1

 

 

 

 

רקע

1.       בתאריך 10.9.20 הנאשמים הורשעו במסגרת הסדר טיעון בעובדות כתב האישום המתוקן בעבירה של ניסיון לקבלת דבר במרמה, עבירה לפי סעיף 415 רישא + סעיף 25 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: "החוק"). נאשם 1 הורשע בנוסף בעבירה של מסירת הודעה כוזבת על עבירת פשע לפי סעיף 243 סיפא לחוק.

 

2.       על פי עובדות כתב האישום המתוקן במועדים הרלוונטיים לכתב האישום היה נאשם 1 בעלים של מכונית מסוג סיאט טולדו. בין נאשם 1 לאדם אחר (להלן-מוסא) קיימת היכרות מוקדמת ממקום עבודתם ובין שני הנאשמים לא קיימת היכרות מוקדמת.

במועד שאינו ידוע במדויק, החליט נאשם 1 להעביר את המכונית לשטחי הרשות ולדווח על גניבתו לצורך קבלת דמי ביטוח במרמה.

לצורך כך קשר קשר בתאריך 16.5.19 עם מוסא שיעביר את המכונית לשטחים, העביר לידיו את מפתחות המכונית, הציג בפניו תמונה של המכונית ומסר לו את מיקום המכונית. מוסא פעל על פי התוכנית ויצר קשר טלפוני עם נאשם 1 לקבלת הקוד להנעת המכונית וכן יצר קשר עם נאשם 2 וקבע איתו פגישה לצורך ביצוע העברת המכונית לשטחים.

נאשם 2 נפגש עם מוסא ובהתאם לסיכום ביניהם נהג במכונית אחר לצורך מעטפת וליוויו של מוסא. נאשם 2 ומוסא נסעו לשטחים במכונית של נאשם 1 ובמכונית נוספת, השאירו את המכונית של נאשם 1 וחזרו במכונית הנוספת. מוסא החזיר את המפתחות לנאשם 1.

2

בהמשך לכך, בתאריך 17.6.19 נאשם 1 הגיש הודעה כוזבת במשטרה על גניבת המכונית, ביודעו שהדבר אינו נכון ושהמכונית הועברה לשטחים בידיעתו ובאמצעות אחר וניסה לקבל במרמה את דמי הביטוח.

 

3.       הצדדים הודיעו, כי ביחס לנאשם 2 יעתרו במשותף להטלת עונש של ארבעה חודשי מאסר, אותם יוכל לרצות בעבודות שירות אם יימצא מתאים לכך וכן מאסר מותנה וקנס לשיקול דעת בית המשפט. ביחס לנאשם 1 הצדדים הודיעו כי לא הגיעו להסכמות לעונש וכי יטענו לעונש באופן חופשי לאחר קבלת תסקיר.

בתאריך 1.3.21 נגזר דינו של נאשם 2 על פי ההסדר 4 חודשי מאסר בעבודות שירות, 10 חודשי מאסר מותנה למשך 3 שנים, קנס בסך 3,000 ₪.

 

4.       בעניינו של נאשם 1 נדחה הדיון מעת לעת, לבקשות שירות המבחן, ואל התיק נאספו במהלך התקופה חמישה תסקירים. להלן תמציתם:

 

בתאריך 25.2.21 נסקרו קורותיו של הנאשם. בין היתר תואר, כי לנאשם אין הרשעות קודמות או רקע התמכרותי, מנהל אורח חיים נורמטיבי וכך גם משפחתו. הנאשם נקלע לחובות בשל עסק אותו פתח בתחום הקונדיטוריה, אשר קרס בתקופת מגיפת הקורונה ועקב קושי אישי בקשר עם שותפו. שירות המבחן התרשם מתחושות אחריות כלכלית למשפחתו ומוטיבציה לשיקום חייו, בצד תחושתו עצבות ייאוש השפלה וחוסר אונים בשל האירועים שפקדו אותו. השיחה עם הנאשם התמקדה באתגרי חייו, בפגיעה בתחושת הערך העצמי, ובתפיסתו בעצמית כמי שנפגע מהאחר. הנאשם הסביר את הרקע לביצוע העבירה בקשייו הכלכליים באותה עת. הבעיה צער וחרטה על מעשיו ועל המחירים אותם משלם כיום. ההתרשמות היא, שלנאשם תובנות ראשוניות לגבי מעשיו וקושי להעמיק חשיבה במסוכנות הנובעת מבחירותיו; תחושות חרטה הנובעות מהמחירים אותם משלם ומצב רגשי שאינו מאפשר התבוננות מעמיקה בעולם הפנימי ובהתנהלות עוברת החוק, שכן תופס את עצמו כקורבן בחייו.

