­­לפני:                                       כבוד השופט גיא אבנון

המאשימה:                            מדינת ישראל

                                                באמצעות תביעות מרכז - שלוחת נתניה

                                                                        נ ג ד

הנאשם:                                 אבי אשורוב

בשם המאשימה:                   עו"ד דור כהן

בשם הנאשם:                        עו"ד פרידה וול

גזר דין

1.         הנאשם הורשע בהתאם להודאתו במיוחס לו בכתב האישום, ללא תיקונים וללא הסכמות עונשיות, בעבירת גניבה בידי עובד, לפי סעיף 391 לחוק העונשין, תשל"ז-1977. מכתב האישום עולה כי הנאשם עבד כנהג משלוחים בחברת "כמיפל" (להלן: החברה), המספקת קנאביס רפואי לרשתות פארם. ביום 9.1.22 בשעות הצוהריים הגיע הנאשם למשרדי החברה, העמיס לרכבו ציוד רפואי ובתוכו שתי קופסאות, שבהן עשרים ושתיים שקיות קנאביס מסוגים שונים, במשקל כולל 220 גרם ובשווי 6,718 ₪ (להלן: הקופסאות). הנאשם נסע לסניף "סופרפארם" בפתח תקווה, שם פרק ציוד רפואי, אך הותיר את הקופסאות ברכב, ונסע מהמקום. אין מחלוקת בין הצדדים על כך ששלושה ימים לאחר האירוע, ולאחר שהתחוור לנאשם כי מעסיקו מודע למעשיו, הוא פנה ביוזמתו למעסיק, התוודה, והשיב לו את הקופסאות. לבקשת המאשימה ומבלי לטעת מסמרות באשר לתוצאת ההליך, הופנה הנאשם לקבלת חוות דעתו של הממונה על עבודות שירות, שמצא אותו כשיר.

2.         ב"כ המאשימה טען כי במעשיו פגע הנאשם בערכים החברתיים של הגנה על רכושו וקניינו של הפרט, כמו גם באמונו של המעסיק. עוד עמד על סוג הרכוש שנגנב - סם מסוכן, נתון המעצים, לשיטתו, את חומרת העבירה, בשל האופן הזהיר והמוקפד הנדרש בסוג זה של עבודה. משכך ביקש לקבוע את מתחם העונש בין 12-6 חודשי מאסר בפועל, והפנה לשני פסקי דין להמחשת מדיניות הענישה. בקביעת העונש בתוך המתחם ביקש לשקול לזכות הנאשם את הודייתו במיוחס לו, החרטה שהביע והחיסכון בזמן שיפוטי, כמו גם את השבת הרכוש הגנוב לבעליו. בצד זאת הפנה לכך שהתוודותו של הנאשם באה לאחר שנודע לו כי המעסיק ער למעשיו. הוגש גיליון הרישום הפלילי של הנאשם (עת/1) ממנו עולה כי לחובתו הרשעות ישנות (מהשנים 2006, 2007) בעבירת החזקת סם לצריכה עצמית, בגינן נדון למאסרים על-תנאי, והרשעה משנת 2021 בעבירות אי הגשת דוחות מע"מ במועד, בגינן נדון למאסר על-תנאי, 200 שעות של"צ, קנס בסך 2,500 ₪ והתחייבות כספית. סופו של דיון ביקש למקם את עונשו של הנאשם בקרבת תחתית המתחם, ולגזור עליו 7 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, מאסר על-תנאי וקנס.

3.         ב"כ הנאשם הדגישה את הודייתו של הנאשם במיוחס לו בשלב מוקדם מאוד של ההליך, ללא תיקונים כלשהם בכתב האישום, ומבלי להתנותה בהסכמות עונשיות. כן הפנתה להתוודותו של הנאשם בפני מעסיקו ולהשבת הרכוש זמן קצר לאחר האירוע. לשיטתה, אין מקום להתחשב בסוג הרכוש שנגנב. בנסיבות אלה ביקשה לקבוע את מתחם העונש בין אי הרשעה לבין מספר חודשי מאסר שניתן לרצות בעבודות שירות. אף היא הגישה פסקי דין לתמיכה בטיעוניה. אשר לגזירת העונש, סברה כי עברו הפלילי של הנאשם אינו צריך לעמוד לו לרועץ, ולהצדיק קביעת עונש העולה על קצהו התחתון של המתחם. בהקשר זה עמדה על כך שהנאשם פוטר מעבודתו לאחר האירוע ונתון במצב כלכלי מורכב. לדעתה, נסיבות התיק והנאשם אינן מצדיקות הזמנת תסקיר, בפרט בהינתן העומס הרב בו נתון שירות המבחן. היא לא חלקה על הצורך לחייב את הנאשם בקנס כספי, אך ביקשה לגוזרו במתינות, ולהימנע מחיובו בפיצויים.

            הנאשם הביע צער על מעשיו, וטען כי היה נתון באותה עת "במצב של בלבול נוראי עקב חובות שיש לי בהוצאה לפועל".

