1

 

 

 

 

 

א. כתב-האישום:/

 

 

נאשם 1 הורשע בעקבות הודאתו בכתב-אישום ובו העבירות הבאות:

כניסה לישראל שלא כדין, לפי סעיף 12 (1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב - 1952, התפרצות לדירה בצוותא חדא, לפי סעיפים 406 (ב) + 29 (א) לחוק העונשין התשל"ז - 1977, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, לפי סעיף 275 לחוק הנ"ל, גניבה בצוותא חדא, לפי סעיפים 384 + 29 (א) לחוק הנ"ל, היזק לרכוש בצוותא חדא, לפי סעיפים 452 + 29 (א) לחוק הנ"ל והחזקת נכס חשוד כגנוב בצוותא חדא, לפי סעיפים 413 + 29 (א) לחוק הנ"ל.

בתאריך 9.7.20 הגיע נאשם 1, יחד עם הנאשמים הנותרים לבית פרטי במודיעין.

הנאשמים ניפצו "בצוותא חדא את חלון זכוכית חזית הבית" ונכנסו פנימה.

בתוך הבית חיטטו בחדרי הארונות וזרעו הרס.

הנאשמים גנבו מתוך הבית את הרכוש המתואר בעובדות (סעיף 3).

שוטרים הגיעו למקום, הבחינו בנאשמים הולכים בסמוך.

2

נאשם 1 נמלט מן השוטרים והשליך את התיק שאותו נשא, עד אשר נתפס על-ידם, הכל, כפי המתואר בעובדות.

להבדיל מעניינו של נאשם 3, אשר הסתיים בהסדר טיעון "סגור", אשר אושר על-ידי בית-המשפט (13 חודשי מאסר יחד עם ענישה נלווית) בעניינו של נאשם 1 טענו הצדדים לעונש באופן חופשי.

ב. מתחם ענישה:

התכליות העומדות אחר עבירות הרכוש, שאותן ביצע הנאשם 1 הן מניעת הפגיעה ברכושו של אדם, מניעת הפגיעה בפרטיותו ותחושת שלומו, בתוך ביתו-מבצרו.

 

נוכח עקרון ההלימה ופסיקה הנוהגת בתחום, אני קובע, כי מתחם הענישה ביחס לעבירת ההתפרצות לדירה והגניבה, כמתואר בעובדות נע בין 10 - 30 חודשי מאסר בפועל ואילו ביחס לעבירת הכניסה לישראל שלא כדין, בין מספר חודשי מאסר עד חודשים ספורים יותר, אולם יש לראות את כל האירוע העבריינית, כאירוע אחד לצורך קביעת המתחם.

 

אפנה אל פסקי-הדין הבאים, שאותם יש לקרוא בשינויים המחויבים:

 

רע"פ 6691/20 פלוני נגד מדינת ישראל (12.11.20):

נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם, אשר הורשע בעבירות של פריצה לדירה, קשירת קשר, זיוף סימני רכב - הנאשם וחברו תצפתו על דירה, הגיעו למקום ברכב, החליפו את לוחית הזיהוי של הרכב, חברו פרץ פנימה וגנב מן הבית פריטים שונים והנאשם המתין לו ברכב, בעל עבר פלילי הכולל 26 הרשעות קודמות נדון ל - 16 חודשי מאסר בפועל.

רע"פ 5471/20 אורי לוי נגד מדינת ישראל (16.10.20):

הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעבירות של פריצה לדירה, שיבוש מהלכי חקירה. הוא פרץ למשרדי חוליית החקירות של רשות המיסים דרך חור שפער בקיר המבנה ונטל ממנו 22 ארגזים שהכילו חומר ראיות בעניינו. כמו כן, הוגש נגדו אישום נוסף הדן בעבירות מיסים. ביחס לאישום ההתפרצות והשיבוש נקבע מתחם שבין 7 - 18 חודשי מאסר. נדון ביחס לכך ל - 9 חודשי מאסר בפועל. בית-המשפט העליון דחה את הבקשה והוסיף, כי התוצאה "מקלה עם המבקש".