במכלול הנסיבות נתבקשה דחייה לצורך שילוב הנאשם בהליך טיפולי.

 

בתאריך 6.6.21 הודיע שירות המבחן, כי הנאשם טרם שולב בהליך טיפולי לאחר שלא הגיע לשני מועדים אליהם זומן לריאיון היכרות, ואף התקשה לספק הסברים לכך. במקביל, בשל המצב הביטחוני והתפשטות מגיפת הקורונה חל עיכוב בשיבוץ נאשמים לקבוצות טיפוליות. על כן נתבקשה דחייה נוספת.

 

3

בתאריך 18.10.21 שירות המבחן עדכן, כי הנאשם הגיע בחודש יוני לריאיון היכרות לצורך שילוב בקבוצה טיפולית אך לא נמצא מתאים להשתלב בה בשל מצב נפשי בלתי יציב. הנאשם עדכן בהמשך, כי הותווה לו טיפול תרופתי שהיטיב את מצבו. למרות בקשות חוזרות לא הוצג תיעוד על כך. כן הומלץ לנאשם לפעול לשילוב בטיפול רגשי באמצעות קופת החולים. כן הוחלט על תקופת ניסיון של שילוב בקבוצה ובטיפול פרטני. על כן נתבקשה דחייה נוספת.

 

בתאריך 31.12.21 עדכן שירות המבחן, כי בתקופת הדחייה הנאשם התקשה לשתף פעולה עם גורמי הטיפול וכן התקשה לשמור על קשר עמם. הקשר חודש רק לאחר פנייה לסניגור. הנאשם הסביר את התנהלותו במאמציו בתחום התעסוקה, ובמצבו הרגשי. עם זאת, הביע נכונות ורצון להשתלב בתהליך טיפולי. שירות המבחן הביע ספקנות לגבי היכולת של הנאשם להתגייס לתהליך משמעותי ולהיתרם ממנו בשלב זה של חייו. למרות זאת, נתבקשה דחייה לתקופת ניסיון נוספת.

 

5.       עם העברת התיק להמשך טיפול מותב זה נקבע, כי טיעון הצדדים לעונש יישמע בתאריך 3.2.22. לאחר שמיעת טיעוני הצדדים, וכן דברי הנאשם עצמו, בית המשפט נענה להפצרות ההגנה לדחייה נוספת כהמלצת שירות המבחן. על כן נקבע, כי יוגש תסקיר סופי ונקבע מועד נוסף להשלמת טיעוני הצדדים לאחריו. במקביל, הנאשם הופנה לקבלת חוות דעת הממונה על עבודות השירות.

 

בתאריך 9.5.22 הוגש תסקיר ונמסר בו, כי הנאשם שולב בקבוצה החל מאפריל 2022 והפגין נוכחות מלאה, משתף פעולה ומדווח כי נתרם מהתהליך. כמו כן דיווח על שיפור במצבו הנפשי. גורמי הטיפול בקבוצה מתרשמים ממוטיבציה גבוהה. בנסיבות אלה שירות המבחן ממליץ על הטלת צו מבחן למשך שנה ו- 140 שעות של"צ.

 

כמו כן הוגשה הודעת הממונה כי הנאשם לא התייצב לבדיקה. בית המשפט אפשר לנאשם להגיש בקשות או התייחסויות מטעמו בעניין זה, אך עד למועד הדיון שנקבע לא הוגש דבר לתיק.

