1

2

 

רקע וטענות

 

1.            נגד הנאשם הוגש כתב אישום הכולל 51 אישומים. באישומים מפורטים מעשי מרמה, כזב והתחזות שביצע הנאשם, לכאורה, בתקופת השנים 2011 עד 2013, המהווים לגישת המאשימות עבירות לפי חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, חוק העונשין, התשל"ז-1977 וחוק המחשבים, התשנ"ה-1995, וכן, עבירות לפי חוק רואי חשבון, תשט"ו-1955 ולפי חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961.

 

2.            בעובדות הרקע של כתב האישום צוין, כי הנאשם הוא יועץ מס בעיסוקו, ורשום כעוסק מורשה לפי חוק מע"מ; הוא נהג להתחזות בפני לקוחותיו ובפני גורמי רשויות שונים בשם "דוד גולן", ובהזדמנויות שונות התחזה לרואה חשבון ולעורך דין, ואף הכין והשתמש שלא כדין בניירות מכתבים הנושאים כותרות כוזבות, ובין היתר, משרד רואי חשבון - ד. גולן ושות', ועוד. פעילותו של הנאשם התבצעה בחדר או בחדרי משרד בבניין משרדים ברח' בן יהודה 32 בתל-אביב. במחשבו של הנאשם במשרדים אלה, ליתר דיוק, בכונן הגיבוי, נמצא חומר שעל בסיסו התגבשה החקירה נגד הנאשם.

 

3.            על העובדות והמעשים המיוחסים לנאשם בכתב האישום, בתמצית ובקצרה:

 

א.      בתקופת השנים 2011 עד 2013, ערך הנאשם, הפיק והוציא באמצעות המחשב במשרדו (בתוכנת רווחית) כ-2755 חשבוניות פיקטיביות שנראו כחשבוניות מס שהפיקו 278 פירמות שונות, ללא ידיעתן וללא רשותן. סכומן הכולל של החשבוניות הללו היה כ-129 מיליון ₪, והמס הגלום בהן הגיע לכ-18 מיליון ₪.

 

3

ב.      הנאשם הנפיק את החשבוניות הפיקטיביות האמורות לכ-480 חברות ועוסקים וקיבל מהם תמורה כספית, שעליה לא דיווח לרשויות המס. מטרתו הייתה לסייע לאחרים להשתמט מתשלום מס.

 

ג.       במועדים שונים המפורטים באישומים רבים, הציג הנאשם עצמו בכזב בפני לקוחות אחדים כרואה חשבון מוסמך. הוא התיימר במרמה לספק להם שירותים מקצועיים וגבה תשלומי שכר שלא כדין. באחד המקרים המתוארים (כמפורט באישום השישי) מסר הנאשם עדות שקר בבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה כשהוא מתחזה לרואה חשבון.

 

ד.      בתקופה האמורה הנפיק הנאשם עבור שירותים מקצועיים שסיפק למספר לקוחות בתחום הנהלת חשבונות וייעוץ מס, חשבוניות מס פיקטיביות שנשאו מספר עוסק מורשה בדוי השייך לאחר. הנאשם לא דיווח לרשויות המס על הכנסות אלה, ולא שילם את המס המגיע.

 

ה.      במקרים אחדים התחזה הנאשם בפני לקוחותיו לעורך דין, התיימר להעניק שירותים משפטיים, וגבה במרמה ושלא כדין שכר טרחה.

 

ו.       במועדים שונים בתקופה האמורה לעיל, כשרות ללקוחות שונים, ובתמורה לשכר ששולם לו, הפיק הנאשם בכזב ממחשבו האישי, באמצעות תוכנת מכפל, תלושי שכר מזויפים, בידיעה שישמשו להצגה בפני מוסדות רשמיים - המוסד לביטוח לאומי, משרד התמ"ת, רשויות הרווחה, ועוד.

 

4

ז.       במהלך התקופה הרלוונטית אחסן הנאשם במחשב שבמשרדו מידע כוזב, אותו הפיק הוא עצמו בכזב כשיצר (באמצעות תוכנת מיכפל שבמשרדו), קבצי מידע ממוחשבים אשר כללו שמות של עובדים, נתוני שכר, נתוני מעסיק ונתונים נוספים, בידיעה שהנתונים כולם כוזבים ופיקטיביים, ובאמצעותם יצר תיקי ניכויים פיקטיביים, בהם עשה שימוש שלא כדין.