 

3

רע"פ 3565/20 לביא נגד מדינת ישראל (14.6.20): הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בכך שקשר קשר יחד עם אחרים לפרוץ לדירות מגורים באזור המרכז ודרום הארץ, תוך חלוקת תפקידים, באישום אחד, הוא הסיע ברכבו את הפורצים לדירות ממנה נגנב רכוש, באישום שני פרץ יחד עם אחרים לדירה והם גנבו ממנה רכוש, תסקיר הממליץ על ענישה שיקומית, בעל עבר פלילי מכביד, בעברו עבירות התפרצות, בעבר ריצה עונש מאסר בן 76 חודשים, בעל מאסר על תנאי, נדון ל - 14 חודשי מאסר בפועל, הופעל עונש מותנה בן 5 חודשים., כך שסה"כ נדון ל - 18 חודשי מאסר בפועל, יחד עם עונשים נוספים.

רע"פ 9460/16 דניאל ברוך גרנבי נגד מדינת ישראל (12.3.17): המערער, צעיר, נעדר עבר פלילי, בעל מוטיבציה לשיקום, הורשע על יסוד הודאתו בכתב אישום מתוקן בעבירות התפרצות וגניבה בידי עובד ממעבידו, עת שעבד כמאבטח מחוץ לבית שר הבינוי והשיכון. בית-משפט השלום קבע מתחם כולל לאירוע העברייני כולו הנע בין 16 ל- 42 חודשי מאסר. שירות המבחן המליץ להסתפק בשל"צ. ביהמ"ש גזר עליו 16 חודשי מאסר בפועל. הערעור למחוזי נדחה. בר"ע נדחתה.

רע"פ 916/17 אברהם יצחק בוסקילה נגד מדינת ישראל (18.4.17): המבקש הורשע בעבירות גניבה וכניסה והתפרצות למקום מגורים בכוונה לבצע גניבה והושתו עליו 18 חודשי מאסר, הפעלת מאסר מותנה בן 10 חודשים לריצוי במצטבר ועונשים נוספים. בית המשפט העליון פסק כי העונש שנגזר הינו מידתי ואינו חורג ממדיניות הענישה המקובלת במקרים אלו.

רע"פ 547/08 דוד טוקראס נגד מדינת ישראל (11.6.2008): המבקש, נעדר עבר פלילי, הורשע בעבירות קשירת קשר, התפרצות למקום מגורים בכוונה לגנוב, גניבה, היזק בזדון לרכוש והסתייעות ברכב לביצוע פשע, ובמסגרת עבירות אלו גנב תכשיטים רבים ויקרי ערך, והושתו עליו 18 חודשי מאסר ועונשים נלווים. המבקש ערער לבית המשפט המחוזי וזה קיבל את ערעורו באופן חלקי והפחית עונשו ל- 12 חודשי מאסר בפועל. בקשתו של הנאשם להקלה נוספת בעונשו, נדחתה תוך קביעה כי המבקש ביצע עבירות חמורות מאוד וכי עונשו הולם ומתחשב במכלול השיקולים.

רע"פ 8987/16 מונתסאר אבו חסין נגד מדינת ישראל (21.11.16): המבקש הורשע בעבירות התפרצות למקום מגורים, ניסיון להתפרצות, החזקת כלי פריצה והיזק לרכוש במזיד, בכך שהגיע לבית יחד עם שני נאשמים אחרים ועם כלי פריצה, האחרים ניסו לשבור את אחד מהסורגים, הבחינו בהם, הם ברחו, נכנסו לרכב, הנאשם נתפס נוהג ברכב וכלי הפריצה בתוכו. באישום אחר פרץ עם השניים האחרים לבית, כשברשותם כלי פריצה, המבקש המתין ברכב והאחרים פרצו את הדלת. נקבע מתחם הנע בין 18 עד 42 חודשי מאסר. נגזרו על המבקש 24 חודשי מאסר בפועל ועונשים נלווים. ערעור ובר"ע נדחו ונקבע כי העונש שהושת הינו מידתי.

רע"פ 3063/11 כהן נגד מדינת ישראל (17.4.11): נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם, אשר הורשע בביצוע עבירות התפרצות למגורים, ניסיון גניבה, החזקת מכשירי פריצה והפרעה לשוטר. בית המשפט נתן משקל מכריע לשיקומו וגזר עליו צו מבחן לשנתיים ושל"צ בהיקף 220 שעות. ביהמ"ש המחוזי קיבל את ערעור המדינה והשית 24 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור.

