1

רקע

נאשם מס' 1 (להלן: הנאשם) הורשע על פי הודאתו בארבע עבירות של תקיפת בת זוג, שתי עבירות איומים ועבירה אחת של תקיפה. זאת במסגרת הסדר דיוני, אשר כלל תיקונים בכתב האישום אשר התבטאו במחיקת מספר אישומים, ללא הסכמה בענין העונש. כן הוסכם על קבלת תסקיר שירות המבחן ביחס לנאשם.

להשלמת התמונה יצוין, כי הוסכם להשית על נאשמת מס' 2 עונש של מאסר מותנה וקנס.

אישום ראשון

בסמוך לחודש יוני שנת 2011, ביקש הנאשם מבת זוגו דאז, נ.ש. (להלן: המתלוננת) להכנס למכוניתו וזו סרבה. בתגובה, צעק עליה הנאשם, משך אותה בידה לתוך המכונית והכה אותה באגרוף בעינה.

כתוצאה נחבלה המתלוננת בעינה השמאלית ונגרמה לה נפיחות.

אישום רביעי

בסמוך לחודש ינואר שנת 2012 חזר הנאשם לביתו שתוי ואז הטיל את המתלוננת ארצה, בעט בה, הכה אותה בראשה באגרופים, הטיח את ראשה בדלת, סטר לה מספר פעמים ואיים עליה כי "ישחט אותה".

כתוצאה נגרמו למתלוננת שטפי דם, נפיחות וכאבים.

אישום חמישי

2

בסמוך לחודש פברואר שנת 2012 קיללה המתלוננת את הנאשם. בתגובה, הנאשם בעט בחזקה בגבה של המתלוננת.

אישום שביעי

ביום 11.4.12 בסמוך לשעה 18:30 הגיעו שני הנאשמים לחוף "ציון" באילת ושם פגשו במתלוננת. נאשמת מס' 2 צעקה על המתלוננת, קיללה אותה והכתה אותה בידיה וברגליה והנאשם בעט במתלוננת, הכה אותה באגרופו בכתפה וירק עליה.

המתלוננת קראה לאחיה, ת, לעזרה וזה ניסה למלט אותה מהמקום במכוניתו.

נאשמת מס' 2 משכה את ת ממכוניתו של אחיה, הכתה אותה בידיה ואיימה עליה.

הנאשם סטר לאחיה של המתלוננת פעמיים והכה אותו בפניו באגרופו ואיים על השניים כי אם יזמינו משטרה ירצח אותם.

עמדות הצדדים

ב"כ המאשימה הפנה לחומרת העבירות בהן הורשע הנאשם, הפגיעה הגופנית וההשפלה אשר נגרמו למתלוננת כתוצאה מהמעשים ונסיבותיו השליליות של הנאשם, העולות מעברו הפלילי ותסקיר שירות המבחן.

לאור אלה ביקש להשית על הנאשם עונש של מאסר בפועל לתקופה שבין 18 ל- 36 חודשים.

ב"כ הנאשם טען, כי המאשימה לא הוכיחה כי נגרמו למתלוננת חבלות כתוצאה ממעשי הנאשם. עוד טען, כי מסקנותיו של שירות המבחן והמלצותיו אינן מעוגנות בעובדות המפורטות בתסקיר. לדבריו, המתלוננת היא שרודפת אחרי הנאשם ועדיין מטרידה אותו טלפונית. לאור אלה, ביקש להשית על הנאשם מאסר לריצוי בעבודות שירות.

הנאשם ביקש לומר את המילה האחרונה. בדבריו אמר, כי הקשר עם המתלוננת היה "מאוד מורכב ומסובך" וכי המתלוננת תקפה אותו מספר פעמים והוא לא התלונן.

מתחם העונש ההולם

הנאשם הורשע בארבעה אירועי אלימות נגד המתלוננת. במקרה אחד גרם למתלוננת לחבלה בעינה ובמקרה אחר גרם לה לשטפי דם ונפיחות בגופה. כמו כן איים על המתלוננת כי "ישחט אותה" ואיים עליה ועל אחיה ברצח אם יתלוננו על מעשיו.

3

אציין בהקשר זה, כי לא מצאתי ממש בטענת ב"כ הנאשם, כי לא הוכחו הנזקים אשר נגרמו למתלוננת. כתב האישום המתוקן, בו הודה הנאשם, מפרש את החבלות באופן ברור, ולא ניתן לטעון נגד האמור בו. כמו כן מיוחסות לנאשם באישומים הראשון והרביעי הוראות חיקוק של תקיפה הגורמת חבלה של ממש לבן זוג, עבירה על סעיף 382(ג) לחוק העונשין. אכן, בהכרעת הדין לא התייחסתי לענין גרימת החבלה באופן מפורש, אך ברור כי הנאשם הורשע בכך ואין הנאשם יכול להאחז בכך ולטעון נגד האמור בכתב האישום בו הודה.

