1

 

 

1. בקשה לקבלת חומרי חקירה לפי תקנה 8 לתקנות ההסגרה (סדרי דין וכללי ראיות בעתירות), תשל"א-1970.

כנגד המבקש הוגשה בקשה להכרזתו כבר הסגרה לפי סעיף 3 לחוק ההסגרה, התשי"ד-1954 וזאת בגין עבירות קשירת קשר לביצוע פשע והלבנת הון שבביצוען הוא מואשם בארצות הברית.

2. על פי תצהיר התובע מארצות הברית שצורף לבקשה, בתקופה שבין ינואר 2013 לספטמבר 2019 ניהל המבקש ממקום שבתו בישראל יחד עם שותפה המתגוררת בארצות הברית, רשת עניפה לשרותי זנות בארצות הברית וזאת באמצעות אתרי אינטרנט אשר פרסמו את שרותי הרשת וחיברו בין נשים המספקות שירותי מין לצרכני זנות ברחבי ארצות הברית והכל תוך השאת רווחים גדולים.

המבקש ושותפתו פעלו להסתיר את רווחי הרשת באמצעות העברת רווחים דרך מספר חשבונות בנק, כרטיסי אשראי וחשבונות יעודיים להעברת כספים וכן עשו שימוש ברווחים להמשיך ולתחזק את פעילות הרשת. באחד מחשבונות הבנק שאליו הועברו כ-850,000$ מרווחי הרשת, היה המבקש מורשה חתימה בלעדי. בתקופה הרלוונטית המבקש קיבל לידיו סכומי כסף, בשקלים, בשווי של מעל 1.2 מליון דולר אמריקאיים מרווחי הרשת, אשר הועברו אליו בדרכים שנועדו להסוות את מקורם ואת עצם העברתם לידיו.

3. בבקשה לקבלת חומרי החקירה עותר המבקש למספר סוגי חומרים. אדון בהם אחד לאחד.

2

א. העתק מכלל חומרי החקירה שנתפסו בתיק החקירה הישראלי שבמסגרתו נחקר המבקש בגין אותם מעשים שבגינם מתבקשת הסגרתו.

בבקשה נטען כי חלק מחומרי החקירה המבוקשים הועברו למבקש אך סדרת מסמכים, אותם פירט, לא הועברו על אף שמדובר בחומרים חיוניים לצורך הבנת התמונה העובדתית והמשפטית הנוגעת להליך ההסגרה. לטענת ב"כ המבקש הוא זקוק לחומר כדי לחזק את טענתו שהמבקש לא ידע כי הנשים מקיימות יחסי מין עם הלקוחות, כדי להראות שהמבקש עסק רק בפרסום ולא היה בקשר עם הנשים המלוות, וכדי לנסות ולהפריך את הטענות בנוגע להתנהלות הכספית.

בתגובת המשיבה נטען כי החומר שצורף לעתירה הוא כל החומר המצוי בידי המשיבה אשר התקבל מאת רשויות ארצות הברית, וכי בנוסף הועברו למבקש חלק מהחומרים מתיק החקירה אשר מנהלת משטרת ישראל כנגד המבקש. נטען כי יש לדחות את הבקשה לקבלת חומרים נוספים שכן אין בהם כדי לסייע למבקש להתגונן בפני בקשת ההסגרה אלא הם דרושים למבקש כדי לארגן את הגנתו מפני האישומים לגופם ולבסס טענות הגנה בנוגע למצבו הנפשי של המבקש ואינם עולים בקנה אחד עם תכלית ההליך ההסגרה.

4. תקנה 8 לתקנות ההסגרה קובעת כי:

"הוגשה עתירה - רשאי המבוקש או סנגורו לעיין בכל זמן סביר בכל חומר ראיות שבכתב הנוגע לעתירה ומצוי בידי העותר ולקבל את שמות העדים שבדעת העותר להשמיע בעת הדיון בעתירה ונושא עדותם."