 

4.            כתב האישום עוסק בסדרה ארוכה של עבירות שעבר הנאשם, לכאורה, לפי חוק מע"מ, בריבוי עבירות שעניינן זיוף וקבלת דבר במרמה, בנסיבות מחמירות, שעבר הנאשם, לכאורה, לפי חוק העונשין, בריבוי עבירות שעבר, לכאורה, לפי חוק לשכת רואי חשבון וחוק לשכת עורכי הדין, ובעשרות עבירות שעבר לפי חוק המחשבים.

 

5.            התיק החל את דרכו אצל כבוד השופטת דניאלה שריזלי, אשר שמעה דיוני הוכחות ואת העדים שלהלן:

תאריך דיון       עדים שהעידו

 

12.3.014            עת/1 ריקי אריאל + עת/2 שי פס - גובי הודעות הנאשם.

23.3.014            עת/ 3, רביב מרגלית חוקר ביחידה הכלכלית.

27.3.014            תחילת עדות עת/ 4, מר שחף שוורץ חוקר במח' חקירות מכס ומע"מ.

4.5.014              המשך עדות שחף שוורץ.

20+22.5.014     סיום עדותו של עת/4, מר שחף שוורץ.

1.6.014              עת/3 רביב מרגלית, חזר לדוכן העדים + עת/5 תמר לדיני חוקרת בלהב 433.

8.6.014              עת/6 בכר יהודה, רמ"ד מודיעין מע"מ + עת/7 יורם גבאי רמ"ד חקירות מע"מ.

10.6.014            עת/7 (?) שלומי משולם רכז מודיעין ביחידה כלכלית.

11.6.014            עת/8 ליאור רוטנברג, חוקר משטרה יחידה כלכלית

          עת/9 אורי ניידיץ חוקר משטרה יחידה כלכלית.

16.6.014            עת/10 ליברמן יואב חוקר מע"מ + עת/11 אפי עזר חוקר מע"מ +עת/12 אלכס רמי חוקר מע"מ.

5

18.6.014            עת/13 שלומי אביאב חוקר מע"מ + עת/14 דימיטרי שוורצמן מחברת מחשבים + עת/15 אייל ברעם, רמ"ד ת'א + עת/16 ערן אטל , חוקר מע'מ.

29.6.014            עת/17 קובי פוילטר ראש תחום בלהב 433, עת/18 ירון אוחנה, חוקר להב 433.

1.7.014              עת/19 משה בן זכאי בלש משטרה, עת/20 ניר משה ליאון, חוקר.

7.7.014              עת/21 דנה דיין סבג, חוקרת + עת/22 רונן בן משה חוקר + עת/23 אורי הנסב חוקר + עת/24 אילן אבני ממונה עבירות מחשב + עת/25 פליקס פלדמן טכנאי מחשב + עת/26 אלעד קשאני חוקר מע'מ.

14.7.014            עת/27 יאיר שמש, חוקר מע'מ + עת/28 שלום זיטי, עובד רשות המיסם + עת/29 - אסף זכריה, חוקר שביצע העימות + עת/ 30 דורון עוזרי, חוקר מחשבים + עת/31 יוני פיוטניק, חוקר מע"מ.

 

          התיק הועבר להליך גישורי אצל כב' סגן הנשיא [כתוארו אז] השופט בני שגיא, אך הליך הגישור לא צלח. בינתיים כב' השופטת שריזלי פורשת לגמלאות ונבצר ממנה להמשיך לטפל בתיק.

 

6.            ביום 19.4.2015 קבע סגן הנשיא [כתוארו אז] כבוד השופט בני שגיא, כי תיק זה יעבור לטיפולי.

 

7.            קבעתי דיון ליום 11.5.2015 על מנת שאוכל לבדוק את עמדות הצדדים בקשר להפעלת סעיף 233 סיפא לחסד"פ ולצורך קביעת לוח זמנים לסיום ההוכחות בתיק. בנוסף, היה צורך בבדיקת נושא הפסקת הייצוג על ידי הסניגור הקודם, עו"ד דותן דניאל לאור בקשתו לעיון מחדש בהחלטת כב' הש' שריזלי מיום 4.11.14.

