ת"פ 13048/04/21 – מדינת ישראל נגד ג'ק בר-און שרף,אהרון חוטה – הסתיים
בית המשפט המחוזי בירושלים |
|
ת"פ 13048-04-21 מדינת ישראל נ' בר-און שרף (עציר) ואח' ת"פ 58831-05-21 מדינת ישראל נ' חוטה |
|
1
20.1.2022 |
|
לפני כבוד השופטת תמר בר-אשר
|
|
המאשימה |
מדינת ישראל |
נגד
|
|
הנאשם בת"פ 13048-04-21 הנאשם בת"פ 58831-05-21 |
1. ג'ק בר-און שרף 2. אהרון חוטה - הסתיים |
בא-כוח המאשימה: עו"ד קובי משוקוביץ (פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי)
בא-כוח הנאשמים: עו"ד שלום בן-שבת
גזר דין
|
בהתאם להכרעת הדין מיום 10.11.2021, הנאשם 1 (להלן - הנאשם), יליד 19.6.1957 (בן 64.5), הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירת הפקה, ייצור והכנת סמים, לפי סעיף 6 בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח משולב], התשל"ג-1973 (להלן - פקודת הסמים). עוד נקבע בהכרעת הדין, בהתאם לסעיף 36א(ב) בפקודת הסמים, כי הנאשם הוא סוחר סמים.
הסדר הטיעון כלל את הודאת הנאשם בעובדות כתב האישום ואת הרשעתו על-פי הודאתו, הסכמה שייקבע כאמור, כי הוא סוחר סמים, הסכמה לקבלת תסקיר לעונש מטעם שירות המבחן וכן הוסכם על מספר עובדות אשר לא נכללו בכתב האישום ואשר יפורטו להלן. עם זאת, הסדר הטיעון לא כלל הסכמה בעניין העונש. הטיעונים לעונש נשמעו ביום 29.12.2021.
עובדות כתב האישום המתוקן והעובדות המוסכמות על-פי הסדר הטיעון
2. עובדות כתב האישום המתוקן: ביום 5.2.2020 נחתם הסכם שכירות, שעל-פיו חברת 'פיצוחי ירושלים', בעלת בניין ברחוב התעשייה 12 באזור התעשייה הר-טוב בבית שמש, השכירה קומה בבניין זה, ששטחה כ-400 מטר (להלן - הנכס), למר מאיר דאבוש. בהסכם זה נקבע כי דמי השכירות החודשיים יהיו בסך 14,625 ₪, כולל מע"מ.
ביום 1.5.2020 נחתם הסכם שכירות משנה, שעל-פיו מאיר דאבוש השכיר את הנכס לנאשם והחל ממועד זה החל הנאשם, עם אחרים, להקים בנכס מעבדה לגידול קנאביס ולהפעלתה. בנכס ישנם מבואה, מסדרון, מטבח ופינת אכילה, משרד, שני חדרי מנוחה, שירותים ושני אולמות גדולים. על שטחי הגבהה באולמות גודלו עציצים ובהם שתילי קנאביס.
2
לשם הפעלת המעבדה ציידו הנאשם והאחרים את המעבדה בציוד הבא: 8 מזגנים גדולים, 8 מזגנים ניידים, מזגן אחד קטן, 28 מאווררים, 176 מנורות עם רפלקטורים, 16 בלוני גז, 9 מפוחים, 6 שקי דשן, 45 בקבוקי דשן נוזלי, 187 שנאים, משאבת מים ו-9 בריכות, 24 רשתות מיפוי ושתילי קנאביס.
לשם הפעלת המעבדה נעשו שינויים במערכת החשמל כדי למנוע את קריאת צריכת החשמל וכדי להימנע מתשלום עבור החשמל שהמעבדה צרכה. חיבור זה גרם לכך שלוח החשמל לא היה מוגן מפני עומס יתר באופן שסיכן חיי אדם.
ביום 21.3.2021, נתפסו במעבדה שתילים של סם מסוכן מסוג קנאביס שמשקלם הכולל כ-200 ק"ג נטו. הנאשם נתפס בעודו גוזם את שתילי הסם.
שווי החשמל שניטל ללא רשות מרשת החשמל היה 364,040 ₪ והשווי המוערך של הסמים שנתפסו הוא בסך 12,700,000 ₪.
3. העובדות המוסכמות על-פי הסדר הטיעון: על-פי הסכמת הצדדים, המאשימה לא תטען כי הנאשם היה היוזם, המממן או מנהל המעבדה לגידול קנאביס המתוארת בכתב האישום, אלא תטען כי עבד בה במשך מספר חודשים תמורת שכר בסך כ-10,000 ₪ בחודש. עוד הוסכם, כי ההגנה תהיה רשאית לטעון שהנאשם עבד במעבדה חודשיים בלבד וכי המאשימה לא תסתור זאת.
4. בקשת חילוט: בכתב האישום התבקש חילוט הציוד ששימש לעבירות, אשר כלל את כל הציוד המתואר לעיל וכן מקרר שנמצא במעבדה, רכב מסוג מיצובישי אאוטלנדר (מ"ר 3283765) וטלפון נייד השייכים לנאשם. לנוכח הקביעה כי הנאשם הוא סוחר סמים, התבקש כי כסף מזומן בסך 15,370 ₪, השייך לנאשם ואשר נתפס במעבדה, יחולט לטובת קרן החילוט.
עניינו של הנאשם 2
5. בהתאם להחלטה מיום 21.6.2021, הדיון בעניין שני ההליכים שבכותרת אוחד. ביום 26.10.2021 הורשע הנאשם 2 על-פי הודאתו בעבירת סיוע להחזקת חצרים להכנת סמים, לפי סעיף 9 בפקודת הסמים. הודאה זו הייתה במסגרת הסדר טיעון בהליך גישור (לפני כבוד השופטת ח' מ' לומפ), ובמועד זה נגזר דינו. בהתאם להסכמת הצדדים הושתו עליו מאסר בפועל למשך שישה חודשים וחצי, שמונה חודשי מאסר מותנה וקנס בסך 10,000 ₪.
תסקיר שירות המבחן
3
6. על פי תסקיר שירות המבחן, הנאשם כבן 64.5, נשוי בשלישית ואב לשלושה ילדים משלוש מערכות נישואים שונות. הוא גדל בירושלים ובהמשך עברה משפחתו לגור בשכונת בפרדס כץ בבני ברק ולדבריו, משפחתו חיה בצמצום כלכלי. סיים 10 שנות לימוד, התגייס לצבא ושירת בחיל התותחנים ושוחרר כארבעה חודשים קודם מועד סיום שירותו. לדבריו, במהלך שירותו ערק למשך כארבעה חודשים ונשא עונש מאסר בכלא צבאי, אך שירת במילואים עד גיל 45. לאחר שחרורו מהצבא עבד בין השאר, בהרכבת תריסים, בעבודות אלומיניום, בהרכבת מעליות, בתיווך ובמשך כעשרים השנים האחרונות עסק במתן שירותי ייעוץ בתחום התאורה. בעקבות משבר הקורונה הצטמצמה עבודתו ולטענתו, בשל כך נקלע לקשיים כלכליים ולחובות. לפני כשש שנים פתח עם אשתו הנוכחית חנות בגבעתיים, אך היא לא הניבה רווחים והם נקלעו לחובות ולמצוקה כלכלית. על פי הערכת הנאשם, כיום היקף חובותיו בסך כחצי מיליון שקלים. נקבע לו הסדר תשלומים לפירעון החובות, אך לדבריו, ההסדר בוטל לאחר שלא עמד בתשלומים.
