת השוטר. די בכך על מנת להביא להפעלת התנאי.
בהתאם להלכה ולפיה בשאלת אופן הפעלת התנאי בית המשפט יבחן, בין היתר, את הקשר העובדתי שבין גזר הדין שבו הוטל התנאי לבין התיק החדש אכן צודקת ההגנה כי בתיק ת/2 הנאשם הורשע בעבירת אלימות כלפי אחותו במסגרת המשפחתית. לא מדובר באותה סביבה עובדתית כמו בתיק הזה מסיבה זו בצירוף השיקולים שהובאו לעיל, התנאי יופעל בחפיפה חלקית.
סוף דבר:
29. לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים כמפורט לעיל, אני מטילה על הנאשם את העונשים הבאים:
א. 4 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות.
ב. הפעלת מאסר על תנאי בן 6 חודשים שהוטל על הנאשם בת.פ. 57022-07-19 מתריך 1.12.20 כך שחודשיים מתוכו ירוצו במצטבר לעונש אשר הוטל על הנאשם בתיק זה.
סה"כ ירצה הנאשם 6 חודשי מאסר בעבודות שירות.
15
הנאשם יתייצב לריצוי המאסר ביום 12.2.23 בשעה 08:00 במפקדת גוש מרכז של שב"ס ביחידה לעבודות השירות, אלא אם הממונה על עבודות השירות יודיע לו על מועד תחילה אחר. הנאשם יבצע את המאסר בעבודות שירות במקום אותו יקבע הממונה על עבודות שירות.
מוסבר לנאשם כי עליו לעמוד בתנאי העבודה, וכי כל הפרה של תנאי עבודות השירות עלולה להביא להפסקה מנהלית של העבודות ולריצוי יתרת התקופה במאסר ממש.
ג. מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים.
המאסר המותנה יופעל אם תוך תקופה של 3 שנים מהיום, יעבור הנאשם עבירת אלימות או עבירה כלפי שוטרים.
המזכירות תשלח עותק לשירות המבחן.
זכות ערעור כחוק.
ניתן היום, י"ב טבת תשפ"ג, 05 ינואר 2023, בהעדר הצדדים.