 

6

8.            בדיון שהתקיים ביום 11.5.2015 , חזר ב"כ הנאשם הקודם על בקשתו לשחררו מייצוג הנאשם. הוא שב על נימוקי הבקשה בעניין שהוגשה ביום 12.10.2014 (בקשה מספר 64) ובה פירט את הסיבות שהביאוהו לבקש את שחרורו מייצוג. הסיבה הראשונה נעוצה בכך שמצבו הרפואי של המבקש אינו מאפשר לו להמשיך ולנהל את התיק במתכונתו האינטנסיבית, שכן מתקיימים 2-3 דיונים בשבוע בתיק זה.

 

9.            הסיבה השנייה נעוצה בכך שב"כ הנאשם הקודם הפסיק לקבל שכ"ט עבור עבודתו. לדידו, המדובר ב "מגה תיק" שכן מפאת גודלו והיקפו הוא נזקק לסיוע רב ולכוח אדם נוסף שכאמור, בהיעדר תשלום שכ"ט, אין ביכולתו לממן כוח אדם שכזה.

 

10.        לדבריו, הייצוג, בהיעדר תשלום שכ"ט פוגע בחופש העיסוק שלו וגרם לו ולמשפחתו להוצאות רבות, כגון מימון צילום חומר החקירה שנעשה על ידו. הוא עו"ד יחידי המופיע בתיק (עמ' 258 שורות 12-14 לפרוטוקול) ומשכך אין לו כל יכולת להתמסר לתיק רב ממדים זה, דבר המשתק את משרדו.

 

11.        בקשתו של ב"כ הנאשם הקודם נדונה בפני כב' השופטת שריזלי שקבעה בהחלטתה מיום 9.4.015 כי לא מצאה להיעתר לבקשתו. עו"ד דותן לא עמד נואש והגיש כאמור, בקשה לעיון חוזר שנדונה בפניי.

 

12.        המאשימות התנגדו לשחרור מייצוג וטענו כי סכסוך הכספי בין הנאשם לסנגורו אינה סיבה לשחרור מייצוג. ב"כ המאשימה 2, עו"ד עדי מאיר הפנה לפסיקה (ע"פ 4690/94) התומכת בגישתו. בנוסף, ב"כ המאשימה הפנה להחלטות בהן בית המשפט לא שיחרר את הסניגור מייצוג בקבעו כי האינטרס הציבורי עדיף על פני האינטרס הפרטי של הסניגור וכי ענייני הסדרת שכ"ט לא מהווים עילה לשחרור סניגור ובמיוחד בתיקים עם היקף כמו תיק זה בו אנו עוסקים, כשהיה ידוע לסניגור היקף התיק.

 

7

13.        לאחר שקלא וטריא הסכמתי עם עו"ד דותן על כי תיק כגון זה אכן ראוי לשם "מגה תיק" וכי בתיקים כאלה עלול משרדו להיות משותק לחלוטין. בהחלטתי מיום 22/5/015 קיבלתי את בקשתו לשחרור כי סברתי שאין המדובר רק בענייני "נוחות" כי אם בעניין הגנה על זכות חוקתית של חופש העיסוק. לדידי, אי שחרורו של עו"ד דותן מייצוג הנאשם עלולה היתה להוביל לתוצאות בלתי מדתיות. על אף מאמצים רבים, ככל שיהיו, לסיים תיק זה מהר ככל האפשר, עדיין מדובר בהיקף כזה העלול "לסתום" את כל עיסוקיו של הסניגור ולהוביל לתוצאות לא רצויות. הבנתי לליבו של הסניגור ואף ציינתי שאני מעריך את השירות שנתן עד כה לנאשם, במסירות ובנאמנות.

 

14.        הוספתי בהחלטתי הנ"ל שהפסיקה שניתנה בשנות ה- 90 של המאה שעברה התייחסה למצב בו שחרור סניגור מייצוג מותיר את הנאשם בפני שוקת שבורה. אין זה המצב כיום. ייסודה וההתמקצעות של הסניגוריה הציבורית, הביאו למהפכה של ממש בעניין ייצוג נאשמים ולדעתי ניתן כיום להתגמש בהתייחסות כלפי סניגורים שלא מקבלים שכר ומבקשים להשתחרר מייצוג (במיוחד כשהלקוח הנאשם מצהיר בריש גלי שאין לו כסף לשלם והוא לא ישלם תשלום כלשהו לסנגור).

