1

 

 

 

1. בקשה לקבלת חומרי חקירה.

כנגד המשיבים הוגשה עתירה להכריז עליהם כבני הסגרה לגרמניה לפי סעיף 3 לחוק ההסגרה, תשי"ד-1954, בגין עבירות מרמה בהיקף מסחרי, יחד עם עבירות מרמת מחשב שנעברו במסגרת קבוצה עבריינית.

2

על פי העתירה המשיבים היו חלק מקבוצה שהפעילה מערך מסועף של אתרי אינטרנט שנחזו להיות פלטפורמות מסחר להשקעה במוצרים פיננסיים שונים. הקבוצה הפעילה מרכזי טלפנים שעמדו בקשר עם משקיעים. בפני המשקיעים הוצג מצג כי מתבצע מסחר בחשבונם והם זכו לרווחים אך בפועל לא התקיים כל מסחר בפלטפורמות.

הכספים שנתקבלו מהמשקיעים שימשו למימון המשך פעילות מערך הפלטפורמות וחלקם הארי הגיע דרך חברות שונות לכיסיהם של חברי הקבוצה, לרבות המשיבים.

בנוסף החל מ-2019 החלה הקבוצה להפעיל אתרים שנחזו להיות פלטפורמות שנועדו לאפשר למשקיעים שאיבדו כספם בהונאות סחר לקבלו חזרה, אך בפועל אלו שימשו לקבלת כספים נוספים במרמה.

2. המשיב 2 הסכים ביום 6.4.22 להכרזתו כבר הסגרה בתיק זה ועניינו הסתיים.

הבקשה לקבלת חומרי חקירה היא של המשיבים 1, 3, ו-4 (להלן - המשיבים).

3. בפרשיה נשוא העתירה התנהלה חקירה ישראלית ולעיונם של המשיבים הועברה רשימת חומרי חקירה בגין חקירה זו.

במסגרת הבקשה לקבלת חומרי חקירה עותרים המשיבים לקבלת חומר בנושאים הבאים:

(א) פירוט רב יותר של מהות חלק מהמסמכים המופיעים ברשימת חומרי החקירה

(ב) עיון בחלק מהמסמכים המופיעים ברשימת חומרי החקירה

(ג) רשימה מפורטת של המחשבים, הכוננים והטלפונים שנתפסו במהלך החקירה, ממי נתפסו ואילו חומרים מצויים במדיות אלו. בנוסף, פירוט של הקבצים שהופקו מחומרי המחשב המפורטים בפרטים 77-98 לרשימה, עם פרפראזה ביחס לתכנו של כל אחד מהקבצים.

(ד) תרגום מסמכים

 

פירוט של רשימת חומרי החקירה

4. הבקשה הוגשה על ידי המשיב 1 והצטרפו אליה המשיבים האחרים.

(א) פריטים מס' 30-29, 33 ברשימה - בקשות של הגרמנים ובקשה לעזרה משפטית מגרמניה לישראל - התבקש פירוט הנספחים לבקשות ככל שהיו.

בתגובת העותרת נטען כי מדובר בתרשומת פנימית אשר אינה נחשבת חומר חקירה ולפיכך אין מקום להרחבה.

3

בתגובת המשיבים הובהר כי נתבקשו הנספחים לבקשות ואלו מהווים חומר ראיות ולא תרשומות פנימיות.

5. בשלב זה עתירת המשיבים כעולה מהבקשה היא לפירוט נספחים ככל שהיו. מאחר ותגובת העותרת אינה מתייחסת לכך, תפרט העותרת במסגרת הרשימה האם היו נספחים לבקשות ומה טיבם.

6. (ב) פריטים 38-35 - תמלול בקשה מאיטייפ ותרגומים איטייפ - התבקש פירוט של אופי המסמך נשוא התרגום והתמלול.

בתגובת העותרת נאמר כי מדובר במסמכים הנוגעים לתרגום לעברית של הבקשה לעזרה משפטית ולזימון מתורגמנים לביצוע חקירות.

מתגובת המשיב 1 עולה כי הפירוט שניתן בתגובת העותרת לעניין זה מקובל עליו.

