בקביעת מתחם העונש ההולם, העיקרון המנחה הוא עקרון ההלימה בין חומרת המעשה בנסיבותיו ומידת אשמתו של הנאשם ובין העונש המוטל עליו.

כאשר, מדיניות הענישה אמורה להרתיע מפני בצוע עבירות נוספות ולהעביר מסר ברור על מי שבהתנהגותו פוגע בערך החברתי שהינו פגיעה בביטחון הציבור וסיכון המשתמשים בדרך.

הריני רואה בהסדר הטיעון מתחם ענישה ראוי.

הנני קובעת כי מתחם העונש ההולם לאור נסיבות בצוע העבירה על פי עובדות כתב האישום מתוקן הינו:

מטעמי מדיניות משפטית ונוכח הלכת בית משפט העליון בעניין כיבוד הסדרי טיעון, אתן ידי להסדר. מדובר בתאונה עצמית.

טיעוני הסנגוריה בדבר נסיבות התאונה הוכחו באמצעות תיעוד רפואי.

מצאתי לנכון ליתן משקל לעברה הנקי של הנאשמת במרוצת שנות נהיגה רבות.

- הנני דנה את הנאשמת לתשלום קנס בסך 540 ₪ או 100 ימי מאסר שתישא תמורתם.

הקנס ישולם תוך 60 ימים.

על הנאשמת/ סנגורה להתייצב כעת במזכירות ביהמ"ש לקבלת שובר תשלום.

- הנני פוסלת את הנאשמת מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של חודש וזאת על תנאי למשך שנה.

זכות ערעור כחוק.

ניתנה והודעה היום ט"ו טבת תשע"ו, 27/12/2015 במעמד הנוכחים.