4

רע"פ 659/13 אביכזר נגד מדינת ישראל (28.1.13): נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם שהורשע בביצוע עבירות התפרצות ועבירות נלוות ונדון ל- 14 חודשי מאסר.

רע"פ 4309/13 בלעום נגד מדינת ישראל (18.6.13): נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם שהורשע בביצוע עבירת כניסה והתפרצות למגורים וגניבה וכן עבירת החזקת אביזר נשק ותחמושת ונגזרו עליו 10 חודשי מאסר בפועל.

רע"פ 7329/14 אדלר נגד מדינת ישראל (4.11.14): כניסה למקום מגורים בכוונה לבצע פשע וגניבה, בעל עבר פלילי - 16 חודשי מאסר בפועל.

 

רע"פ 2239/16 בוטפיקה נגד מדינת ישראל (23.3.16): 21 חודשי מאסר בפועל.

 

ע"פ 2844/14 חיים אפללו נגד מדינת ישראל (23.5.16): התפרצות לדירה, יושבי הבית נוכחים, הצטייד בסכין יפנית, בעל עבר פלילי מכביד - מתחם שבין 24 - 60 חודשים - נדון 4.5 שנים.

 

רע"פ 1600/15 בועזיז נגד מדינת ישראל (27.4.15): התפרצות, בעל עבר פלילי, נדון ל - 22 חודשי מאסר בפועל.

 

רע"פ 8087/14 אנגנאץ נגד מדינת ישראל (10.12.14): התפרצות וגניבה, בעל עבר מכביד, נדון ל - 20 חודשי מאסר בפועל.

 

רע"פ 5091/11 טלעאת נגד מדינת ישראל (7.7.11): התפרצות נדון ל - 18 חודשי מאסר בפועל.

 

רע"פ 8519/11 ויצמן נגד מדינת ישראל (8.1.12): התפרצות, ניסיון גניבה, נדון ל - 14 חודשי מאסר בפועל.

 

רע"פ 8399/15 קדוש נגד מדינת ישראל (19.5.16): נקבע מתחם שבין 12 - 36 חודשי מאסר בפועל, נדון ל - 12 חודשי מאסר בפועל.

 

 

 

5

עפ"ג (מחוזי מרכז) 30105-07-12 אפנסייב נגד מדינת ישראל (23.10.12): נדחה ערעורו של נאשם בעל עבר פלילי מועט, שהורשע בבימ"ש שלום בשני תיקים בביצוע עבירות התפרצות למגורים בכוונה לגנוב, היזק בזדון, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו והפרץ הוראה חוקית. נגזרו עליו 11 חודשי מאסר בפועל וביהמ"ש המחוזי דחה את הערעור והותיר העונש על כנו.

ע"פ 10825-09-16 + 10395-09-16 (מחוזי מרכז) נופל ועריבן נגד מדינת ישראל (14.2.16): התפרצות בצוותא חדא לדירה, גניבת שני רכבים, גניבת רכוש, נדונו ל - 24 חודשי מאסר בפועל.

 

עפ"א (מחוזי נצרת) 364/09 אלחמיד מוסא נגד מדינת ישראל (5.1.10): נדחה ערעורו של נאשם, נעדר עבר פלילי, שהורשע בבימ"ש שלום על פי הודאתו בביצוע 3 עבירות התפרצות למגורים לשם ביצוע עבירה. נגזרו עליו 18 חודשי אסר בפועל, בית המשפט המחוזי דחה את הערעור והותיר את העונש על כנו.

