גזר דין

בקביעת מתחם העונש ההולם, העיקרון המנחה הוא עקרון ההלימה בין חומרת המעשה בנסיבותיו ומידת אשמתו של הנאשם ובין העונש המוטל עליו.

כאשר, מדיניות הענישה אמורה להרתיע מפני בצוע עבירות נוספות ולהעביר מסר ברור על מי שבהתנהגותו פוגע בערך החברתי שהינו פגיעה בביטחון הציבור וסיכון המשתמשים בדרך.

הריני רואה בהסדר הטיעון מתחם ענישה ראוי.

מטעמי מדיניות משפטית ונוכח הלכת בית משפט העליון בעניין כיבוד הסדרי טיעון, אתן ידי להסדר.

מתחם עונשי נע בין 3 חודשי פסילה לבין 9 חודשי פסילה. בנסיבות הנאשם הספציפי הנדון בפניי ולנוכח העובדה כי נשא בגופו נזקי התאונה - שבר בצלע, וכן צפוי להוצאות כלכליות , מצאתי לנכון לדון הנאשם לקולא. במקביל, יש ליתן משקל להודאת הנאשם באשמה וכן לתעודת נכות אשר הוצגה בפניי. לאחר ששקלתי טיעוני הצדדים, ונתתי דעתי לכך שבפניי הסדר טיעון מסגרת בו הגבילה התביעה טיעונה העונשי ל- 3 חודשים, הריני גוזרת על הנאשם העונשים הבאים:

- הנני דנה את הנאשם לתשלום קנס בסך 1,500 ₪ או 100 ימי מאסר שיישא תמורתם.

הקנס ישולם תוך 60 ימים.

על הנאשם/ סנגורו לגשת כעת למזכירות ביהמ"ש לקבלת שובר תשלום.

- הנני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 30 ימים.

ריצוי הפסילה נדחה עד 60 יום.

- הנני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 2 חודשים וזאת על תנאי למשך 2 שנים.

זכות ערעור כחוק.

ניתנה והודעה היום י"ב טבת תשע"ו, 24/12/2015 במעמד הנוכחים.