בתגובת המשיב 3 נתבקש פירוט של כל מסמך ומסמך כשהטעם לכך הוא שככל שמדובר בתרגום של נספחי הבקשה לעזרה משפטית, עשוי המשיב 3 לעתור לקבלה.

7. סבורה אני כי הפירוט שניתן בתגובת העותרת מספק. ככל שיתברר כי קיימים נספחים לבקשה לעזרה משפטית שהמשיב 3 זכאי לקבלם, תידון בקשתו בעניין זה בהמשך. ממילא עתר משיב זה לתרגום מלוא חומר העתירה.

8. (ג) פריטים 39-52 - מכתבים לבנק (בקשות להמצאת מסמכים מבנקים בהתאם לצו שיפוטי ומזכרים על שיחות עם הבנקים, תשובת הבנק הבינלאומי) - נתבקש פירוט לגבי מספר הצו, בית המשפט בו ניתן ושם הגורם שלגביו התבקשו המסמכים

(ד) מסמכים 119-130; 132-138; 140-153; 158; 195; 220; 499-500; 523-524 - מסמכי בנקים ומסמכים הקשורים להקפאות והפשרות של חשבונות - נתבקש פירוט לגבי הגורם (החשוד) נשוא המסמכים וביחס למסמכי הבנקים - גם אופי המסמך (בדומה לפריטים 155-156).

(ה) פריטים 53-62; 218 - נסחי טאבו - נתבקש פירוט בבעלות מי הנכס שבעניינו נסח הטאבו

(ו) מסמכים 159-171 - מסמכי נדל"ן וכלי שיט - נתבקש פירוט הגורם החשוד שאליו מתייחסים המסמכים

(ז) פריט 63 - מידע ביטוח לאומי - נתבקש פירוט לגבי מי המידע

(ח) פריטים 64-67 - בקשות והחלטות על קבלת תיקי בימ"ש - נתבקש פירוט לגבי ערכאת בית המשפט וסוגו, מספר ההליך והצדדים לו.

4

(ט) מסמכים 492-493; 496 - תכתובת מול עוה"ד של דוד בראל - נתבקש פירוט של התכתובת בדומה לזה שנרשם ביחס לפריט 475 ו-365-366.

(י) מסמך 515 - דו"ח פעולה של איתמר צור - נתבקש פירוט באשר לתוכן הדו"ח.

9. לטענת העותרת המבחן שנקבע בפרשת מאיו (בש"פ 501/09 היועמ"ש נ. מאיו) להעברת חומר מתיק חקירה ישראלי הוא האם יש בו כדי לסייע למבוקש להתגונן מפני בקשת ההסגרה. מבחן זה משליך על רמת הפירוט הנדרשת ברשימת חומר החקירה המועברת במסגרת הליך הסגרה.

לגבי פריטים (ג)-(ו) לעיל נטען כי מדובר במסמכים הקשורים לאיתור נכסים ומסמכים שאינם רלוונטיים לביסוס בקשת ההסגרה ולראיות התומכות בה. לפיכך אין בהם פוטנציאל להתגוננות מפני ההסגרה ואין הצדקה ליתר פירוט.

לטענת העותרת גם פירוט זהות האדם המבוקשת בסעיף (ז) לא תוכל לסייע לטענות ההגנה נגד הסגרה, כך גם הפירוט המבוקש בסעיף (ח) הנוגע למסמכים מהליכים אחרים, והפירוט המבוקש בסעיף (ט). לפיכך אין הצדקה לפירוט.

אשר לסעיף (י) נטען כי בטעות לא נכלל פירוט לגבי מסמך זה ברשימה. מדובר בדו"ח פעולה הנוגע לעריכת חיפוש אצל יורי דשבסקי וביצוע מעצרו.

עוד הוסף תיקון ביחס לפריט 459 ברשימה - ולפיו מדובר בדו"ח אימות (כתובת) ולא דו"ח עימות של דוד בר-אל.

העותרת ציינה כי הרשימה המקורית הועברה לבקשת המשיבים ביום 7.2.22 ובימים 7.3.22 ו-30.3.22 הועברו רשימות ובהן פירוט רב יותר של הפריטים ברשימה.