דיון

4.         אין חולק בין הצדדים על הערכים המוגנים בהם פגע הנאשם במעשיו: זכותו של מעסיקו להגנה על קניינו, והאמון שזה נתן בנאשם כעובדו. דומה שבעניננו עלול היה הנאשם לפגוע גם במוניטין של המעסיק בקרב לקוחותיו, ואף למול הגורמים הרגולטוריים בתחום הקנאביס הרפואי. מקובלת עליי טענת ב"כ המאשימה, לפיה במקרה זה יש לתת משקל מיוחד לחומרה לסוג הרכוש שנגנב. אמנם, הנאשם איננו נותן את הדין בגין עבירה על פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973 [ובמאמר מוסגר: דומה שלא היה זה מופרך להאשימו גם בעבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית]. עם זאת, מידת האמון הנדרש מעובדים המועסקים בשרשרת השינוע של קנאביס רפואי גבוהה במיוחד, לנוכח העובדה שמדובר במוצר אשר בידיים בלתי מורשות מוגדר כסם מסוכן האסור בהחזקה. כעוצמת האמון - כך מידת הפגיעה בו.

לקולה לקחתי בחשבון את השיקולים הבאים: המדובר באירוע יחיד; לא מתוכנן; בוצע בפשטות, ללא שימוש באמצעים מיוחדים וללא מעורבות של שותפים; הנאשם התוודה בפני מעסיקו עובר לחקירתו במשטרה (כמובן מבלי שהתעלמתי מכך שהנאשם ידע באותה עת שהמעסיק ער למעשיו); הרכוש הגנוב הושב לבעליו.

            עיינתי בפסקי הדין שהגישו הצדדים להמחשת מדיניות הענישה. הגם שבמרביתם נסיבות ביצוע העבירות חמורות מענייננו, באף אחד מהם אין מדובר באלמנט הייחודי של סוג הרכוש בו עסקינן, ולא עלה בידי לאתר פסיקה דומה ברכיב זה. בהתחשב בשיקולי הענישה עליהם עמדתי לעיל, הרי שאמלא דובר בגניבת קנאביס רפואי, ניתן היה לקבוע מתחם עונש שתחתיתו בענישה צופה פני עתיד (שאלת ההרשעה איננה חלק מהמתחם). פסקי הדין שהגישה המאשימה מתיישבים עם קביעה ברוח זו, וראו מתוכם ת"פ (רחובות) 35798-12-16 מדינת ישראל נ' אסרסה (6.9.18), שם נקבע מתחם בין מאסר על-תנאי לבין 8 חודשי מאסר בפועל בגין שבע עבירות של גניבה ממעביד (אוסיף כי ראוי היה למאשימה לצרף את הערעור על גזר הדין (נדחה), עפ"ג (מרכז-לוד) 33596-10-18). לנוכח המקובץ מצאתי לקבוע את מתחם העונש בין 8-2 חודשי מאסר בפועל.

5.         בקביעת העונש בתוך המתחם התחשבתי בהודייתו של הנאשם במיוחס לו בשלב מוקדם של ההליך, וכפועל יוצא מכך בנטילת אחריות, הבעת חרטה וחיסכון בזמן שיפוטי. הרשעותיו הקודמות אינן מכבידות יתר על המידה, ונסיבותיו האישיות כפי שהובאו מפי באת כוחו ומפיו של הנאשם עצמו, נשקלו אף הן לטובתו (צודקת ב"כ הנאשם בטענתה כי לא היה צורך להפנותו לשירות המבחן). מכאן, החלטתי לגזור את עונשו של הנאשם בקרבה לתחתית המתחם, גם אם לא בקצהו. בהינתן מצבו הכלכלי של הנאשם, ובעיקר לאור העובדה שהרכוש הושב לבעליו, לא אחייבו בקנס ובפיצויים, ואסתפק בהתחייבות צופה פני עתיד.

6.         סוף דבר, אני גוזר על הנאשם את העונשים שלהלן:

א.        3 חודשי מאסר בפועל.

המאסר ירוצה בדרך של עבודות שירות במתנ"ס קריית נורדאו ברחוב אריה לוין 3 בנתניה, בהתאם לחוות דעת הממונה על עבודות שירות מיום 21.11.22. הנאשם יתייצב ביום 26.2.23 בשעה 8:00 במשרדי הממונה במפקדת מחוז מרכז של שב"ס.

הנאשם מוזהר כי עליו לעמוד בתנאי ההעסקה ובדרישות הממונה, לרבות בדבר איסור צריכת אלכוהול, וכי כל חריגה מהכללים עלולה להביא להפסקת עבודות השירות וריצוי יתרת עונש המאסר מאחורי סורג ובריח.

ב.         3 חודשי מאסר מאסר אותם לא ירצה הנאשם אלא אם יעבור תוך שלוש שנים עבירת רכוש מסוג פשע או עוון, למעט החזקת נכס החשוד כגנוב.

ג.         הנאשם ייתן התחייבות בסך 3,000 ₪ להימנע במשך שלוש שנים מביצוע עבירת רכוש כלשהי. הנאשם יצהיר על התחייבותו לפניי עוד היום, שאם לא כן, ירצה תקופת מאסר בת 5 ימים. ההתחייבות תיכנס לתוקף לאלתר.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 ימים מהיום.

ניתן היום, י"ז טבת תשפ"ג, 10 ינואר 2023, במעמד הצדדים.

המזכירות תעביר עותק מגזר הדין לממונה על עבודות שירות.