הבטוי "הנוגע לעתירה" פורש כרחב יותר מהחומר עליו התבססה המדינה המבקשת בבקשתה וכי "חומר הראיות הרלוונטי הוא כל חומר שעשוי לשמש מבוקש להתגונן מפני מעשה ההסגרה". (בש"פ 501/09 היועץ המשפטי לממשלה נ. גיא מאיו (פיסקה 9)). בצד האמור "היקפה של חובת הגילוי נקבע על-פי תכליתה - היכולת להתגונן מפני בקשת הסגרה. אין מטרת הגילוי לאפשר למבוקש לארגן את פרשת הגנתו לגוף האישומים נגדו. זו האחרונה היא סוגיה נפרדת, שמקומה יכירנה בשלב הדיון באישומים גופם, ואין היא רלוואנטית לדיון בעתירה להכריז על מבוקש כבר-הסגרה" (שם, פיסקה 12). 

 

5. טענתו העיקרית של המבקש כנגד עתירת ההסגרה היא כי לא די בחומרים שצורפו לבקשת ההסגרה על מנת להעמיד את המבקש לדין בישראל בעבירה נשוא בקשת ההסגרה, כי התשתית הראייתית לכך שהמבקש פרסם שירותי מין ולא שירותי לווי בלבד היא דלה ביותר, והמיוחס לו בבקשת ההסגרה מבוסס על קפיצות לוגיות שאין לקבלן. נטען לחילופין, כי גם אם ניתן לייחס למבקש פרסום שירותי זנות, אין המדובר, להבדיל מעבירת סרסרות, בעבירת מקור לפי חוק איסור הלבנת הון.

3

 

6. בבקשתו עותר המבקש לגלוי מלוא החומרים המצויים בידי רשויות החקירה בישראל בעקבות החקירה שניהלו, ואשר לא הועברו אליו בעקבות בקשתו.

 

לאחר הדיון הועברו החומרים האמורים לעיוני.

 

להלן יפורטו המסמכים המבוקשים.

א. "מסמכים שנאספו ממידע גלוי באינטרנט"

ב"כ המשיבה הבהיר בדיון כי מדובר בהחלטות של בית המשפט בארצות הברית אשר הורדו מהאינטרנט, חלקן בעניין המבקש. נטען כי בכל מקרה אין הדבר רלוונטי להליך ההסגרה.

מדובר בחומר גלוי אותו יכול המבקש להשיג, לא ברור כיצד יש בחומר האמור כדי לסייע למבקש להתגונן בפני בקשת ההסגרה ולא נטען דבר בהקשר זה. לפיכך הבקשה לעניין מסמך זה נדחית.

ב. בקשת לקבלת מידע מביטוח לאומי + תשובות בנוגע למבקש וכן העתק פרוטוקול פושטי רגל 28842-03-12 בעניין המבקש.

ב"כ המבקש לא חלק על כך שמדובר בחומר שבאפשרות המבקש להשיג, לא ברור כיצד יש בו יש בו לסייע בהגנת המשיב מפני בקשת ההסגרה ולפיכך הבקשה נדחית.

ג. צילום מסך -פרטים ליצירת קשר DOMAIN FOR SALE וכן דוח בדיקה באינטרנט לפי מספר נייד ונייחים.

אלו לטענת ב"כ המבקש רלוונטיים לעתירת ההסגרה עצמה ולשאלת הקשר בין המבקש והאתרים.

לטענת המשיבה צילום המסך הינו של דף אינטרנט שהמבקש מציע מכירה של דומיינים באינטרנט ואילו דו"ח הבדיקה עניינו היכן מופיע מספר הטלפון של המבקש באינטרנט, כלומר היכן מפרסם מוצרים למכירה.

מדובר בחומר גלוי הנגיש למבקש ואינני סבורה כי הוא רלוונטי להגנה מפני בקשת ההסגרה והבקשה להמצאת חומרים אלו נדחית.