10. בתגובת המשיב 1 נטען כי הפירוט שהתבקש הוא פירוט מינימאלי שיעיד על אופי המסמך. טענות העותרת בכל נוגע לרלוונטיות חומרי חקירה ושאלת ה"אחיזה לאישום" מקומן בשלב העיון ולא בשלב עריכת הרשימה שתכליתה לאפשר למשיב לבחון האם הוא מבקש את הכרעת בית המשפט במחלוקות בשאלת הרלוונטיות. בנוסף, לרשימה חשיבות לגבי הקביעה האם חומר הראיות משקף בצורה הוגנת את התשתית הראייתית שקיימת במדינה המבקשת נגד המבוקש.

בתגובת המשיב 3 נטען כי ב"כ העותרת מניח את המבוקש בקביעותיו כי אין בחומר האמור כדי לסייע בהתגוננות מפני בקשת הסגרה. תכלית העברת הרשימה היא לאפשר למשיבים לטעון מדוע יש להעביר אליהם את החומרים. לפיכך הרשימה חייבת לקיים את תכליתה, ואין מקום בעניין זה "לסמוך" על שיקול דעתו של ב"כ העותרת. העברת רשימות קודמות אך מעידה על חסרונן.

5

גם בתגובת המשיב 4 נטען כי טענת העותרת בנוגע להעברת רשימות קודמות אך מלמדת על חסרונן. טענת העותרת בעיקר בעניינם של המסמכים הפיננסיים והבנקאיים אינה יכולה לעמוד משעה שבמסגרת בקשה לצו זמני ברכוש, טענה כי כספי לקוחות הוזרמו לחשבונות הבנק של המשיבים. נטען בעיקר כי השאלה האם החומר רלוונטי או לא להליך ההסגרה יכולה להתברר רק לאחר פירוט ברשימת חומר החקירה ואין הדבר נתון לבחינתו הבלעדית של ב"כ העותרת. הוסף כי העובדה היא כי היחידה החוקרת טרחה על איסופו של החומר האמור.

דיון והכרעה

11. דין הבקשה בעניין זה להתקבל.

עיון ברשימה מעלה כי בנוגע לחלק מהמסמכים הפירוט המבוקש עניינו במי מהמשיבים לעתירה נוגעים המסמכים, בחלקם האחר מתבקש פירוט שניתן לגבי מסמכים מקבילים ברשימה ובחלקם פירוט לגבי פרטי הליכים משפטיים.

אכן בהתאם להלכת מאיו אין העותרת נדרשת להעביר למשיבים את מלוא חומר החקירה אלא אך "חומר שעשוי לשמש מבוקש להתגונן מפני מעשה ההסגרה" (ר' שם, פיסקה 9). עם זאת, אין בידי לקבל את טענת ב"כ העותרת ולפיה כלל זה משליך על מידת הפירוט הנדרשת ברשימה כך שאין עליה לפרט את אותם חומרים שלסברתה אינם עשויים לשמש מבוקש להתגונן מפני מעשה ההסגרה. עניין אחרון זה נתון להכרעת בית המשפט לאחר שמיעת טעוני הצדדים. תכלית עריכת הרשימה (להבדיל מהעברת החומרים) היא לאפשר למשיבים לעתור לחומרים שלטענתם רלוונטיים להגנתם. בהיעדר רשימה מפורטת נמנע מהם לעשות כן.

מאחר ולגבי פריטים (ב) ו-(י) ניתן פירוט מספיק בתגובת העותרת, תעביר העותרת רשימה מפורטת של חומרי החקירה הנזכרים בסעיפים (ג)-(ט) לעיל וכן פירוט של נספחים, ככל שקיימים, בפריט (א).

ככל שלטענת העותרת חומר מסויים הוא חסוי בהתאם לדין ומטעם זה אין לפרטו ברשימה, עליה לציין זאת במסגרת הרשימה.