 

15.        משכך סברתי שכאשר על כף המאזניים נמצאים האינטרס הציבורי להגיע אל קו הסיום בתיק זה וזכויות הנאשם מצד אחד, והאינטרס הכלכלי, אישי והרפואי של הסניגור מהצד השני, ולאור היקפו של התיק, היכולת הכלכלית של הנאשם וכנגזרת מזה היכולת לגבות שכ"ט בעתיד, היה מקום להיעתר לבקשת הסניגור משחרור מייצוג הנאשם וכך עשיתי.

 

8

16.        בהמשך החלטתי הנ"ל ציינתי שאין מקום להפעלת סיפא סעיף 17(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 [להלן:" החסד"פ"] שכן אינני סבור כי חוסר שיתוף הפעולה בין הנאשם לסניגורו נובע מחוסר רצונו של זה הראשון להיות מיוצג. בנסיבות העניין, חוסר שיתוף הפעולה נובע בין היתר מהיעדר תשלום שכ"ט ומצבו הכלכלי של הנאשם. משכך השתמשתי בסמכותי לפי סעיף 15(ג) לחסד"פ ולאור חומרת האישומים והעונש הצפוי לנאשם באם יורשע בדין, החלטתי כי יש למנות לנאשם סניגור ציבורי מכוח חוק הסניגוריה הציבורית, תשנ"ו-1995.

 

17.        בסיום החלטתי ציינתי שיש לעשות הכל בכדי להפסיק את הסחבת ועינוי הדין בתיק זה ויש לנהל את התיק ביעילות וברציפות, ככל האפשר. בכדי לעמוד במשימה זו, כשבפניי כבר קבועים תיקים אזרחיים לשנה הקרובה [עד ליציאתי לשבתון בתחילת שנת 2016] לרבות תיקי הוכחות בשעות הבוקר, לא היה מנוס מלשמוע תיק זה בשעות אחר הצהריים בדרך כלל מהשעה 14.00 עד 19.00. משכך קבעתי את "מפת הדרכים" של התקדמות תיק זה כדלקמן:

 

א.      סיום פרשת התביעה:

         

          תאריך                                                       שעות

8.9.15                                                        14.00 - 19.00.

10.9.15                                                      14.00 - 19.00.           

17.9.15                                                      14.00 - 19.00.           

20.9.15                                                      14.00 - 19.00.           

11.10.15                                                    15.30 - 19.00.

13.10.15                                                    14.00 - 19.00.           

15.10.15                                                    14.00 - 19.00.           

20.10.15                                                    14.00 - 19.00.           

22.10.15                                                    14.00 - 19.00.           

9

29.10.15                                                    14.00 - 19.00.           

3.11.15                                                      14.00 - 19.00.           

5.11.15                                                      14.00 - 19.00.           

10.11.15                                                    14.00 - 19.00.           

12.11.15                                                    14.00 - 19.00.           

17.11.15                                                    14.00 - 19.00.           

19.11.15                                                    14.00 - 19.00.           

24.11.15                                                    14.00 - 19.00.           

26.11.15                                                    14.00 - 19.00.           

1.12.15                                                      14.00 - 19.00.           

3.12.15                                                      15.30 - 19.00.

 

ב.      פרשת ההגנה:

          17.12.15                                                    14.00 - 19.00.           

          24.12.15                                                    14.00 - 19.00.           

          29.12.15                                                    14.00 - 19.00.           

          31.12.15                                                    14.00 - 19.00.           

          5.1.16                                                        14.00 - 19.00.           

          7.1.16                                                        14.00 - 19.00.           

          12.1.16                                                      14.00 - 19.00.           

          14.1.16                                                      14.00 - 19.00.           

          19.1.16                                                      14.00 - 19.00.           

          21.1.16                                                      14.00 - 19.00.           

 

ג.       סיכומים בעל פה מטעם התביעה יחלו ביום 31.1.16 (יום א') בשעה 14:00 עד לשעה 19:00 ויימשכו ביום 2.2.16 (יום ג') בשעה 14:00 עד לסיום. בסה"כ 2 דיונים.

10

 

ד.      סיכומים בעל פה מטעם ההגנה יחלו ביום 11.2.16 (יום ה) בשעה 14:00 עד לשעה 19:00 ויימשכו ביום 14.2.16 (יום א') בשעה 14:00 עד לסיום. בסה"כ 2 דיונים.