7. הנאשם טען כי הוא סובל ממחלת ריאות על רקע עישון במשך שנים ומשחמת הכבד על רקע צריכת אלכוהול ממושכת ולדבריו, הוא מטופל באינהלציה ובאנטיביוטיקה. לדבריו, במהלך חייו צרך סמים מסוג חשיש וקוקאין אך הפסיק זאת בשל השפעתם עליו. כיום לטענתו, אינו יכול לעשן וזה כחמש-עשרה שנה הוא נקי מסמים. עד מעצרו הנוכחי צרך אלכוהול על רק קשייו להתמודד עם מצוקתו הכלכלית, אך גם היו תקופות ממושכות שבמהלכן נמנע מצריכת אלכוהול.
על פי המידע הקיים בשירות המבחן, הנאשם החל להשתמש בסם מסוג קנאביס לאחר שירותו הצבאי ובהמשך הרחיב את השימוש בסמים והחל לצרוך הרואין. במהלך השנים הוא עבר תהליך גמילה פיזית באשפוזית ואף השתתף בקבוצות גמילה. אף אלכוהול החל לצרוך בגיל צעיר וחלק ממעורבותו בפלילים הייתה על רקע התמכרותו. בשנת 2014 הוא שולב בעמותת 'אפשר' לנפגעי אלכוהול בהתאם לצו מבחן שניתן בעקבות הרשעתו בעבירת אלימות כלפי אשתו, אך על דעת עצמו הפסיק את הטיפול מספר חודשים קודם סיומו.
8. אביו של הנאשם נפטר בשנת 1995, בגיל 67. לדברי הנאשם, אביו היה מכור לאלכוהול ובמשך השנים הקשר עמו היה מרוחק. אמו נפטרה בגיל 88, לפני כחמש שנים ואחותו הבכורה נפטרה ממחלה קשה לפני כארבע שנים. הנאשם נישא לראשונה בגיל 28 והתגרש כעבור כארבע שנים. מנישואיו אלו נולדה בתו, שכיום כבת 34. נישואיו השניים נמשכו שמונה שנים ובמהלכם נולדה בתו השנייה שכיום כבת 28. לפני כעשר שנים נישא בשלישית לאשתו הנוכחית, מטפלת הוליסטית, ומנישואים אלו נולד בנו, כבן 9. עד מעצרו, גר עם משפחתו במושב שדה אליעזר. לדבריו, בנותיו מנהלות אורח חיים נורמטיבי וכיום הוא בקשר קרוב עם בתו השנייה ועם בנו.
9. לחובת הנאשם שש הרשעות קודמות בעבירות סמים, אלימות, נשק, מרמה ואלימות זוגית. הנאשם טען כי העבירה הנדונה נעברה על רקע קשיים כלכליים משמעותיים שבעטים אף ניתן נגדו צו פינוי מביתם. לטענתו, קשיים אלו על רקע משבר הקורונה ולאחר שלא הצליח להתפרנס, למרות מאמציו לעשות כן באופן חוקי. לדבריו, מכר שלו פנה אליו והציע לו לעבור את העבירות תמורת שכר גבוה. תחילה סרב, אך לאחר מכן נענה להצעה בשל הנחתו כי מעורבותו בעבירות אינה כרוכה בסיכונים, הגם שאישר כי היה מודע לסיכונים ולהשלכות העשויות להיות לעבירות.
4
על פי דיווחי שב"ס, הנאשם שולב בתכנית הכנה לגמילה (פרויקט תל"מ) המיועד לעצורים בעלי רצון ונכונות להיגמל מסמים ולשנות את אורחות חייהם. הוא השתלב בתכנית ביום 28.7.2021 ומצליח לעמוד ברוב כללי המסגרת. זה כשלושה חודשים, הוא משמש סגן מתאם הקבוצה וכי מדובר בתפקיד הדורש אחריות ויכולת עמידה בגבולות המסגרת. עוד דווח כי הנאשם משתף בכל הנוגע למהלך חייו ולמחיר שהוא נדרש לשלם בשל התמכרותו, כי הוא גורם משמעותי בקבוצה הטיפולית וכי הוא מכיר באחריותו למעשיי העבירות. על פי התרשמות גורמי הטיפול בשב"ס, הנאשם מאס באורחות חייו וניכר כי יש לו מוטיבציה לשינוי.
10. בכל הנוגע להערכת הסיכון להישנות עבירות לעומת סיכויי השיקום, ציין שירות המבחן כי הנאשם חווה חוסר יציבות לאורך חייו אשר התבטא בחוסר יציבות תעסוקתית וזוגית בהיעדר מערכות תומכות. הנאשם אף מתקשה לעמוד בגבולות החוק וכי הדבר התבטא עוד במסגרת הצבאית וכן באי עמידתו בצווי הרחקה שניתנו נגדו בעקבות הרשעתו הקודמת. במשך תקופות ממושכות ניהל אורח חיים התמכרותי תוך התחברות לגורמים שוליים, לא נרתע מסנקציות שהוטלו עליו ואף התקשה להפיק תועלת מתהליכים טיפוליים. נראה כי העבירה הנוכחית נעברה לאחר שהנאשם חיפש דרך להפקת רווח קל כדי לפתור את קשייו הכלכליים, תוך התעלמות מהשלכות מעשיו על סביבתו הקרובה ועל משפחתו. עוד נאמר בתסקיר, כי נראה כי הכרתו באחריותו לעבירות היא מילולית, תוך מזעור חלקו ותוך השלכת מעשיו על מציאות חייו ועל קשייו הכלכליים. עם זאת, נראה כי עתה הנאשם מצליח לבחון את מעשיו באופן ביקורתי, תוך הצעת פתרונות להתמודדות עם קשייו.
שירות המבחן התרשם כי הנאשם זקוק לטיפול בתחום ההתמכרות ולשינוי אורחות חייו. התהליך שבו החל במסגרת שב"ס עשוי לסייע למניעת הישנות עבירות ובלבד שיתמיד בכך במהלך מאסרו ואף לאחר שחרורו וישכיל להפיק מכך תועלת. שירות המבחן לא המליץ על שילוב הנאשם בתהליך טיפולי בקהילה, הוסיף כי הנאשם זקוק לענישה מוחשית, אשר תחדד לו את גבולות החוק ואת חומרת מעשיו והמליץ על כך שתהיה המלצה לשב"ס לאפשר לנאשם להמשיך בתהליך הטיפולי.