 

רישום של מסמכים וחומרי מדיה שנתפסו על ידי החוקרים הישראלים ואינם מופיעים ברשימת חומרי החקירה

12. המשיב 1 טען אך לכך שרשימת חומרי החקירה תכלול את כלל המסמכים וחומרי המדיה שנתפסו על ידי החוקרים הישראליים, ככל שאינם מופיעים ברשימת חומרי החקירה.

6

המשיב 3 עתר לקבלת רשימה מפורטת של המחשבים, הכוננים והטלפונים שנתפסו במהלך החקירה, ממי נתפסו, ואיזה חומרים מצויים במדיות אלו. כמו כן, פירוט של הקבצים שהופקו מחומרי המחשב המפורטים בסעיפים 77-98, עם פרפראזה ביחס לתכנו של כל אחד מהקבצים.

המשיב 3 עותר לקבל את חומרי המדיה עצמם ולכל הפחות את פירוט תוכן קבצי המדיה וזאת על מנת לבחון את מכלול החומר הדרוש לו כדי לבסס את טענתו כי השווק שביצע המשיב אינו קשור למשקיעים וכי החומרים שצורפו לבקשה מציגים תמונה מטעה של חומר ההסגרה. לכל הפחות טוען המשיב 3 כי יש להעביר רשימה של כלל ההתכתבויות שהמשיב 3 היה צד להן.

13. לטענת העותרת אין מקום להמצאת רשימה כאמור, ודאי לא להעברת החומר שכן הטעמים אותם פירט המשיב 3 אינם רלוונטיים לבקשת ההסגרה והופכים את הנטלים הפסיקתיים בעניין זה. בנוגע לקבצים מדובר ביצירת רשימה חדשה, יש מאין, או לחילופין להעביר עותק מהקבצים עצמם, דבר שאף לא נעשה בתיקים פליליים רגילים. קבלת הבקשה בעניין זה תפגע בפרטיותם של צדדים שלישיים ותוביל לסרבול ההליך והתמשכותו.

 

דיון והכרעה

14. רשימת חומרי החקירה כוללת פירוט של דוחות פעולה שנעשו למכשירי מדיה שונים ופירוט באלו מכשירי מדיה מדובר (סעיפים 77-98 לרשימה). ככל שקיימים מסמכים ומכשירי מדיה שנתפסו על ידי רשויות החקירה הישראליות לצרכי חקירה ואינם מופיעים ברשימה, יש לכללם ברשימה.

15. אשר למידת הפירוט של קבצי המדיה הכלולים במחשבים וטלפונים שנתפסו.

בתה"ג 53103-02-21 מדינת ישראל נ. יצחק כהן סברתי כי יש לחייב את המשיבה בהמצאת רשימת הקבצים של המחשבים והטלפונים של המשיב ולחילופין ככל שאין בידה רשימה כאמור, בהעתק דיגיטאלי של תוכן המחשבים והטלפונים.

בערר שהוגש על אותה החלטה, בש"פ 4953/21 יצחק כהן נ. היועץ המשפטי לממשלה (כב' השופט י. אלרון) נקבע כי אין מקום להעברת החומר האמור.

ב"כ המשיב ביקש לאבחן את נסיבות אותו מקרה מענייננו.

7

16. מתגובת העותרת בתיק זה עולה כי אין בידה רשימה של קבצי המדיה הכלולים במחשבים ובטלפונים וכי מדובר למעשה ביצירת רשימה חדשה, יש מאין. בנסיבות אלו איני רואה מקום לחיוב העותרת ביצירת רשימה כאמור, מה גם שעיון ברשימת חומרי החקירה מעלה כי אין המדובר בחומרי מדיה של המשיב דווקא, ויתכן והם כוללים קבצים שעצם חשיפתם עלולה לפגוע בצדדי ג'.

אשר לבקשה להעברת החומר עצמו, כולו או חלקו. הבקשה בעניין זה תידון במאוחד עם בקשת המשיבים האחרים לעיון בחומרי החקירה, בקשה שטרם הושלמה.

 

תרגום מסמכים

17. ב"כ המשיב 3 עותר לתרגום לעברית של בקשת ההסגרה על נספחיה וכן תרגום לעברית של בקשת ההסגרה על נספחיה בעניינו של דוד בראל שהוגשה ביום 14.3.22 (תה"ג 28586-03-22) ואשר קשורה לאותה פרשיה ואף נתבקש על ידי העותרת איחודה עם העתירה הנוכחית.