 

18.        בהמשך החלטתי הנ"ל מיום 22.5.015 ציינתי כהאי לישנא:

 

"אני מצפה מנציגי המאשימות ומהסניגוריה לשתף פעולה ולסייע לי לעמוד ביעדים ובמועדי הדיונים שקבעתי לעיל. אכן, לוח הזמנים שקבעתי מאתגר הוא. אך סבורני שעם קצת מאמץ ושיתוף פעולה, יוכלו ב"כ המאשימות והסניגור הציבורי שימונה לעמוד בלוח הזמנים המאתגר."

 

19.  דא עקא, לאכזבתי הרבה, הדברים מאז מתנהלים בעצלתיים, פרק זמן רב עבר עד שהסניגוריה מינתה ב"כ לנאשם וזמן רב מתבזבז בחיפוש חומרים. בעקבות בקשות הסניגוריה, לא ניתן היה לקיים את דיוני ההוכחות כמתוכנן ובשלב ראשון בוטלו ההוכחות בתאריכים 8/9/015, 10/9/015.

 

20.        בדיון שהתקיים ביום ה- 17/9/015 ציין עו"ד יוסי חמצני, שמונה לייצג את הנאשם מטעם הסניגוריה הציבורית, כי הוא מתקשה לקבל את התיק מב"כ הקודם של הנאשם עו"ד דותן דניאלי וזקוק לזמן להיערכות להמשך המשפט. ב"כ המאשימות הביעו תרעומת על המתרחש בתיק , בבחינת "ראינו את הנולד".

 

21.        בסופו של יום הסכמתי לבטל גם את מועדי ההוכחות שנקבעו לימים 20/9/015, 11/10/015, 13/10/015 ולהמיר את מועד ה- 15/10/015 מהוכחות לתזכורת בנוכחות הצדדים, בכדי לקבל עדכון כיצד התקדמו ב"כ הצדדים בעניינים שהועלו, לרבות הסדרים דיוניים בקשר לעדים. בהחלטתי מיום 19/09/015 אף ציינתי כהאי לישנא:

11

 

"...בית משפט לא יסכים לבטל דיוני הוכחות נוספים. גם אם יאלץ לקיים דיונים ללא סניגור והעדים יעידו רק בפני הנאשם, ולא אירתע אף משימוש בסיפא סעיף 15ב' לחסד"פ בתיק זה."

 

22.        בהחלטתי הנ"ל הבעתי את תרעומתי כלפי עו"ד דותן וציינתי שמצופה ממנו שלא "להחזיר רעה תחת טובה" וכפי שבית משפט זה התחשב בו ובטיעוניו ושחרר אותו מייצוג, גם הוא יתחשב בבית המשפט ולא יסכל את כוונתי לסיים הטיפול בתיק זה במהרה, ואולי אף יקבע ישיבה מסודרת עם המייצג החדש בה יבהיר מה היה קו ההגנה שלו בחקירות הנגדיות שכבר נעשו בתיק, לאור מה שקבעתי בעניין סעיף 233 לחסד"פ בהחלטתי מיום 22/5/015.

 

23.        הדגשתי שהדברים מקבלים משנה תוקף לאור העובדה שבינתיים הנאשם נעצר שוב בעקבות הפרת תנאי חלופת המעצר.

 

24.        עו"ד דותן דניאלי קיבל את החלטתי הנ"ל במסירה אישית עם אישור מסירה וביום 27/9/015 הגיב לבית המשפט כי הוא נכון להעביר את כל החומר לב"כ החדש באופן מיידי ולשתף פעולה ללא דיחוי.

 

25.        בהחלטתי מיום 8/10/015, זימנתי שמונה עדים להוכחות שהיו אמורות להתקיים ביום 20/10/015. בדיון שהתקיים ביום 15/10/015 נציגת הסניגוריה פרשה בפני בית המשפט את הקשיים בה נתקלת הסניגוריה והסניגור הממונה וביקשה לבטל את כל הדיונים שנקבעו בתיק עד לינואר 2016. ב"כ הנאשם הוסיף מצידו נימוקים מהם עולה שאינו מסוגל לייצג נאמנה את הנאשם.