ד. מזכר - ניתוח תשובת חברת ישראכארט 5.2.2020 ונספחים

לטענת המבקש החומר רלוונטי לעתירה העוסקת בקבלת כספים באמצעות כרטיסי אשראי.

ב"כ המשיבה ציין כי מדובר בניתוח תשובות מחברת ישראכארט בכל הנוגע לכרטיסים בהם עשה שימוש המבקש, מדובר במזכר יחד עם פירוט נספחי כרטיסי האשראי.

4

עיינתי בחומר האמור ומעבר לכך שהנספחים עצמם הינם בגדר חומר גלוי למבקש, איני רואה כיצד יכול לסייע בידי המבקש כנגד בקשת ההסגרה. לפיכך הבקשה נדחית.

ה. עוד עותר המבקשלהעתק קובץ פירוט משיכות - בנק מזרחי טפחות.

מדובר לדברי ב"כ המשיבה בקובץ משיכות על שם המשיב או שותפתו או אמה

לטענת ב"כ המבקש מדובר בחומר רלוונטי לבקשת ההסגרה ולפיה המבקש הלבין הון באמצעות משיכת כספים באמצעות כרטיסי אשראי.

אף כאן, מעבר לקשר לרישומים, לא ברור כיצד פירוט משיכות מחשבון בנק יכולות לסייע למבקש כנגד בקשת ההסגרה ולפיכך הבקשה נדחית.

ו. אישור על תשלום זכיות של המועצה להסדר ההימורים בספורט.

ב"כ המשיבה ציין בדיון כי מדובר בקבלות ואישורים על כך שהמבקש זכה בלוטו, טוטו.

לטענת ב"כ המבקש מדובר במידע רלוונטי לטענת המשיבה שמקור הכנסותיו של המבקש הוא מכספים בחו"ל.

גם אם כך, מדובר בחומר גלוי למבקש ובטענת הגנה כנגד האישומים לגופו ולא בטענה כנגד בקשת ההסגרה. לפיכך הבקשה להמצאת חומר זה נדחית.

ז. ב"כ המבקש עותר לקבלת 4 הודעות (ושני תמלילים) שנגבו מאת שני חברים של המבקש, מאת אחיינו ואחותו.

לטענת ב"כ המבקש המקורות הכספיים שלו נמצאים בליבת הנושא הנדון בהליכי הסגרה ומכאן הרלוונטיות של הודעות אלו.

לטענת ב"כ המשיבה טענתו של המבקש כי הוא נזקק לחומרים היא טענה כללית ללא נימוקים.

עיינתי בארבעת ההודעות וסבורה אני כי הודעותיהם של האחיין ירין כהן ושל אחות המבקש שרה כהן הם ב"נוגע לעתירה", לא ניתן לאמר כי הם רלוונטיים אך להגנה לגוף האישומים ויש להעבירם למבקש.

ח. חומרי חקירה נוספים להם עתר המבקש נוגעים לבדיקת מחשביו של המבקש והתוצרים שנתגלו. מאחר וכפי שיפורט להלן סבורה אני כי יש להעביר למבקש העתק דיגיטאלי של כלל החומר המצוי במחשבים, הבקשה בעניין זה במסגרת חומרי החקירה מתייתרת.

 

5

ב. העתק מהמחשבים והטלפונים של המבקש שנתפסו במסגרת תיק החקירה הישראלי, ולכל הפחות העתק דיגיטאלי של תכנם - וזאת מאחר ותכנם נוגע לעתירת ההסגרה.

7. המבקש עותר לקבלת המחשבים והטלפונים שלו שנתפסו במסגרת תיק החקירה הישראלי ואשר בהם חומרים הנוגעים לעתירה ושעניינם בניית אתרים ותכתובות עם השותפה האמריקאית המוכיחים לטענתו, בין היתר, את חוסר מודעותו של המבקש שהמלוות עסקו, אם אכן כך, בשירותי מין. הימנעות המשיבה מלכלול ברשימת חומר החקירה את רשימת החומר שהופק מהמחשבים והטלפונים מונעת מהמבקש לבקש קבצים ספציפיים וככל שהחליטה המשיבה שלא לערוך רשימה כזו עליה להעביר את החומר בכללותו או העתק דיגיטאלי שלו.

