ת"פ 17439/01/15 – מדינת ישראל נגד ד. ש פיתוח וכבישים בע"מ,ד ש
בית משפט השלום בירושלים |
|
ת"פ 17439-01-15 מדינת ישראל נ' ד. ש פיתוח וכבישים בע"מ ואח'
|
|
1
בפני |
כבוד השופט ירון מינטקביץ
|
|
בעניין: |
מדינת ישראל
|
|
|
|
המאשימה |
|
נגד
|
|
|
1.ד. ש פיתוח וכבישים בע"מ 2.ד ש
|
|
|
|
הנאשמים |
גזר דין |
רקע
הנאשמים הורשעו, על פי הודאתו של נאשם מס' 2, בניכוי מס תשומות תוך שימוש בחשבוניות כוזבות, מעשי מרמה ותחבולה על מנת להתחמק מתשלום מס לפי פקודת מס הכנסה ועריכת ספרי חשבונות כוזבים, לפי פקודת מס הכנסה.
2
על פי עובדות כתב האישום, נאשמת מס' 1 (להלן: הנאשמת) היא חברה העוסקת בעבודות בנין. נאשם מס' 2 הוא מנהלה של הנאשמת. בין השנים 2007-2012 ניכו הנאשמים בספריה של הנאשמת חשבונית מס כוזבות, שסכומן הכולל כ- 2.6 מליון ש"ח וניכו באמצעותן שלא כדין מס תשומות בסכום כולל של 417,666 ש"ח.
הודאת הנאשמים באה בעקבות הסדר דיוני, במסגרתו תוקן כתב האישום והנאשמים הודו בו, ללא הסכמה בין הצדדים בשאלת העונש.
עמדות הצדדים
ב"כ המאשימה שמה דגש על כך שהעבירות בהן הורשע הנאשם נעברו לאורך 6 שנים וגרמו לקופת המדינה נזק ניכר, עוד התיחסה לכך שהנאשם לא הסיר את מחדליו וכיום עומד חובו לרשויות על סכום של כ- 300,000 ש"ח. עם זאת ציינה לזכות הנאשם כי הודה בשלב מוקדם. לאור אלה ביקשה להשית על הנאשם עונש של 18 חודשי מאסר בפועל.
ב"כ הנאשם שמה את עיקר הדגש על מצבו הנפשי של הנאשם, והציגה לענין זה מספר מסמכים. כן התיחסה לכך שעיקר החוב הוא כלפי מע"מ, וכי לשיטתה אינו חייב כסף למס הכנסה. ב"כ הנאשם תלתה את מעשיו במצוקה כספית, אשר נגרמה בשל עיכובים בהעברת תשלומים מגופים ציבוריים. בנוסף ביקשה לתת משקל לכך שהנאשם אמור להעיד כנגד ספקי החשבוניות, אשר מפעילים עליו לחצים מתוך הכלא.
לאור אלה ביקשה להקל עם הנאשם.
הנאשם ביקש להקל עימו ולאפשר לו לשקם את עצמו ולחזור לחיים פעילים מהר ככל האפשר, על מנת שלא ליפול כנטל על משפחתו. כמו כן הביע חרטה על מעשיו והבטיח שלא לחזור עליהם.
מתחם העונש ההולם
הנאשמים ניכו שלא כדין תשומות בסכום כולל שמעל 400,000 ש"ח. הם פעלו בצורה שיטתית ומאורגנת, תוך שימוש בעשרות חשבוניות פיקטיביות, לאורך תקופה של כשש שנים. מכל בחינה אפשרית, מעשיהם שקולים לשליחת יד לקופת הציבור.
שני ערכים מוגנים נפגעו בשל מעשי הנאשמים, ערך השוויון בנטל המס וערך הפגיעה בקופה הצבורית. המעשים גרעו מן הקופה הצבורית סכום ניכר. עד היום הנאשמים לא הסירו את מלוא מחדליהם וחובם עומד כיום על כ- 300,000 ש"ח.
מלבד חומרת העבירות ופגיעתן בערכים מוגנים חשובים, מדובר בעבירות אשר הפתוי לבצען גדול, בצדן רווחים גבוהים וסיכויי התפיסה נמוכים. לפיכך יש מדיניות ענישה ראויה אמורה להרתיע נאשמים מבצוע עבירות דומות.
3
פסיקה עקבית קובעת, כי בעבירות דומות יש להחמיר עם העבריינים לשם הרתעה, בשל הקלות שבביצוע העבירות והקושי לאתר מבצעיהן. בפסיקה ניתן דגש על הערך החברתי העומד בבסיס החובה לשלם מסים ולשאת בנטל הכללי ועל הפגיעה החברתית והכלכלית הנגרמות כתוצאה מהן. כן נפסק לא אחת, כי לנסיבותיו האישיות של העבריין יש משקל נמוך. ר' למשל רע"פ 5060/04, הגואל, רע"פ 4791/08, כהן, רע"פ 7450/09, רע"פ 2843/11, אבו עיד, עפ"ג 2444-03-11, ג'בר, רע"פ 7790/13, חיים, רע"פ 1866/14, אופיר זקן ועוד, רע"פ 5064/14, רבחי נתשה נ' מדינת ישראל, רע"פ 3995/15, יאסר זלבאני.