הראיות לעונש
11. הראיות מטעם המאשימה: גיליון הרשעות קודמות של הנאשם (ת/1), שלפיו לחובתו שש הרשעות קודמות. ארבע הראשונות נעברו לפני שנים רבות ועניינן עבירות סמים ורכוש. החמישית משנת 2015, שעניינה הרשעה בעבירות תקיפה הגורמת חבלה של ממש כלפי בת זוג, תקיפת בת זוג ואיומים. השישית משנת 2017, שעניינה הרשעה בעבירות תקיפה הגורמת חבלה ממש כלפי בת זוג, איומים והתנהגות פרועה במקום ציבורי.
12. הראיות מטעם ההגנה: מסמכים רפואיים מקופת חולים מכבי בעניין מחלת הריאות שממנה, על פי טענת הנאשם, הוא סובל (נ/1), וכן עדותה של אשתו של הנאשם.
5
אשתו של הנאשם סיפרה כי הם נשואים כעשר שנים ויש להם בן כבן 9. מעצרו של הנאשם קשה לה ובמיוחד מאחר שנעצר זה סמוך לאחר פטירת אמה ובשל הקושי להתמודד לבד עם גידול בנם. היא כועסת על הנאשם והוסיפה, כי היא מבינה שעבר את העבירות על רקע החובות הכספיים שלהם אשר לטענתה, הוחמרו על רקע משבר הקורונה. לדבריה, עבודתה כמטפלת הוליסטית ומרצה בתחום ועבודת הנאשם בתחום התאורה, נקטעו בשל כך. לאחרונה הם עברו לגור בצפון הארץ, כדי לצמצם את הוצאותיהם, אך לה ולבנה, שהוא בן יחיד, קשה ההתמודדות עם היעדרות הנאשם מהבית. היא חושבת שהנאשם למד את הלקח ובשל המחיר הכבד שהם משלמים, הייתה רוצה שיחזור הביתה במהרה. עוד הוסיפה, כי מצבו הבריאותי לא טוב וכי הוא מסתייע בתרופות.
טענות הצדדים בעניין העונש
טענות המאשימה
13. בא-כוח המאשימה עמד על עובדות כתב האישום ועל כך שהמאשימה אינה טוענת כי הנאשם יזם את העבירות, ניהל את המעבדה או מימן אותה, אך הוא עבד בה מספר חודשים תמורת שכר בסך כ-10,000 ₪ בחודש. מדובר במעבדה שהיקפה עצום גם מבחינת גודלה הפיזי, שאף כלל את חדר מגוריו של הנאשם, מבחינת ההשקעה רחבת ההיקף בבנייתה, מבחינה כספית ותפעולית וגם מבחינת היקף התוצרת. לטענתו, זו אחת המעבדות הגדולות שנתפסו וכי לסמים שנתפסו, במשקל 200 ק"ג נטו, ישנה משמעות כלכלית עצומה.
המאשימה טענה כי הנאשם היה פעיל במעבדה במשך מספר חודשים, אך ההגנה תטען שהיה זה רק במשך חודשיים. מדובר בנאשם כבן 64.5 שלחובתו הרשעות קודמות על פני שנים רבות, בעבירות מתחומים שונים ובהם עבירות סמים, מרמה, רכוש ואלימות במשפחה. על-פי תסקיר שירות המבחן, הנאשם חיפש כסף קל, הוא מכיר באחריותו מבחינה מילולית, תוך מזעור חלקו ואף נתן הסברים לנסיבות שהובילו אותו לעבירות ובעיקר קשייו הכלכליים, כפי שאף אשתו טענה. עם זאת, התסקיר מבטא גם אופטימיות זהירה לנוכח תכנית הטיפול שהנאשם משתתף בה בכלא וההערכה שאם יתמיד בכך אף לאחר שחרורו, יוכל להימנע מעבירות נוספות.
14. בעניין חומרת עבירת ייצור והפקת סמים, הפנה בא-כוח המאשימה אל פסקי דין שבהם עמדו בתי המשפט על היקף התופעה שהפכה לנפוצה, בבחינת "מכת מדינה", תוך הדגשת הסיכון הרב ופוטנציאל הנזק הגלומים בה. על-פי אותם פסקי-דין, מתחמי הענישה נקבעים על-פי היקף המפעל מבחינת היקף התוצרת, המשקף את פוטנציאל הרווח ואת היקף הנזק שהיה צפוי להיגרם מהפצת הסמים. אמנם הנאשם, שלא ניהל את המעבדה, יזם את הקמתה או מימן אותה, לא עמד בראש שרשרת ההפצה, אך היה חוליה בה ועל-פי המוסכם, היה מעורב פרק זמן קצר יחסית. עם זאת, הוא לא היה רק פועל שסייע לגידול הסמים, המכונה "תאילנדי" (עגה בהשאלה מהתאילנדים העובדים בחקלאות), אלא היה אחראי למעבדה, גר בה וייצר את הסמים בפועל.
6
15. בעניין מדיניות הענישה הנוהגת, הפנה בא-כוח המאשימה אל פסקי דין העוסקים בהרשעה בעבירות ייצור, הכנה והפקת סמים מסוכנים מסוג קנאביס במעבדות אשר הוקמו לשם כך. בחלקם ההרשעה הייתה גם בעבירת נטילת חשמל שלא כדין (סעיף 400 בחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן - חוק העונשין)) או גם בעבירות סמים נלוות (כגון, החזקת חצרים להכנת סמים או החזקת כלים המשמשים להכנתם (סעיפים 9 ו-10 בפקודת הסמים)), כלהלן:
(1) ת"פ (מחוזי תל-אביב) 45012-03-20 מדינת ישראל נ' חן (2.8.2020) (כבוד השופט ב' שגיא) - הנאשם הקים את המעבדה ופעל בה במשך כארבעה חודשים. הרשעה בייצור והכנת סמים, בהחזקת סמים שלא לצריכה עצמית, בהחזקת חצרים ובהחזקת כלים להכנתם וכן בנטילת חשמל שלא כדין. נתפסו כ-660 שתילי קנאביס במשקל 90 ק"ג. נקבע מתחם עונש בין 29 ל-54 חודשי מאסר. הושתו 29 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה וקנס בסך 10.000 ₪. בהמלצת בית המשפט העליון, חזר בו הנאשם מהערעור. עם זאת הודגש, כי יש לשלול את הטענה כי סחר בסמים "קלים" אינו סחר בסמים מסוכנים (ע"פ 6299/20 חן נ' מדינת ישראל (4.2.2021), כבוד השופט נ' סולברג (להלן - עניין חן)).