ב"כ המבקש ציין בדיון כי החומר דרוש על מנת להראות את תפקידו של המבקש בפרשה, נתון המשליך על סווג העבירה ועל האפשרות להעמיד את המבקש לדין במשפט הישראלי, נתון הרלוונטי לבקשת ההסגרה.

8. בתגובת המשיבה נטען כי יש לדחות את בקשת המבקש שכן הנימוקים לקבלת החומר מתאפיינים בניסיון המבקש לארגן פרשת הגנתו מפני האישומים לגופם ואין בהם בכדי לסייע להתגונן מפני פרשת ההסגרה והעתירה שהוגשה בעקבותיה.

בדיון ציין ב"כ המשיבה כי אמנם מדובר בחומרים שהועברו לארצות הברית ומהווים חלק מחומר החקירה שם אך מאחר ועל פי הפסיקה המדינה המבקשת אינה צריך להעביר את כלל חומרי החקירה אלא רק את החומר שמבסס לשיטתה את הבסיס לבקשת ההסגרה ומאחר והמדינה המבקשת לא סברה כי מדובר בחומר שיש לצרפו לבקשה, ואינו רלוונטי להגנת המבקש מפני בקשת ההסגרה אין מקום להעבירו. עוד צויין כי אין בנמצא רשימת קבצים.

הכרעה

9. סבורה אני יש לחייב את המשיבה בהמצאת רשימת הקבצים של המחשבים והטלפונים של המבקש ולחילופין ככל שאין בידה רשימה כאמור, בהעתק דיגיטאלי של תוכן המחשבים והטלפונים. מדובר בחומר של המבקש המצוי בידי המשיבה ואף הועבר למדינה המבקשת כחלק מחומר החקירה שם. לטענת המבקש יש בחומר האמור כדי לתמוך בטענתו בדבר סוג העבירה שניתן לייחס לו וכתוצאה מכך האפשרות להעמידו לדין במשפט הישראלי. הגם ששאלה זו עשויה להשיק לשאלת ארגון ההגנה לגוף האישומים, שאלה שאינה אמורה להתברר במסגרת הליך ההסגרה, אין לשלול מהמבקש את האפשרות לשכנע כי יש בחומר האמור כדי לחזק את טענתו כי אין בחומר נשוא בקשת ההסגרה כדי לספק את התשתית לעבירה המיוחסת לו כדי להעמידו לדין בישראל.

 

6

 

ג. תרגום לעברית של בקשת ההסגרה מארה"ב ונספחיה

10. לטענת המבקש בקשת ההסגרה אשר מבוססת על חומרים רבים הכתובים בשפה האנגלית כוללת מונחים מקצועיים רבים הלקוחים מעולם המחשבים והאינטרנט ומעולם הבנקאות וההון. הגם שהמבקש מסוגל להתנהל באנגלית יומיומית, אין המדובר בשפת אם שלו (שהינה עברית) והפער בין השפה היומיומית לאנגלית המשפטית הנדרשת להבנת מסמכי ההסגרה הוא רב והוא יידרש לתרגום. זאת כאשר מצבו הכלכלי של המבקש בכי רע. בנוסף, האנגלית של בא כוחו עוד פחות טובה והוא מתקשה בהבנת חלק גדול מהמסמכים. זאת בפרט כאשר התיק מעלה שאלות משפטיות ועובדתיות מורכבות הנוגעות לדקויות עובדתיות ומשפטיות. ב"כ המבקש היפנה לפסיקה התומכת בטענתו בדבר זכותו לתרגום.