בתיק זה, יוחסו לנאשם מלבד העבירות על חוק מס ערך מוסף, גם עבירות על פקודת מס הכנסה. אמנם לכאורה יש בכך כדי להוות נתון מחמיר, אך לא ראיתי לתת לענין זה משקל בקביעת המתחם. כמעט בכל מקרה בו עוסק מקזז תשומות תוך שימוש בחשבוניות כוזבות, ניתן ליחס לו לצד העבירות על חוק מס ערך מוסף, גם עבירות על פקודת מס הכנסה - ועם זאת, על דרך הכלל לא נהוג לעשות כן. עובדותיו של כתב האישום המתוקן דומות לאלו של תיקים "שגרתיים" של שימוש בחשבוניות כוזבות. לא ראיתי כי הוספתן הוראות חיקוק מפקודת מס הכנסה אמורה להביא להחמרה בעונשו של הנאשם.
לאור זאת, מתחם העונש ההולם את העבירות בהן הורשע הנאשם הוא מאסר בפועל, לתקופה שבין שמונה חודשים לשנתיים וקנס כספי בגובה 10%-20% מסכום המס שנוכה שלא כדין.
נסיבות אשר אינן קשורות לעבירה
הנאשם כבן 55. נשוי ואב לילדים. אין לחובתו הרשעות קודמות.
מחוות דעת פסיכיאטרית שהוגשו (במ/2 ובמ/3) עולה, כי שרוי בדיכאון מג'ורי בשל הסתבכותו הכלכלית ובשל ההליכים המשפטיים. להערכת הרופאה המטפלת, קיים חשש למעשה אובדני אם יגזר עליו עונש מאסר.
דיון והכרעה
לזכות הנאשם זקפתי את הודאתו במיוחס לו ואת שיתוף הפעולה שלו עם הרשויות במהלך החקירה. כן התרשמתי מדבריו בעת הטיעונים לעונש, כי חרטתו על מעשיו כנה וכך גם רצונו לשקם את חייו לאחר ריצוי עונשו.
לחובת הנאשם זקפתי את העובדה שלא הסיר את מחדליו ועדיין חייב סכום ניכר לרשויות.
נתתי משקל ממשי למצבו הנפשי הקשה של הנאשם ולפגיעה הקשה בו בשל ההליכים. עם זאת, לא ניתן להמנע מהשתת מאסר ממש, שכן הדבר מהווה חריגה מן המתחם, אשר היא אפשרית רק משיקולי שיקום, אשר אינם מתקיימים במקרה שלפני.
לפיכך גוזר על הנאשמים את העונשים הבאים:
נאשמת מס' 1
4
קנס בסך 40,000 ש"ח. הקנס ישולם עד ליום 1.1.16.
נאשם מס' 2
א. תשעה חודשי מאסר בפועל. תחילת ריצוי העונש ביום 1.1.12.
ב. ארבעה חודשי מאסר, אותו לא ירצה אלא אם יעבור עבירה על חוק מס ערך מוסף או פקודת מס הכנסה שהיא פשע, תוך שלוש שנים מיום שחרורו מהמאסר.
ג. חודשיים מאסר, אותו לא ירצה אלא אם יעבור עבירה על חוק מס ערך מוסף או פקודת מס הכנסה שהיא עוון, תוך שלוש שנים מיום שחרורו מהמאסר.
ד. קנס בסך 20,000 ש"ח או חודשיים מאסר תמורתו. הקנס יחולק לעשרים תשלומים. תשלום ראשון עד ליום 1.3.17 והיתר עד הראשון בחודשים שלאחר מכן.
הנאשםיתאם כניסתולמאסר עםענףאבחוןומיוןשלשירותבתי הסוהר בטלפונים 08-9787377 או 08-9787336. ככל שלא יקבל הנאשם הנחיה אחרת, עליו להתייצב עד השעה 9:00 במתקן המעצר במגרש הרוסים בירושלים עם תעודה מזהה והעתק גזר הדין.
ב"כ הנאשם תדאג להעביר לשירות בתי הסוהר את חוות הדעת הפסיכיאטריות שברשותה, ועל שירות בתי הסוהר להביא מצבו הנפשי של הנאשם בחשבון.
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 45 יום.
ניתן היום, ג' כסלו תשע"ו, 15 נובמבר 2015, במעמד הצדדים.