(2) ת"פ (מחוזי חיפה) 39884-12-19 מדינת ישראל נ' פוקלונסקי (10.8.2020) (כבוד השופט א' בולוס) - הרשעה בייצור והכנת סמים, בהחזקה שלא לצריכה עצמית ובהחזקת כלים. הנאשם הקים את המעבדה. נתפסו כ-950 שתילי קנאביס במשקל 100 ק"ג. לחובת הנאשם הרשעה בעבירות סמים. נקבע מתחם עונש בין 24 ל-48 חודשי מאסר. הושתו 33 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה וקנס בסך 25,000 ₪. הערעור נדחה (ע"פ 6489/20 פוקלונסקי נ' מדינת ישראל (8.4.2021), כבוד השופט נ' הנדל).
(3) ע"פ 8988/16 בן סימון נ' מדינת ישראל (8.3.2017) (כבוד השופט ס' ג'ובראן) (להלן - עניין בן סימון) - הרשעה בייצור והכנת סמים, בסחר בסמים ובנטילת חשמל במרמה. הנאשם הקים את המעבדה. נתפסו 282 שתילי קנאביס במשקל 87 ק"ג. לחובתו הרשעה קודמת. נקבע מתחם עונש בין 28 ל-48 חודש. הושתו 36 חודשי מאסר, מאסר מותנה וקנס בסך 40,000 ₪. הערעור נדחה.
(4) עפ"ג (מחוזי באר שבע) 66895-12-20 מדינת ישראל נ' עתמין (28.4.2021) (כבוד הנשיאה ר' יפה-כ"ץ, בהסכמת כבוד השופטים י' עדן וג' שלו) - הרשעה בייצור והכנת סמים ובהחזקת סמים שלא לצריכה עצמית. נתפסו 365 שתילי קנאביס במשקל 51 ק"ג. ערעור המדינה התקבל תוך הרחבת מתחם העונש והעמדתו על 24 עד 48 חודש (במקום 40-20), והחמרת העונש, אשר בהתחשב בשיקולי שיקום, הועמד על 20 חודש (חלף עבודות שירות), אך הקנס הופחת בהסכמה לסך 5,000 ₪ (במקום 25,000 ₪). בקשת רשות הערעור נדחתה (רע"פ 3287/21 עתמין נ' מדינת ישראל (12.5.2021), כבוד השופט י' אלרון).
7
(5) ת"פ (מחוזי מרכז) 47787-06-19 מדינת ישראל נ' דרור (23.5.2020) (כבוד השופט ע' קובו), גזר דין בעניין ארבעה מתוך שמונה נאשמים (להלן - עניין דרור במחוזי); ע"פ 4387/20 מדינת ישראל נ' דרור (8.2.2021) (להלן - עניין דרור) ערעורים בעניין שלושה מהנאשמים - דובר בפרשה שבה הואשמו שבעה נאשמים בקשר לרשת של שלוש מעבדות. הנאשמים 2-1 היו האחראים ואילו כל אחד מהנאשמים 4 ו-5 היה אחראי על מעבדה אחת. בא-כוח המאשימה הפנה לעניינו של הנאשם 8, אשר במשך כארבעה חודשים היה אחראי על תחזוקת אחת המעבדות, שבה נתפסו שתילי סמים מסוג קנאביס במשקל 400 ק"ג. הוא נדון ל-34 חודשי מאסר ובערעור הופחת המאסר ל-30 חודש.
16. לנוכח האמור טען בא-כוח המאשימה, כי בהתחשב בהיקף פעילות המעבדה הנדונה ובחלקו של הנאשם בהפעלתה, יש לקבוע מתחם עונש הולם בין 32 חודש ל-54 חודש.
בעניין עונשו של הנאשם בתוך המתחם טען, כי בהתחשב בהרשעותיו הקודמות, בחלקו בפעילות המעבדה אך גם בכך שהוא לא היה המממן והיוזם שלה, יש להשית עליו 36 חודשי מאסר.
בעניין הקנס הפנה בא-כוח כוח המאשימה אל עניין דרור במחוזי, שבו כבוד השופט ע' קובו דן במתחמי ענישה הולמים בעניין הקנסות, תוך אבחנה בין מנהלי המעבדות לבין האחראים עליהן. בהתאם לקביעות שם, לגבי מעבדה שבה נתפסו 100 ק"ג סמים נקבע מתחם בין סך 20,000 ₪ לסך 80,000 ₪ ולגבי מעבדה שבה נתפסו 400 ק"ג נקבע מתחם בין סך 50,000 ₪ לסך 200,000 ₪. בהתאם לכך טען, כי על מתחם עונש הקנס בנסיבותיו של הנאשם להיות בין סך 30,000 ₪ לסך 100,000 ₪. עוד הוסיף, כי למרות העובדה שהנאשם התגלגל אל העבירה בשל דוחק כלכלי, בעבירות הנדונות ישנה משמעות רבה להיבט הכלכלי ולכן לא ניתן להימנע מהשתת קנס.
בנוסף לכך טען בא-כוח המאשימה, כי יש להשית על הנאשם מאסר מותנה וכן להורות על פסילת רישיון הנהיגה שלו, כמתחייב מהוראות פקודת הסמים. בשל הקביעה כי הנאשם הוא סוחר סמים, עתר בא-כוח המאשימה לחילוט הרכוש ששימש לייצור הסמים ולחילוט הרכוש בשווי הרווח שהופק מהעבירות וזאת מכוח פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט-1969 (להלן - פקודת סדר הדין הפלילי), ומכוח פקודת הסמים.
טענות ההגנה
17. בא-כוח הנאשם טען כי על-פי העובדות המוסכמות, הנאשם עבד במעבדה במשך כחודשיים כפועל בלבד, או כלשונו, כ"תאילנדי", תמורת סך 10,000 ₪ ולטענתו, הדבר אף נתמך בראיות. לטענתו, למעט אי דיוק בתסקיר שירות המבחן בעניין העובדות, מדובר בתסקיר חיובי, שממנו עולה כי הנאשם מנצל את שהותו במעצר כדי להיטיב את דרכיו. הנאשם שולב בקבוצה טיפולית, נרתם לכך, משתף פעולה באופן מלא ואף ממלא תפקיד משמעותי בקבוצה. אמנם בעבר הנאשם נטש תהליכים טיפוליים קודם להשלמתם, אך ניכר שהפעם מדובר בתהליך ממשי.
8
בא-כוח הנאשם הוסיף, כי בלי למעט מחומרת העבירות, הן נעברו על רקע מצוקה כלכלית קשה וכי מדובר במצוקה המלווה את הנאשם לכל אורך חייו. הוא עשה מאמצים רבים להשתלב במעגל התעסוקה, אך בתקופה שקדמה לעבירה הגיע ממש לפת לחם. לעניין זה הפנה אל ע"פ 9094/12 טספאי נ' מדינת ישראל (28.4.2013) (כבוד השופט ס' ג'ובראן, פסקה 13), שבו נקבע כי מצוקה כלכלית העומדת ברקע העבירה, היא עובדה שיש לשקול (באותו עניין דובר בעבירת שוד).
