1

כללי

המבקשים הינם יורשי המנוחה גב' ולנטינה זכרנקו, שהיא יורשת חוקית של מחצית מעזבון המנוח מר אלכסיי זכרנקו ז"ל (להלן- מר זכרנקו וגב' זכרנקו).

בפני בקשת המבקשים לביטול החלטת חילוט כספים שניתנה במסגרת ת"פ 13742-04-11 מדינת ישראל נ' דז'לדטי (משיב 2) ואשר הפכה חלוטה במסגרת ע"פ 1872/16 דז'לדטי נ' מ"י מיום 18/5/17 (להלן- התיק הפלילי, הערעור).

המשיב 2 הורשע ביום 21/7/15, לאחר שמיעת ראיות בתיק הפלילי, בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזוייף בנסיבות מחמירות, וכן בעבירות של הלבנת הון והטרדת עד. כל זאת ביחס למעשיו של המשיב כלפי מר זכרנקו, אזרח רוסי עתיר ממון שנעלם בנסיבות חשודות, כאשר נקבע שהמשיב 2 "מצא דרך ערמומית ומתוחכמת להשתלט על כספו של זכרנקו...מבלי שזכרנקו הבין כי הנאשם השתלט על כספו".

בד בבד עם כתב האישום בתיק הפלילי, הוגשה בקשת חילוט רכוש (כספים, כלי רכב ודירות) לפי הוראות חוק איסור הלבנת הון ופקודת סדר הדין הפלילי, כדלקמן:

2

א. כל יתרות הזכות, כ-276,000 ₪ בחשבון "זכרנקו השקעות" מס' 082010 בבנק הפועלים - סניף גלים בהרצליה, וחשבונות נוספים.

ב. כל יתרות הזכות בחשבונות בנק המצויים בשוויץ, אליהם העביר משיב 2 סכומי כסף מן החשבונות המפורטים בכתב האישום וכן כל יתרות הזכות בחשבונות בנק המצויים בשוויץ, אליהם הועברו כספים כאמור מחשבונות אחרים בשוויץ.

ג. שלושה כלי רכב מסוג אאודי שמספרם 2901167, 2817167 ו-5576773.

ד. שתי דירות ברח' רחל המשוררת 7 בהרצליה.

ה. כסף מזומן שנתפס בכספת מוסלקת בביתו של משיב 2- 27,950 יורו, 11,000 פרנק, 1200 לי"ש, 13,000 יין, ו-12,000 דולר.

(להלן- הרכוש).

ביום 11/7/11 במסגרת מ"ת 13788-04-11 ניתנה החלטה בדבר סעדים זמניים לגבי הרכוש.

ביום 17/2/16 נגזר דינו של המשיב 2 בתיק הפלילי, והוטל עליו, בין היתר, עונש מאסר למשך 30 חודשים. במסגרת גזר הדין הורה בית משפט המחוזי בנוגע לחילוט, כדלקמן: "ניתן בזאת צו לחילוט רכוש בגובה מלוא שווי העבירות-38.8 מיליון ₪ כמפורט בבקשת החילוט המהווה נספח לכתב האישום".

הערעור שהוגש על ידי המשיב 2 נדחה, ולגבי חילוט הרכוש אושרה הקביעה לפיה יש מקום לחילוט מלוא הסכום שנתפס (38.8 מיליון) אשר מהווה רכוש ששימש לביצוע עבירות, בוודאי כאשר עסקינן באחת מהחלופות בהתאם לסעיף 21 (א) לחוק איסור הלבנת הון.

(להלן- החלטות החילוט ו- הרכוש המחולט).

בקשת ביטול החלטות החילוט

ביום 21/7/16 הוגשה על ידי גב' זכרנקו בקשה לבטל את החלטות החילוט, בשל היותה "טוענת לזכות" וזו נדחתה ביום 14/9/16. על ההחלטה הוגש ערעור, שהתבסס על הטענה לפיה החלטות החילוט התקבלו על יסוד העובדה כי בעת מתן הכרעת הדין הבעלים של הרכוש, מר זכרנקו, נעלם, שאם לא כן, היה מקבל לידיו את הרכוש בהיותו נפגע עבירה.

לאחר פטירתה של הגב' זכרנקו נכנסו היורשים (המבקשים) בנעליה.

3

ביום 3/9/17 הגיעו הצדדים - המבקש אולג שסטיוק שהיה יורש צפוי של גב' זכרנקו, והמשיבה, מדינת ישראל - להסדר דיוני לפיו ככל שיתקבלו צווי ירושה בעניין זכרנקו, יוכל המבקש להגיש בקשת החילוט פעם נוספת. זו לשון ההסכמה:

"...ככל שיתקבלו צווי ירושה כאמור, המבקש יוכל לפנות לבית המשפט המוסמך בבקשה לביטול החילוט לפי סעיף 36ד' לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] תשל"ג- 1973...".

בעקבות האמור, ההסכמות נרשמו והערעור נמחק (ראו ע"א 7375/16, מיום 7/9/2017).

במסגרת הליכים בבית משפט לענייני משפחה, נקבע כי המבקשים הינם יורשים של מחצית מהעזבון.