בתגובת המשיבה נטען כי על פי הפסיקה חובת התרגום נמדדת על פי היכולת של המבקש עצמו, להבדיל מבא כוחו, להבין את החומר. יש לדחות את בקשת המבקש לקבלת מסמכים מתורגמים לעברית לטובתו שלו שכן התגורר בארצות הברית שנים ארוכות, שם ניהל את עסקיו באנגלית ואף את ענייניו המשפטיים ניהל באנגלית כאשר הועמד לדין בשנת 2005 בגין עבירות הלבנת הון.

ב"כ המבקש ציין בדיון כי מי שניהל את ההליכים המשפטיים באנגלית בארצות הברית היה עורך דינו האמריקאי.

הכרעה

11. בבש"פ 501/09 היועץ המשפטי לממשלה נ. מאיו נקבע כי "אין להלום מצב שבו מחסום לשוני יהפוך למחסום מהותי בדרכו של בעל-הדין להתגונן מפני האישומים נגדו", כי "לא די בכך שהמבוקש מיוצג בידי עורך-דין יודע משפט ולע"ז" וכי "כשם שאין הדין מטיל על נאשם את החובה לשאת במלאכת התרגום בכוחותיו-הוא או לממנה מכיסו, כך אין מקום להשית עול זה על מבוקש להסגרה. שאלמלא כן, עלול לקום חשש כי תקופח הגנתו של מבוקש שלא יוכל להעמיד את המשאבים הדרושים לדבר" (פיסקה 7).

 

7

בצד האמור נקבע כי "...לצד קביעתה של חובת תרגום והטלתה על רשויות המדינה - וחד הוא לצורך דיוננו זה אם יעשו כן בעצמן או באמצעותה של המדינה המבקשת, לעולם תהא שמורה לבית-המשפט היושב לדין הסמכות לסייג חובה זו ולהתאימה למקרה שבפניו. כך, תוכל הערכאה שעל ההסגרה להידרש לטענת המדינה ולפיה מן הראוי לפטור אותה לחלוטין, בשל נסיבות עליהן בכוחה להצביע, ממלאכת התרגום או למצער לצמצם את היריעה באשר לחומר שיש לתרגמו. בית-המשפט ישקול בדבר ויחליט על-פי שיקול-דעתו" (שם, פיסקה 8).

 

12. בנסיבות המקרה שבפני מצביעה המשיבה על כך שהמבקש התגורר שנים רבות בארצות הברית, ניהל את עסקיו באנגלית ואף הועמד לדין שם בשנת 2005 בגין עבירה של הלבנת הון.

מקובלת עלי טענת ב"כ המבקש ולפיה גם אם מסוגל המבקש להתנהל באנגלית יומיומית, קיים פער בין ידיעת שפה ברמה זו, שאינה שפת האם של המבקש, לבין ידיעת השפה הנדרשת לצורך הבנת מסמכי ההסגרה ובפרט כאשר מדובר במונחים מתחום האינטרנט וההון. גם העובדה שהתנהל נגד המבקש משפט בארצות הברית, אינה ראיה למידת ידיעת השפה על ידו.

בנסיבות אלו, ובלא להידרש לשאלה האם אי ידיעת השפה של בא כוחו רלוונטית לשאלת התרגום, תפעל המשיבה לתרגום כלל מסמכי ההסגרה.

 

ד. מסמכים לצורך העלאת טענה של הגנה מן הצדק

13. לצורך העלאת הטענה של הגנה מן הצדק וכן תמיכה בטענה כי כל תכליתם של הליכי ההסגרה היא יצירת לחץ על המבקש על מנת שיסכים להיות עד מדינה כנגד שותפתו בארצות הברית, עותר המבקש למסמכים הבאים:

(1). הצהרה של רס"ב יוסי יקירי מימ"ר חוף, המאשרת או מכחישה קיומן של שיחות עם המבקש (בין שאלו תועדו בחומר החקירה ובין שלא), שבהן הציעו למבקש להיות עד מדינה כנגד שותפתו בארצות הברית תוך אמירה כי אם לא יסכים להצעה יוסגר לארה"ב, וכן תיארוך מועדן של שיחות אלו.