 

טיעוני הצדדים לעונש

 

6.       המאשימה חזרה על טיעוניה בכתב שהוגשו בדיון הקודם. המאשימה עמדה על הערכים המוגנים אשר נפגעו כתוצאה מהמעשים ובהם זכות הקניין, חופש הפעולה וחופש הבחירה והרצון של המרומה. במקרה זה, בו המרומה הוא חברת ביטוח נגרם נזק כלכלי גם לציבור בכללותו, עליו מופנות עלויות נזקי המרמה. נפגעת גם שיטת ההתנהלות הכלכלית המבוססת על דיווח עצמי. בד בבד, במסירת ההודעה הכוזבת למשטרה נפגעו הערכים של פגיעה בשלטון החוק, טוהר הליכי החקירה וכן הסכנה שבהעמדת חשודים בהליכי חקירה בגין עבירות שלא ביצעו; בהקצאת משאבים לחקר עבירות שלא בוצעו ובפגיעה במשימות האחרות של רשויות האכיפה כתוצאה מכך.

 

4

המאשימה הפנתה לנסיבות הקשורות בביצוע העבירה במקרה זה, ובהן חלקו היחסי של הנאשם במסכת העבריינית, שהוא העיקרי מבין כלל המעורבים. העבירה בוצעה לאחר תכנון קפדני והיערכות מוקדמת לפרטים. כתוצאה ממעשי הנאשם נגרם נזק בפועל, בין היתר בהעסקת רשויות האכיפה ופוטנציאל הנזק הכלכלי אף גדול יותר. ברקע לביצוע המעשה רצון הנאשם לרווח כלכלי, כאשר הנאשם מבין את הפסול במעשיו ובחר לבצע את העבירה.

 

המאשימה הפנתה לאסמכתאות המלמדות כי מתחם העונש ההולם נע בין מספר חודשי מאסר, הניתנים לביצוע בעבודות שירות ועד שנת מאסר, בצירוף ענישה נלווית.

 

המאשימה עומדת על כך, כי לרוב בעבירות מעין אלה מדובר באנשים "נורמטיביים" ללא הרשעות קודמות.

 

המאשימה מפנה לכך, ששותפו של הנאשם לעבירה נדון לארבעה חודשי מאסר, לריצוי בעבודות שירות, 10 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 3,000 ₪. זאת, במסגרת הסדר "סגור". המאשימה טענה, כי עניינו של נאשם זה חמור יותר.

 

המאשימה מפנה לשיקולי הענישה הפרטניים הכוללים, נטילת אחריות וחיסכון בזמן השיפוטי עקב כך. המאשימה התייחסה להתנהלות הנאשם מול שירות המבחן והביעה עמדתה, כי אין בתסקירים שהוגשו כדי לתמוך בהמלצה. הנאשם שולב בטיפול לתקופה קצרה בלבד ונמצא בראשיתו. אין די בכך להצדיק סטייה ממתחם העונש ההולם.

המאשימה הדגישה, כי הקשיים הכלכליים של הנאשם אינם חריגים והם מאפיינים את מי שמבצעים עבירות אלה.

המאשימה הדגישה, כי אי ההתייצבות בפני הממונה על עבודות השירות היא המשך להתנהלותו של הנאשם גם מול שירות המבחן. בנסיבות אלה, המאשימה עתרה להטיל על הנאשם עונש מאסר, שירוצה בפועל שכן לא התייצב אצל הממונה. לשאלת בית המשפט הבהירה המאשימה כי עמדתה היתה לריצוי מאסר בפועל ולא בעבודות שירות בכל מקרה.

 

יצויין כבר כעת, כי מדובר בעמדה קשה של המאשימה במסגרת הטיעון המשלים. העמדה אינה תואמת את עמדתה המקורית לעונש ולא את האסמכתאות אליהן הפנתה במסגרת טיעונה והיא הובעה בבית המשפט באופן סתמי ובלתי מנומק.