מכאן הבקשה שלפני-

במסגרת הבקשה, נטען כי המבקשים הם טוענים לזכות ברכוש המחולט באשר הם יורשיה החוקיים של הגב' זכרנקו, היורשת החוקית של מחצית מעזבונו של מר זכרנקו, ולפיכך, התבקש בית המשפט להורות על ביטול החלטות החילוט ולהטיל על המשיבה 1 את החובה להעברת הרכוש המחולט ליורשי מר זכרנקו.

לאור העובדה כי התקיימו מגעים בין הצדדים לבקשה, נדחו הדיונים בפני, לבקשת הצדדים, מעת לעת.

אין חולק כי נוכח מורכבות ההליכים בנוגע לרכוש המחולט, המשיבה 1 לא פעלה למימושו המלא במהלך השנים כפי שהוצהר בדיונים שלפניי.

להשלמת התמונה יצוין כי ביום 20/7/22 ניתן צו ארעי עד להחלטה אחרת בנוגע להקפאת הרכוש (הכספים בשוויץ) בהתאם לבקשה שהוגשה על ידי משיב 2. ביום 3/8/22, לבקשת המשיבה 1 לבטל את הצו הארעי, ניתנה החלטה לפיה יוותר הצו על כנו עד להכרעה בבקשה במסגרת התיק העיקרי (ראו החלטה במסגרת צ"א 22343-07-22) (להלן- צו המניעה).

ביום 6/12/22 הגיעו הצדדים (המבקשים ומשיבה 1) לכלל הסכמות במסגרתן המבקשים זכאים לקבל חלק מהרכוש המחולט ומוותרים על בקשת ביטול החלטות החילוט.

עמדת משיב 2

4

משיב 2 שצורף לבקשה כמשיב פורמאלי, השמיע טענותיו (בעל-פה ובכתב) ביחס לבקשה באופן קונקרטי, וכן טענות כלליות בנוגע להליך החילוט. יצוין כי המשיבה 1 אינה מכירה במעמדו של המשיב 2 בדיון. לטענתה, עסקינן במשיב פורמאלי, אשר אינו קשור עוד ברכוש המחולט, ולעמדתו אין כל משקל.

ניתן לסכם את טענותיו, כדלקמן:

המשיבה 1 פועלת לממש רכוש העולה על הסכום שנקבע בהחלטות החילוט. המשיב 2 אינו חולק על החלטות החילוט, אך מעריך כי שווי הנכסים מגיע כדי 40,000,000 ₪. לפיכך, אף מתבקש למנות שמאי מקרקעין לגבי נכס בהרצליה; לטעמו של המשיב 2, יש להותיר את צו המניעה הזמני על כנו, משמע, הותרת חשבון בנק בחו"ל בלי אפשרות דיספוזיציה; באשר לסוגיית איסור הפרסום- המשיב 2 מבקש כי החלטת איסור פרסום תעמוד על כנה, בשל חשש ממשי לגורלו של המשיב אל מול "גורמים עלומים" כלשונו של משיב 2 שהביאו להיעלמותו של מר זכרנקו.

לאחר ששקלתי את טענותיו של המשיב 2, איני סבורה כי עלה בידו לבסס עמדתו וטענותיו:

ראשית, הטענה בנוגע לשווי הנכסים לא הועלתה במסגרת ההליכים הקודמים, ונוכח השתלשלות העניינים, נודעת לכך חשיבות רבה.

שנית, הערכתו של המשיב בנוגע לשווי הרכוש המחולט הינה הערכה בלבד ללא כל ראשית ראיה. בהקשר זה, מסמך במ/1 מיום 13/11/22 שהציג המשיב 2 אינו מספק כלל ועיקר. אל מול טענה זו בעלמא, ניצבת הצהרת המשיבה 1 לפיה שווי הנכסים התפוס אינו עולה על הסכום הקבוע (ראו פרוטוקול מיום 13/11/22, עמ' 510).

שלישית, גם לו הייתה מוצגת ראייה התומכת בשווי הרכוש כפי שטוען לו המשיב 2, הרי שיש ממש בעמדת המשיבה 1 לפיה ערך הרכוש המחולט נבחן במועד רלוונטי, ולא בכל רגע נתון, משכך, אין מקום להיעתר לבקשת משיב 2 למנות שמאי מקרקעין. בהקשר זה יוזכר, כי החלטות החילוט נגעו למלוא שווי העבירות, והורו על חילוט מלוא הרכוש שחילוטו התבקש והנזכר בסייפת כתב האישום, ולא ניתן לפרשן באופן אחר.

מסקנות וחלק אופרטיבי-

א.    רשמתי לפני כי המבקשים חוזרים בהם מבקשתם לביטול החלטות החילוט. ניתן תוקף להסכמות בין המבקשים למשיבה 1 המפורטות במסמך שסומן על ידי במ/1 מיום 6/12/22, ומושב למשמורת הצדדים לבקשתם. ההסכמות מהוות חלק מהחלטות החילוט בתיק זה.

5

ב.      צו המניעה מבוטל.

ג.       לא הוצגה תשתית למתן צו איסור פרסום על ההליכים.

ד.      המזכירות תסגור תיקים קשורים.

ה.     נוכח המסקנות אליהן הגעתי, אין מקום להיעתר לבקשת המשיב 2 (מיום 21/12/22) לעכב ביצוע ההחלטה.

המזכירות תשגר לצדדים את ההחלטה, בהתאם להסכמת הצדדים.

ניתנה היום, ט"ו טבת תשפ"ג, 08 ינואר 2023, בהעדר הצדדים.