(2). הצהרה של רס"ב יוסי יקירי מימ"ר חוף, או של כל גורם אחר מימ"ר חוף, שיסביר מדוע בכלל היה צורך כלשהו בבדיקת DNA למי שמואשם בעבירות כלכליות ושזהותו אינה מוטלת בספק.

(3). הצהרה של רס"ב יוסי יקירי מימ"ר חוף, המאשרת או מכחישה קיומה של שיחה עם המבקש (בין שתועדה בחומר החקירה ובין שלא) שבה ניסה לשכנע את המבקש לפטר את בא כוחו הנוכחי מלהמשיך ולייצג את המבקש וזאת בתמורה לשחרור 100,000 ₪ מתוך סכום התפוסים.

(4). העתק מהזכד"ים המתעדים של מעצרו של המבקש לצורך הסגרה ואת בדיקת ה-DNA הכפויה שביצעו לו תוך הפעלת אלימות בלתי מוצדקת.

8

14. לטענת ב"כ המבקש כל החומרים האמורים רלוונטיים על מנת לבסס טענת הגנה מן הצדק הרלוונטית לבקשת ההסגרה. ב"כ המבקש הבהיר כי הוא טוען להגנה מן הצדק הן בכל הנוגע להתנהלות בהליכי המעצר והבדיקה, הן בהתייחס ללחץ שהופעל על המבקש לשמש עד מדינה והן בנושא היצוג.

בתגובת המשיבה נטען כי טענות המבקש אינן עונות על ההגדרה של טענות הגנה מן הצדק בהליכי הסגרה שכן אינן מגלות חשש ממשי לפגיעה בעקרונות הצדק וההגינות המשפטית או בזכותו של המבקש למשפט הוגן. בנוסף, בכל הנוגע למבוקש בסעיפים 3-1 לעיל, ב"כ המבקש אינו מתקרב לעמוד בנטל הראשוני לצורך קבלת המסמכים המבוקשים ואף לגבי המבוקש בסעיף 4 לעיל לא הוצגה ראשית ראיה לביסוס הטענה. מעבר לאמור הוגשה תלונה במח"ש ושם הזירה ההולמת לבירור טענות המשיב. הוסף כי אין מקום להפוך את בית המשפט ליחידה חוקרת ולהורות על ביצוע חקירת שוטרים.

הכרעה

15. החומר המבוקש בסעיפים (1)-(3) אינו בגדר חומר חקירה קיים, אלא השלמת חקירה שעותר המבקש לבצע על מנת להקים לו טענה של הגנה מן הצדק. אין לכך מקום. לכך יש להוסיף כי תלונות המבקש בכל הנוגע להתנהלות כלפיו מבוררות במח"ש ואף מטעם זה אין מקום לקיים חקירה מקבילה במסגרת הליך זה.

אשר למבוקש בסעיף (4) - העתק מהזכד"ים המתעדים את מעצרו של המבקש לצורך הסגרה ואת בדיקת ה-DNA הכפויה שבוצעה לו, רואה אני מקום לחייב את המשיבה להמציא את החומר האמור. מהתצלום שצורף לבקשה ומהחלטת בית המשפט בבש"פ 1358/21עולה לכאורה כי נסיבות המעצר מעוררות שאלות. אין לשלול מהמבקש את האפשרות להעלות טענה של הגנה מן הצדק באמצעות החומר המבוקש.

סוף דבר

16. המשיבה תמציא את החומר בהתאם לאמור בסעיפים 6ז, 9, 12, 15 לעיל.

 

 

 

 

 

 

 

ניתנה היום, כ"א תמוז תשפ"א, 01 יולי 2021, בהעדר הצדדים.