 

7.       ב"כ הנאשם עתר לקבל את המלצת שירות המבחן ולהטיל על הנאשם ענישה שיקומית.

נטען, כי מתחם העונש ההולם במקרה זה מתחיל מענישה צופה פני עתיד.

5

נטען, כי חלקו של מוסא אשר נדון בפני מותב אחר גם הוא לארבעה חודשי מאסר על תנאי, גדול יותר מחלקו של נאשם זה. נטען, כי על פי עובדות כתב האישום, מי שקשר את הקשר וביצע את התיאום מול כלל הגורמים הוא מוסא ולא נאשם זה. לנאשם לא היה קשר עם הגורמים בשטחים. נאשם זה הוא גם מי ששילם מחיר כלכלי בגין העבירה - הוא גם המשיך לשלם את ההלוואה בגין הרכב וגם לא קיבל את תמורת הרכב.

נטען, כי ברקע למעשים מצוקה כלכלית קשה, כפי שניתן להתרשם מהמסכים אשר הוגשו [נ/1-נ/4] המלמדים על קריסת עסקו של הנאשם ועל חובותיו. לא מדובר במי שמרמה כדרך חיים אלא במי שהוא נורמטיבי ומנסה להתפרנס בכבוד.

הנאשם, איש משפחה ללא הרשעות קודמות. טעה טעות חד פעמית והוא ודה מתוך הבנת הפסול.

הנאשם לא דחה את האופציה הטיפולית אלא התקשה להתגייס אליה בנקודת הזמן שבה הוא מחוייב בשתי עבודות ונמצא במלחמת הישרדות לסיפוק צרכיהם הבסיסיים של בני המשפחה.

ההגנה עתרה למנוע את הפגיעה הנוספת במשפחה ולאפשר לנאשם לבצע עונש בצו של"צ שהוא גמיש יותר לביצוע ממאסר בעבודות שירות ויאפשר לנאשם להמשיך לעבוד.

ההגנה הפנתה לאסמכתאות לתמיכה בעמדתה העונשית.

 

במסגרת הטיעון המשלים עתרה ההגנה לדחייה נוספת לאפשר לנאשם להתמיד בהליך הטיפולי. כן הוגשה תוכנית השל"צ נ/5 כפי שנמסרה לנאשם בשיחה עם קצינת המבחן וטרם הוגשה לתיק.

ב"כ הנאשם טען, כי הנאשם לא התייצב אצל הממונה על עבודות השירות בשל מניעה רפואית (לא הוצגו מסמכים) ולא ניתן הסבר מדוע לא פעל לאחר מכן להגיש בקשה לזימון נוסף.

נטען, כי בשל מצבו הכלכלי של הנאשם, אילוצי עבודתו והתגייסותו לטיפול גם אם בית המשפט לא מקבל את טיעון ההגנה לגבי מתחם העונש ההולם, יש לסטות ממתחם הענישה ולהסתפק בענישה שיקומית.

לחלופין, ביקשה ההגנה לאפשר לנאשם להתייצב שוב אצל הממונה על עבודות השירות.

 

8.       בדיון הראשון שבפניי הנאשם עצמו הביע צער ממעשה העבירה ותיאר את ההבנה ההדרגתית של הפסול במעשיו ואת הלקח שהפיק מכך. תיאר את מאמציו להחזיר חובות וכן הסביר שהשילוב בקבוצה טיפולית "לא הצליח כל כך". הנאשם הסביר שהוסבר לו בשירות המבחן שהוא לא מתאים לקבוצה, בלי להסביר לו למה למרות שהמתין לזימון זמן רב.

כאמור, בשים לב לדברי הנאשם שבית המשפט סבר שיש בהם כנות רבה, הדיון נדחה לקבלת תסקיר נוסף.

 

בדיון המשלים הנאשם הסביר שלא התייצב אצל הממונה בשל "פריצת דיסק". לא הציג אסמכתאות ולא היה בידו הסבר מדוע לא פנה שוב ולא הגיש בקשה מתאימה. הנאשם מסר שיגיש מסמכים רפואיים.