בעניין הרשעותיו הקודמות של הנאשם טען בא-כוחו, כי העבירה האחרונה משנת 2016 וכי הוא מעולם לא נשא עונש מאסר בפועל. בשנים האחרונות הנאשם ניסה להשתלב במעגל התעסוקה. הוא כבן 64.5, נשוי ואב לילד כבן 9, שאותו לא ראה מספר חודשים, שאינו בקו הבריאות.
18. בעניין נסיבות העבירה טען בא-כוח הנאשם, כי הנאשם לא היה היוזם, המממן או מנהל המעבדה, אלא רק עסק בטיפוח הצמחים. אמנם נתפסו סמים במשקל 200 ק"ג, אך לא דובר במשקלם נטו. דומה כי בטענתו זו נתפס לכלל טעות, מאחר שבכתב האישום המתוקן נכתב (באותיות מודגשות), כי משקל שתילי הקנאביס שנתפסו היה "כ-200 ק"ג נטו". כן הדגיש, כי שכרו של הנאשם כלל מגורים ומזון במקום וסך 10,000 ₪ לחודש. מכל מקום, לטענתו הנאשם היה בתחתית שרשרת ייצור הסמים.
19. בעניין מדיניות הענישה הנהוגה טען בא-כוח הנאשם, כי פסקי הדין שאליהם הפנה בא-כוח המאשימה עוסקים בנאשמים שהיו אלו שהקימו את המעבדה, שאף הורשעו בעבירות נוספות, כגון גניבת חשמל ועבירות סמים נוספות, בעוד הנאשם הורשע רק בעבירת ייצור הסמים.
בעניין רמת הענישה במקרים שבהם לא דובר במי שהקים את המעבדה או ניהל אותה, ההרשעה הייתה רק בעבירת ייצור סמים וחלקו של הנאשם היה משני, הפנה אל שני פסקי הדין הבאים.
(1) ת"פ (מחוזי חיפה) 20596-11-17 מדינת ישראל נ' בטה (16.4.2019) (כבוד השופטת ר' פוקס) - הנאשם, ללא הרשעות קודמות, הורשע על-פי הודאתו בסיוע לייצור והכנת סמים, בהחזקת סמים שלא לצריכה עצמית ובהחזקת סמים לצריכה עצמית. במשך חודש וחצי הוא שמר על שטח גידול שהיו בו 3,600 שתילי קנאביס וכי משקל הסמים שהחזיק היה 228 ק"ג. נקבע מתחם עונש בין 16 ל-30 חודשי מאסר. משיקולי שיקום הושתו 9 חודשי מאסר בעבודות שירות, צו מבחן וקנס בסך 10,000 ₪.
(2) ת"פ (מחוזי מרכז) 58665-11-19 מדינת ישראל נ' יגאלי (8.9.2020) (כבוד השופט ע' קובו) - על-פי גזר הדין בעניין הנאשמים 3, 5 ו-6, דובר בהסדר טיעון שכלל הסכמה בעניין העונש. הם הורשעו על-פי הודאותיהם בעבירות ייצור והכנת סמים והנאשם 5 הורשע גם בהחזקת סמים לצריכה עצמית. תפקידם היה גידול הסמים. נתפסו פרחי קנאביס קצורים במשל 430 ק"ג. שלושתם נעדרי הרשעות קודמות. בהתאם למוסכם, הושתו 6 חודשי מאסר בעבודות שירות, מאסר מותנה וקנס בסך 6,000 ₪.
9
20. בעניין רמת הענישה במקרים שבהם חלקם של הנאשמים בגידול הסמים היה משמעותי ואף דובר במי שהקימו את המעבדה, הפנה בא-כוח הנאשם אל פסקי הדין הבאים, שבהם רמת הענישה נמוכה מזו שעליה הצביע בא-כוח המאשימה.
(1) ת"פ (מחוזי באר שבע) 37358-09-17 מדינת ישראל נ' בן דוד (23.12.2018) (כבוד השופטת ד' כהן) - דובר בהסדר טיעון שכלל הסכמה בעניין העונש. הנאשם הורשע על-פי הודאתו בעבירת ייצור והכנת סמים. נתפסו 1,484 שתילי קנאביס במשקל 48 ק"ג. לחובתו הרשעה קודמת. בהתאם למוסכם, שהוסבר בין השאר, בקשיים ראייתים, הושתו 6 חודשי מאסר בעבודות שירות, מאסר מותנה וקנס בסך 40,000 ₪.
(2) ת"פ (מחוזי ירושלים) 64166-09-19 מדינת ישראל נ' עבודי (19.1.2021) (כבוד השופט א' רובין) - שני הנאשמים הורשעו על-פי הודאותיהם. לשניהם הרשעות קודמות. הנאשם 1 הורשע בגידול סמים, החזקת חצרים והחזקת כלים. הנאשם 2 הורשע בסיוע לגידול סמים ובסיוע להחזקת כלים. נתפסו 400 שתילי קנאביס במשקל 142 ק"ג. בעניין הנאשם 1 נקבע מתחם עונש בין 24 ל-48 חודשי מאסר. הושתו 28 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה וקנס בסך 10,000 ₪. בעניין הנאשם 2 נקבע מתחם עונש בין 6 חודשי בעבודות שירות ל-18 חודש. הושתו 10 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה וקנס בסך 5,000 ₪.
(3) ת"פ (מחוזי תל אביב) 52341-07-20 מדינת ישראל נ' לב (20.5.2021) (כבוד השופטת ט' חיימוביץ) - הנאשם הורשע על-פי הודאתו בעבירת ייצור והפקת סמים ובעבירת נטילת חשמל. נתפסו סמים במשקל 250 ק"ג. נקבע מתחם עונש בין 33 ל-55 חודשי מאסר. הושתו 28 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה וקנס בסך 25,000 ₪.
(4) ת"פ (מחוזי ירושלים) 48084-03-19 מדינת ישראל נ' שם טוב (3.11.2019) (כבוד השופט מ' כדורי) - דובר בהסדר טיעון שכלל הסכמה בעניין העונש. הנאשם הורשע על-פי הודאתו בעבירת גידול סמים, החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, החזקת כלים להכנת סמים ונטילת חשמל. נתפסו 685 שתילי קנאביס במשקל 340 ק"ג. לחובתו הרשעות קודמות. המאשימה הסבירה את הסדר הטיעון בכך שהנאשם היה עושה דברם של אחרים וכי חלקו קטן משל שולחיו אשר טרם נתפסו. בהתאם למוסכם, הושתו 26 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה וקנס בסך 10,000 ₪. הנאשם צירף תיק שבמסגרתו הורשע בעבירת החזקת סכין, שבעטיה נדון בנפרד ל-20 ימי מאסר בחופף למאסר האמור.