12

מטעם המאשימה הגיבו ב"כ הפרקליטות. עו"ד שביט ביקש שלא ישוחחרו הסניגורים, במיוחד לאור העובדה שהנאשם עצור לאור הפרת תנאי השחרור. עו"ד באדי הוסיפה מדוע חשוב לסיים ההליכים במהירות. הנאשם קיבל זכות לומר את דבריו והוא הצטרף לבקשה לדחות הדיונים הקרובים.

 

26.        בסיום הדיון, "נכנעתי" שוב להפצרות הסניגוריה וקבעתי שבכדי לאזן בין הזכויות הדיוניות של הצדדים ולתרום לסיומו המהיר של התיק הזה יש לבטל את הדיונים עד ליום 10.11.15 (דהיינו בוטלו הדיונים שהיו קבועים לימים 20.10.15, 22.10.15, 29.10.15   , 3.11.15, 5.11.15). בנוסף צייינתי שהזימונים לשמונת העדים שזומנו ליום 20.10.15 יוצאו ליום 17.11.15 שעה 14.00.

 

27.        בדיון שהתקיים היום ביקשה נציגת הסניגוריה המלומדת והסניגור הממונה לדחות שוב את הדיונים וסירבתי לכך. לחילופין ביקשו להשתחרר מייצוג הנאשם מאותם נימוקים שצויינו בדיון מיום 15.10.15.

 

28.                  נציגת הסניגוריה ציינה שהמדובר בסיטואציה חריגה , כשחומר החקירה לא נמצא בידי ההגנה והוא "בגדר נעלם" , לקח זמן לאתר סניגור שיכול לייצג בתיק הזה ובהתארגנות לצילום החומר . היא הדגישה שהמדובר בתיק בהיקף חריג בכל קנה מידה והסנגוריה הציבורית כבולה להנחיות לגבי אופן המינוי , אופן התשלום של שכר הטרחה של הסניגור ואופן צילום חומר חקירה . נעשו ניסיונות לאתר סניגור שיסכים לשכר הטרחה המשולם במסגרת חוזה שעות מיוחד שבהם צריך , באיזשהו אופן , לתגמל אותו על לימוד התיק , מעבר לישיבות עצמן . משכך לא היו הרבה סניגורים שרצו כלל לייצג את התיק הזה עד שהואיל ליטול הייצוג עורך דין חמצני. כמו כן בהיקף כזה של חומר חקירה , שעלות הצילום שלו על קופה ציבורית עולה על 10,000 שקל , מחוייבת הסניגוריה, כמו כל רשות שלטונית , להוציא למכרז את עצם העתקת חומר חקירה , דבר שלמרבה הצער , לוקח זמן . לטענת הסניגוריה גם בידי עורך דין דותן לא נמצא כל חומר החקירה שבלעדיו לא ניתן לתת לנאשם ייצוג הולם.

13

 

29.                  עו"ד קיש הדגישה שמדובר בתיק מאוד מורכב , בעל היקף אדיר שעמדת המדינה בו היא שיש להטיל על הנאשם עונש מחמיר ביותר . גם סניגור ציבורי כפוף , הן לכללי האתיקה והן לסטנדרטים של הייצוג של הסנגוריה הציבורית ומוטל עליו לתת לנאשם ייצוג הולם וחיובו ליתן הגנה ללא הכרת החומר על בוריו , היא סיטואציה שהסניגוריה לא תוכל לתת לה יד.

 

30.                  משהקשה בית המשפט ושאל את נציגת הסניגוריה מה עדיף מבין שתי אופציות , האחת שייצג את הנאשם סניגור שלא מכיר את התיק באופן מוחלט והשנייה שהנאשם ייצג את עצמו בתיק , ענתה הסניגוריה שמבחינה משפטית , מוטב היעדר ייצוג מייצוג חלקי , משום שבייצוג חלקי , סניגור עלול לגרום נזק ללקוח שלו והוא גם חשוף מבחינת אתיקה מקצועית, לטענות שיכול להטיח בפניו הלקוח שלו , על כך שהוא ייצג אותו ברשלנות . משכך סבורה הסניגוריה שאם בית משפט סבור שיעילות הדיון, גוברת בסיטואציה הזאת על זכויות הנאשם , אז מוטב שהוא ייצג את עצמו מאשר שייצג אותו סניגור שלא מכיר את התיק . הסטנדרט של הייצוג על ידי הסניגוריה הוא סטנדרט של ייצוג איכותי וראוי , והוא סטנדרט שלא משתנה בגלל נסיבות קודמות , טרם כניסת הסניגוריה לתיק.