6

 

9.       המשך הדיון נדחה למתן גזר דין, תוך הפניית הנאשם לקבלת חוות דעת ממונה נוספת. בין היתר, צוינה הצהרת הנאשם, כי יוכל לתמוך את מחדלו הקודם במסמכים רפואיים. יצוין, כי עד למועד זה לא הוגשו מסמכים כלשהם לתיק. כן הוזהר הנאשם, שאם לא יתייצב אצל הממונה בצירוף כלל המסמכים הנחוצים, בית המשפט יראה בכך המשך ישיר להתנהלותו עד כה, וכן יראה בכך אי הסכמה לריצוי העונש בעבודות שירות.

 

10.   ביום 20.11.22, התקבלה חוות דעת הממונה על עבודות השירות לפיה הנאשם מתאים לביצוע עבודות שירות במגבלות.

 

דיון והכרעה

קביעת מתחם העונש ההולם:

11.   מתחם העונש ההולם למעשה העבירה נקבע בהתאם לעיקרון ההלימה ולפיו נדרש יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשמים, לבין סוג ומידת העונש המוטל עליו. ביישום עיקרון ההלימה וקביעת מתחם העונש במקרה קונקרטי, בית המשפט יתחשב בשלושת אלה: הערך החברתי שנפגע ומידת הפגיעה בו; מדיניות הענישה הנוהגת; ונסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

 

12.   רבות נכתב על הערכים החברתיים המוגנים בבסיס העבירה בגינה הורשע הנאשם. מרמה מסוג זה קלה יחסית לביצוע וקשה לחשיפה. תוצאת העבירה מגולמת, בסופו של דבר, בדמי הביטוח של כלל הציבור ובכך פוגעות בציבור בכללותו. במקרה בו כחלק מהמרמה מבוצע גם דיווח כוזב למשטרה, נפגע הציבור גם מהעסקת המשטרה בתלונת שווא, מהעמדת חשודים בפני חשדות שווא, וביצירת העיוות בסדרי העדיפויות של עבודת המשטרה ובאופן בו היא מקצה את משאביה.

 

בע"פ (ב"ש) 7163/04 תורג'מן נ' מדינת ישראל הנ"ל נקבע:

"העבירה בה הורשע המערער הפכה למכת מדינה ולניסיון להשיג "כסף קל" על ידי הונאת חברות הביטוח, ויש לבער נגע זה. אין בנסיבותיו האישיות של המערער כדי לגבור על האינטרס הציבורי של הטלת מאסר בפועל על עבירות אלה."

כן ראו גם ע"פ (ב"ש) 7413/01 מנטלמכר נ' מדינת ישראל:

7

"אנשים לא מעטים מבקשים להוציא כספים בטענות מרמה מחברות הביטוח, תוך הצגת מצג שרכבם נגנב. הדבר גורם נזק רב לחברות הביטוח, ומטיל גם מעמסה כספית על בעלי כלי הרכב הישרים, הנדרשים לשלם פרמיות גבוהות בשל הסיכונים שחברות הביטוח מקבלות עליהן."

13.   ההגנה במקרה זה טענה לחלקו היחסי של הנאשם במעשה העברייני וטענה כי הוא פחות לעומת המעורבים האחרים. לעניין זה, הדגישה ההגנה את העובדה שהאחרים הם שהיו בעלי ה"קשרים" בשטחים שאפשרו את ביצוע העבירה וכן הדגישה שהנאשם הוא זה שנגרם לו הנזק הכלכלי כתוצאה מכך (כלומר, כתוצאה מכישלון התוכנית העבריינית שכן ברור שלו הושלמה בהצלחה הנאשם היה מרוויח מבחינה כספית בהתאם לתוכניתו).

 

טיעון ההגנה דינו להידחות וזאת מהבחינה הנורמטיבית.