אמנם מדובר בארבעה מקרים נפרדים, אך הם בוצעו בפערי זמנים לא גדולים, במסגרת של מערכת היחסים שבין הנאשם למתלוננת. לאור זאת, ראיתי לקבוע מתחם עונש אחד למכלול מעשיו של הנאשם.

הנאשם גרם לכך שהמתלוננת חיתה תחת משטר של אלימות ואיומים, חשופה לזעמו וגחמותיו, ונשאה על גופה את אותות מעשי הנאשם. גרועות מן הכאב והחבלות הן ההשפלה והפגיעה בדימוי העצמי הכרוכות בחייה של אשה מוכה.

לא ניתן לגלות סובלנות או סלחנות למעשיו של הנאשם. אין כל ערך ברטוריקה נמלצת בגנות האלימות בתא המשפחתי ובשבח זכותה של אישה לכבוד, אשר אינה מתלווה לעונש מרתיע, המעביר את המסר בדרך שאינה משתמעת לשתי פנים.

מתחם העונש ההולם את מכלול מעשי הנאשם הוא מאסר בפועל, לריצוי ממש, לתקופה שבין שמונה חודשים ועד שנתיים. כן יש להורות על פיצוי המתלוננת. אני ער לכך שהמאשימה לא עתרה לרכיב זה. עם זאת, מדובר ברכיב ענשי חריג, שבין הנאשם וקרבנו, ואין המדינה יכולה למחול עליו ועל כן ראיתי לכלול במתחם העונש גם פיצויים.

נסיבות אשר אינן קשורות בעבירה

הנאשם יליד 1988. רווק. לחובתו מספר הרשעות בעבירות רכוש (מספר התפרצויות לדירות מגורים), הפרעה לשוטר והיזק לרכוש, בגינן נדון למאסרים קצרים אשר חלקם רוצו בעבודות שירות ואחד מהם מאחורי סורג ובריח.

תסקיר שירות המבחן מפרט את קורות חייו של הנאשם ונסיבותיו האישיות. עולה מהתסקיר, כי עד לאחרונה עדיין היה קשר בין הנאשם למתלוננת, המאופיין ביחס אלים ואובססיבי של הנאשם כלפי המתלוננת.

בכל הנוגע לעבירה עולה, כי הנאשם אינו מקבל אחריות למעשיו, מעבר לרמה המילולית, ומביע עמדה קרבנית ביחס למעשיו, תוך הטלת האחריות למעשיו על המתלוננת והצגת מעשיו כהתגוננות מפניה (כפי שאף עלה בדבריו במועד הטעונים לעונש).

להערכת שירות המבחן, קיים סיכון ממשי כי הנאשם ישוב ויבצע עבירות אלימות, ברמת חומרה גבוהה. הערכה זו מבוססת על העובדה שמאסרים קודמים לא היה בהם להרתיע את הנאשם מלהמשיך ולבצע עבירות, וכן על התיחסותו של הנאשם למעשיו והעדרה של קבלת אחריות והפנמה של הפסול שבמעשיו. שירות המבחן נימק הערכת המסוכנות בצורה משכנעת, ולצערי אני שותף לדעתו.

4

לאור אלה, המליץ שירות המבחן על השתת עונש מאסר בפועל ומאסר מותנה, על מנת להרתיע את הנאשם.

דיון והכרעה

לזכות הנאשם זקפתי גילו הצעיר, נסיבות חייו הקשות, הודאתו במיוחס לו והעובדה שלמרות הרשעותיו הלא מעטות, לא ריצה עד היום מאסר משמעותי. כן הבאתי בחשבון את חלוף הזמן, למרות שחלק לא מבוטל ממנו נזקף לחובת הנאשמים.

לחובת הנאשם זקפתי את עברו הפלילי, העדר קבלת אחריות והסיכון הממשי כי ישוב ויבצע עבירות דומות. נתון זה מצדיק החמרה עם הנאשם, על מנת להרתיעו מלבצע עבירות דומות בעתיד. זאת שכן למרבה הצער, עונשים מתונים אשר הוטלו בעבר על הנאשם לא העבירו את המסר הנדרש.

לפיכך גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.         עשרה חודשי מאסר בפועל. תחילת ריצוי העונש ביום 10.5.15.

ב.         שלושה חודשי מאסר, אותו לא ירצה אלא אם יעבור עבירת אלימות, לרבות איומים או היזק לרכוש, תוך שלוש שנים מיום שחרורו מהמאסר.

ג.          פיצוי למתלוננת, עדת תביעה מס' 1 בסך 8,000 ש"ח. הסכום ישולם עד ליום 1.5.15.

הנאשםיתאם כניסתולמאסר עםענףאבחוןומיוןשלשירותבתי הסוהר בטלפונים 08-9787377 או 08-9787336. ככל שלא יקבל הנאשם הנחיה אחרת, עליו להתייצב עד השעה 9:00 במתקן המעצר במגרש הרוסים בירושלים עם תעודה מזהה והעתק גזר הדין.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 45 יום.

ניתן היום, ג' ניסן תשע"ה, 23 מרץ 2015, במעמד הצדדים.