 

31.                  עו"ד חמצני ביקש להוסיף שהוא אינו חש שיכול במצב זה לייצג את הנאשם, בצורה הנאותה והטובה ביותר . הוא בקשר עם הנאשם מאז שקיבל את כתב המינוי מהסנגוריה הציבורית , הוא הסביר את הכל לנאשם וכוונתו איננה לעכב את ההליך או לדחותו, אלא ליתן ייצוג הולם ואיכותי שנמנע במצב הנתון.

 

14

32.        נציגי הפרקליטות מבינים לליבם של נציגת הסניגוריה והסניגור הממונה, אך ביקשו שוב להדגיש שבגלל העובדה שהנאשם כרגע עצור בגלל הפרה תנאי השחרור, הרי במצבו הנוכחי , לא תהיה לו גישה לחומר החקירה וגם זו סיבה שהם מעדיפים שכן יהיה ייצוג של הסנגוריה , שתהיה לה גישה , והם מצהירים שיסייע ככל הניתן כדי לקדם את הליך צילום התיק במהירות האפשרית. מה גם שעצם נוכחות סניגור מאפשרת מו"מ בין הצדדים לסיום ההליך בהסדר. בנוסף נטען ע"י נציגת המאשימה עוד בדיון מיום 15/10/015 שהסנגוריה נכנסה לתיק כבר לפני תקופה ארוכה. עניין המכרז , היה צריך להיעשות קודם , ויש חשיבות לקדם את ההליך גם בגלל ובעיקר מפני שהנאשם נמצא במעצר עד תום ההליכים , על מנת לא לגרום לעינוי דין לנאשם.

 

33.                  שמעתי גם את הנאשם עצמו בסוגייה זו והוא ציין שלאחר החלטתי מחודש מאי לשחרר מייצוג את עורך דינו הפרטי הוא נעצר בגין הפרת תנאי מעצר ביתוהוא שמח שעו"ד חמצני נכנס לתמונה ומייצג אותו. הוא סיפר שיש ביניהם תקשורת טובה והוא מעוניין שימשיך לייצגו.

 

דיון והכרעה

 

 

34.        ראשית אציין שבלב כבד החלטתי שלא לדחות שוב דיונים. אני מבין את הסיטואציה הלא פשוטה אליה נקלע ב"כ הנאשם, אך אני סבור שבאתי לקראתו כבר פעמים רבות עם דחיות דיונים, והגיע העת לומר "Enough is Enough", הן לאור ההחלטות הרבות שנתתי בעבר וצוינו לעיל, הן לאור העובדה שהנאשם עצור , הן לאור העובדה שהסניגור הקודם העביר את כל החומר שהיה בידו, הן לאור העובדה שממאי שנה זו אף אחד לא הגיע לצלם את ארגזי המוצגים שבבית המשפט עצמו {ליד לשכתי} והן לאור העובדה שדחיות נוספות ישבשו לגמרי את יומן בית המשפט [ בין היתר אציין שבתחילת שנת 2016 אני יוצא לשבתון ובחלק מהתקופה הוזמנתי ללמוד וללמד במכון להשתלמות שופטים באחת ממדינות אירופה ואינני רוצה לטוס לפני שנסיים הטיפול בתיק זה].

15

 

35.        שנית, אני חולק על גישת הסניגוריה הציבורית לפיה עדיף חוסר ייצוג מאשר ייצוג לא מושלם. דעתי שונה. לדידי ניתן להכין התיק בשלבים לפי העדים שיבואו להעיד בכל שלב. אציין שלא שמעתי עד עתה מהסניגוריה שהם למדו את החומר שמונח כיום בתיק. האם קראו את כל פרוטוקולים הפתוחים ב"נט"? האם סיכמו העדויות שהיו עד היום בתיק? [ מזה כמה חודשים שהנני שואל מדי פעם את המתמחה האם מנדהו בא לצלם את הקלסרים עם המוצגים שכבר הוגשו בתיק שבארגזים המונחים במסדרון שליד לשכתי ותשובתו שלילית שוב ושוב...].