 

המבנה של הקשר העברייני בעבירות מעין אלה דומה, וחוזר על עצמו במקרים רבים וגם במקרה זה, כפי שמשתקף בעובדות כתב האישום שבו הודה הנאשם:

אדם, כמו הנאשם, נורמטיבי בדרך כלל אשר נקלע לקושי כלכלי, בוחר להתמודד עם קשייו הכלכליים בדרך פורצת גבולות של ביצוע עבירה והטלת תוצאות קשייו הכלכליים על הציבור. אותו אדם פונה וחובר לגורמים 'מקצועיים' ברמה כזו או אחרת של ניסיון בתחום, ונקשר קשר פלילי שמהותו בהעברת כלי הרכב לשטחים, ודיווח כוזב על גניבה למשטרה וכן לחברת הביטוח - לצורך קבלת דמי הביטוח.

 

משמעות טיעון ההגנה היא, שחלקם של המתווכים בעבירה גדול מחלקו של מחולל העבירה, בעל האינטרס והמניע ומי שצפוי להרוויח ממנה את הרווח הגדול ביותר. טיעון זה יש לדחות מכל וכל. מידת אשמם של בעלי המכוניות, מזמיני ההונאה, מבצעי דיווחי הכזב והצפויים להרוויח מהמרמה חמור היותר, מידת הפגיעה שלהם בערכים המוגנים גדולה יותר ומתחם העונש בעניינם, ככלל, צריך להיות גבוה יותר.

 

14.   בנוסף לאמור לעיל, מדובר במקרה זה בתוכנית שתוכננה מראש עד לפרטיה הקטנים. הנאשם היה אקטיבי לכל אורך התוכנית וביצועה. הנאשם השלים את חלקו בתוכנית בהגשת דיווחי הכזב הן לחברת הביטוח והן למשטרה. העובדה כי בסופו של דבר מדובר בעבירות ניסיון אינה קשורה בו, בחרטתו, או בכך שהחליט שלא להשלים את ביצוע העבירה. לנאשם היו הזדמנויות רבות להפסיק את ביצוע העבירה אך הוא לא עשה כן. מדובר איפוא בניסיון מושלם ועל כן גם מידת אשמו של הנאשם מלאה ושלמה.

 

8

15.   טיעון ההגנה כי מתחם העונש ההולם במקרה כגון זה צריך להתחיל מענישה צופה פני עתיד דינו להידחות הן נוכח העיון בפסיקה המנחה והן מסיבות נורמטיביות וערכיות הקשורות במצוות המחוקק להלימה בין מתחם העונש ובין האינטרסים הציבוריים. הטלת עונש צופה פני עתיד, או עונש שאינו כולל מאסר, מבלי שקיימים שיקולי שיקום משמעותיים ומובהקים, חוטאת לכוונת המחוקק ולערכים עליהם מחוייב בית המשפט להגן.

 

16.   לעניין זה עיינתי בפסקי הדין של הערכאות הדיוניות אליהן הפנתה ההגנה, בצד אלה אליהן הפנתה המאשימה. לא מצאתי כי הטלת עונשין צופי פני עתיד בלבד משקפת את הפסיקה הנוהגת, להבדיל ממקרים ספורים. לעומת זאת, ככלל, בפסקי הדין של ערכאות הערעור מוטלים על נאשמים בעבירות מרמה דומות עונשי מאסר, אלא אם קיימים שיקולים משמעותיים של שיקום המצדיקים סטייה מהמתחם. לעניין זה ראו, בין היתר, רע"פ 3561/06 זילברמן נ' מ"י; ע"פ 71707/03 מסיקה נ' מדינת ישראל; ע"פ 33631-02-15 יוחנן נ' מדינת ישראל שם נדחה ערעור הנאשם על חומרת עונשו, לאחר שבית משפט השלום החליט להטיל עליו של"צ בהיקף 440 שעות, 10,000 ₪ קנס ומאסרים מותנים מכבידים. נקבע, כי רכיבי הענישה נועדו לאזן את העובדה שבית המשפט נמנע מהטלת עונש מאסר שזהו הכלל במקרים מעין אלה, נוכח שיקולי שיקום פרטניים.