ב"כ המשיב 4 אינו עותר לתרגומו לעברית של כלל החומר אלא לתרגומן של שתי בקשות ההסגרה (הנוכחית וזו של דוד בראל) וכן לתרגומן של 7 חקירות של העדים הגרמניים (צורפו כנספח 37 לעתירה) וכן של שתי חקירות של עובדות החברה בגאורגיה שצורפו במסגרת חומרי החקירה החדשים בעניינו של בראל. מדובר על פי הנטען בחומרי חקירה מהותיים המהווים 120עמודים מתוך למעלה מ-1000 עמודים שרובם באנגלית.

18. לטענת העותרת לא ניתן לטעון כי השפה האנגלית אינה שגורה בפי המשיבים שכן החומר הנלווה לבקשת ההסגרה מלמד שההתנהלות היומיומית וההתכתבות בין חברי הקבוצה נעשתה באנגלית. כן עולה ממנו כי המשיבים 4-3 דוברים את השפה האנגלית ברמה מספקת להבנת בקשת ההסגרה והחומרים הנלווים לה. הפסיקה בנושא תרגום בקשות ההסגרה אינה דורשת רמת הבנה מקצועית מאת המבוקש ומסתפקת ביכולת הבנה יומיומית. בנוסף, עיתוי בקשת התרגום, כארבעה חודשים לאחר הגשת העתירה, מעורר את החשש כי אין המדובר בבקשה תמת לב אלא בבקשה שמטרתה להאט את ההליכים.

19. בתגובה טען המשיב 3 כי הטענות העובדתיות של העותרת בכל הנוגע לידיעתו את השפה האנגלית אינן נכונות והעותרת ודאי לא עמדה בנטל להוכיחן. נטען כי הבקשה הוגשה בסמוך לאחר קבלת ההודעות המשמעותיות הראשונות באנגלית.

בתגובת המשיב 4 נטען כי הבנת הניואנסים של הודעות שנגבו מלכתחילה בגרמנית ובגיאורגית היא הכרחית וההסתמכות בנסיבות אלו על ידיעתו של המשיב 4 אנגלית בתחום עבודתו אינה רלוונטית. נטען כי אין מקום להפיל את נטל התרגום על המשיב וכי את הטענה ל"משיכת זמן" יש להפנות לעותרת אשר החזיקה חומרי חקירה רלוונטיים לדוד בראל במשך מספר חודשים עד להעברתם לב"כ המשיב.

8

20. בבש"פ 501/09 היועץ המשפטי לממשלה נ. מאיו נקבע כי "אין להלום מצב שבו מחסום לשוני יהפוך למחסום מהותי בדרכו של בעל-הדין להתגונן מפני האישומים נגדו", כי "לא די בכך שהמבוקש מיוצג בידי עורך-דין יודע משפט ולע"ז" וכי "כשם שאין הדין מטיל על נאשם את החובה לשאת במלאכת התרגום בכוחותיו-הוא או לממנה מכיסו, כך אין מקום להשית עול זה על מבוקש להסגרה. שאלמלא כן, עלול לקום חשש כי תקופח הגנתו של מבוקש שלא יוכל להעמיד את המשאבים הדרושים לדבר" (פיסקה 7).

בצד האמור נקבע כי "...לצד קביעתה של חובת תרגום והטלתה על רשויות המדינה - וחד הוא לצורך דיוננו זה אם יעשו כן בעצמן או באמצעותה של המדינה המבקשת, לעולם תהא שמורה לבית-המשפט היושב לדין הסמכות לסייג חובה זו ולהתאימה למקרה שבפניו. כך, תוכל הערכאה שעל ההסגרה להידרש לטענת המדינה ולפיה מן הראוי לפטור אותה לחלוטין, בשל נסיבות עליהן בכוחה להצביע, ממלאכת התרגום או למצער לצמצם את היריעה באשר לחומר שיש לתרגמו. בית-המשפט ישקול בדבר ויחליט על-פי שיקול-דעתו" (שם, פיסקה 8).

