1

1. בקשה לקבלת ההיתר לחקירת המשיב.

כנגד המשיב, עורך דין בישראל, הוגשה בקשת להסגרתו לגרמניה בגין עבירות מרמה בהיקף מסחרי יחד עם עבירות מרמת מחשב שנעברו במסגרת קבוצה עבריינית.

2

2. על פי בקשת ההסגרה היה המשיב חלק מקבוצה עבריינית מאורגנת אשר ביצעה עבירות מרמה נרחבות החל משנת 2015 ולכל הפחות עד סוף שנת 2021 כלפי שורת משקיעים בגרמניה ובמדינות אחרות. הקבוצה הפעילה אתרי אינטרנט שנחזו להיות פלטפורמות מסחר להשקעה במוצרים פיננסיים שונים, אך בפועל לא קיימה הקבוצה כל סחר בפלטפורמות ולמעשה מטרתה היתה לקבל סכומי כסף גדולים מהמשקיעים במרמה. למתלוננים נגרמו נזקים מצטברים בשווי מליוני אירו כאשר ההערכה היא כי הנזק הכולל הוא בגובה עשרות מליוני אירו.

על פי העתירה עד שנת 2017 עסק המשיב בהקמת חברות במדינות שונות אשר שימשו את הקבוצה ושימש כ"יועצה המשפטי" (המרכאות במקור - ש.ר.) של הקבוצה. משנת 2017 הצטרף המשיב לקבוצה כשותף עיסקי בעל חלק של 15% מרווחיה והיה מעורב כמנהל לצד המשך פעילותו כ"יועץ משפטי" (המרכאות במקור - ש.ר.).

לפי בקשת ההסגרה בתאריכים 17.2.2017 - 21.2.2020 קיבל המשיב לחשבונות בנק שבשליטתו 1,300,000 אירו מכספי המרמה.

3. ב"כ המשיב הגישו בקשה לקבלת חומרי חקירה בהתאם לסעיף 8 לתקנות ההסגרה (סדרי דין וכללי ראיות בעתירות), התשל"א-1970 (להלן - תקנות ההסגרה) במסגרתה עתרו לקבלת חומרים שונים.

במהלך הדיון שהתקיים הגיעו הצדדים לכלל הסכמות שייתרו את הצורך בהכרעה בבקשה למעט בנקודה אחת שעניינה היתר החקירה שניתן בעניינו של המשיב.

כעולה מהטעון שבפני כנגד המשיב נפתחה חקירה בישראל מספר חודשים קודם להגשת בקשת ההסגרה. מאחר והמשיב הינו עורך דין, ניתן היתר לחקירתו בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס' 4.2022 בנושא חקירת עורכי דין.

4. ב"כ המשיב עותרים לקבלת ההיתר. לטענתם החקירה בעניינו של המשיב נוהלה באופן שפוגע בכללי חקירת עורך דין בישראל, בידיהם חוות דעת של לשכת עורכי הדין בישראל ובכוונתם לטעון בעניין זה במסגרת העתירה - הן לעניין פסילת הראיה, הן לעניין פגיעה בהליך הוגן כעקרון יסוד ופגיעה בתקנת הצבור והן להגנה מן הצדק.

לנוכח האמור ההיתר לטענתם רלוונטי על מנת לבחון את היקף ההחלטה ומתי ניתנה כאשר בנסיבות, משהופרו זכויות המשיב לא ניתן לסמוך על חזקת תקינות המנהל. נטען כי כבר לאחר תחילת החקירה נשלח מכתב על חשש לפגיעה בחיסיון עו"ד-לקוח.

5. ב"כ העותרת מתנגדים לבקשה. לטענתם לצורך העלאת הטענות שמבקש המשיב להעלות, די בראיות הגולמיות בדבר פגיעה בזכויות המצויות בידי המשיב ואין ב"כ המשיב נזקקים להיתר עצמו. נטען כי על פי בדיקה גם בהליכים ישראלים אין ההיתר מועבר, על אחת כמה וכמה שאין מקום להעבירו בהליכי הסגרה והצורך להעמיד את המדינה במצב התגוננות מפני מעשיה עומד בניגוד לחזקת תקינות המנהל. נטען גם כי אין מקום להעברת החומר במסגרת סעיף 8 לתקנות ההסגרה.

לטענת ב"כ המשיב הפרקטיקה בתיקים "ישראליים" היא אחרת.

3

דיון והכרעה

6. הצדדים לא הציגו אסמכתא לפרקטיקה הקיימת או שאינה קיימת בתיקים "ישראליים" ואין הדבר בידיעתו השיפוטית של בית המשפט.

לפי תקנה 8 לתקנות ההסגרה רשאי המבוקש או סניגורו לעיין "בכל חומר ראיות שבכתב הנוגע לעתירה ומצוי בידי העותר". ההלכה היא כי "חומר הראיות הרלוונטי הוא כל חומר שעשוי לשמש מבוקש להתגונן מפני מעשה ההסגרה" (ר' בש"פ 501/09 היועץ המשפטי לממשלה נ. גיא מאיו, פיסקה 9).

טענות ב"כ המשיב שבעטיין הם עותרים לקבלת ההיתר הן טענות מהסוג שעשוי לשמש הגנה מפני הסגרה - ניגוד לתקנת הצבור והגנה מן הצדק. אין המדובר בטענות בעלמא או מסע דיג שכן ב"כ המשיב הבהירו כי לטענתם נפגעו זכויות המשיב בחקירה, כי פנו בעניין זה כבר לאחר תחילת החקירה וכי בידם חוות דעת של לשכת עורכי הדין.

בנסיבות אלו משהתנגדות העותרת להמצאת ההיתר נשענת אך על כך שב"כ המשיב אינם זקוקים להיתר (ויש לאפשר לב"כ המשיב להכריע בעניין זה), על הפרקטיקה הנוהגת בתיקים ישראליים (לא הומצאה אסמכתא וב"כ המשיב טוענים כאמור אחרת) ועל חזקת תקינות המנהל (שלטענת ב"כ המשיב נסתרה במקרה הנוכחי), סבורה אני כי יש להיעתר לבקשה ואני מורה על העברת ההיתר לידי המשיב.

ההיתר יועבר בתוך 7 ימים ממועד המצאת החלטה זו.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ' חשוון תשפ"ג, 14 נובמבר 2022, בהעדר הצדדים.