 

בהינתן כל המפורט לעיל, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם בנסיבותיו של אירוע זה הוא מאסר שנע בין מספר חודשים, הניתנים לריצוי בעבודות שירות ועד שנת מאסר. מתחם הקנס הוא 2,500-15,000 ₪.

 

סטייה מהמתחם משיקולי שיקום:

 

17.   לא מצאתי כי קיימים במקרה זה שיקולי שיקום המצדיקים סטייה ממתחם העונש ההולם. עניינו של הנאשם אינו חריג לעומת מקרים אחרים הבאים בפני בית המשפט ובהם הנאשמים, שלהם לרוב רקע נורמטיבי, מצרים בדיעבד על העבירה אותה ביצעו, מתאמצים לשקם את משפחתם מהבחינה הכלכלית ומעוניינים בקשר טיפולי עם שירות המבחן. באותם מקרים בהם בית המשפט מוצא לסטות מהמתחם משיקולי שיקום ניכרת התגייסות משמעותית ומובהקת לטיפול, נרשמים הישגים משמעותיים בהליך הטיפולי ובעיקר תובנת הנאשם כי עליו להעמיד את שקולי שיקומו ואת שיתופי הפעולה עם גורמי הטיפול בראש מעייניו באה לידי ביטוי במעשים ממש ולא רק באופן מילולי ובטיעונים.

במקרה זה, שיתוף הפעולה של הנאשם בפועל רחוק מלהרשים, מעט מדי ומאוחר מדי כאשר גם בתקופה האחרונה ממש הנאשם לא מצליח להפגין בפועל התנהגות המלמדת על שינוי בסדרי העדיפויות הערכיים ותובנה אמיתית לגבי חומרת מצבו הנורמטיבית (להבדיל ממצבו הכלכלי ומחויבותו האישית לכלכלת משפחתו - עניינים שמלכתחילה הם שהובילו את הנאשם לבצע את העבירות).

9

התנהלות הנאשם מול הממונה על עבודות השירות מלמדת על כך, שהנאשם עד היום מרוכז בעיקר בצרכיו ובעצמו ואין חיבור אמיתי בין המלל המובע שוב ושוב ובין התנהגות בפועל. המעט המפורט בתסקיר החמישי במספר, אינו מצדיק סטייה ממתחם העונש ההולם ויכול להצדיק, לכל היותר, התחשבות בתוככי המתחם.

 

סוף דבר:

 

18.   לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים, לרבות נתוניו האישיים של הנאשם, מצבו הכלכלי, נטילת האחריות והחיסכון בזמן השיפוטי והתנהלותו הכוללת, אני מטילה עליו את העונשים הבאים:

א.    3 חודשי מאסר בפועל שירוצו בדרך של עבודות שירות.

בהתאם לחוות דעת הממונה, הנאשם יבצע את עבודות השירות בעיריית ערד, בהתאם לטווח השעות שמתאפשר בחוק העונשין.

הנאשם יתייצב לריצוי המאסר ביום 18.1.23 במפקדת גוש דרום של שב"ס ביחידה לעבודות השירות, אלא אם הממונה על עבודות השירות יודיע לו על מועד תחילה אחר.

 

מוסבר לנאשם כי עליו לעמוד בתנאי העבודה, וכי כל הפרה של תנאי עבודות השירות עלולה להביא להפסקה מנהלית של העבודות ולריצוי יתרת התקופה במאסר ממש.

 

ב.      קנס בסך 3,000 ₪ או 15 ימי מאסר תמורתו.

 

ג.       8 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מהיום, והתנאי הוא שלא יעבור עבירת מרמה, לרבות ניסיון.

 

המזכירות תעביר העתק מגזר הדין לשירות המבחן ולממונה על עבודות שירות.

זכות ערעור כחוק.

 

 

ניתן היום, ג' כסלו תשפ"ג, 27 נובמבר 2022, בנוכחות הצדדים.