10
(5) ת"פ (מחוזי ירושלים) 40327-10-19 מדינת ישראל נ' זדה (21.2.2021) (כבוד השופטת ר' פרידמן-פלדמן) - הנאשם, נעדר הרשעות קודמות, הורשע על-פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון שעל-פיו המאשימה תעתור להשית 36 חודשי מאסר בפועל. הנאשם הורשע בגידול סמים, החזקת כלים, היזק מיוחד בזדון, נטילת חשמל, עיסוק בעובדת חשמל ללא רישיון והתקנת מתקן חשמלי ללא היתר. נתפסו שתילי קנאביס במשקל 224 ק"ג. נקבע מתחם עונש בין 28 ל-50 חודשי מאסר. הושתו 24 חודשי מאסר ומאסר מותנה.
(6) ת"פ (מחוזי תל אביב) 1698-01-20 מדינת ישראל נ' חנום (11.7.2021) (כבוד השופט מ' לוי) - גזר דין בעניין שבעה נאשמים שהורשעו על-פי הודאותיהם בעבירות שונות שעניינן גידול סמים מסוג קנאביס במספר מעבדות. בתמצית: הנאשם 1 הורשע בגידול והפקת סמים, בהחזקת חצרים, בגניבת חשמל, בסיוע לגידול סמים ונדון ל-24 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה וקנס בסך 50,000 ₪; הנאשם 4 הורשע בעבירת גידול סמים, בהחזקת חצרים ובגניבת חשמל ונדון ל-24 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה וקנס בסך 80,000 ₪; הנאשמים 2, 5, 6 ו-7 והנאשמת 3 הורשעו בסיוע לגידול סם בצוותא. הנאשם 2 והנאשמת 3 נדונו לשל"ץ, מאסר מותנה וקנס בסך 15,000 ₪ ו-20,000 ₪ בהתאמה. הנאשמים 5, 6 ו-7 נדונו למאסר בעבודות שירות למשך 6, 7 ו-4 חודשים בהתאמה, מאסר מותנה וקנס בסך 10,000 ₪, 12,000 ₪ ו-7,000 ₪ בהתאמה.
21. בא-כוח הנאשם טען אפוא, כי בנסיבות הנדונות יש לקבוע מתחם עונש בין מספר חודשי מאסר בעבודות שירות לבין כ-18 חודשי מאסר וכי על עונשו של הנאשם להיות בתחתית מתחם העונש. זאת בהתחשב בחלקו בעבירה, בכך שהוא לא גרף רווחים מייצור הסמים אלא רק עבד במעבדה למחייתו ובהתחשב בכך שהרשעותיו הקודמות אינן קשורות לסוג העבירה הנדונה.
בעניין הקנס, פסילת הרישיון ובקשת החילוט טען בא-כוח הנאשם, כי בשל העובדה שהנאשם לא יוכל לשלם את הקנס, משמעות הטלתו תהיה הוספת תקופת המאסר שתיקבע חלף הקנס. לפיכך ביקש כי לא יושת קנס ולחלופין, שיועמד על סכום נמוך, כפי שנקבע בחלק מפסקי הדין שאליהם הפנה. מאחר שמשפחת הנאשם גרה בצפון הארץ ויכולתו להתפרנס תלויה ביכולתו לנהוג, ביקש כי רישיון הנהיגה לא ייפסל בפועל אלא שתיקבע רק פסילה מותנית. כן הוסיף, כי בנסיבות העניין למאסר מותנה תהיה משמעות רבה על תהליך השיקום של הנאשם.
דברי הנאשם
22. בשל חששו של הנאשם כי יהיה נרגש מדיי בעת שידבר בבית המשפט, הכין את דבריו בכתב וקרא את הדברים, כלהלן:
11
"אני רוצה לציין שאני מאוד מתחרט על מה שעשיתי. אני רוצה להסביר מה הוביל לאותי לטעות הנוראית הזאת, ושלא ישתמע שאני ממעיט מחומרת העבירה. היו לי חיים די קשים מבחינה כלכלית, בתקופה ההיא נקלעתי למצב שלא עבדתי בכלל בגלל הקורונה. אני עבדתי כיועץ תאורה למעלה מעשרים שנה. באותה תקופה החלפתי עבודה כמתקין תאורה והשוק היה מת. מפה זה התחיל. הגעתי לפת לחם. כשהציעו לי את ההצעה הזאת ידעתי שאני הולך לעשות עבירה אבל הייתי בסיטואציה שלא יכולתי להסתכל על אשתי בפנים, זו תקופה של צו פינוי מהדירה עקב אי תשלום. אני לא מצדיק את המעשה אבל ה'קש ששבר את גב הגמל' זה היה יום שישי, שאשתי אומרת לי בטלפון שלא מסכימים לרשום לה במכולת.
היום אני נמצא בהליך שיקומי בכלא ניצן כבר שישה חודשים, אך חודש אחד חליתי בקורונה והייתי בכלא אופק עד שהחלמתי. היום אני נמצא שם כסגן מתאם.
אני רציתי לעזור למשפחה שלי אבל בסופו של יום אני פגעתי בהם. בסוף יצא שאני רואה את אשתי נלחמת על כל שקל כדי להחזיק את הבית. אני מתבייש במה שעשיתי. אני מאוד מתגעגע לבן שלי, אני לא ראיתי אותו תשעה חודשים. אני מתבייש להסתכל עליו. אני מאוד מאוד מצטער על מה שעשיתי. אני יודע שאני לא אחזור למקום הזה יותר. אני סובל בבית המעצר, אני שם תשעה חודשים ואני מקלל כל לילה את היום שנולדתי ומה שמחזיק אותי זה אשתי והבן שלי. אני לא אחזור למקום הזה".
דיון והכרעה
קביעת מתחם העונש ההולם
23. הערכים החברתיים הנפגעים מהעבירה: עבירות הסמים לסוגיהן ובראשן עבירת ייצור והפקת סמים, שעונשה המרבי עשרים שנות מאסר, נועדו להגן על הציבור מפני הנזקים הישירים והעקיפים הנגרמים מצריכת סמים. בהם הפגיעה בצרכני סמים ובגופם והנזקים העקיפים הנגרמים לכלל הציבור בשל עבירות הרכוש והאלימות הנלוות לצריכת הסמים. תופעת הקמת מעבדות לגידול סמים הפכה לנפוצה ולמסוכנת ולפיכך אף נקבע לא אחת, כי היא מחייבת ענישה הולמת, אשר יהיה בה כדי להרתיע את מי שבוחר בדרך זו לעשיית רווחים קלים תוך פגיעה בציבור בכללותו.