 

36.        שלישית, אני חושב שדין סניגור פרטי - ששחררתי מייצוג בעבר - שונה מדינה של הסניגוריה הציבורית לעניין השיקולים בעת מתן הכרעה בנושא שחרור מייצוג של נאשם בהליך פלילי. כפי שציינתי בהחלטתי מיום 22/5/015, סניגור פרטי שאינו מקבל שכ"ט ומשרדו "נחנק" בגלל "מגה - תיק" זה, זכויותיו החוקתיות לפי חוק יסוד חופש העיסוק נפגעות באופן לא מידתי, בריאותו מתרופפת ופרנסתו נהרסת. לא כן הסניגוריה הציבורית שתקציבה ממומן ממשלם המיסים. לא מוצאת הסניגוריה בעל מקצוע חיצוני שמוכן ליטול הייצוג בתיק? יכלה להתכבד ולמנות את אחד מהסניגורים ה"פנימיים" לייצג בתיק זה!

 

37.        סעיף 17(א) לחוק סדר הדין הפלילי תשמ"ב - 1982, קובע כדלקמן:

 

     "סנגור שהנאשם העמיד לעצמו לא יפסיק לייצגו כל עוד נמשך המשפט או הערעור שלשמם הועמד, אלא ברשות בית המשפט; סנגור שמינהו בית המשפט לא יפסיק לייצג את הנאשם אלא ברשות בית המשפט".

 

16

38.        בבג"ץ 4689/94 עו"ד דן אבי יצחק נ' השופט דר' יעקב צמח, פ"ד מח(5) 70 (להלן: "פס"ד אבי יצחק") בעמודים 84-89, הרחיב בנושא זה השופט קדמי וקבע כי תכלית הוראת סעיף 17(א) לחוק סדר הדין הפלילי היא להבטיח לנאשם ייצוג רציף, יציב ונטול זעזועים. לפיכך, ניתנה לבית המשפט סמכות של פיקוח על הפסקת הייצוג, במסגרתה מוודא בית המשפט כי רק בנסיבות בהן יש הצדקה עניינית להפסקת הייצוג והנאשם לא יקופח בהגנתו בשל כך, ישוחרר הסנגור מייצוגו (ראו גם בג"ץ 4974/92 יעקב רובין נ' השופט סגלסון, פ"ד מו(5) 772, עמוד 780).

 

39.        בענייננו, לית מאן דפליג כי היקפו של תיק זה גדול ממדים. עד כה, נשמעו "רק" 32 עדים, כשעוד מאות עדויות צריכות להישמע והתיק נמצא עדיין בשלביו הראשוניים. תיק כגון זה ראוי לשם "מגה תיק" ובמצב שנוצר היום שחרור הסניגוריה מייצוג תותיר את הנאשם בפני שוקת שבורה. ייסודה וההתמקצעות של הסניגוריה הציבורית, הביאו למהפכה של ממש בעניין ייצוג נאשמים ולדעתי ניתן גם כיום להמשיך ולייצג את הנאשם במסירות ובנאמנות.

 

40.        אשר על כן, כאשר על כף המאזניים נמצאים האינטרס הציבורי להגיע אל קו הסיום בתיק זה ולאור היקפו של התיק וחוסר יכולתו של הנאשם לייצג את עצמו, והאינטרס הסניגוריה הציבורית לעמוד בסטנדרטים הגבוהים שסימנה לעצמה ולהימנע מסיכון (היפותטי לטעמי) של תלונות או תביעות בגין רשלנות מקצועית בעתיד מצד שני, אני קובע כי הסניגוריה תמשיך לייצג את הנאשם על ידי הסניגור הממונה, עו"ד חמצני (ראו גם ע"פ 134/89 אברג'יל נ' מדינת ישראל, פ"ד מד(4) 203), ובקשת שחרור מייצוג נדחית.

 

41.        המזכירות תמציא בדחיפות העתק החלטה זו בפקס לנציגי המאשימות, לסניגוריה הציבורית, ולב"כ הנאשם עו"ד יוסי חמצני.

 

 

המשך שמיעת התיק קבוע ליום 17.11.2015 החל מהשעה 14:00.

הנאשם יובא לדיון על ידי הליווי.

 

המזכירות תדאג לעדכן את השב"ס .

 

 

 

 

 

 

 

ניתנה היום, כ"ט חשוון תשע"ו, 11 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.