עפ"ג (מחוזי ת"א) 21532-04-15 ארגזי נ' מדינת ישראל (28.3.16): המערער הורשע, כחלק מהודייתו בהסדר טיעון, בעבירות התפרצות, גניבה והחזקת חפץ חשוד כגנוב. הנאשם ניהל אורח חיים עברייני לאורך שנים רבות לרבות ריצוי מאסרים, מוכר 100% נכות בביטוח לאומי. שירות המבחן התרשם כי הנאשם התעייף מאורח החיים העברייני ומביע נכונות לשינוי דרכיו והתמדה בטיפול ולכן הומלץ מאסר בדרך של עבודות שירות וצו מבחן לשנה. המתחם שנקבע נע בין עבודות שירות ועד 24 חודשי מאסר. בבימ"ש השלום הוטלו 12 חודשי מאסר בפועל תוך קביעה שבעברו טיפול לא תרם להפחתת הסיכון להישנות עבירות ולכן האינטרס הציבורי גובר על ההליך הטיפולי שהומלץ. ביהמ"ש המחוזי הפחית את הענישה ל- 6 חודשי עבודות שירות לאחר שמתסקירים חדשים שהוגשו עלה שהנאשם נרתם הפעם לטיפול אמיתי הוא מתמיד בו. תקופת מעצרו (יותר מחודש) לא תנוכה.

ג. שיקולי ענישה:

 

(1). חומרת העבירות:

 

העבירות שאותן ביצע נאשם 1, יחד עם האחרים, חמורות ביותר והן ממוקמות ברף העליון של עבירות הרכוש הנדונות בבית-משפט השלום.

עבירות ההתפרצות לדירה והגניבה פוגעות הן ברכושו של אדם, הן בפרטיותו והן בתחושת הביטחון האישי בתוך ביתו, מבצרו.

לעתים, מותירה עבריינות שכזו נזק נוסף לבני המשפחה, כגון צער, עוגמת נפש, מעבר לנזק הכלכלי הנובע מגניבת הרכוש עצמו.

הנאשם 1, יחד עם האחרים, גרמו לבעלי הבית נזק כלכלי והוסיפו נזק רכושי - ניפוץ חלון זכוכית חזית הבית.

החבירה יחד והתכנון המוקדם מוסיפים נופך של חומרה למעשים.

(2). עבר פלילי:

6

 

לחובת נאשם 1 עבר פלילי (במ/1) הכולל ארבע הרשעות קודמות.

עיון בגיליון הרשעותיו הקודמות מלמד, כי אמנם אין הן כוללות עבירות רכוש, אך לחובתו עבירות ביטחוניות כגון השלכות בקבוקי תבערה, זריקת חפץ בנתיב תחבורה, זריקת חפץ לעבר אדם שבגינן נדון לתקופות מאסר: 4 חודשים, 8 חודשים, 18 חודשים.

עיון בגזר הדין נשוא תיק 6392/18 (במ/2) מלמד, כי בשנת 2014 יידה מספר רב של פעמים אבנים לעבר כוחות הביטחון.

עיון בגזר הדין נשוא תיק 2799/13 (במ/3) מלמד, כי בשני אירועים השליך בקבוקי תבערה ויידה אבנים.

עיון בגזר הדין נשוא תיק 9116/16 (במ/4) מלמד, כי בחודש יולי 2016 היה שותף להשלכת חפצים.

(3). שיקולים מקלים:

 

הנאשם צעיר, יליד 1997.

הנאשם הודה, לא ניהל משפט, חסך זמן ציבורי ניכר.

נמסר שהרכוש שנגנב נתפס והוחזר עם לכידתם של הנאשמים.

כאמור, אין מדובר בנאשם בעל עבר פלילי המלמד, כי הוא עוסק בעבריינות מתחום הרכוש כדבר שבשגרה, שזהו לחם חוקו.

(3). עקרון אחידות הענישה:

 

עקרון האחידות בענישה מחייב את בית-המשפט להטיל ענישה דומה על עבריינים אשר ביצעו את אותו מעשה עברייני.

ראו: ע"פ 6466/18 ואיל ראגאבי נגד מדינת ישראל (01.05.2019)‏‏: "עקרון אחידות הענישה מורנו, כי יש להשית עונשים דומים על מי שביצעו עבירות דומות, ולהימנע משרירות בענישה. בייחוד הדברים אמורים, מקום שבו מדובר בעבריינים שלקחו חלק באותה עבירה".

וכן בע"פ 315/20 אבו טהא נגד מדינת ישראל - 7.6.20: "אכן, ככלל יש לשאוף להחלת שיקולי ענישה דומים על נאשמים אשר הורשעו בעבירות דומות ובמערכת נסיבתית דומה, בעיקר כאשר הם מורשעים במסגרת "פרשה אחת".