אף ראוי להזכיר, כי בכל הנוגע לעבירה הנדונה, אין מקום לתפיסה כי סמים מסוג קנאביס הם לכאורה, "סמים קלים" שהענישה לגביהם תהיה סלחנית. ראו לעניין זה את אזהרת בית המשפט בעניין ע"פ 2596/18 זנזורי נ' מדינת ישראל (12.8.2018) (כבוד השופט י' עמית, פסקה 8):
"לפני סיום, ארשום הערת אזהרה לפני הצרכנים והמשתמשים.
12
ריבוי המקרים המובאים לפנינו בעת האחרונה - של גידול, ייצור והפקת קנבוס לשם הפצה ומכירה, כמו גם הפצה ומכירה של קנבוס תוך שימוש באפליקציית ה'טלגראס', מעוררים את התחושה, הגם שאינה מגובה בסטטיסטיקה או במחקר אמפירי, כי המדיניות שבאה לידי ביטוי בחוק הסמים המסוכנים (עבירת קנס מיוחדת - הוראת שעה), התשע"ח-2018 (שתחולתו ביום 1.4.2019) - זלגה שלא בטובתה למחוזות אחרים. צרכנים ומשתמשים ואנשים נורמטיביים, שבעבר לא היו נכונים ליטול על עצמם סיכון להסתבך בעולם הפלילי, נכונים כיום לילך צעד נוסף ולהפוך למגדלים ולסוחרים בסם. זאת, מתוך תפיסה שגויה כי מדובר ב'סמים קלים', ובהינתן הטכנולוגיה המאפשרת מכירה והפצה קלה ו'סטרילית' של סמים. ברם, סחר בסמים הוא סחר בסמים. ידע כל מי שמהרהר בדרכים לעשיית כסף קל, כי מדיניות הענישה לא השתנתה ובית המשפט רואה בחומרה עבירות של סחר והפצה של סמים מסוכנים, גם סמים 'קלים', תוך הטלת ענישה משמעותית ומרתיעה. צרכנים ומשתמשים - ראו הוזהרתם".
דברים דומים נאמרו בעניין חן (כבוד השופט נ' סולברג): "לצד האמור, נוכח ניסיונו של ב"כ המערער להיבנות מן האמור בבש"פ 8640/20 אבו קרינאת נ' מדינת ישראל (23.12.2020), ראינו לנכון להעיר הערה, ולהבהיר: פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973, קובעת במפורש כי קנאביס הריהו 'סם מסוכן' (שם, סעיף 1 והתוספת הראשונה). כך קבע המחוקק. קביעתו זו - היא הדין הנוהג והמחייב. 'סחר בסמים הוא סחר בסמים', ותפיסה שלפיה סחר בסמים 'קלים' איננו סחר בסמים מסוכנים - משוללת יסוד; אין לה אחיזה לא בדין המצוי, לא בדין הראוי: 'צרכנים ומשתמשים - ראו הוזהרתם' (דברי השופט י' עמית בע"פ 2596/18 זנזורי נ' מדינת ישראל, פסקה 8 (12.8.2018))".
מעבדת הסמים הנדונה היא מעבדה גדולה לפי כל קנה מידה, שהתוצרת בה הייתה בהיקפים עצומים. אכן, הנאשם אינו מי שהקים, יזם או מימן את המעבדה, אך הוא היה מעורב בהקמתה בכך שהיה מי ששכר את הנכס שבו הוקמה המעבדה בשכירות משנה ואף החל בהקמתה ובהפעלתה עם אחרים מיד לאחר חתימת חוזה שכירות המשנה. הוא אף בחר להתפרנס מייצור תעשייתי ממש של קנאביס בהיקפים עצומים. בנסיבות אלו, הפגיעה בערכים החברתיים הייתה ברף גבוה.
24. בחינת מדיניות הענישה הנוהגת: פסקי הדין שאליהם הפנו באי-כוח הצדדים ואף פסקי הדין הרבים הנזכרים בכל אותם פסקי-דין משקפים את מדיניות הענישה הנהוגה בעבירות ייצור והפקת סמים מסוג קנאביס במסגרת אותן מעבדות אשר למרבה הצער, צצות בזו אחר זו כפטריות אחר הגשם. מכל אותם פסקי דין עולה כי טווח הענישה רחב וכי הוא נגזר ממשתנים רבים, שהעיקריים שבהם הם חלקו של הנאשם בעבירה, תפקידו במעבדה, היקפי ייצור הסמים והכמות שנתפסה. מכל מקום, מתחמי הענישה שנקבעו בכל אותם פסקי דין כוללים על-פי רוב עונשי מאסר בפועל ובהתאם לכך, אף העונשים שהושתו בכל אותם מקרים כללו עונשי מאסר בפועל לתקופות לא קצרות, מאסרים מותנים וכן קנס בסכום משמעותי.
13
25. נסיבות העבירה: כמתואר בכתב האישום, דובר במעבדה גדולה מאד, ששטחה כ-400 מטר ואשר כללה ציוד רב, מגוון, מתוחכם, יקר ומורכב. כמות הסמים שנתפסה הייתה גדולה מאד, במשקל 200 ק"ג נטו, ששווים בסך כ-12,700,000 ₪. הנאשם עבר את העבירות בהיותו מודע לכל אלו, בהבינו את מעשיו, את הפסול שבהם ואת משמעותם. בנסיבות אלו ולמרות מצוקתו הכלכלית, חזקה עליו שיכול היה להימנע מלעבור את העבירות.
עם זאת, ניתן משקל לפרק הזמן הקצר יחסית, על-פי המוסכם כחודשיים, אשר במהלכו עבר הנאשם את העבירות (השוו: עניין דרור, פסקה 14), אך לצד זה וכאמור, גם אם הנאשם לא היה מנהל המעבדה, יוזם הקמתה או מי שמימן את הקמתה, ניתן משקל למעורבותו המשמעותית בהקמתה. על-פי העובדות שבהן הודה הנאשם, ביום 1.5.2020, כאחד-עשר חודש קודם לתפיסתו, הוא היה מי שחתם על הסכם שכירות המשנה לשכירת הנכס ששימש למעבדה והחל ממועד זה אף היה שותף להקמת המעבדה ולהפעלתה. בנסיבות אלו אמנם ניתן משקל לכך שהנאשם עבד במעבדה במשך תקופה קצרה, אך גם ניתן משקל לחלקו בעצם הקמתה ובבנייתה וכן ניתן משקל לכך שהוא היה מי שחי במעבדה והפעיל אותה בפועל תמורת שכר חודשי בסך 10,000 ₪ בחודש.
26. מתחם העונש ההולם: בהתאם לעיקרון ההלימה, תוך התחשבות בפגיעה הגבוהה בערכים החברתיים שנפגעו ממעשה העבירה, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות שבהן נעברה העבירה, כמפורט לעיל, מתחם העונש ההולם בנסיבות הנדונות הוא בין 24 ל-48 חודשי מאסר בפועל.
