ת"פ 26652/09/14 – מבקשים,ארקנט מערכות בקרה בע"מ,נפתלי רונן נבו נגד משיבה,מדינת ישראל
בית משפט השלום בכפר סבא |
|
|
|
ת"פ 26652-09-14 מדינת ישראל נ' ידין ואח'
|
1
בפני |
כבוד השופט עמית פרייז
|
|
מבקשים ( נאשמים 5-6) |
1. ארקנט מערכות בקרה בע"מ 2. נפתלי רונן נבו ע"י ב"כ עו"ד אורן אבלה
|
|
נגד |
||
|
|
|
מדינת ישראל
ע"י עו"ד יעל מרמור
החלטה |
בפניי בקשתם החוזרת של נאשמים 5-6 לחזרה מהודאה, וזאת עקב הימצאותה של "ראייה חדשה", שלא היתה בפניי עת דחיתי את בקשתם המקורית לחזרה מהודאה.
במסגרת הדיון מיום 9/9/15 הועלתה לראשונה בקשת הנאשמים 5,6,7 לחזרה מהודאה. לאחר קבלת תגובות הצדדים לרבות תגובת בא כוחם הקודם של הנאשמים, עו"ד מוטי בניאן, בהחלטה מיום 2/11/15 התקבלה בקשתו של נאשם 7 לחזרה מהודאה ונדחתה בקשתם של נאשמים 5 ו-6.
בדיון שהתקיים ביום 12/11/15 טען ב"כ הנאשמים כי בידיו תמליל הקלטה של פגישתם של הנאשמים עם עו"ד מוטי בניאן, אשר התקיימה ביום 14/8/14. התמליל הוגש יחד עם תגובת הנאשמים 5-6. לטענת הנאשמים 5-6, בשום שלב, כתב האישום לא הוקרא להם ע"י עו"ד מוטי בניאן. לטענתם, בעובדה שפגישתם היחידה של הנאשמים עם עו"ד מוטי בניאן התקיימה ביום בחודש אוגוסט 2014, בעוד שכתב האישום הוגש ביום 10/9/14, יש כדי לתמוך בטענתם כי כתב האישום לא הוקרא להם. כמו כן נטען כי נאמר לנאשמים שבמידה ויוטלו עליהם קנסות מי שיישא בתשלומם יהיו נאשמים 1-4.
2
יש לציין כי התמליל אינו תמליל מוסכם על הצדדים. המאשימה בתגובתה טענה כי היא שומרת לעצמה את הזכות לטעון בעניין התמליל, אולם בתגובה לא הועלו טענות קונקרטיות. עם זאת, גם לאחר עיון בו, לא מצאתי לנכון לשנות מהחלטתי המקורית.
אמנם, מעיון בתמליל, לא עולה כי עו"ד מוטי בניאן הקריא לנאשמים את כתב האישום סעיף אחר סעיף במסגרת הפגישה. כאמור כתב האישום אף לא הוגש באותו המועד לבית המשפט. יחד עם זאת אין בעובדה זו בכדי לשנות את המסקנה לפיה יש לדחות את בקשת נאשמים 5-6 לחזור בהם מההודאה.
מהתמליל עולה כי הנאשם 6 (ואף 7) ביקשו מספר פעמים מעו"ד מוטי בניאן לייצג אותם ואת הנאשמת 5 יחד עם נאשמים 1- 4 כמקשה אחת, כאשר דווקא עו"ד בניאן יידע אותם מספר פעמים כי עשויה להיות אפשרות, ככל שהמשפט לא יסתיים בהודאה, שלא יוכל לייצג את כולם. הנה כי כן, הנאשמים 5,6 היו דומיננטיים באופן ניכר לעומת עו"ד בניאן בהחלטה שהוא ייצגם.
כמו כן מהתמליל עולה כי נאשם 6 מודע לכך שלשימוש במקרקעין אין היתר, ומשכך הדבר מהווה עבירה, כאשר במהלך השיחה נדונה בין היתר חלוקת האחריות בין נאשמים 5-7 לבין נאשמים 1-4 במיוחד באשר לשאלה מי ישלם את הקנס שיוטל. כמו כן עולה מהתמליל כי נאשם 6 הבין כי זומן לחקירה פלילית וכי כתב אישום עשוי לגרור הרשעה פלילית והתעניין בהשלכותיה. משמע, היה מודע היטב לתוכן העבירה המיוחסת לו, ולא חלק על כך. ודוק, הכל סב סביב השימוש העסקי שעשו הנאשמים 5,6 במקום כשוכרים של הנאשמים 1,4, וברור שלעניין זה אין הבדל בין האמור בשיחה המוקלטת לבין תוכן כתב האישום ככל שהוא נוגע לנאשמים 5,6.
הנה כי כן, התמליל מחזק את המסקנה כי הודאת הנאשמים 5,6 היתה הודאת אמת, ומהווה נדבך נוסף לדחיית הטענה הקשה שהולכו שולל על ידי עו"ד בניאן. אדרבא, שהחלטתי המקורית בדבר דחיית הבקשה לחזרה מהודאה הושתתה אף על התנהלותו של הנאשם 6 הן בדיון בו ניתנה ההודאה, הן בשיהוי בהגשת הבקשה לחזרה מהודאה, והן בפערי מהימנות שנתגלו לגבי תוכן בקשה זו. אם בשיהוי עסקינן, יוער אף שתמוה מאד כיצד אותו תמלול הקלטה, שהוליד את הבקשה החוזרת לחזרה מהודאה, לא בא במקשה אחת עם יתר טיעוני הנאשמים 5,6 (ואף 7) בבקשתם המקורית לחזרה מהודאה.
3
אשר על כן, ההחלטה בדבר דחיית הבקשה לחזרת הנאשמים 5,6 מהודאתם, בעינה עומדת. משכך, הטיעונים לעונש בעניינם של נאשמים 5-6 (לצד תשובת הנאשם 7 לכתב האישום) יישמעו ביום 16/12/15 שעה 8:30 כפי שנקבע בהחלטה מיום 12/11/15.
ניתנה היום, 13 דצמבר 2015, בלשכה, בהעדר הצדדים. המזכירות תעביר עותק מההחלטה לצדדים בהקדם.