 

 

7

כזכור, נאשם 3 נדון בהסדר טיעון מוסכם ל - 13 חודשי מאסר בפועל, יחד עם ענישה נוספת.

יישומו של עקרון האחידות בענישה במקרה זה מחייב את בית-המשפט בגזירת הדין להתחשב בעונש המוסכם של נאשם 3 לעיל ולערוך שקלול ענישה בשינוים המחויבים ביחס לנאשם 1.

עיון בכתב-האישום מלמד, כי נאשמים 1 ו - 3 ביצעו את אותם מעשים חמורים בצוותא חדא.

כתב-האישום מלמד, שכל הנאשמים פרצו יחד אל הבית וכל הנאשמים גנבו יחד את הרכוש.

עובדות כתב-האישום לא יצרו אבחנה בין מעשי הנאשמים, אלא קבעו את הדבקים בין כלל הנאשמים ועתה לא ניתן להפריד דבקים אלה באופן מלאכותי, עת באים לגזור את העונש, אלא במידה המבדלת הרלוונטית.

למעשה, האבחנה היחידה בין נאשם 1 לנאשם 3, מבחינת המעשים המיוחסים להם בכתב-האישום, היא שנאשם 1, להבדיל מנאשם 3, נמלט מן השוטרים עד אשר נתפס (עובדה 5) (העבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו).

אבחנה נוספת יש לבצע תוך התבוננות בעבר הפלילי של נאשם 1 למול זה של נאשם 3:

תיארתי לעיל את עברו הפלילי של נאשם 1.

מנגד, נאשם 3, יליד 1995, בעל עבר פלילי הכולל הרשעה קודמת אחת מפברואר 2019, בגין הפרת הכרת שטח סגור, שבגינה נדון ל - 31 ימי מאסר בפועל (במ/5).

ד. מסקנה:

על כן, מסקנתי היא ברורה:

בהתאם לכלל האחידות בענישה יש לקבוע את עונשו של נאשם 1 מנקודת המוצא המזערית, כפי עונשו של נאשם 3 (13 חודשים) וממנה להמשיך הלאה את המסע, להוסיף לו חודשים ספורים, הנובעים מן ההבדל הקל המצוי בעבירה הנוספת (ההפרעה לשוטר במילוי תפקידו) ומן ההבדל הנוסף הטמון בעבר הפלילי.

לצורך הדיון בלבד, בהתעלם מאירוע ההתפרצות, אילו היה עלי לגזור את עונשו של נאשם 1, אם היה נכנס לישראל שלא כדין ולחובתו העבר הביטחוני שתואר לעיל, הייתי קובע את עונשו לחודשים ספורים מאוד כפי הפסיקה הנוהגת בעניינים אלה.

ואין מדובר בחישוב מתמטי דווקני.

על כן, זו התוצאה העונשית, שצריכה להיות בעניינו של נאשם 1, לאמור תוספת הענישה שלהלן.

ה. תוצאה:

8

 

לאור כל האמור לעיל, אני גוזר על נאשם 1 את העונשים הבאים:

א. 15 חודשי מאסר לריצוי מיום מעצרו ה - 9.7.20.

ב. 6 חודשי מאסר שאותם לא ירצה הנאשם, אלא אם כן יעבור בתוך 3 שנים מיום שחרורו עבירת רכוש מסוג פשע.

ג. 3 חודשי מאסר שאותם לא ירצה הנאשם, אלא אם כן יעבור בתוך 3 שנים מיום שחרורו עבירת רכוש מסוג עוון.

ד. חודשיים מאסר שאותם לא ירצה הנאשם, אלא אם כן יעבור בתוך 3 שנים מיום שחרורו עבירה של כניסה לישראל שלא כדין או היזק לרכוש במזיד.

ה. קנס בסך 2,500 ₪ או 20 ימי מאסר תמורתו והקנס ישולם בחמישה תשלומים חודשים שווים, הראשון בתאריך 1.12.20 והנותרים בכל ראשון לחודש שלאחר מכן. שב"ס מתבקש לדאוג לנאשם לקבלת שוברי תשלום.

זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי מרכז/לוד בתוך 45 ימים.

צו כללי למוצגים.

התיק סגור.

 

ניתן היום, י"ג כסלו תשפ"א, 29 נובמבר 2020, במעמד הצדדים.