21. בבש"פ 4953/21 יצחק כהן נ. היועץ המשפטי לממשלה נאמר כי "בית משפט זה עמד לא מכבר על החובה ועל הצורך לתרגם בקשות הסגרה שאינן בשפה השגורה בפי המבוקש....יחד עם זאת, חובה כללית זו נבחנת בכל מקרה ומקרה על פי נסיבותיו הייחודיות. בתוך כך, נדרש בית המשפט לבחון את נחיצות התרגום עבור מבוקש ספציפי, תוך התחשבות בהימשכות הליך ההסגרה כתוצאה מההמתנה לתרגום הבקשה. בכלל זה, יש לבחון אם בקשת התרגום באה בעקבות ניסיון המבוקש "להיאחז בחובת התרגום במאמץ לדחות ככל הניתן את הליכי ההסגרה, או מכל טעם אחר שאינו תם-לב" (עניין מאיו, פסקה 8)" (שם, פיסקה 9).

באותו מקרה נקבע כי אין מקום להורות על התרגום בשים לב לכך שמדובר במי שהתגורר בארצות הברית קרוב ל-20 שנה, ניהל בה עסק ואף ניהל בה הליך פלילי וריצה עונש מאסר בפועל. הוסף כי ממילא הדיון בבקשת ההסגרה לא נועד לליבון פרטי האישומים עצמם.

22. בענייננו אין המדובר במי שהתגוררו במשך 20 שנה בארץ דוברת אנגלית והתנהלו בה, אלא במי שעל פי הנטען התנהלו בשפה האנגלית אל מול חברי הקבוצה האחרים וכן אל מול מעורבים אחרים בפרשה ועובדים. זאת כאשר המשיב 3 התגורר במשך כשנה בגאורגיה והתנהל שם אל מול עובדים שאינם דוברי עברית. ואילו המשיב 4 עובד גם כיום בחברה שההתנהלות בה באנגלית ומציג עצמו כדובר אנגלית ברמה של שפת אם.

בקשתו של המשיב 3 היא גורפת ומתייחסת לכלל מסמכי ההסגרה. בקשה גורפת מעין זו אינה עולה בקנה אחד עם העובדה שהמשיב עבד כשנה בגאורגיה והתנהל בתקשורת אלקטרונית אל מול חברי הקבוצה באנגלית ומעוררת בהיבט זה סימני שאלה. לפיכך איני רואה מקום להיעתר לה.

9

בקשתו של המשיב 4 היא כאמור מצומצמת יותר ומתייחסת למספר הודעות ולבקשות ההסגרה עצמן. עם זאת, ב"כ המשיב לא חלקו בתגובתם על הטענה ולפיה משיב זה עובד כיום בחברה שההתנהלות בה באנגלית וכי מציג עצמו כמי שדובר אנגלית ברמה של שפת אם. לפיכך, גם הבקשה בעניינו של משיב זה דינה להידחות.

עיון בחלק מהמסמכים המופיעים ברשימת חומרי החקירה

23. בקשות המשיבים להעברת מסמכים מרשימת חומר החקירה הישראלי נענתה בסירוב מצד העותרת מהטעם שאינן מנומקות ומטעמים נוספים. מלכתחילה סברתי כי ניתן יהא בדרך זו לצמצם מחלוקות ולקצר בהליך אילו יעבירו המשיבים אך רשימה של החומרים המבוקשים על ידם ואולם לאור רוחב יריעת המחלוקת, רשאים המשיבים להגיש בקשה מנומקת בכל הנוגע לחומרי החקירה שהתבקשו על ידם וזאת עד ליום 16.6.22.

 

סוף דבר

24. העותרת תמציא עד ליום 12.6.22 רשימה מפורטת בהתאם לאמור לעיל.

המשיבים ימציאו עד ליום 16.6.22 בקשה מנומקת בכל הנוגע לכלל חומרי החקירה שהתבקשו על ידם.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ניתנה היום, ז' סיוון תשפ"ב, 06 יוני 2022, בהעדר הצדדים.