גזירת עונשו של הנאשם
27. נסיבותיו של הנאשם שאינן קשורות במעשה העבירה: ראשית, הנאשם הודה והכיר באחריותו לעבירה, אך הסביר זאת במצוקה כלכלית קשה שאליה נקלעה משפחתו. כך בעוד שכידוע, מצוקה כלכלית קשה ככל שתהיה, אינה נימוק המצדיק לעבור עבירות מכל סוג שהוא וממילא אינה יכולה לשמש נימוק להקלה בעונש. כפי שנקבע לעניין זה, למרות שקילת המצוקה הכלכלית ונסיבות חייו של הנאשם, "יש לבכר את שיקולי ההרתעה על השיקולים האישיים בעבירות מסוג זה" (עניין בן סימון, כבוד השופט ס' ג'ובראן, פסקה 10). שנית, ניתן משקל לגילו הלא צעיר של הנאשם, כבן 64.5, לבעיות הבריאות שמהן הוא סובל וכן להיותו אב לבן כבן 9, כך שעונש מאסר בפועל ובמיוחד אם יהיה לתקופה ממושכת, עשוי להקשות עליו בייחוד בשל מצבו הבריאותי ואף עשוי להקשות על בני משפחתו. שלישית, נשקלה העובדה שלחובת הנאשם שש הרשעות קודמות, ששתיים מהן בעבירות אלימות מהשנים 2015 ו-2017, גם אם לא מהשנים האחרונות ממש. כן ניתן משקל לכך שלמרות מספר הרשעותיו הקודמות, הוא מעולם לא נשא עונש מאסר בפועל. רביעית, נשקלה הירתמות הנאשם לתהליך הגמילה שבו השתלב במסגרת שירות בתי הסוהר, כמפורט בתסקיר שירות המבחן.
28. גזירת העונש המתאים לנאשם: איזון כלל השיקולים שעליהם עמדנו וכן שקילת עמדת המאשימה וטענותיו של באי-כוח הנאשם, מוביל להעמדת עונש המאסר שיושת על הנאשם בחלקו התחתון של מתחם העונש, גם אם לא בחלקו התחתון ממש. זאת לצד מאסר מותנה אשר ישמש לנאשם גורם מרתיע מפני חזרה לעבור עבירות.
14
29. הקנס: עבירות סמים ובייחוד אלו אשר נעברות ממניעים כלכליים, מחייבות השתת קנס כספי (עניין בן סימון, פסקה 10 והפסיקה שם), בדומה לכל עבירה אשר הניבה לעובר העבירה טובת הנאה חומרית (ע"פ 5668/13 מזרחי נ' מדינת ישראל (17.3.2016), כבוד השופט נ' סולברג, פסקה 48 (להלן - עניין מזרחי)). עם זאת, כמתחייב מהוראת סעיף 40ח בחוק העונשין, בעת קביעת סכום הקנס, ניתן משקל למצבו הכלכלי הדחוק של הנאשם ולהיקף חובותיו. "שכן אדם מורשע אשר אין ביכולתו לשלם את הקנס, עלול לשאת בעונש מאסר בפועל חלף הקנס, באופן המעורר חשש כי מצבו הכלכלי הוא שיכתיב את תקופת המאסר בפועל שבה יישא בגין העבירות שבהן הורשע" (עניין דרור, כבוד השופט י' אלרון, פסקה 13; עניין מזרחי, פסקה 52).
לפיכך ובהתחשב בכך שהנאשם עבד במעבדת הסמים כחודשיים תמורת סך 10,000 ₪ לחודש, אך גם בהתחשב במצבו הכלכלי הדחוק ובהיקף חובותיו ובשל החשש כי בשל כך ייאלץ לשאת במאסר חלף הקנס, סכום הקנס יהיה בסך 10,000 ₪ או 30 ימי מאסר תמורתו.
30. פסילת רישיון הנהיגה: אמנם בדרך כלל ועל-פי הוראות סעיף 37א בפקודת הסמים נכון לקבוע כי רישיון הנהיגה ייפסל בפועל, אולם בשל גילו של הנאשם (64.5) ומשך המאסר שיושת עליו, נראה כי ניתן להסתפק בשלילת רישיונו על תנאי. זאת בעיקר כדי שלאחר שחרורו מהמאסר, יוכל לנסות להשתקם ולהתפרנס.
31. צו חילוט: בהתאם להסדר הטיעון, נקבע בהכרעת הדין כי הנאשם הוא סוחר סמים. לפיכך ובהתאם להוראת סעיף 36א(ב) בפקודת הסמים ולהוראת סעיף 39 בפקודת סדר הדין הפלילי, ניתן צו חילוט על כל הציוד המתואר אשר נתפס במעבדה, כמתואר בכתב האישום (בפסקה 5 בכתב האישום ובפסקה 2 לעיל) ועל המקרר שנמצא במעבדה. כמו כן, סך 15,370 ₪ במזומן השייך לנאשם ואשר נתפס במעבדה, יחולט לטובת קרן החילוט.
לעומת זאת, בהתחשב בחלקו של הנאשם, הפחוּת בחומרתו לעומת חלקם של בעלי המעבדה, יוזמי הקמתה ומנהליה, בהתחשב בכך שהוא לא גרף את רווחי ייצור הסמים, בהתחשב בגילו המתקדם ובמצבו הכלכלי הדחוק מאד, וכן כדי לאפשר לו לשקם את חייו לאחר תום מאסרו, לא ראיתי לנכון לחלט את רכבו ואת מכשיר הטלפון שלו (שפרטיהם מופיעים בחלק ג' בכתב האישום המתוקן במסגרת הסדר הטיעון ובפסקה 4 לעיל).
גזר הדין - סיכום
32. בהתאם לכל האמור, עונשו של הנאשם יהיה כלהלן:
א. מאסר בפועל למשך עשרים ושמונה חודש, החל מיום מעצרו ביום 21.3.2021. במקרה של סתירה לרישומי שב"ס, יש לפעול על-פי רישומי שב"ס.
15
ב. מאסר מותנה למשך שישה חודשים. הנאשם יישא עונש זה אם תוך שלוש שנים מיום שחרורו מן המאסר יעבור עבירת סמים מסוג פשע.
ג. קנס בסך 10,000 ₪ או 30 ימי מאסר תמורתם. הקנס ישולם בעשרים תשלומים חודשיים שווים ורצופים, החל מיום 1.3.2022.
ד. פסילת מותנית של רישיון הנהיגה של הנאשם למשך שנתיים. רישיון הנהיגה של הנאשם ייפסל אם תוך שלוש שנים מיום שחרורו מן המאסר יעבור עבירת סמים מסוג פשע.
33. ניתן צו חילוט כמפורט בפסקה 31 לעיל.
זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך ארבעים וחמישה יום.
ניתן היום, י"ח בשבט התשפ"ב, 20 בינואר 2022, במעמד הנאשם ובאי-כוח הצדדים, כמפורט בפרוטוקול הדיון מהיום.
תמר בר-אשר, שופטת |
